26-02-2009, 14:12
|
|
|
חבר מתאריך: 20.01.04
הודעות: 110
|
|
האם מה שאני מרגיש וחושב עליו - הוא נורמלי? כלומר... זה אצל אחרים ככה?
הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 19 .
להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:
טוב אז ככה אני בן 19,
ויש לי חברה כבר קצת יותר משנה,
היא באמת בנאדם מדהים,
והיא נראית באמת מעולה, בלונדינית עם עיניים ירוקות, קיצר אתם מבינים..
אני אוהב אותה כמו שלא אהבתי בחורה בחיים ולפניה היו לי רק סטוצים
הבעיה התחילה לא מזמן,
אני פשוט כל היום מסתכל על בחורות אחרות,
נמשך לכל מיני בנות שלא מגרדות את הקרסול של חברה שלי,
וכאילו אלוהים צוחק עליי, ומעמיד אותי במבחנים,
כל שבוע בערך יוצא שיש לי מצב עם מישהי אחרת ואני כל פעם מוותר,
ומדובר בבחורות שכל התיכון רק רציתי סטוץ אחד איתם ופתאום הם רוצות ושולחות הודעות , או סתם כאלה שאני רואה ברכבת או בסופי שבוע.
ומה שמצחיק שגם אם הם לא נראות טוב והם סתם בחורות זולות זה עדיין מציק לי הפספוס הזה,
ושתבינו יש לי הכל עם חברה שלי ויש לנו סקס מעולה והיא באמת פצצה ובנאדם נפלא ולא חסר לי כלום,
ומה שמשגע אותי זה שאני אוהב אותה באמת, אנחנו רבים הרבה אבל טוב לנו ביחד.
ואני לא בנאדם בוגדני ואני לא רוצה לבגוד בה, שהיתה מחכה לי כשהייתי סוגר 21 או 28 והיה אסור לנו לדבר בטלפון...
אני יודע שאני בחיים לא אכיר עוד בחורה כמוה,
שיש לה הכל ושמצחיקה אותי ושהחברים שלי אוהבים אותה.
כל החברים שלי אומרים לי רק לבגוד מהצד, לפעם אחת, הם אומרים שבחורה כמוה לא מוצאים כל יום, אבל שגם אסור לסרב למדסניקית הכוסית שרומזת לי כל היום.
אני גם לא רוצה להרגיש אפס, כל היום מתחילים איתה,
היא מסרבת למפקדים שלה בצבא, לטייסים שמתחילים איתה בבסיס ולכל מיני ערסים מהעבודה,
אז איך אני יכול לבגוד בה?
מה אתם הייתם עושים??
תודה, ותהיו ישירים, אני אעמוד בזה
נערך לאחרונה ע"י חרוב בתאריך 26-02-2009 בשעה 15:16.
|