הנה חלפו להן חמש שנים
חמש שנים שאת כבר לא איתנו
חמש שנים שאת כבר בין המתים

חמש שנים.

חמש שנים,מאז שנפטרת.
חמש שנים עברו להן כבר.
חמש שנים,והכאב עדיין נשאר
חמש שנים,שאנחנו פה בלעדיך

חמש שנים,ואני עוד מחכה
מחכה לרגע שתחזרי,מחכה..
מחכה לרגע שתהיי איתנו פה.
מחכה לרגע שתשמחי איתנו
מחכה..אך הזמן לא יחזור אחורה..

חמש שנים.

הסבר: מחר,חמש שנים מאז שסבתא שלי נפטרה.
היא נפטרה שהיתי בטיול בצופים..לא ידעתי על זה..
חזרתי הביתה הכל היה כרגיל..יום אחרי הטיול [זה היה בפסח]
אז אמא שלי חזרה מוקדם..היא אמרה לי בבוקר שהיא
הולכת לעבודה.אבל היא הלכה לסבא שלי..
שהיא חזרה היא סיפרה לי הכל..לא בכיתי.
ורק עכשיו אני מרגישה את חסרונה.לפעמים אני לא
מבינה למה לא בכיתי.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tinypic.com/21y3xf]

וזה שלא בכית זה לא נורא ולא רע ולא כלום, בני אדם מתמודדים עם אובדנים וכאבים שונים בדרכים שונות, לא על כל בשורה כואבת צריך להתחיל להתפרץ בדמעות שיכולות למלא את אוקינוסים וימים שלמים, יש כאלה שלא בוכים, העיניים שלהם יבשו מדמעות, לפעמים רוצים לבכות אבל לא יכולים, לפעמים בוכים גם שלא רוצים, אובדן של קרוב משפחה בין אם בדרך טבעית של חלוף הזמן ובין אם בדרך לא טבעית וטראגית הוא אירו מאוד קשה וחזק מבחינה ריגשית, ההשפעה שלו משתנה מאדם לאדם, יש כאלה שיבכו ישר, יש כאלה שרק אחר מספר ימים, או שבועות ואף חודשים ושנים שבהם יעכלו מה קרה רק אז הם יזילו את הדמעות ויש גם כאלה שלעולם לא יבכו,אבל זה לא אומר בכלל שלא אכפת להם ולא כואב להם בפנים.

רועי

יש שתי אפשרויות למה לא בכית:
1) אם את עכשיו מרגישה באמת כמה היא חסרה לך אז יכול להיות שפשוט היית צעירה מידי.
2) יכול להיות שזאת פשוט הדרך שלך להתמודד עם דברים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עצוב...
מוות זה דבר קשה ועצוב. לפעמים מעכלים אותו רק אחרי כמה שנים,ובעצם גם כשמתחילים לעכל זה לא לגמרי...
הרבה פעמים לא בוכים ישר,לוקח זמן לעכל ולהבין מה באמת פירוש המילה מ-ו--ו-ת...

יהי זכרה של סבתא שלך ברוך!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.