לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ברוכים הבאים אל פורום המילואימניקים חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מילואים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 06-05-2009, 21:39
  גפשטיין גפשטיין אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.04.07
הודעות: 809
מידע בבת עיניים - המילואימניקים של עוצבת הערבה

יום רביעי, י"ב באייר התשס"ט, 6 במאי 2009, 17:22

המילואימניקים של עוצבת הערבה, התייצבו, כרגיל, למילואים • אז נכון, המיתון קשה, ונכון, חלקם פוטרו רק לאחרונה - אבל מישהו צריך להגן על המדינה, לא? • סמוך ליישוב בת עין, שבו התבצע באחרונה פיגוע, הם ניסו לשים ידם על משליכי הבקת"בים, לסייע לחברים המובטלים ובעיקר - השתדלו לא להתלונן • כמעט

יהלי סער , "במחנה"

בשעה עשר בלילה בדיוק נשמעת אזעקה קולנית, עולה ויורדת, הקוטעת את תדריך המעצר שתוכנן לאותו הערב. חברי הפלוגה המסייעת של גדוד המילואים בעוצבת הערבה, מאזינים לה בשתיקה. סרן (מיל') אמיר חדמי, מפקד הפלוגה וסגן (מיל') אוהד אגריסי, שהיו שקועים, עד לפני כמה דקות, בהסברים ארוכים על לוח הפעילות היזומה, נושאים כעת את עיניהם מעלה, תוהים על פשר הקולות. ברגע זה, מפלחת גם קריאה צורמת את האוויר.

"קודקוד לחמ"ל, קודקוד לחמ"ל", קורא קול הבס ומפר את שלוות הלילה שאפפה את כולם. סרן (מיל') חדמי תופס את נשקו ויוצא בריצה מן החדר, נותן לרוח החזקה לטרוק את חתיכת העץ - המשמשת כדלת - חזרה למקומה. כמה דקות של דומייה עוברות, ובינתיים מגששת ידו של כל אחד מהמילואימניקים, כבדרך אגב, אל עבר נשקו האישי. מדי פעם, הם מציצים אל הדלת. עוד כמה שניות מתוחות עוברות, ובדיוק כאשר מחליט סגן (מיל') אלעד רומי להרפות את ידו מידית האחיזה, נפתחת הדלת בעוצמה. סרן (מיל') חדמי נכנס לחדר, עודו מתנשף מהריצה, ועיני כל הנמצאים נישאות אליו. "הורידו שני בקת"בים על קו 160 של אגד בכרמי צור", פולט חדמי בקצרה, "תקפיצו את כיתת הכוננות".

52 רסיסים

שעות מספר לפני אירוע הבקת"ב עוד עומדת השמש באמצע השמים. יום שרבי, חם, והרקיע אפור. בתוך בטנו של הדויד הממוגן, עושה דרכו סגן מפקד הגדוד, רס"ן (מיל') דניאל ביטון, לאזור בת עין. רק לפני כחודש נרצח ביישוב הנער שלמה נתיב, תושב ההתנחלות, בפיגוע הגרזן שהתרחש שם. ליישוב - שלא מוקף בגדר - חדר מחבל, פגע בנתיב בן ה-13 ובחברו בן ה-7 ונמלט. לאחרונה הצליחו כוחות הביטחון ללכוד אותו.

בעבור גדוד המילואים - זהו לא השבוע הראשון בגזרה, והלוחמים, אשר קובצו יחדיו מחטיבות צה"ל השונות, בהחלט מרגישים במתח הגואה: האירועים הללו הוכיחו שזו איננה גזרה שקטה, ואופי הטיפול בה פשוט עוד פחות. על ראש הגבעה שמול הרכב, עומד בגאון היישוב היהודי בת עין. על גבעה מקבילה, הכפר חרבת צאפא. ביניהם מפריד רק עמק רחב ופורה, יפהפה ועתיר שדות - עמק החוצץ בין השניים כשטח מפורז: שטח צבאי סגור.

כשנכנס רס"ן (מיל') ביטון אל תוך היישוב כדי לתדרך את כוחות מג"ב איו"ש אשר פוזרו במקום בליל אמש, נראה כי הוא נזהר בצעדיו. הוא יודע, כך נדמה, שרגליו דורכות כעת על קרקע שברירית, אדמת מריבה של ממש. מסביבו, פזורים במרחק ביטחון, עומדים ילדי בת עין. עיניהם הגדולות רגילות למראה החאקי. "זה מוזר לראות את הילדים האלו כשאת הילד שלי לא ראיתי כבר שלושה שבועות", הוא אומר בחיוך למפקד כוח מג"ב אותו הוא מתדרך. "כשחזרתי בפעם האחרונה הוא אפילו לא רץ לחבק אותי, כאילו הוא לא הכיר אותי. זה ממש צבט לי בלב".

