טוב כתבתי ממזמן שלפני כמה חודשים חברה שלי ניפרדה ממני.
ואני כמו מפגר אשכרה הלכתי ניסיתי להחזיר אותה דיברתי מלא איתה רציתי להיפגש איתה ניפגשנו
וכל פעם הייתי הולך והיה לי קשה לעזוב וללכת...
וכל פעם ששאלית מאמי תגידי אולי יש לך מישהו חדש היא אמרה לא.
אז לפני שבוע גיליתי שדווקא כן היה מישהו ולא סתם היה מישהו שלושה חודשים איתה!!
והיא פשוט הרבה פעמיים גם היתקשרה אמרה שקשה לה והיא לבד וזה ושהיא רוצה לשמוע אותי...
והייתה שולחת SMSים אם שאלות כל מיני מה קורה מה חדש מה עושה אני מקווה שהכל טוב וכו...
אז ישר הייתי מתקשר מדבר איתה ושוב בטיפשותי תמיד הייתי מנסה לשאול נו מה אם את ככה אולי את רוצה לחזור אליי...

מצד אחד היא הראתה שהיא רוצה להיות איתה מצד שני היא אם מישהו אחר עכשיו!! אני לא מבין יעני הבחורה בזאת באמת מצפה שברגע שיהיה לה קשה ועצוב והוא יעזוב אותה אז מה שהיא חושבת שזהו יש לי מישהו שבטוח יחזור אליי...

וזה קשה עבר שבוע מאז שראיתי את זה ואני פשוט זורם אם החיים עכשיו לא מתקשר אליה יותר היא לא שולחת לי הודעות כי היא יודעת שראיתי
ובכללי ניתקנו לגמרי את הכל כאילו גם בלי סמסים ולבי לדבר בכלל... אני חושב שעדיף ככה כי זה עוזר לי קצת עכשיו
אני עדיין חושב אליה כל יום מנסה לא לחשוב אבל לא יוצא מצב כזה
ופשוט מנסה איך שהוא לזרום להכיר אנשים חדשים נשים חדשות... והכרתי גם אבל ברגע שזה מגיע ליותר מזה כאילו ברגע שהיא מעוניינת ביותר מידידות אני פשוט עוצר ולא מסכים לעבור אני לא יכול לעבור סוג של מחסום ריגשתי מעצבן

מצד אחד אני רוצה כבר חברה ולא להיות לבד כי דוגרי אני לבד כבר 5 חודשים וזה לא עושה לי טוב
ומצד שני ברגע שיש לי מצב אני עוצר את עצמי ולא יכול לזרום לזה...

תנסה לשכוח אותה..יהיה קשה אבל בסוף תשכח.. במיוחד אם היא התקדמה בחיים שלה אתה גם חייב להתקדם.