15-03-2009, 10:31
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
|
כמישהו שמבין דבר או שניים בתעשיית הצ'ארטרים, רק מילה אחת:
כסף
חבילות הצ'ארטר לתורכיה הן כסף נטו, וכסף קל - זה ה"ג'אנק פוד" של התיירות, ובדיוק כמו ג'אנק זה זול, המוני, מהיר וקל להכנה.
הדיבורים על "מלונאי אנטליה, שמתגעגעים לישראלים" בדיוק כמו "צ'ארטרים מלאים ישראלים ממש ביום החרם" (רוב רובם היו ערבים...), הם בלוף. רוב מלונות אנטליה, קמר, בלק, לארה ומרמריס כבר מזמן שכחו איך נראה ישראלי. אתה יושב בשדה התעופה באנטליה ביום חמישי ורואה על הלוח אולי 2-3 טיסות לישראל, בין משהו כמו 60-70 טיסות לרוסיה, גרמניה, שוויץ ואקראינה (ועוד כמה מדינות...). בימים שהם לא ראשון, רביעי וחמישי, יש עוד הרבה טיסות, ובלי לישראל בכלל.
אם מחפשים את מי ש"מתגעגע לישראלים", אז הנה הסבר:
מי שבונה את חבילות הצ'ארטר אלה הן סיטונאיות התיירות: השטיח המעופף, יוסי טורס, קשרי תעופה, איסתא וכו'. השיטה פשוטה: "קונים" טיסה "בשנים האחרונות בד"כ מחברות צ'ארטר תורכיות, אבל לפעמים גם מישראליות). המשמעות הפשוטה היא שהמטוס וצוותו בפועל "שכור" בידי החברה הישראלית לצורך הטיסה.
בנוסף גם מתחייבים בפני המלון התורכי על X חדרים לאותם תאריכים.
בשני המקרים הנ"ל יש מין חוזה שאומר שהסיטונאי הישראלי מחוייב בתשלום עבור המושבים/חדרים לאחר תאריך מסויים, בעוד לברת התעופה/מלון מחוייבים להקצות לו את מה שהתחייבו במחיר שהתחייבו. ככל שמתקרב תאריך הביצוע כל "עולה" דרגת המחוייבות של הסיטונאית כלפי הספקים שלה וכל ביטול/הקטנת הקצאה מחוייבים בתשלום. זמן מסויים לפני תאריך הביצוע הסיטונאית הופכת להיות מחוייבת לחלוטין עבור 100% ממה שעדיין "מחזיקה": כמובן שבנוגע לטיסה זה הכל או כלום (לרוב), בעוד שעבור המלונות יש מרווח משחקים משום שהוא יכול להקצות את החדרים גם לסיטונאי אחר.
הסיטונאי/ים, מצידו, נוהג באותו אופן כלפי סוכנים מקומיים או סיטונאים אחרים: גם להם הוא מקצה "חבילות" למכירה תמורת התחייבות, ותחנות התחייבות בדרך. לדוגמא: השטיח המעופף "קונים" צ'ארטר של ארקיע ומתחייבים לשלם לארקיע. הם "מוכרים" הקצאת מושבים לסיטוניאים אחרים (וגם לארקיע עצמה, שיכולה להיות סוכן משנה של טיסה שהיא עצמה מפעילה!) שמרכיבים חבילות בעצמם (מול המלונות הם עובדים ישירות) או שהיא מוכרת את החבילות שלה עצמה לסוכנים אחרים (גם לסיטונאים אחרים שלא תמיד יכולים להרכיב כל חבילה בעצמם).
מילת המפתח היא "תאריך שחרור הקצאות": בתאריך כזה הסיטונאית צריכה להחליט האם היא מחזיקה בהקצאות של חבילות שהתחייבה עליהם, או לא. הקצאות שהיא מחוייבת עליהם חייבות להמכר, אחרת הסיטונאית מפסידה ונשארת עם מושב/חדר ריק. זו הסיבה ש"ברגע האחרון" מחירי חבילות היו פעם צונחות פלאים (מה שלא קורה הרבה היום מפני שהסיטונאיות למדו את השוק ולמדו לנהל את כלכלת הצ'ארטרים טוב יותר. את המקומות הבודדים שבכ"ז נותרים\ בד"כ מקצים לסוכנים ומקורבים בחינם או בכלום כסף).
הסיכון העיקרי נופל על הסיטונאית הראשית, שהיא זו ששוכרת את המטוס. אם הישראלים מחליטים להחרים את אנטליה, או שפשוט לא בא להם לנסוע בהפתעה, אזי הסיטונאית הזו "תקועה" לפחות עם מטוס שצפוי לצאת חצי ריק ושהיא לא יכולה לבטל (גם בגלל החוזה, וגם בגלל שאז יהיה צריך למצוא סידור לאלה שכן יטוסו). בשלב הזה מוציאים ספינים לתקשורת (שבולעת כל בלוף, במיוחד עם הכתב והצלם טיסים חינם כדי לספר לנו עד כמה מנהל המלון התורכי (שקיבל שיחת טלפון ממנכ"ל הסיטונאית הישראלית קודם) מתגעגע אלינו ואיך שהוא שומע שלמה ארצי באוטו) שהמסר שלהם הוא:
התורכים צריכים אותנו.
בעוד שהאמת היא:
חברת ^%^$ %$%$#, שיושבת ברחוב ^%^%$ ברמת גן, חייבת אותכם על הטיסה של עוד שבוע, אחרת היא מפסידה 22 אלף $ רק על הטיסה...
_____________________________________
.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
