לפני כחודש ביקרתי בואנזה, המקום בו החליטו חמישה עשר פקידים נאציים בדרגות שונות על השמדת העם היהודי, ועל הקוים הכללים לביצוע ההחלטה. אין בכוונתי לספר כאן על הועידה. (שם קצת בומבסטי לישיבה של 90 דקות בהשתתפות תריסר אנשים). יש לכך מקורות רבים, ואני מניח שמשתתפי הפורום הזה יודעים את עיקרו של הסיפור.

מה שאני רוצה לשתף אתכם, זוהי החוויה והמחשבות שמעורר המקום המוזר הזה, ומה שקורה בו היום. ולספר על תפקודו היום. תפקוד חיובי וחשוב.

מקום מוזר, תשאלו? אכן. חוילה יפיפיה, במקום שקט וקסום, שהייתה אמורה לעורר בלב המבקרים בה רגשות של אושר ויופי. כשאתה מטייל בגן שסביב הבית, הא מאזין לציוץ הצפורים מעל המרפסת, הדעת אינה תופסת איך היופי והרוגע האלה נפגשו עם הרשעות האולטמטיבית.

זאת ועוד. שלושה מבין משתתפי הועידה ידועים בהיסטוריה כארכי-מרצחים. (מילר, היידריך ואייכמן) אבל המזעזע הוא שתריסר נוספים הם בירוקרטים אפורים, ממחלקות שונות של הממשל הגרמני, רובם דוקטורים, ואנשים חסרי חשיבות וחסרי פנים (היסטוריים) אלה יושבים וברצינות גרמנית טיפוסית, ובנון-שלנטיות מוסרית גמורה, גוזרים דינו של עם להשמדה.

ה-setup הסוריאליסטי הזה - הופך את ואנזה לחוויה מדהימה.

המקום עבר תהפוכות מאז מלחמת העולם השניה (וגם לפניה...) עד שהפך למוזיאון ומרכז הנצחה. את הכרונולוגיה תראו על דפים שסרקתי. במוזיאון יש כיתובים בעברית, וגם מחלקים חומר בעברית (שהוא מקור הסריקה). "זכינו ביושר" בכבוד הזה. מה שחשוב שנערכים במקום קורסים והשתלמויות לתלמידים גרמניים. אין כמובן חשוב מזה. יש לי צילומים של התלמידים הללו, ואני אביא כמה בהמשך.

לא נזקקתי לביקור כדי ללמוד משהו חדש. לא על השכל עבד הביקור אלא על הרגש.

החזית של הבית. בשקט המדהים שומעים כל צעד על המדרכה.




הנוף מן המרפסת. האם ציוץ הצפרים לא הפריע למילר לפטפט עם היידריך?

פוסטר עברי עם רשימת המשתתפים


דוגמה לשנים מה"דוקטורים" האלמונים:

הנאצי הקנאי והתיאתרלי הזה היה יושב הראש (שופט) של "בית המשפט של העם". הוא ידוע מאוד מהסרטים שצולמו בזמן המשפטים שנערכו לחברים בהתאגדות שסופה בנסיון הכושל להרוג את היטלר ביולי 1941. כמי שהיה שבוי ברוסיה לאחר מלחמת העולם, הוא הושפע מהשיטות הטוטאליטריות שם ובמיוחד ממישפטי וישינסקי. בסרטי התעמולה שצולמו במחצית השניה של 1944 במשפטים, הוא נראה כאשר הוא צווח על הנאשמים, כאשר אלה עומדים מושפלים מולו. במקרה אחד שבו נאשם עמד על דעתו שבמזרח בוצעו זוועות ביהודים, הוא שיסה את דבריו וציווה עליו לשתוק.

סופה של הדמות הגרוטסקית היה "מוזר": בזמן משפט שנערך לחברים זוטרים בקשר בינואר 1945, הופצץ הבניין והוא נמחץ תחת קורת עץ. הנאשמים ניצלו תודות לאירוע הזה והשמועה על מותו פשטה במהירות בבית הסוהר. לו היה נשאר בחיים הוא בוודי היה זוכה למקום של כבוד במשפטי נירנברג.

לפני כמה שנים נעשה סרט באורך מלא על הועידה ואת היידריך שיחק בו קנט בראנה שהעביר יפה את דמותו השחצנית והמתוחכמת של היידריך. למרות כמה עיוותים בדינמיקה שהוצגה שם, הסרט ממחיש יפה את סוגי הדמויות והתפקידים בהיררכיה הנאצית וכיצד מכבסת המילים פעלה יפה כדי להסתיר מעשים זוועתיים. בין השאר מראה הסרט את ההתעקשות של כמה פקידים על ענייני בירוקרטיה קטנים בעוד שההחלטה על חיסולם של בני אדם בבסיסה אינה מפריעה להם.

.

הוא גם היה השופט של חברי "הוורד הלבן", יש לציין שהוא חזר מרוסיה כבולשביק, וצדקתה לגמרי בהתיחסות לוישינסקי, היטלר אפילו כינה אותו "וישנסקי שלנו".

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

נוער גרמני לומד

את האגם מלא הירוקת לא צילמת?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Big Joe לפני כחודש ביקרתי בואנזה, המקום בו החליטו חמישה עשר פקידים נאציים בדרגות שונות על השמדת העם היהודי, ועל הקוים הכללים לביצוע ההחלטה.

אני חייב לציין שזו טעות נפוצה ההחלטה על הפיתרון הסופי התקבלה כבר לפני וועידת ואנזה, הוועידה נועדה לתיאום הוצאת ההחלטה לפועל בין הגופים השונים.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

הזו מצליחה להעביר את המסר המזוויע בצורה ישירה, פשוטה, ברורה. זו גרמניה, וככה זה פעל. נקודה.

נכון גם, שזה מרשים לראות את הקבוצות של גרמנים שמבקרים שם.

ביקשתי לדעת כמה כותרים בערבית יש להם על השואה.
מצאו שנים או שלשה. אחד הודפס בערבית ע"י ארגון שבדי והיתר הודפסו ע"י גורמי ממשל ישראלים.