 |
23-03-2009, 01:01
|
|
|
|
חבר מתאריך: 24.11.08
הודעות: 81
|
|
|
זה הולך להיות ארוך.
קודם כל כמה נקודות לתקן כמה טעויות מחשבתיות..
א', לא כזה מהר יוצאים מהצבא, על אחת כמה וכמה כשלא מעוניינים בכך.
ב', לא כל קשר לא בריא כל כך גובל בהפרעת אישיות.
ג', לא כל מחשבה היא נטייה אובדנית.
בנוגע לעניין השיח עם גורם מקצועי, אתה יכול לפנות לקב"ן, אם אתה חושש שיסתכלו עלייך ביחידה בדרך כזו או אחרת אתה יכול לבקש להקלט ללא המלצת מפקד ותציין שזה מאחר ואתה לא רוצה שהמפקד שלך ידע.
שיחות עם קב"ן יעזרו לך בעיקר לראות למה אתה חושב ככה, לנסות להבין מה נכון בצורת מחשבה שלך, מה שגוי, מה בחיים שלך יכול לגרום/גורם למצב שלך להיות ככה, לנסות לתקן, לעבוד על זה ביחד, יש סרגל של שלבים, זה יכול לעבוד, וזה כנראה יעבוד אם תחליט שאתה הולך באמת ממקום של לקבל טיפול ולרצות לתקן דברים כאלו או אחרים, גישה איתנה + מודעות זה המפתח להצלחה, גישה קצת פחות טובה היא כמו שלך למשל, הגישה שגורסת שאתה בעייתי, יש לך בעיות נפשיות וכו' וכו (שאגב, מה שבאמת יכול להתברר כנכון, אבל גם אז.. לא מוותרים, מטפלים, גישה מנצחת.)
אם אתה חושש מעניין הקב"ן ורוצה בכל זאת להרגיש קצת טוב יותר, אתן לך מספר טיפים שאני מאמין שיכולים לעזור לכולם, הם לאו דווקאים באים מהמקום של בריאות הנפש, אלא בכלל..
1. תבדוק מה הדברים שמפריעים לך.. לא דברים כמו "אני לא מצליח לצאת עם בנות.." אלא משהו עמוק יותר, למה אתה לא מצליח?
2. תנסה למנות כמה שיותר דברים שבגללם כן טוב לך בחיים, דברים שאתה גאה שהשגת, דברים שמקדמים אותך ושעושים לך טוב.
3. אחרי שמנית את שני סוגי הדברים, תבדוק איך אתה מתקן את הפחות טובים, מה אתה מוכן לעשות כדי שזה לא יפריע לך? תבדוק מה "הסיכונים" (שוב נלך למקום של להתחיל עם בנות למשל.. המקסימום שתקבל זה "לא.." קצת לא נעים בכמה דקות הראשונות, אבל כשיגיע ה"כן.." המיוחל, הכל ישכח..) מה אתה מוכן ורוצה "להקריב" ואיך אתה עושה את זה. את הדברים הטובים תשמר ותעצים.
4. אל תיפול למקומות קטנים, זאת אומרת, גם כשנופלים, קמים ישר, לא נשארים למטה.
מאחר ואני לא כל כך יודע למה אתה חושב כך קצת קשה להיות מדוייק יותר, אלו דברים כלליים למדיי, מה שכן, כמה שהם כלליים הם נוגעים בפרט, בכל אחד מאיתנו באותה רמה.
בנוגע למחשבות, מחשבות זה דבר מסוכן.. למה? בעיקר כי לרוב הן מקבלות מקום שהן לא באמת ראויות לו.. באופן חד משמעי, מחשבות רבות = יותר מדי זמן פנוי, אני לא אומר לך להתחיל לרקוד בלט כדי להיות בתעסוקה, אבל תנסה לבדוק מתי יוצא לך לתהות על נושאים כאלו ואחרים, ותיווכח שזה בעיקר כשאתה פנוי, לכן, הייתי מציע לך להשתדל להמצא בתעסוקה, נכון שזה לא פתרון מיידי וחד משמעי, אבל תראה שבהכרח עם הזמן המחשבות יקבלו פחות ופחות מקום עיקרי בחייך וישארו כמו שהן, מחשבות.
שוב, הדברים הם די כלליים, בלי יותר מדי להכיר אותך, זה לא מהווה שום עצה רפואית או מניעה של טיפול רפואי, הייתי מציע לך לפנות לבעל מקצוע, כן, גם קב"ן זה משהו לא רע, במידה וזה מעבר ליכולות שלו תועבר לטיפול פסיכיאטרי (ולא, בצבא לא כל מי שמטופל אצל פסיכיאטר ישר מקבלים כדורים וחלוק לבן..) שפה להבדיל מעובד סוציאלי מכיר את רזי הנפש קצת טוב יותר ויכול להיות נקודתי יותר ואף לפענח מהר יותר.
במידה וחשקה נפשך בלשאול משהו נוסף אתה יכול להרגיש בנוח.
איחלתי לחייל בהצלחה. |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
