החלטת היועץ המשפטי להעמיד לדין את רה"מ בפרשת "מעטפות הכסף" היא גם רגע האמת של עו"ד אורי מסר ומשה טלנסקי - שני העדים המרכזיים בפרשה. ההערכה היא שהפרקליטות מנסה כעת ללחוץ עליהם להעיד נגד אולמרט בתמורה לסגירת התיקים נגדם.

להמשך קריאת הכתבה באתר מעריב חדשות: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...&loc=101&tmp=51

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

שמישהו יסביר לי את ההבדל הין לקיחת שוחד לבין קבלת כספים בחשאי תוך הבטחה לעזרה או אפילו בלי הבטחה מילולית (קריצת עין ,אמרנו?)
כל הקטע של היסוד הנפשי במקרים אלו מופעל רק כשהחשוד מיוצג על ידי עורכי דין של 600$ לשעה.
כאשר הוא אדם מן השורה משתמשים בעיקרון "האדם הסביר" שמשמעותו היא ששר שלוקח מאות אלפי דולרים מ ב י ן שהוא אמור לא להיות כפוי טובה כלפי הנותן כלאמר הוא מ ק ב ל שוחד.

"יסוד נפשי" ו"כוונה פלילית" אלו מושגים שעולים על הפרק רק כשמדובר ב"מקורבי המערכת", אצל סתם בוזגלו זה ברור (ידיעה מכללא...) שהכוונות הן פליליות כשנעברת עבירה פלילית!
עד שהמחוקק לא ישכיל לצמצם באופן החלטי את החופש והיומרה של שופטים להיות "קוראי כליות ולב", אין סיכוי שנזכה כאן למערכת משפט שוויונית והוגנת!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אני סבורה שהדרך הנכונה היא "האדם הסביר". במקרה זה אין "קריאת לב וכליות".
ברגע שמכניסים את שרון, וויצמן, אולמרט ודומיהם למבחן האדם הסביר הם ימצאו אשמים.
אתמול הבנתי שאני צריכה להיות גאה שראש הממשלה שלי לא מואשם בנטילת שוחד אלא בלקיחת כסף שלא כדין.
ואסיים כהרגלי: הצילוווו

והדרך הקיימת היא תמיד שישנם כמה אנשים שלכאורה כפופים לאותו חוק, אולם בפועל בעלותם על נתח ניכר מפרשנות ומימוש החוק (מאז ומתמיד היו אלה גורמים חשובים כמעט כמו לשון החוק עצמה) מעניקה להם מעמד מועדף, כמו בצרפת של לואי ה-14. באופן זה הם יכולים להתהדר ב"דמוקרטיה" שלנו, מונח שמרבים מאוד לבלבלו עם "חופש הפרט" (מצב שכן קיים).

בכל משטר, כמעט, ישנה אצולה של אנשים הנבדלת מן בשאר בזכות יכולתה לקבל פרשנות מועדפת של החוק - באופן טבעי ממון הוא כרטיס כניסה סביר לאצולה זו, או קשרים מעניקים מעמד קבע טוב בהרבה.

וכך אנו (שוב) שמצב שבו המורמים מעם, "נקיי הכפיים", יוצאים למרפסת ארמונם ומטיחים דברי התנשאות כלפי העם המכונס בכיכר, ובדברי לעג המתחזים להיות לשון החוק, מודיעים לנו כי הדמוקרטיה השווה לכולם יציבה וקיימת וכי הראשונים מבין השווים הללו עומדים תחת אותם חוקים כמונו, ועובדה שחקרו אותם וכו', וכי עלינו פשוטי העם להיות שמחים על כך שמערכת החוק המשוכללת שלנו מצאה את הראשון מבין שווים נקי כפיים.

זו הסיבה העקרית שלא עושים עלי שום רושם כל הדיבורים על "דמוקרטיה".

.