אהוד אולמרט לא הנהיג אף לרגע אחד בימי שלטונו. הוא גם לא מנהיג. כך נוצר מצב שישראל תחת ידיו הפכה מדובדבן לשיקוץ בינלאומי.
הרהב הפיל אותו. הרעב לרהב. לרהבתנות. המזומנים שנשרפים לשם כך, והצורך הנואש ל"שופוני" שאני כזה, שסיבותיו אינן איתנו, רק התוצאה. הוא לא עשה ולא ידע דבר מימיו אלא פוליטיקה. ועל פי כתבי האישום, כוחו של השלטון הכה אותו בסנוורים שנים לפני שהיה לראש ממשלה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images//archive/300x225/934/430.jpg]

חלקלק, כיניתי אותו כאן במהלך השנה האחרונה, וזו להערכתי תכונת האופי השלטת שלו. החלקה אינסופית ורבת שנים מדעה לדעה, מדיל לדיל, מחשד לחשד, סלאלום ארוך ומפותל תוך כדי גלישה על קצות התהום.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/877/202.html?hp=1&loc=8&tmp=2532

looopy

הוא נותר על כסאו עד הרגע האחרון והיה למעשה לראש הממשלה עם כהונה רצופה ארוכה יותר מזו של נתניהו, ברק ופרס, ובערך כמו זו של רבין.

מאז מלחמת לבנון אולמרט התנדנד הרבה יותר מאשר ישב, והעובדה שנותר רה"מ קשורה בעיקר לשיקולים קואליציוניים ולא מעט בירוקרטיה אלקטורלית. זהו הבדל עצום בינו ובין ראשי הממשלה האחרים.

החזקת תואר בזכות בירוקרטיה זה אולי נכון טכנית, אבל נחשב בדיוק כמו שלל המדליות שזכו בהן האמריקאים בהתעמלות קרקע באולימפיאדת לוס אנג'לס ב 1984.

.

מאז מלחמת לבנון עשה אולמרט כל מאמץ אפשרי ע"מ להמשיך לשבת כל הכסא. אולמרט לא הפסיק להתנדנד עד שהכסא נשבר..
השאלה היא: אם אפשר לקרוא "רציף", לשלוש שנים כה רעועות, נכלוליות ומתנדנדות של אולמרט ובעצם של כולנו?

looopy

וגיליתי שמאז מלחמת לבנון אולמרט עמד בראש קואליציה יציבה מאד. הוא העביר תקציבים, ניהל מו"מ מדיני עם מי שחפץ, אפילו יצא למלחמה נוספת. אני לא יודע מה הדימוי שיש ברוחך לגבי ראש ממשלה בישראל, אבל זה רקורד די מרשים, הרבה יותר ממה שנתניהו וברק הצליחו לעשות בכהונות שלהם ביחד. הכוונה ברקורד מרשים היא רקורד מבחינה תפקודית - מכל בחינה אחרת זו היתה כהונה של כשלון מהדהד אחד ארוך, אבל זה משום שהאיש לוקה בשיקול דעתו, ולא מפני שהתנדנד או שהוכשל על ידי אחרים.