22-06-2009, 22:56
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.07.08
הודעות: 576
|
|
|
התשובה נמצאת ברשת
בויקיפידה נמצא קישור למאמרו של שחר אילן בהארץ, היודע לספר:
יהודה משי זהב מזק"א כתב בצעירותו ספר על רצח דה האן בתשובה לספר של נקדימון. לדברי משי זהב, השירים אינם מעידים על מעשים הומוסקסואליים, ו"אף אחד לא יכול להגיד שתפסו את דה האן בשעת מעשה".
לא ראיתי מעולם את הספר הנ"ל, וגם איני מעוניין לראותו. אך גם בלעדיו, קריאה קצרה בערך הנ"ל בויקי יכולה לתת לאנשי העדה את התשובה הבאה:
ישראל יעקב נטש את הדת, ובאותו שלב בחייו אף נשא נוצרייה. אז גם כתב את הרומנים שבהם מרומזים נטיותיו. אח"כ החל בתהליך חזרה בתשובה, עלה ארצה והתקרב אל רבני העדה. הוא היה עושה דברם, ודבר זה הוא שהכעיס את רוצחיו. ע"פ ההלכה היהודית אין דנים אנשים על סמך עדויות כזו שכתב שמואל יוסף טשאטשקעס, וגם אם היו לישראל יעקב נטיות כאלה או אחרות, עובדה היא שרבני העדה סמכו עליו. האם אליהם לא הגיעה השמועה שהגיעה לטשאטשקעס? מסתבר שכן, ובכל זאת לא נמנעו מלהסתייע בפועלו של ישראל יעקב. ייתכן ואף עזרו לו בשלבי חזרתו בתשובה, כולל גם בהתמודדות עם נטייתו, אותה הזכיר גם בספר שהתפרסם לפני שנרצח.
דומני שדי בזה, אם אכן עוסקים בנושא ברצינות. אם בציניות, הרי שזו רק ההתחלה. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
