איפה זה?
ממה שהבנתי, כתוב: גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, כסלו תרפ"ב. הסמל מכיל את מה שנראה כשני פטישים ואנך בנאים במרכז.

צולם לאחרונה בכפר גילעדי. ישנו מיתחם הקרוי שביל הלולים. שם, מעל דלת של מה שקרוי רפת 1,מצוי השלט. המקום תיפקד עד לא מזמן כמסעדה, אך כיום נטוש. ייתכן שאין זה המיקום המקורי?. הקיבוץ עשיר במבנים מוקדמים, אך לא זיהיתי ביצרונות. ישנו מבנה מעניין שאעלה בערב. לגבי האינסטרומנט, אכן מזכיר אנך, אבל אנך לא מצוי,אאלט. אולי אנך לשימושי סלילת כבישים?.

המבנה מוקדם ,ומופיע בתצלום של קבורת חללי תל חי, המוצב לא הרחק ממנו.צמודה אליו מעין רמפה מוגבהת, ועליה מסילה צרה וקצרה.בתחילה קיוויתי שמצאתי עמדה, אך החלונות הרחבים ציננו את התלהבותי.

גוף עם קצה מחודד למרכוז מדוייק וספייסר (תותב) נפרד - החלק העליון המאוזן. זהו מוט מעוצב שרוחבו כקוטר האנך ובמדידת קירות משמש לבדיקת מקבילות. הטבלה הריבועית שבתמונה המצורפת משמשת לאותו תפקיד.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://62.15.226.148/fot/d47/2599839.jpg]

בשנת תרפ"ב עדיין כתבו תרומפלדור, (עם ת).
בכל מקרה מעניין ומרשים.

ומאיפה זה בא? מעולם, אני חוזר - מעולם... Never... ניקגדה לא כתבו כך. זו המצאה של אצילי הנפש שרצו לדחוף בכוח את גיבור תל חי לתוך המילה ביתר, ורק לצורך זה הם שינו את הכתיב.
אבל אם חזרנו כבר לנושא, למדתי לאחרונה (זה לא היה סוד, אך לא שמתי לב לכך) שהפָּסָל של האריה, אברהם מלניקוב, היה למעשה חייל של טרומפלדור ושל ז'בוטינסקי בגדוד נהגי הפרדות, וככל הנראה הכיר אותם היטב.

http://images.google.co.il/imgres?i...sa%3DN%26um%3D1

שהועלה כבר.

נכון שהתעתיק העברי המתאים לTRU הינו ט' ולא ת' אך כללי התעתיק נקבעו רק ב1954 ולכן יש לבחון את הדרך בה חתם טרומפלדור את שמו ובה נכתבו מודעות האבל בסמוך למותו.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.focus-on.co.il/FOCUS-ON/999-SHORESH/MI/Trumpeldor/hatima-beivrit-500_small.jpg]






[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.focus-on.co.il/FOCUS-ON/999-SHORESH/MI/Trumpeldor/modaat-evel%20-500_small.jpg]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.focus-on.co.il/FOCUS-ON/999-SHORESH/MI/Trumpeldor/izkor-500_small.jpg]


אמור אם כן מהיום בשערי ימק"א ובמבואות טדי: לא 'יאללה בית"ר' [כי מי כז'אבו מלא הדר?] אלא - האח הידד עלי ביט"ר!!



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ספר שנראה מעניין הינו:עלילות גדוד העבודה, מאת עובד מיכאלי,והדסה אביגדורי אבידוב. נתקלתי בו באתר הקרוי:איתי בחור, הוצאה לאור. ניתן לקרוא שם פרק מתוך הספר, המעורר תיאבון לעוד.. אני בכל אופן אחכה ליד שניה...

לאחר הפנית שאלה לגדעון גלעדי, עולות העובדות הבאות: השלט אכן מקורי, ובאתרו. את המבנה ששימש כרפת הראשונה של כפר גלעדי, הקימה אגודת אחא,שהוותה חלק מגדוד העבודה. המימון הגיע מחברת יקא, ומנהל העבודה היה איסר בירנצוויג, הלא הוא איסר בארי, או איסר הגדול, מקים הש. ב. וראשו ,אשר הודח עי בן גוריון בעקבות פרשת טוביאנסקי.

הודח, כנראה יותר בגלל פרשת רצח הערבי עלי קאסם, מאשר על מקרה טוביאנסקי.
ויקיפדיה:
רצח עלי קאסם: בדצמבר 1948 נרצח ערבי בשם עלי קאסם שנחשף כסוכן של "ההגנה". דוד בן-גוריון מינה ועדת חקירה בראשותו של יעקב שמשון שפירא שמצאה את בארי אחראי למותו של קאסם, והמליצה להדיחו מתפקידו ולשלול את דרגתו בצה"ל. הוא הועמד לדין והורשע בהריגה וחריגה מסמכות. בארי טען להגנתו כי לא היה חוק שאוסר הרג מסוג זה, וכי עונשי מוות היו מקובלים בקהיליית המודיעין באותה תקופה.
ב-15 באוקטובר 1949 נשפט בארי על חלקו ברצח טוביאנסקי. הוא נמצא אשם בהריגה, אך בית המשפט השתכנע בכנות כוונותיו וב-29 בנובמבר 1949 גזר עליו קנס של לירה ישראלית אחת ויום אחד מאסר בפועל בלבד. בארי קיבל חנינה מנשיא המדינה חיים ויצמן.

הנה הסיפור המלא באינציקלופדיה YNET
http://www.ynet.co.il.databases.sap...58750,00.html#n
הרצח של עלי קאסם
בסוף שנת 1948 נמצאה בואדי ביערות הכרמל גופתו של עלי קאסם, בן למשפחה ערבית מיוחסת ודמות ידועה בקרב סוחרי הקרקעות היהודים וגואלי הקרקע של קק"ל. כמו כן שימש קאסם כמודיע עבור הש"י. חקירת מותו של קאסם העלתה כי הוצא להורג על ידי אנשי ש"י ללא משפט, בשל חשד כי פעל או עמד לפעול כסוכן כפול לטובת הצד הערבי. ממצאי החקירה הועברו לראש הממשלה דוד בן גוריון, ולבסוף הגיעו לידיו של היועץ המשפטי לממשלה יעקב שמשון שפירא. בעקבות דרישתו של שפירא להעמיד את בארי לדין באשמת רצח, התנהל דיון סוער בקרב חברי צמרת השלטון ומערכת המשפט. במכתב לרמטכ"ל כתב בן גוריון: "בלי מסירת מקרה כזה למשפט - יהא משום חיפוי מצד הממשלה, ודוגמא רעה לצבא, ונוסף לכל יטענו שרק חיילים וקצינים נמוכים נמסרים לדין". לבסוף הוחלט להעמיד את בארי למשפט צבאי חשאי באשמת הריגה וחריגה מסמכות. בסוף דצמבר 1948 נפתח המשפט בדלתיים סגורות, כאשר חבר השופטים מורכב משלושה סגני אלופים. בארי סירב למנות לעצמו סניגור והתעקש להגן על עצמו. הוא הודה כי הורה להמית את קאסם, ולהגנתו טען, כי כמפקד העומד בעת מלחמה בראש המודיעין הצבאי, אינו יכול להמתין להחלטתו של בית דין, המתנהל באיטיות ולפי כללים שאינם הולמים תנאי מלחמה. עוד טען בארי, כי שירות המודיעין פועל מעצם טבעו בניגוד לחוק; שירות מודיעין שיקפיד על החוק, יחדל למלא את תפקידו. בפסק הדין קבעו השופטים כי אין במדינה גוף או יחיד שהם מעל לחוק. לפיכך, חרף התנאים המיוחדים שבהם פועל שירות המודיעין, וחרף מצב המלחמה שבו היתה נתונה ישראל, אין להעניש עבריין - וודאי לא בעונש מוות - אלא בכוחו של פסק דין של בית משפט שהוקם כחוק. השופטים קבעו שבפקודה להרוג את עלי קאסם, חרג בארי מסמכותו ללא הצדקה. בהתחשב ב"עברו, מסירותו, שירותו ותפקידיו", וכן בתקופה ובנסיבות שבהן נעשתה העבירה - "תקופת מהפכה לאומית וזמן מעבר ממחתרת לחיי מדינה תקינים" - גזר בית הדין הצבאי פה אחד על בארי עונש קל יחסית - "הורדה ממילוי תפקיד בלי הורדה בדרגה". בעקבות פסק הדין הודח בארי מתפקידו כראש מחלקת המודיעין. במקומו מונה לתפקיד חיים הרצוג.
פרטי הפרשה נחשפו לידיעת הציבור רק כעבור שנים על ידי אב בית הדין, ולימים חבר הכנסת, יזהר הררי, אשר אמר בהקשר זה: "בארי הורד מתפקידו על הריגת ערבי... חשבתי שזה רק לתפארתה של מדינת ישראל שבעצם ימי הקרבות, על ידי משפט צבאי, בהתאם לחוק, הורד אדם בדרגת סגן אלוף... ודווקא בגלל הריגת ערבי, ולא בגלל טוביאנסקי...".
כותרת העיתון ידיעות אחרונות ביום מציאת גופתו של עלי קאסם, 25.11.1948 -

תודה על העידכון. בזכרונותיו של השומר אברהם דרויאן, מתואר ערבי צעיר ועשיר אשר סייע רבות בפיענוח תעלומת סטאל וזוהר. זהו כנראה עלי קאסם הנל. נפילתו של איסר הקטן היתה קשורה גם לפרשת אמסטר,אם אינני טועה.

ויקיפדיה ואנצ' YNET
. בארי הקדיש תשומת לב רבה לענייני "המחלקה הפנימית", אשר עסקה באיסוף מידע אחר ארגוני האצ"ל והלח"י, ויהודים החשודים בבגידה ושיתוף פעולה עם האויב. בזמן כהונתו כראש הארגון, עוררו אישיותו ומהלכיו התנגדות בקרב כמה מבכירי הש"י. על פי טענות יריביו, היה בארי מעורב בכליאתם וחקירתם בעינויים של מספר אזרחים יהודים, אשר נחשדו בבגידה או היו מקורבים לחשודים בעבירה זו. מידת האמת הטמונה בטענות אלו אינה ידועה בבירור.

במהלך כהונתו כראש הש"י וראש מחלקת המודיעין בשנת 1948 נקשרו בשמו של איסר בארי שלוש פרשיות מעוררות מחלוקת:

פרשת ז'ול אמסטר: ב-14 במאי1948 נעצר ז'ול אמסטר והועבר למתקן של ש"י, שם נחקר תחת עינויים במשך 76 ימים. נטען אז כי המניעים למעצר היו פוליטיים, עקב קשריו של אמסטר עם אבא חושי, יריבו הפוליטי של בארי. בארי נחשד גם בזיוף מברקים שנועדו להפליל את אבא חושי בבגידה.

2 הפרשות הנוספות הם רצח עלי קאסם והוצאתו להורג של טוביאנסקי.