"אז למה אתה כאן?" מסנן לעברו אביהם של הילדים אשר עומד נסתר במרחק מה מן ההתקהלות. נראה כי אירועי השבועות האחרונים הותירו מועקה גדולה בלבו. "הרי אם באמת היית רוצה לעזור היית נכנס פנימה לתוך הכפר ועוצר את האנשים האלו. אולי זה מסוכן, אבל צריך להקריב למען ביטחון". פניו של הסמג"ד נשארות רגועות, הוא אינו נותן לדברים להתסיס. הוא ניגש אל האיש ושם את ידו על כתפו של האב. "אני בן-אדם שעשה את רוב השירות שלו בעזה", הוא אומר בנועם, "הייתי שם כשעוד הייתי מ"פ בנח"ל וחטפתי פצמ"ר ישר בין הרגליים. 52 רסיסים נכנסו לי לתוך הגוף. 52 חלקים הקרבתי. תאמין לי שאם היינו רואים בזה צורך ביטחוני לא היינו מהססים להקריב".

הוויכוח מסתיים במהרה וביטון חוזר לגדוד. "אין מה לעשות", הוא מפטיר, "יש סוג של תעסוקה שדווקא הניסיון עוזר לך להתמודד איתה. העובדה שאני מילואימניק וכבר עברתי הרבה, נותנת לי יותר אורך רוח להתמודד עם דברים כאלה". הוא מורה לנהג לצאת מן היישוב. אחרי שההתנעה השלישית כושלת הוא פונה לקשר החדש וחש צורך להסביר: "זה, למשל, לא קשור לעובדה שאנחנו מילואים", הוא אומר ומחייך חיוך מהיר, "סתם כנראה שהוא לא נהג מזהיר".

שאננות מלכי הפז"ם

ריח עמוק ומתוק נישא באוויר וכמו מכניע את רעש האזעקה אשר ממשיך לרעוד בעוצמה. ענן סמיך חולף על כל שעל במוצב המיותם וחושף פינה אחת שלא ננטשה לטובת הכוננות: מבעד לאוויר הסמיך, כשהם יושבים ומתאמצים להדליק נרגילה, נותנים ותיקי פלוגה ב' לרעש האזעקות לחלוף מעל ראשיהם.

"אנחנו ראינו מספיק כדי לעשות הבחנה בין קריטי לסתם לחץ", מסביר בשלווה רס"ר (מיל') ניר ווקיל, לוחם בגדוד. "כשמסתכלים על זה בפרספקטיבה רחבה מבינים שזה קו קל, להוציא את בת עין, כמובן. אין כאן שום דבר מיוחד". ייתכן שהמילואימניקים השלווים האלו הם בדיוק מה שבת עין צריכה עכשיו - כאלו שלא שאננים מדי, אבל יודעים לקחת כל דבר בפרופורציה.

"זה בגלל שכל המשמעת התרופפה אצל הצעירים האלו", עונה רס"ר (מיל') עמוס מימון ומחייך. "הם לוקחים הכל ברצינות רבה מדי ובגלל זה אני מארגן טקס זובור קטן לכל אדם חדש בפלוגה". מימון שולף בהנאה את מכשירו הסלולרי ומראה לכולם סרטון בו נמרח הקצין החדש של הפלוגה בתערובת של נוזלי נקניקיות וביצים שהושארו בשמש במשך כמה ימים. "הרי במילואים הדרגות כבר לא מבטאות פז"ם", הוא מתגונן. "במילא כל הקצינים פה צעירים ממני". לפני שמספיקים חבריו לספסל להגיב על הנושא, קוטע חייל סדיר מן המטבח את השמחה: "תגידו חבר'ה אתם לא אמורים להיות בשמירה?" הוא שואל ספק בתמימות ספק יודע שחרץ זה עתה את גורלו, "אם יתחיל ירי אתם בכלל יודעים עדיין לירות חזרה?"

גיל מינימום למחבלים

בעשר וחצי בלילה, סורקת כיתת הכוננות את האזור ממנו נזרק הבקת"ב המאולתר: כד חרס, ובתוכו דבק מגע ומטלית. האוטובוס, בטוח ושלם, עומד בקרבת מה, מוגן על-ידי הפילבוקס המתנשא לגובה, והמעצר - שרק לפני חצי שעה דנו בפרטיו בתדריך - כאילו שנשכח מלבם. "בטח סתם איזה ילד שהחליט לזרוק בקת"ב", תהה בקול סגן (מיל') אלעד רומי. "בכלל נוהלי הפתיחה באש פה על הפנים", צוחק רס"ר (מיל') אברהם פאקויז, לוחם בגדוד. "ממתי יש גיל מינימום למחבלים, תגיד לי?" הוא מוסיף ומחייך.

החבורה אוספת את שברי הכלי ומתחילה בסריקה דקדקנית של האזור, מבקשת למצוא את הנער שהשליך את הבקבוק והפר את השקט. כשהחיפושים מעלים חרס, המילואימניקים מתייאשים. "נראה לי שעדיף שתתקפלו", נשמע קולו של סרן (מיל') חדמי ממכשיר הקשר שברכב, "כבר לא נמצא אותו היום".

"אירועים כאלו קורים לא מעט, והם בעיקר מאוד מתסכלים", אומר ביטון. אבל למרות התסכול והציניות שנשמעת בקולם, מדי פעם ישנם רגעים של סיפוק. אם כבר להגיע למילואים - אם כבר להתנתק מהחיים, מהעבודה ומהמשפחה לשלושה שבועות - אז לפחות שיהיה באזור הכי מעניין ביו"ש. "על אף שיש הרבה עבודת בט"ש יש משהו מאוד מספק בלהגיע ולעשות את העבודה הזו", מסביר ביטון. "למרות מה שכולם חושבים, זה לא בשביל החבר'ה או בשביל להרשים את הילדים. זה פשוט באמת תענוג לדעת שעזרת למישהו".

ביטון מבין את הקושי של חברי הגדוד להגיע למילואים לאור המצב הכלכלי הקשה. לכן, הוא החליט להקדיש את התעסוקה המבצעית האחרונה למטרה נוספת, מלבד הבט"ש: הוא פתח מאגר מקצועות גדודי שיסייע לכל חברי הגדוד. בעזרת המאגר, הוא מקווה שהלוחמים המובטלים יוכלו למצוא עבודה אצל חבריהם. "אם אדם יצטרך עובד אני רוצה להאמין שהוא יעדיף לקחת מישהו שמשרת בגדוד מאשר מישהו אחר", מודה ביטון, "הרי בסופו של יום פלוגה היא משפחה, לא? אז גדוד הוא כמו משפחה מורחבת".

מחכים לבשורה

בחצות וחצי, מתאספים בחדר הדיונים שבחטמ"ר עציון כל מפקדי גדוד המילואים. אולי, אחרי החיפוש הכושל אחר משליך הבקת"ב, הם רוצים בעיקר להוכיח שהלילה עוד לא תם. "למי שתהה", מבהיר בנחישות רס"ן ביטון לכולם, "עוד יתקיים הלילה מבצע". המפקדים מתקשים להסתיר את חיוכי הניצחון. ברור למדי כי אירועי היום השפיעו עליהם. "אנחנו נבצע שני מעצרים במקביל". את התדריך הוא מסיים בברכת "תשמרו על עצמכם" ומעביר את השרביט לסרן חדמי.

אבל כשחדמי מסיים את התדריך וכשהדקות חולפות, לוחמי הגדוד מבינים ששעת היציאה הולכת ונעלמת. הם נאנחים תחת כובד משקל הציוד, מחכים ליד הספארון לבשורה שעוד תגיע. חלקם כבר בחרו להסב את האפוד הקרמי לכרית בעוד אחרים, אופטימיים מעט יותר, בודקים בפעם השישית את כשירות הציוד שעליהם. "מתערב איתך על פחית קולה שלא יוצאים", זורק אגריסי אל עבר רומי. "התערבנו", חותם רומי את העסקה. רגע אחרי, נשמעת אזעקה נוספת. השניים מסתכלים זה על זה, ועל פיו של אגריסי כבר נמתח חיוך. "תכין את הכסף", מסנן רומי לאגריסי לפני שהם פותחים בריצת אמוק אל עבר החמ"ל. "חפ"ק לחמ"ל, חפ"ק לחמ"ל", עולה קול הבס לאוויר וגורם לסגן רומי לנפנף בניצחונו. הם נזרקים אל פתח החמ"ל ובוהים בעיניים רעבות. "חזל"ש?" מתערבבת האכזבה של אחד בשמחה של אחר. "יציאה בעוד כמה קטנות", עונה החמ"ליסט וכמעט מפיח בהם שמץ של תקווה, "התראת חדירה לאחד היישובים, המעצרים והכיף ייאלצו לחכות".








תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 18:12

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר