25-03-2009, 15:38
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
שאלה מצויינת. הביטוי הזה אכן הפך לבון-טון של השיח השלומיסטי המודרני
אגב, לא רק לנו אוכלים את הראש בהקשר הזה. אמנם אוכלים לנו את הראש בלי פרופורציה (כן, הביטוי
בהחלט מכוון...) מכפי שעושים זאת לאחרים, אבל זה ביטוי שהפך להיות תשובתו הניצחת של האיש
שאין לו תשובה ל"האם אסור למותקפים להגן על עצמם?".
הביטוי הזה, שאין בו משהו מדיד, הוא פטנט מצויין להבעת התנגדות ל-כ-ל תגובה, גם כאשר אין דרך
ביקום להביע התנגדות לתגובה מבלי להיראות כתומך טרור מושבע. הרעיון הוא שמדי בוקר אני יורה על
הבית שלך במשך 8 שנים עם אקדח, מטווח של כמה עשרות מטרים, ובמקרה עד כה אין אצלך נפגעים,
אבל זה מצב שיכול להשתנות, ולכן החלטת לשתק את האיום - והורדת פצצה על הבית שלי בשעה
שנערכתי להאכיל אותך את מנת העופרת היומית. הפצצה שהורדת על ראשי הרגה אותי, ואת המסכנים
שהשתמשתי בביתם כדי לירות עליך. אתה תטען שבמעשה שלך הגנת על חייך וחיי משפחתך, ואדיוט
מועיל כלשהו מקצה השמאל כאן או באירופה, יבוא ויטען לעומתך שהגבת באופן "בלתי מידתי". לשיטתו,
היית צריך לקחת אקדח ולירות עליי באותה צורה לא יעילה. הטענה שלך שכך לא היית מסכל את האיום
לשלומך, אינה רלוונטית - שכן ממש-ממש-ממש לא אכפת לו משלומך, וכל הטענה שלו על עניין הבלתי
מידתיות היא דרכו לשלול ממך ל-ה-ב-א את היכולת להגיב כשאח שלי יגיע לחדש את המסורת המשפחתית
ויתחיל שוב לירות על ביתך - הפעם באמצעות רובה צלפים...
|