לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #4  
ישן 29-08-2016, 09:34
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
יהיה זכרו ברוך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "שר הביטחון לשעבר, תא"ל (מיל.) בנימין - פואד - בן אליעזר ז"ל"

פואד שאני זוכר מהקרב בפטרה

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
פואד שאני זוכר מהקרב בפטרה
בתחילת 1968 הצטרף העיתונאי רון בן ישי לפשיטה של סיירת שקד על בסיס מחבלים שנהגו להפגיז את יישובי הערבה ולמרר את חיי תושביהם. רגע לפני הנחיתה נפתחה אש תופת שפגעה במפקד היחידה, אבל הוא לא הזכיר זאת וניהל את האירוע בקור רוח, עד החזרה לישראל. זיכרון אישי מהקרב בפטרה
רון בן ישי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/kav.jpg]
פורסם: 28.08.16
הכרתי את בנימין בן אליעזר לפני 47 שנים, כשלושה שבועות אחרי מלחמת ששת הימים. מלחמת ההתשה אך זה החלה ובגזרת התעלה עוד לא היו בונקרים שאפשר לתפוס בהם מחסה מהפגזות הארטילריה ומהפצצות המיגים המצריים. סיירת שקד התמקמה במאהל קטן ובכמה חושות בעיבורה של העיירה קנטרה על הגדה המזרחית של תעלת סואץ.
מהבסיס הזה, שבמרכזו עץ תות עבות, היו חיילי הסיירת יוצאים בג'יפים ובזחל"מים להביא מזון ואספקה ללוחמי צה"ל שהתמקמו בשוחות שועל אישיות שנחפרו ביד, בחופזה, על סוללת העפר שלאורך התעלה. בגדה המערבית שלה, במרחק של 160 מטר, היו עמדות הצבא המצרי שהמטיר אש מקלעים, אר.פי.ג'י ומרגמות על חיילינו, ובעיקר על שיירות האספקה החשופות שהיו נוסעות על דרך צרה שאין לסטות ממנה. מצדה האחד התעלה ומצדה האחר ביצות טובעניות שקרום מלח לבנבן ושברירי כיסה אותן.
פואד, שהיה אז מפקד הסיירת, הוביל חלק מהשיירות, ובין לבין, מתחת לעץ התות, היה מתחקר ומתדרך את הלוחמים. כך פגשתי אותו בפעם הראשונה.
הייתי אז כתב צבאי של "קול ישראל". זו הייתה תקופה לחוצה ומהשיירות לאורך התעלה נגבה מחיר דמים. לא יכולתי שלא להתרשם מהאופן הענייני והסמכותי שבו ניהל בן אליעזר את הלחימה. כשהתחילה הפגזה היה נשכב בעצלתיים במחפורת רדודה תוך שהוא ממשיך לחלק הוראות ולוגם בלי הפסק קפה שחור מפינג'אן שהכינו לו הגששים של היחידה, או שהיה תופס לוחם שנראה היה שקשה לו, מחבק אותו ומנהל איתו שיחה מלב אל לב נטולת פוזה ודיסטנס. כמעט תמיד היה הלוחם עוזב כשחיוך על פניו.
התרשמתי מקור הרוח ומהמנהיגות השקטה, המתובלת בהומור עיראקי, שהתקבלה ללא עוררין על ידי אנשיו גם כאשר ספגו אבידות. חלק מהאנשים היו עדיין שיכורי ניצחון מההצלחה הגורפת במלחמה ונטו להתפרע. פואד ידע לרסן אותם.
יורים עלינו בירדן

אבל החוויה המכוננת שלי עם פואד, שהיא בעצם הסיבה העיקרית שבגללה אני כותב בשבחו, התרחשה כמה חדשים לאחר מכן, כשהצטרפתי בתחילת 1968 לפשיטה מוסקת שערך כוח מסיירת שקד. המחבלים, אנשי פתח, התמקמו באותה תקופה בירדן בגוש הרים שממזרח לערבה והציקו באש מרגמות ומטענים לעין יהב, חצבה, יטבתה ויישובים אחרים מבודדים ומרוחקים זה מזה.
המלך חוסיין עדיין לא התאושש מתוצאות המלחמה ולא ניסה למנוע את הפעילות החבלנית, והחיים באזור - שהיו קשים ממילא בגלל החום והמחסור במים - הפכו כמעט בלתי נסבלים עבור תושבי הערבה. אלוף פיקוד דרום דאז אריק שרון החליט לבצע "פטרולים אלימים" בשטח הירדני. המטרה הייתה לאתר את בסיסי המחבלים, לפגוע בהם ועל ידי כך להרחיקם פנימה לתוך ירדן.
פואד והיחידה שבפיקודו היו באותם ימים בחירתו הראשונה של שרון לביצוע משימות מיוחדות. כך יצא כוח קטן, כ-12 איש בפיקודו של פואד, בשני מסוקי "אנפה" מהדגם הישן לאחד מסיורי הלחימה האלה. היעד היה מתחם הארמונות הנבטיים בפטרה.

