04-08-2006, 00:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.02.06
הודעות: 103
|
|
|
סיפור על מכונית צרפתית במחסום
נתקלתי בשיטוט באינטרנט בסיפור הנ"ל, נשמע אמין.
http://community.msn.co.il/comm_dis...on=1&CommID=274
לפני כ-5 שנים הייתי בשרות מילואים באזור קלקיליה, אחד מחיילי שהוא גם חבר טוב שימש כמפקד המחסום ביציעה מהעיר קלקיליה, ביצע בדיקה שגרתית לרכב נושא לוחית רישוי דפלומטית [CD], ברכב היו 3 אנשים, נהג אישה וגבר נוסף, הנהג והאישה הציגו תעודות דפלומטיות של שגרירות צרפת, הנהג תעודת עובד שגרירות והאישה תעודת קונסולית של השגרירות, הגבר הנוסף לא הציג תעודות,
למזלם הרב של אזרחי ישראל וחוסר מזלם של הצרפתים, חברי עלה בגיל מבוגר מארץ דוברת צרפתית וכך הבין את דבריהם של הנהג והקונסולית, מכיוון שלא רצה לחשוף את המבטא הצרפתי הכבד שנשמע בברור כאשר הוא מדבר, הוא הלך הצידה וקרא לי בקשר, להגיע בדחיפות כי הקונסולית התקשרה בזעם למשרד החוץ וגם כי נדרש מפקד בכיר ממנו ל"טפל" במשבר הדיפלומטי שנוצר. כשהגעתי למקום הוא הסביר לי בצד את המצב.
אני למרות ה""סכנה"" במשפט צבאי על גרימת משבר דיפלומטי. תמכתי בהחלטתו ובקשתי ממפקדי הבכירים שלא יגיעו לשטח וכי אני לבד אקח את האחריות. סמכתי על שיקול דעתו של חברי למילואים והמשכתי לעכב את הרכב במחסום, לא שעיתי לטלפונים הבהולים שקיבלתי ממשרד החוץ הישראלי ואף לא ממפקד הגיזרה, אמרתי שאני הוא המפקד שנמצא בשטח ושאם הם רוצים את האחריות שיגיעו הם אישית למקום. כאשר הגיעו נציגי משרד החוץ וכן נציג של אלוף הפיקוד למקום הם לוו בידי אנשי שרות הבטחון הכללי, שזיהו במקרה את היושב ברכב כמבוקש, לאחר שכל מפקדי הבכירים עודכנו כולל נציג אלוף הפיקוד הם עזבו מיד את המקום והשאירו לי כפי שבקשתי את האחריות ואת ההתמודדות מול אנשי משרד החוץ שגם עודכנו ע"י השב"כ וחיכו להוראות מבכירי משרדם. מכיוון שאני התעקשתי ושאנשי השגרירות הצרפתית לא ידעו כי חברי הבין את דבריהם לפני בוא אנשי משרד החוץ, הם הסכימו, לפנים משורת הדין וכדי "" לעזור לפתור את הבעיה"", שאני אבצע חיפוש ברכב אך מבלי להוציא את האדם הנוסף. מכיוון שחברי כבר שמע את שאמרו בינהם קודם לכן וידע אותי, נגשתי ישר לדלת האחורית של הרכב ופתחתי את הכיסוי המכסה את המושב הקידמי מאחור, בתוך המושב הוסתרו אקדח טעון ותיק נפץ מוכן לשימוש. אנשי השב"כ לקחו את המבוקש ואת האקדח, וחבלן משטרתי פוצץ את התיק.
כמובן שהדבר לא זכה לכותרות בתקשורת הישראלית, אך כתב זר שסיקר באזור וצילם אותנו ללא ידעתנו, חשף את הסיפור ברשת החדשות SKY, כמובן שבצורה שונה, אך הדבר פורסם, ובעקבות כך נקרא חברי למשרדי השב"כ ושם נדרש לחתום על סודיות. אותי משום מה שכחו, וטוב לי שכך.
בנתיים התחלפו מפקדי הבכירים, במפקדים חדשים, וצעירים יותר שלא ""גדלו"" ביחידה, ובעקבות מקרה דומה (התעקשתי לבדוק אמבולנס כאשר במקום נכחו נשות "מחסום ווטש") החליטו שאינם מעוניינים ב""בלגאן"" שכזה והעבירו אותי לתפקיד מינהלתי שאינו נחוץ בשטח, בתרוץ של ""הגיל וטובתי האישית""). |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
