וואו... הרבה זמן לא הייתי פה...
תמיד חוזרים הביתה מתישהו, לא?...
זה התחיל ממש מוזר. היתה לו חברה, המון שנים למען האמת... ואז... התאהבנו.
הוא עזב אותה, התחלנו קשר. הכי מטורף, הכי מדהים, הכי אוהב שהרגשתי בחיי.
עברנו לגור יחד. ההרגשה הכי נפלאה בעולם. לקום איתו, לישון איתו, לבשל איתו, קניות איתו. הכל, איתו.
3 חודשים של טירוף אמיתי, לא ברור לאף אחד מאיתנו איך זה קרה כל כך מהר.
ואז, הוא נתקף פחדים.
הוא לא היה לבד מגיל 16, והתחיל לחשוב על הכל, על כמה שזה מלחיץ, על כמה שהוא לא יודע מי הוא בלי קשר.
אז עזבתי. ב4 לפנות בוקר של שישי שעבר, קמתי וחזרתי להורים.
יום למחרת אמרתי לו ללכת לאנשהו, שאני אבוא לקחת את הדברים.
הארון נשאר ריק, האמבטיה, הסלון. לקחתי הכל.
ועכשיו... אין לי מושג איך למלא את החלל. אין לי מושג מאיפה להתחיל לחזור למה שהייתי.
זה נכון, כולנו עוברים פרידות, אבל איך כל פעם מצליחים להתנתק מהרגש הכי מחורבן שקיים? איך מנתקים אהבה?

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

זה לא יקרה היום,זה לא יקרה מחר
אבל בסוף זה יקרה
בהצלחה

הכל כל כך פשוט, כל כך לוגי. אהבה הולכת אהבה באה. כן בטח...

אהבה היא לא אשכול בננות עסיסי, שגם אם תאכל אותו תמיד תוכל להשיג אחד אחר. וגרוע מזה. אם כבר הייתה אהבה ונגמרה, יהיה קשה הרבה יותר למצוא חדשה, ואם הייתה יותר מאחת, הסיכוי רק הולך וקטן. רק מי שאהב - עבר לו -ומנסה לשחזר, יבין.

..

מי רשם שזה פשוט?
אבל איך תמצא אהבה אם תהיה מקובע במה שהיה ולא תיתן לעצמך את הכוח להמשיך הלאה?

ברור שלא להשאר מקובע. אני מדבר על כך שגם הרבה שנים אחרי - שכבר לא זוכרים את האהבה ההיא - עדיין הלב מגן על עצמו מפני הכאב, ולא נותן בקלות להתאהב.

..

את בטוחה שזה סופי?
מהכותרת משתמע שזה החלטה שנעשה ממש לאחרונה על ידיו , בזריזות ,
"שבוע מטורף" , אולי הוא יתפכח ויבין שלמעשה הוא רוצה להיות איתך .
לא כ"כ מהר מוותרים על מה שתיארת , קשר מטורף ומדהים ,
וגם אם מוותרים ברגע של חוסר שקילות אמורים להבין תוך זמן יחסית קצר שזה היה מוטעה ועושים ניסיון לתקן .
אבל שוב ,זה מרושם ראשוני והקצר שניתן ממה שכתבת ,
מן הסתם את יודעת הרבה יותר טוב ממני מה המצב ומול מי את עומדת .

לגבי החלל שנוצר ,הוואקום האיום הזה שלא משנה כמה אומרים לנו שכולם עוברים פרידות , it still hurts like a Mother fuc*er ... וזה צורב .
וכל פעם זה נראה מסלול ארוך ומכאיב למלא אותו , אפילו רק לחיות איתו,
אבל עושים את זה , ממלאים אותו שלב אחרי שלב .
מההיכרות ,האולי לא כ"כ רלוונטית (אבל עדיין ), שלי איתך את אמנם רגישה אבל בן אדם שנורא קשה לשבור אותו,
את תעברי את זה

אוי, דני...
אני יכול להציע לך חיבוק ניחומים חזק חזק שלשתי שניות ימעך לך את הריאות ויפיג את הבדידות.
מצטער לשמוע על הפרידה.
משהו שאני יכול לעשות בשבילך?

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

איך מתנתקים מאהבה... האמת, אני לא חושב שמהקשרים האמיתיים באמת מתנתקים.
הם תמיד שם. בצללים. איתנו. לא חשוב לאן נלך - הם איתנו.

וזה לא דבר רע. אחרי הכל, העבר שלנו הוא חלק בלתי נפרד מאיתנו. ואנחנו לומדים ממנו, נכון?

אז מה כן קורה להם? וובכן, הם פשוט... כבר לא משתלטים עלינו.
הם דועכים.

רגשות זה דבר שדועך. לא סתם מדמים את האהבה לאש. גם היא ללא חומר בעירה (רומטיקה על צורותיה השונות) ואוויר (קרבה וספייס בו זמנית) - לא תשרוד. אותו הדבר גם כאן.

קשה לחשוב על זה כרגע - אבל, זה גם מה שיקרה פה. הרגש, ואיתו הכאב, שאת חשה - יידעך.

איך גורמים לו לדעוך? לדעתי, לא בקשר מהיר עם מישהו אחר. זאת, לדעתי, בעייה לטווח הרחוק - למרות שזה אחלה כפתרון לטווח הקצר.

אז איך בכל זאת...? התשובה הפשוטה (והכי מעצבנת...): זמן. הזמן צריך לעשות את שלו ולרפא.

וכן, דני, הרבה זמן לא היית פה... ותמיד חוזרים הבייתה... ונחשי מה? הבית הזה תמיד יהיה פה בשבילך. אני תמיד אהיה פה בשבילך. "winter, spring, summer or fall... all you have to do is call..."

תודה לכולם על התגובות....
גרמתם לי להרגיש קצת יותר טוב
אאני יודעת שזה יעבור בסוף, זו ההרגשה הזאת שזה סוף העולם, מכירים?
למרות שברור שזה לא, וזה עובר...
המון תודה..
אני אעדכן בהרגשה

אני אהיה לי אש מאנשים קרים

את צריכה להרגיש טוב יותר ממנו
אם הוא מוותר על הטוב שהיה לו איתך רק כדי להרגיש איך זה לבד
אז ההרגשה המחורבנת צריכה להיות שלו ולא שלך

יהיה בסדר.
נשמע מפגר, אבל ככה זה
ובלי קשר, תבואי לבקר... בחייאת, איזור חיוג 08 מתגעגע

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com