היה מודיעין לא מאומת שהמתחם הארכיאולוגי היפהפה שגילפו המלכים הנבטיים בסלע חול אדום משמש בסיס לאנשי פתח. בדיעבד למדנו בדרך הקשה והפחות נעימה שהמודיעין היה מדויק. המחבלים הפלסטינים חיכו עד שמגלשי המסוק הקדמי כמעט נגעו בקרקע במרכז המתחם, ואז פתחו לעברנו באש ממקלעים כבדים מהחלונות העליונים של הארמון הנבטי החפור.
דלתות המסוק היו פתוחות כדי שנוכל לזנק החוצה עם הנחיתה, וכך יכולתי לראות את רשף הירי מבזיק מאפלת החללים הפעורים בסלע. במסוק החלה להתפוצץ התחמושת שהבאנו איתנו. לימיני ישב המקלען. הוא לא ירה משום מה. לשמאלי ישב פואד. שמעתי אותו מדבר בקשר עם הטייס במסוק מספר 2 שהיה עדיין מעלינו ובמרחק די רב מאחורינו. הוא ביקש, ללא התרגשות ובנימה עניינית להפתיע, שיחפו עלינו אבל מרחוק כדי שהמסוק השני לא יכנס למלכודת האש שאנחנו היינו כבר בתוכה.
הטייס, יגאל מור, אז מפקד טייסת 124, לא איבד את העשתונות, החליט לקחת סיכון, וביצע בקור רוח תמרון חד שהציל את חיינו. הוא פנה וטס הישר לעבר קיר הסלע שמתוכו ירו עלינו ובבת אחת התרומם באופן שהמסוק יצא מקו האש.
או אז ראיתי את פואד מחזיק בקרסולו, שהדם טפטף ממנו, ושמעתי אותו מדווח בקשר לשרון בתמציתיות: "יש שם כוח די גדול. אני יכול להמשיך במשימה אבל זה גבולי. אין לי מספיק לוחמים לבצע טיהור הארמונות. להחלטתך". הוא לא הזכיר במילה את העובדה שנפצע.
התברר שגם אני חטפתי ושהמקלען לידי שותק מהלם קרב. שרון החליט להחזיר את הכוח לשטח ישראל ולהנחית את המסוקים בבית חולים שדה שנפרש בחצבה. פואד, עדיין אוחז בקרסולו כדי לעצור את הדימום, תכנן בקשר-הפנים עם יגאל מור את נתיב החזרה כך שלא ניפגע מאש הצבא הירדני שהחל כבר לירות לעברנו.
לא עברו חודשים רבים ופואד חזר לפקד ולהילחם כאילו לא קרה דבר. ההתנסות המשותפת קושרת בינינו עד היום.
ממפקד נערץ לפוליטיקאי חסר עכבות
הוא מעולם לא שכח את הנופלים מהיחידה והפצועים שנשארו נכים, ותמך בהם ככל יכולתו. האינטליגנציה הרגשית שלו הייתה יוצאת דופן והוא לא היה זקוק להסתחבקות כדי שאנשים ירצו בחברתו. איש של אנשים שהיה חבר של הנשיא המצרי מובארק כשם שהוא איש רעים להתרועע ונערץ על פקודיו לשעבר עד עצם היום הזה. הם לא התרשמו משום מה מהדימוי המגחיך ב"ארץ נהדרת". כך גם במגזר הדרוזי, במגזר הבדואי ובקרב ערביי ישראל. גם שם רוחשים לו הרבה אמון וחיבה.
המידע על פרשיות השחיתות שבגללן הוגש נגדו כתב אישום לא הפתיע אותי. מאז שהחל את דרכו בפוליטיקה נפוצו בברנז'ה התקשורתית שמועות, והיו גם מעשים שעליהם היה לי מידע מבוסס לכאורה ואשר העידו על חוסר ניקיון כפים של פואד - החל ב"מפקד הארגזים" שסלל את דרכו לראשות מפלגת העבודה ועבור לקשריו המופגנים עם בעלי ממון בעלי שם מפוקפק. גם לא ממש התפעלתי מהאופן שבו תפקד כשר ביטחון בתקופת האינתיפאדה השנייה.
אבל כשחלה ואושפז דאגתי לו ועקבתי אחרי מצבו ואחרי שהחלים נפגשנו מדי פעם. אחרי שהתפוצצה פרשיית השחיתות ניסיתי לברר לעצמי איזה מה הפך את פואד ממפקד קרבי נערץ על לוחמיו לפוליטיקאי חסר עכבות שעושה לביתו. נדמה לי שהתשובה נעוצה בכך שאומץ לב פיזי, קור רוח ומנהיגות ערכית שאדם מגלה בשדה הקרב אינם מסייעים לו - כשהוא נעשה פוליטיקאי צמרת - להתמודד עם ההיבריס המשחית והפיתויים הכספיים מצד אנשים שרוצים להשחית אותך ולהשתמש בך.
פואד לא היה הראשון ולא האחרון שעבר את התהליך הזה, אבל אני עדיין זוכר אותו כפי שהכרתיו. אינך יכול להיות שיפוטי לחומרה כלפי מי שעמו עברת התנסות דמים, אפילו שזה היה לפני 50 שנה. לכן אהבתי אותו וכעת הוא יחסר לי.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)


נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 29-08-2016 בשעה 09:36.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 30-08-2016, 07:01
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,326
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי רם אדמון שמתחילה ב "מה שרון עושה בכתבה ? באותה..."

צודק. זו שאלה טובה
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 08:39

הדף נוצר ב 0.09 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר