משרד האוצר מציע להפריט את קו הייצור של ה"מרכבה" ובכך לחסוך כ- 100 מיליון ש"ח בשנה. טוב? רע? דעות ...? (למגיבים - כדאי לשים לב לעובדה עקרונית: לא ניתן לייצא את הטנק הן מסיבות פוליטיות והן בשל מקור המנוע)

להלן הקישור מ: TheMARKER מהיום:

http://www.themarker.com/tmc/articl...09&from=haaretz

מה הקשר למקור המנוע של המרכבה?

ובכן לכאורה אין קשר אלא שבעקיפין היה בכוונתי למנוע דיוני סרק על אפשרויות ייצוא הטנק באמצעות הזכיינים שיבחרו לייצורו של הטנק. מקור המנוע ואופן רכישתו (FMF), הינם מרכיב אחד מני רבים לכך שלא ניתן לייצא את הטנק הזה. רציתי לכוון את הדיון לפסים עקרוניים והגיוניים יותר ולמנוע קפיצות של "נוכל לייצא אותו ביתר קלות" וכיוב'.

רצוי, כך דעתי, שהדיון יתמקד בשאלת ההפרטה כעיקרון (מדוע כן... מדוע לא... יתרונות...חסרונות... וכיוב')..

בינתיים - לא מסתמן שהנושא מעורר הדים כאן....

אין על מה לדבר.
הפרטה נכונה עדיפה תמיד על ניהול ממשלתי, שבתורו עדיף על הפרטה גרועה.
הפרטה היא לא שגר ושכח. יש הרבה פרטים שצריך להקפיד עליהם אחרי ההפרטה:
שמירה על רמת איכות אחידה למוצר ולשירותים, רמת בטיחות בעבודה, זכויות עובדים, תנאי עבודה...

משום מה, הפרטה בישראל תמיד קשורה להרעת תנאי עבודה. אסור שזה יהיה המצב. אסור שיסלקו מהנדסים טובים, או פעולים מומחים בשביל תאילנדים. ואם זה קורה אז ההפרטה נכשלת.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Gilgamesh אין על מה לדבר. הפרטה נכונה עדיפה תמיד על ניהול ממשלתי, שבתורו עדיף על הפרטה גרועה.

בטח שיש על מה לדבר!
הפרטה נכונה לא תמיד עדיפה על ניהול ציבורי, שבתורו לא תמיד עדיף על הפרטה גרועה.

1. מוצרים ציבוריים: ראית פעם rent-a-cop אמריקאי או שמעת על בלאקווטר? תמריצים אישיים לא מסוגלים לבצע את כל המשימות והחברה נדרשת ליצור תמריצים אלטרנטיביים. למעשה, ישנן הוכחות אמפיריות שכשמעלים את התמריץ האישי (תגמול, בונוסים וכדומה), איכות תפוקת עובדים מסויימים יורדת כי הם עכשיו לא "תורמים לחברה" אלא עובדים בשביל שכר. אם אתה רוצה דוגמא לשטיפת המוח שמתרחשת במקומות עבודה שמנסים ליצור אווירה מבוססת אידיאולוגיה כדרך להגביר מלאכותית את תפוקת העובדים, תקרא על התרבות האירגונית של איקאה.
2. השפעות חיצוניות: יצרנים לא מכניסים למערכת השיקולים שלהם את ההשפעות החיצוניות להתנהגותם. רגולציה אמורה לנטרל זאת אבל לעיתים יש לרגולציה נטייה להיות צעד אחד (במקרה הטוב) מאחורי התעשייה. ניצול פער זה ע"י גורמים מופרטים מוביל בדר"כ לסחטנות קטנונית וניסיון הגעה מצד היצרן הפרטי לעמדת too big to fail (אם הוא לא התחיל משם כבר בהפרטה). ישנן עוד תופעות הקשורות בכשלון רגולציה הנובע בחלקו מתפיסת היד הנעלמה אבל כבר מאוחר. בהזדמנות אחרת אני אוסיף קצת אם יהיה הזמן
3. תעשיות מתות: הפרטה "נכונה" בדר"כ מלווה בהבטחה ממשלתית לתמוך בשלבי חשיפת התעשייה לתחרות עד לייצוב והגעה לשלב הבגרות. רק מה, לפעמים עדיף לעשות בכוונה הפרטה גרועה, לזרוק את התעשייה למים ושתטבע. לא תמיד יש זכות קיום לתעשיות ממשלתיות מסיבות שונות ובגלל פוליטיקה מעדיפים ליצור מסלול "הפרטה" כדרך נוחה לעיכול הציבורי של המתת חסד.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

מאז קדמת דנא ברור שעירוב פוליטיקה עם ניהול כלשהו בסוף מביא לאסון ולביזבוז. תראה את מערכת החינוך, שככל שגדלים התקציבים, יורדת הרמה המקצועית והשיגי התלמידים. או מערכת הבריאות שלגמרי לא מאוזנת עם מחסור בתקנים מצד אחד וניצול מחפיר עד עבדות של רופאים מתמחים.

אם החברה מושחתת, אם הפקידים ופוליטיקאים שאחראים על הרגולציה מקבלים שוחד, או הבטחות להעסקה בקריירה הבאה שלהם תמורת התגמשות, אז אתה רואה מה שקורה בארה"ב. שחיתות-רגוליציה לא אפקטיבית שניפחה את בועת הסאב-פריים.

אבל אם הרגוליציה יעילה מצד אחד, ויש את ההפרדה הבריאה בין המערכת הציבורית-פוליטית לבין התעשייתית ההפרטה יכולה להועיל ביותר. גם לחיתוך בשומנים, גם לגמישות גבוהה יותר בתיכנון והביצוע (כי התקציבים לא תלויים במשרד האוצר) מודרניזציה ועוד.

כן, מאז ההפרטה של מסילות הרכבת בבריטניה, חסכו על הבטיחות בניגוד לחוק ונהרגו אנשים כי הרגולציה הייתה מפגרת. נכון, "ארבה" מפעילה מייצרת ומתחזקת את הכורים הגרעניים בצרפת והיא חברה ממשלתית גדולה וכבדה אבל (לכאורה) יעילה ועובדה שאף כור גרעיני לא מפתח את ה"סינדרום הסיני", בעוד שלאמריקאים וליפאנים היו דליפות בקנ"מ כזה או אחר בכורים הפרטיים שלהם.

אני מסכים עם מה שכתבת. אני חושב שהפרטה היא בדר"כ חיובית אבל בתנאי. כפי שניהול ממשלתי הוא גרוע למעט במקרים שהתרבות הפוליטית-ניהולית היא בריאה בצורה יוצאת דופן שאין שחיתות או ניצול לרעה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

להכריכם, אותו TheMARKER טען בזמנו שהפרוייקט מרכבה עוד רגע נסגר.

איזו תחרות תיהיה לקו יצור המופרט הזה? אילו סנקציות יופעלו במקרה של איכות מוצר ירודה?

בהתחשב בעובדה שאחד מנציגי השמרנים חובבי-ההפרטות בכנסת מקורב למשפחות פשע, סביר להניח שבמקרה של תוצרת ירודה יוטמן מטען ברכבו של מנהל המפעל.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

קריאה של הידיעה מבהירה דבר פשוט - נערי האוצר רוצים לחסוך את עלות שכרם של אנשי הקבע והאע"צים בצה"ל.

קו היצור יופרט, ויהיה ניתן לפטר המון אע"צים ואנשי קבע כי לא יהיה צריך אותם יותר. מי יקנה את קו היצור? כנראה אחת מ"18 המשפחות" שתקבל מחיר-מבצע זול במיוחד מנערי האוצר - בסופו של דבר עבור נערי האוצר משרד האוצר הוא רק תחנה בדרך להעסקה בסקטור העאלק-פרטי, וכדאי להתחבב כבר עכשיו על הבוס העתידי.

אבל מאיפה אתם חושבים שהקונה המרוצה ישיג עובדים מיומנים עם נסיון ביצור טנקים? הוא ישכור מחדש את אנשי הקבע והאע"צים המפוטרים, אבל הפעם בזול יותר ועם תנאי העסקה מחורבנים יותר. זה לא שבשוק העבודה של היום יש להם (ובמיוחד למבוגרים ביניהם) אופציות אחרות...

אבל היי, כולם יודעים שאע"צים ואנשי קבע הם מטומטמים ואוכלי חינם וזה מגיע להם. לו היה להם שכל במקום להרכיב טנקים הם היו לומדים כלכלה ומנהל עסקים ועובדים במשרד האוצר.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

זה עלול להיות המצב, אבל זה לא חייב להיות כזה.
אין מקום לאוכלי חינם, אין מקום לבירוקרטיה צבאית או תמלוגים מפליגים למי שלא מגיע.
אבל החשש הגדול הוא שיחד עם ההפרטה יפלטו המון אנשים טובים, בין אם רתכים אומנים או מהנדסים כישרוניים...

ובקשר ל-18 המשפחות, זה לא כל כך פשטני. נגמרו הימים שנתנו לסובייט פועלים לנהל מפעל. התוצאות לא היו טובות.
לאותם אנשי עסקים ענקיים יש כישרון לבחור מנהלים טובים והידע והגב הכלכלי להבטיח את שלומו ושלמותו של המפעל. כל זה אין לסובייט פועלים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

נעשה איזה תרגיל מחשבתי בנושא הזה:
תחת הנחה שזאת הצעה ריאלית ולא איזה עז שדחפו כחלק ממו"מ עם משהב"ט (סביר להניח שבאיטרציה הנוכחית זאת עז שתתממש בשנים הבאות), גודל סדרת ההזמנה אינו מאפשר פתיחת מספר קווי ייצור מקבילים (למעשה, הייתי טוען כי אפילו 2 קווי ייצור אינם ריאליים) ולכן מצב היסוד של מוצר הנ"ל הינו תחרות לא משוכללת שעל סף התנהגות מונופוליסטית. המסקנה היא שברמה התאורטית הכלכלית אנחנו עוסקים במיקסום רווחה חברתית וצמצום העלות החברתית (Social Cost) ע"י בחינת חלופות ייצור:

1. ייצור ממשלתי על השלכותיו: ההשלכות של ייצור ממשלתי הן לרוב חוסר יעילות בייצור תו"כ העמסת עלויות עקיפות שאינן נדרשות. במקרה הנ"ל, לפי הפרסום של דה-מרקר (ועד שאני לא אקרא את חוק ההסדרים והביאורים לו, לא אדע מה הרציונל) העלויות העקיפות המשמעותיות שניתן לחסוך הן עלויות מעביד של אזרחים עובדי משהב"ט. זאת תחת הנחה כי יתרון לגודל אינו מתממש במלואו וכי מיכון התהליך מעבר למינימום הנדרש אינו כלכלי.
2. ייצור פרטי על השלכותיו: ההשלכות של ייצור פרטי מונופוליסטי של מוצר ליבה בטחוני גם כן כבר ידוע. לרוב, היצרן ישאף למקסם את הרווחים שלו ע"ח התועלת של הצרכן. במקרה הנ"ל, נוכל לראות עלייה שולית במחיר הטנק וכיסוח רציני של עלויות המעביד.

ככל הנראה, משרד האוצר מאמין כי התועלת שמופקת מהתערבות ממשלתית בעזרת חקיקה ופיקוח הדוק על היצרן הפרטי גדולה מהתועלת של ייצור עצמי.
צויין בכתבה כי המעבר מייצור ממשלתי לייצור פרטי יחזק את התעשיות הבטחוניות ע"ח ירידה ביכולות משהב"ט. יש בטיעון הזה אלמנטים מיקרו כלכליים שנשמעים נכונים אבל בלי היכרות מעמיקה עם המספרים, קשה לי לחוות דעה פרטנית.
לדעתי, חסכון של 100 מלש"ח בשנה הוא גבולי למדי בין האלטרנטיבות בטווח הארוך (תלוי בעיקר במבנה חוזה העסקה ובעיקר במבנה הפנסיה של העובדים, אאל"ט הם עברו ב2004 לצוברת). בטווח הקצר מדובר על חסכון של אחוזים לא מבוטלים מהתקציב המיועד למנט"ק. מעבר לכל השיקולים הכלכליים, ישנה דרישה לבחון את מבנה החוזה בין היצרן הפרטי ובין משהב"ט. בהערכה גסה מאוד, צי הטנקים הישראלי יעמוד על סד"כ של לפחות כ2000 טנקי מערכה במצב יציב. דהיינו, ע"מ ליצור קצב תחלופה המאפשר קיום חוזה לטווח הארוך המאפשר החלפת טנק כל 40 שנים, החוזה נדרש לתמוך בקצב בנייה של 50 יחידות בשנה (לא כולל נגזרים דוגמת נמר, נמרה, פומ"ה 2 ודומיהם)

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

קודם כל- ניתוח מעניין! (אולי עוד כמה שנים גם אני אוכל לנתח כך)
בעקבות מה שמיקיטל אמר, על ביטול אפשרות ייצוא, זה גם הופך את השוק לשוק בו יש מונופסון ולא סתם שוק מונופוליסטי, ובנוסף- סגור לייצור וייבוא (בהנחה שלא נקנה אברהמס). האם הניתוח ישתנה כעת? האם העובדה שזהו מוצר בטחוני מרמזת שלא ניתן לקצץ בעלות למעביד ללא פגיעה באיכות, (זה לא שולחן מעץ שניתן לייצר מסיבית ולמכור, זה טנק מערכה), ומכאן שלא תהיה כזאת?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בהתחשב בכך שהמעסיק אולי לא יכול לקצץ בטיב המוצר (נהיה לרגע אופטימיים ונניח שדרישות הצבא ישמרו בצורה מוקפדת), לא יכול ליצר בכמות גדולה יותר כדי לייצא עודפים (יש רק קונה אחד) ושהמחיר ליחידה ישאר קבוע. מהיכן יחתכו עלויות יצור כדי לשמור על מתח רווחים?

התשובה מרוחה בשחור על גבי לבן ב"דה-מעאכר" - החיסכון אמור להיות מושג מ"התייעלות" בכל הקשור לכוח האדם. או במילים אחרות - לשלם פחות תמורת אותה תפוקה. זה כבר חלק מהאידאולוגיה לפיה אסור לאנשים עובדים לדרוש או לקבל שכר גבוה. רוצה לחיות ברווחה כלכלית? תלך לשחק בבורסה (אופס, כבר לא) או תצטרף לארגון פשיעה.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אתה צודק במובנים מסויימים אבל גם טועה בחלקם. נכון שלעיתים קרובות, הפרטה משמעה עלות העסקה מופחתת אבל במערכות ממשלתיות לאו דווקא מדובר אוטומטית בהורדת שכר ישיר. לדוגמא, עלויות נלוות של פועלי פס ייצור שנפוצות מאוד במגזר הציבורי הן הפרשות סוציאליות יוצאות דופן כגון פנסיה. פנסיה של פועל היוצא לגמלאות בגילאי ה-40 שלו יוצרת עלות העסקה אדירה כי בהפרשה תקציבית (העובדים של משהב"ט עד 2004 היו תחת פנסיה תקציבית ולא צוברת) לאורך 30 שנות פנסיה היא ארוכה יותר מזמן ההעסקה של העובד. זהו נוהג פרובלמטי מאוד שאינו מקובל בשום מגזר למעט משהב"ט. רק תנאי העסקה שתואמים את הנורמות המקובלות בתעשייה (מבלי לפגוע בזכויות אחרות) ייצרו חיסכון. כמו שכבר אמרתי, אני לא יכול להעריך כמה מהחסכון המדובר הוא אקטוארי, כמה נובע מהתייעלות תהליכי רכש וייצור וכמה נובע משינוי תנאי העסקה. שתדע שלעיתים קרובות מקומות עבודה ציבוריים עוקפים את הבעיה הזו ע"י יצירת תגמולים שאינם בשכר הבסיס וככה הם דופקים בסיבוב את העובד. הוא לא זכאי להפרשה לפנסיה (צוברת כמובן, בתקציבית זה פחות רלוונטי) עקב התגמולים האלו ומגלה לקראת הפנסיה כשהוא אשכרה בודק את הזכאות שלו לפנסיה שהוא הולך לגלות את קו העוני מהכיוון הלא נכון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד "דה-מעאכר"

אהבתי! מאמץ בחום

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

א. ראשית, לגבי 2 קווי ייצור לטנקים: עיסקת שידרוג הטנקים הטורקיים הרי נועדה להתבצע בתעש, כך שממילא היו אמורים להיות 2 קווי ייצור לטנקים בארץ.
אני גם רואה שוק גדול בעולם לכלי רכב ממוגנים ברמה של ה- MRAP ויותר, כולל הנמר (כל צבא שרוצה יכולת Peacekeeping יצטרך כאלו, אחרי שעיראק חשפה את פגיעותם של הרכבים הממוגנים הרגילים למטעני צד); היות ואלו לא כלים "אסטרטגיים" אלא "כלים לבט"ש", ייתכן ולא תהיה התנגדות לקנות אותם מחברה ישראלית (או משותפות של חברה מקומית וחברה ישראלית). כך שלחברה אזרחית בהחלט יכול להיות מניע עיסקי חזק לקנות את המש"א.

ב. הבעיה עם הפרטת מש"א היא בהיעדר תחרות; המפעיל תמיד יוכל "לגלות" שגיאות בהערכת המחיר המקורית, ולשכור לוביסטים שיעבירו את הגדלת התקציב; פיתרון אפשרי הוא ליצור תחרות ע"י העברת אוגדה אחת לאברמס, עם אחזקה ושידרוג במפעל אחר (-:

נראה לי רלוונטי רק אם ייתנו לזוכה במכרז להכניס מוצרים משלו לתוך פס הייצור וכדומה. אחרת קשה לי לראות איך זה כלכלי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הייצרן לא יכול להכניס מוצרים שהלקוח לא הזמין. לא קיים.
המפעל יהיה כלכלי, אם ורק אם: 1) יקבל מחיר הוגן על העבודה. 2) יקצץ בעלויות ניהול ותקורה, למשל על ידי מודרניזציה של קו הייצור או הלוגיסטיקה 3) ימכור שירותים נוספים (תיקונים, חלפים וכד'...) 4) ישתמש בפטנטים וציוד ייצור עבור מוצרים חדשים

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

http://markets.themarker.com/tmc/ar...0090506_1083325

תעש ואלביט מתעניינות ברכישת קו הייצור של טנק המרכבה; יו"ר תעש: בקרוב יחודשו הדיונים עם הממשלה"

07:10 | 06.5.2009 מאת אורה קורן <<יו"ר התעשייה הצבאית לישראל (תעש), אבנר רז, אמר השבוע כי תעש תתמודד במכרז על רכישת קו הייצור של טנק המרכבה, אם הממשלה אכן תפריט אותו. בכוונת המדינה להעביר את ייצור הטנק ממערכת הביטחון לחברה עסקית, וההצעה נכללת בטיוטת חוק ההסדרים במשק ל-2009-2010.


"נוכל להתמודד על הרכישה עם שותף אסטרטגי, זר או ישראלי, ואלביט יכולה להיות השותף הזה", אמר רז ל-TheMarker. עם זאת, לדבריו, עדיין לא התקיימו שיחות בעניין ומדובר ברעיונות ראשוניים. תעש מתמחה בהשבחת טנקים, ואלביט מספקת מערכות אלקטרוניות מתקדמות להפעלת טנקים.

מנכ"ל אלביט מערכות, יוסי אקרמן, הביע אף הוא עניין ברכישת קו הייצור של הטנק. "אמרנו פעם שכל מה שנוגע לתחום הביטחון בישראל מעניין אותנו", הסביר אקרמן. "אם יש לרעיון הזה קיום, ואם הוא יהיה טוב לנו ולמדינה, נבחן אותו ברצינות רבה. עם זאת, לא קיימנו דיון על העניין".

כנשאל אם יש אפשרות לשיתוף פעולה בין אלביט לתעש השיב אקרמן בחיוב. "הפרטה ביטחונית היא מקובלת כיום. בפרויקט המרכבה יש עובדים רבים, ועולה גם שאלת הזמינות למערכת הביטחון, אך אני מאמין שאפשר לפתור את הכל".

בתוך כך, התייחס רז גם לסוגיית הפרטת תעש ואמר כי הוא רוצה שתעש תהיה החברה הביטחונית הממשלתית הראשונה שתופרט. "יש הסכמה על כך עם משרד הביטחון, ובקרוב יתחדשו הדיונים בעניין עם הממשלה ועם העובדים", אמר.

לפי המתווה שהציע רז, ושמקובל על הממשלה ועל העובדים, תעש תופרט באמצעות הנפקת 49% ממניותיה בבורסה, בשלב הראשון. לפני כן יצטרכו ההנהלה, העובדים והממשלה להגיע להבנות בדבר תוכניות ייעול, עלויות הפנסיה שהממשלה תישא בהן וטיהור קרקעות.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

למעשה צריך לעשות הבדלה מסויימת בין העברת בעלות על מש"א ממשרד הבטחון לחברה ממשלתית ובין הפרטה מלאה ע"י מכירה לחברה פרטית. מבחינת העובד אין הבדל משמעותי, הוא עדיין יחטוף בחוזה כחלק מהמעבר או שיזרקו אותו לפנסיה מוקדמת והוא יוחלף בעובד שאינו חתום על חוזה העסקה של משהב"ט. מבחינת משהב"ט, יכולת השליטה בפס הייצור (ברמה המשפטית, חוזית) שונה. בכל מקרה, לטעמי (וזה מבלי להכיר לעומק את הפרטים), תהליך ההפרטה יוכל לחזק את התעשיות הבטחוניות ע"י יצירת חוזה הזמנות ארוך טווח ויציב + השגת מומחיות ייצור שאין בידיהם כיום. כמו כן, הצבא מרוויח שקט תעשייתי בתחום ייצור ורכש טנקים מכיוון משרד האוצר היה והוא ישכיל לתמוך בחוזה ייצור ארוך טווח.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ביטחון
218
התייעלות בייצור הביטחוני

מחליטים

1. להטיל על שר הביטחון ושר האוצר למנות צוות בין -משרדי אשר יבחן חלופות בדבר אופן מכירת קו הייצור של טנק המרכבה )להלן – קו הייצור ( וכן בחינת הצורך בהעברת פעילויות אחרות של יחידת מרכז שיקום ואחזקה בצה "ל , כולן או חלקן , מחוץ לצה "ל . המלצות הצוות יוגשו לשרים עד ליום 30 בנובמבר . 2009
2. שר הביטחון ידווח לממשלה עד ליום 31 בדצמבר 2009 על המלצות הצוות כאמור בסעיף 1 לעיל .
3. להטיל על שר הביטחון בתאום עם שר האוצר לבצע את כל הפעולות הנדרשו ת לצורך מכירת קו הייצור , כך שעד ליום 1 ביוני 2010 יושלם הליך מכירת קו הייצור .
4. שר הביטחון ידווח לממשלה עד ליום 30 ביוני 2010 על השלמת המכירה כאמור בסעיף . 3

דברי הסבר

רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב
צה "ל מבצע כיום מגוון רחב של פעולות ייצור , שיקום ואחזקה של ציוד צבאי , וזאת בעיקר באמצעות יחידת מרכז שיקום ואחזקה 7000 )להלן - מש "א ( , אשר מועסקים בו אלפי אנשי קבע ואזרחים עובדי צה "ל . במש "א מבוצעים , בין היתר , תהליכים של בניית הגוף של טנק המרכבה . מאחר שחלק מפעולות אחזקה שוטפות מחייבות הקצאת משאבים מיוחדת )ובכלל זה א נשי תחזוקה מקצועיים וטיפול בפרקי זמן קצרים ( הרי שמתקיימת הצדקה להשאירן במסגרת היחידות האמורות בצה "ל . לעומת זאת , בפעולות ייצור אשר אינן מחייבות הקצאת משאבים כאמור , אין חשיבות מבצעית בזהות הגורם המבצע . העלות הגבוהה של העסקת אנשי קבע ואזרחים בצה "ל גורמת לכך שבמקרים רבים עלות הייצור מחוץ לצבא הינה זולה ויעילה יותר מזו המבוצעת בתוך הצבא . הדבר נובע בעיקר מעלויות שכר ותנאים נלווים אשר עלותם גבוהה יחסית בצה "ל , קושי ביצירת גמישות תעסוקתית בתוך הצבא , והעובדה שמרכזי הייצור בצה "ל אינם נמצאים בסביבה עסקית תחרותית . בתחום הייצור האמור ישנם מספר גופים מחוץ לצה "ל אשר יכולים לבצע את הפעולות האמורות . לפיכך , במקרים בהם ישנה כדאיות כלכלית להעברת פעילות הייצור לתעשיות הביטחוניות או לחילופין ליזמים פרטיים , יש מקום לעשות כן . מכירת קו הייצור של המרכבה תביא לחיסכון מוערך של למעלה מסכום של 100 מליון ש "ח בשנה . העברת פעילות זו ל גופים אחרים צפויה ליצור מספר יתרונות נוספים מעבר להיבט התקציבי . כך למשל : ההעברה תאפשר לצה "ל להתמקד בליבת העשייה הצבאית , חיזוק וייצוב של התעשי ות הביטחוניות באמצעות צבירת ניסיון , ידע ומוניטין אשר ישמשו אותם להגדלת הייצור ולחתימה על חוזי ייצור ואחזקה עם גופים שונים בעולם כולו . לאור כל האמור , מוצע להנחות את שר הביטחון ושר האוצר לעשות את כל הפעולות הנדרשות למכירת קו הייצור של טנק המרכבה , וכן להקים צוות בין משרדי שייבחן את הצורך בהעברת פעילויות אחרות של יחידת מרכז שיקום ואחזקה בצה "ל , כולן או חלקן , מחוץ לצה "ל . השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם יישום ההחלטה בדבר מכירת קו ייצור של טנק המרכבה צפויה לגרום להפחתה במספר האזרחים עובדי צה "ל , במשרתי קבע ובחיילי חובה .

כהרגלם בקודש, פקידי האוצר מנסחים את הסעיף בצורה פרובלמטית הנוטה לדעתם. חקיקה היוצרת דד ליין להפרטה עוד טרם הגשת המלצות הוועדה למעשה הופכת את הוועדה למיותרת. אם כבר חוקקתם חוק המכריח את משהב"ט להפריט עד אמצע 2010, למה לכנס וועדה? כסת"ח בירוקרטי כנגד הבג"צ הפוטנציאלי ושמסנדל את וועדת חוץ ובטחון. עוד שערורייה חוקתית...

מקור: http://www.shelly.org.il/files/reformot2009-10.PDF עמ' 218

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ציטוט:

העלות הגבוהה של העסקת אנשי קבע ואזרחים בצה "ל גורמת לכך שבמקרים רבים עלות הייצור מחוץ לצבא הינה זולה ויעילה יותר מזו המבוצעת בתוך הצבא . הדבר נובע בעיקר מעלויות שכר ותנאים נלווים אשר עלותם גבוהה יחסית בצה "ל , קושי ביצירת גמישות תעסוקתית בתוך הצבא , והעובדה שמרכזי הייצור בצה "ל אינם נמצאים בסביבה עסקית תחרותית

א. האם עלות שכר ותנאים נלווים של אזרחים עובדי צה"ל גבוהה יחסית? לא נראה לי.
ב. "גמישות תעסוקתית": כ"כ קשה לפטר אע"צ?
ג. סביבה עסקית תחרותית- כל מוסד שהוא מונופול לא נמצא בסביבה עסקית תחרותית.

לגבי אנשי קבע-
מה שיכול להיות מעניין הוא להתאים את גיל הפרישה לרמת הפעילות, כך שאיש קבע בקריה/ מש"א יפרוש בגיל המקובל בשוק האזרחי, וחברו שטיפל בטנקים בבקעה וברמה כל השירות יפרוש מוקדם יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ג. סביבה עסקית תחרותית- כל מוסד שהוא מונופול לא נמצא בסביבה עסקית תחרותית.

לא בהכרח נכון. דבר ראשון זה לא קשר חד חד ערכי. דבר שני הוא שהתנהגות היצרן כלפי לקוחותיו היא בעלת מאפייני מונופול אבל יחסי יצרן-לקוח שבוי הם רק חלק מממערכת היחסים שמרכיבה את שרשרת הערך של המוצר. ליצרן ממשלתי (בתפיסה פשטנית להפליא, כמובן שהמציאות מורכבת הרבה יותר) אין תמריץ התייעלות פנימי אלא חיצוני. מעבר ממונופול ייצור מפוקח ממשלתי למונופול ייצור מפוקח פרטי יכול לעיתים לצמצם עלויות עקב מעבר לשיטות תמחור ודיווח עסקיות המספקות תמונה טובה של עלויות, חוזי רכש טובים יותר וכדומה. ליצרן מונופוליסטי פרטי יש אינטרס הגדלת רווח פנימי. חלקו בא ע&quot;ח רווחת הצרכן, חלקו בא ע&quot;ח רווחת העובד וחלקו בא כתוצאה מהתייעלות הנובעת מתמריץ חסכון ע&quot;מ להרוויח עוד כסף.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

כל עסק פרטי, גם אם הוא מונופול, מתנהל ביעילות רבה יותר מארגון בניהול ממשלתי.

הטענה שהעובדים תמיד נפגעים עקב ההפרטה אינה נכונה, יש עובדים רבים בחברות ייצרניות פרטיות שמתוגמלים יפה מאוד כל זמן שהחברה מרוויחה.
זה תלוי כמובן גם בהתאגדות העובדים עצמם וייצוג נאות מול ההנהלה.

דוגמא להתנהלות כזו כזו היא נושא הוותק.
עד שנת 2009 אזרחים עובדי צה"ל קיבלו שכר על פי וותק בתפקיד ללא כל קשר לתפקיד עצמו, רק ב 2009 החלו לקבוע את גובה השכר על פי התקן של העובד, כך נוצר מצב שבו עובד בתפקיד זוטר, אך עם וותק רב מקבל שכר של עובד בכיר ללא כל קשר לתפקידו או לרמת ביצוע התפקיד (הערכת עובד)

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

בעברית פשוטה עוד יותר: האוצר הצליח לעבוד עלי בניסוח.
הרי אותי כאזרח לא מעניינת "עלות ייצור טנק המרכבה" אלא תמחורו (ובמידה משנית, דאגה לשימור תשתית הייצור ולתנאים הסוציאליים של עובדי הייצור). אני טוען שגם אם הפרטה תקטין את עלות הייצור, סביר שהיא תלווה בעליה במחיר שצה"ל משלם עבור המוצר (בניסוח של Golden Pathes: היצרן יישאף לרווח חיצוני ולא רק פנימי). זה לא חייב להתבטא באופן ישיר במחיר היחידה ובעלות אחזקה שוטפת (שיוגדרו, מן הסתם, בחוזה ההפרטה) אלא בעלות שידרוגים ותיקונים דחופים.

הייצרן אכן תמיד ישאף למקסם את הרווח אבל ה-סיבה העקרית להפרטת קו הייצור היא חיסכון בהוצאות, מטרתו של משרד הבטחון היא לשלם פחות על כל טנק.
הבעיה היא שלא תמיד תג המחיר של מוצר המיוצר במערכת ממשלתית מייצג את העלויות האמיתיות בגינו.

ברור שההפרטה אינה כדאית אם תג המחיר יעלה, משרד הבטחון ישאף להוריד את תג המחיר של הטנק תוך הסתמכות על מערכות ייצור יעילות יותר משלו.

אמנם אין לי נתונים אבל אני מאמין שגם אם תג המחיר ישאר זהה לכל יחידה העלויות למשרד הבטחון בגין כל טנק יקטנו עקב חיסכון בעלויות עקיפות שלא הועמסו על קו הייצור.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

אני אומר - למה להפריט את פס היצור? פשוט להשכיר מרכבות בליסינג - הרי זו עובדה מוגמרת שהרכב עם העבירות הגבוהה ביותר הוא רכב חברה...

באיזו קבוצת שווי נמצא טנק מרכבה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"