ערב טוב,
אחרי שיחה שהייתה לי לאחרונה קיבלתי את הרושם שנושא הדיוק בטק"ק הוא בעל חשיבות גדולה מששיערתי עד כה.

לכאורה הנושא מובן מאליו - בכדי לפגוע במטרות צבאיות (או תשתית אזרחית דוגמת תחנות כוח וכו') יש צורך בדיוק טוב ככל הניתן. אלא שאם בוחנים את כל העימותים האחרונים בהם היו מעורבים טק"ק/רק"ק מול מדינת ישראל - כמעט כל הפגיעות (פרט לכמה נסיונות פה ושם) היו סטטיסטיות וכוונו כנגד ריכוזי אוכלוסיה.

מכיוו שהנושא האירני ופיתוח הטילים האירנים נמצא בכותרות הרבה לאחרונה נשאלת השאלה האם יש חשיבות מבחינתם לנושא הדיוק. מצד אחד אם כוונתם לשגר רש"ק גרעיני אין לדיוק חשיבות גדולה (כל נקודה בה יפגע באזור גוש דן יגרום נזק כבד ביותר). ומצד שני אם הכוונה היא לשגר חימוש קונבנציונאלי (אולי אפילו כימי או ביולוגי) הם יצטרכו דיוק רב מאד בכדי לפגוע באופן נקודתי במטרה אסטרטגית כלשהי (אנחנו מדברים על CEP של מטרים וגם אז קשה להבטיח השמדה של המטרה בפגיעה יחידה). מכיוון שקשה להאמין שהגיעו לרמה הזאת סביר שגם במקרה הלא גרעיני המטרה תהיה פגיעה באוכלוסיה ושוב אנו חוזרים לCEP גבוה מאד.

בקיצור האם עבור אירן יש חשיבות כה משמעותית לנושא הדיוק של הטילים ארוכי הטווח שלה?

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש עוד אספקט שפספסת (אני חושב) - האם יהיה חשוב לאיראנים לדייק מספיק כדי לא לפגוע בישובים ערביים? מה תהיה התגובה של העולם הערבי אם איזה שיהאב ישמיד לחלוטין את מסגד אל-אקצה, או יחסל אלפים ברמאללה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

התגובה תהיה משהו בסגנון "השאהידים שמתו למען המטרה" או "הכופרים הכלבים האלה ימח שמם"

תלוי מי יגיב, ובאיזה יום.

לא הייתה כזאת זעקה בעולם הערבי אחרי שכמה ערבים בצפון מתו מרקטות של חיזבאלה (שלא לדבר על חטיפת חייל)

Never Odd or Even

בזוית מסויימת ושתיפול איפה שתיפול כי זה ממילא טווח של נניח 40 ק"מ
לבין טיל בליסטי שיוצא מהאטמוספירה וחוזר אליה...בטווח של 2000 ק"מ

אני בכלל לא נוגע בזה שסטייה הכי קטנה יכולה לגרום לו להתפרק באטמוספירה כמו שקרה לטילי אל חוסיין למשל (בעיה כשרוצים לירות תחמיש שהוא לא קונבנציונלי)

או - התשובה של שולה המוקשים היא יותר בכיוון של מה שחיפשתי.

מישהו יכול להרחיב קצת על הנושא והמורכבויות שלו?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

\גיירוסקופ\כלי אחר שיכוון אותך כדי שהחדירה לאטמוספירה תהיה בזוית שלא תפרק את הטיל אך עם זאת תפגע באזור שאתה רוצה לפגוע בו (פחות או יותר כמו חללית שחוזרת לכדוה"א) רמת הדיוק היא לרוב לא לרמת המבנה(בטח לא כשמדובר באיראן) הבעיה העיקרית של התעשייה האיראנית היא שיש עליהם אמבארגו שאמור למנוע מהם לקבל חלקי מחשב שיכולים לשמש להנחייה של טילים כמו שאפשר לראות גם את זה אפשר לעקוף...

טילים בליסטיים בעלי הנחייה זה לא משהו חדש כבר בגרמניה במלחמת עולם ה2 היה טיל כזה הוי 2 הכל שאלה של הטווח שאתה רוצה להגיע אליו ורמת הדיוק...

אוקיי אז בהנחה שהם מסוגלים להגיע לרמת "דיוק" שלא תגרום לטיל להישרף עם החדירה לאטמוספירה - איזה עוד חשיבות יש לדיוק כי בנתיים לא נשמע שזה משימה קשה במיוחד (אמברגו או לא).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש לך מליון משתנים שיכולים להפיל אותך :צפיפות אוויר, רוחות, עבודה של מנוע, נקודת התחלה שהוזנה באופן לא מדוייק(בהנחה שאין להם גי פי אס), תגובה איטית מדי של המתקני סטייה,וכ"ו
כל הזמן רצה ברקע תוכנית שאמורה להגיד איפה הוא נמצא בכל נקודת זמן ולתת את התיקונים המתאימים..אחרת הוא יעוף למקום אחר לגמרי... זה מליוני חישובים בשניה..

לטיל המזווד ברש"ק המכיל לצורך העניין חל"כ/חלב"ג או כמובן גרעיני החשיבות ברמת הדיוק תהייה נמוכה יחסית,אני מעריך שסטייה שתאמד גם בחצי ק"מ ואף למעלה מכך לא תהייה משמעות כל שהיא (למעט אולי לרש"ק המצרר).
לעומת זאת, טילים בליסטיים אשר מזוודים ברש"ק נפיץ יזדקקו מן הסתם לרמת דיוק גבוהה יותר לצורך השגת האפקט הנדרש.

עם זאת, אני לא חושב שטילים בליסטיים המיועדים לטווחים של 2000 ק"מ פותחו לנשיאה של רש"ק נפיץ מן הסתם....
רש"ק נפיץ נפוץ בעיקר (ותקנו אותי אם אני טועה) בטק"ק לטווחים הקצרים יחסית ע"ע ה"טוצ'קה" או ה"איסקנדר" אשר מיועדים לתקיפת "מטרות נקודה", בטילים אלה רמת הסטייה נאמדת בעשרות מטרים בלבד ...

אני לא מבין. הרי גם הסקאד B הישן היה צריך לעמוד בכל אותן בעיות שציינת (רוח, מנוע וכו') אז נכון שהטווח היה קצר יותר אבל הדיוק של הסקאד המקורי היה די סביר (בשביל לפגוע בעיר). מכאן אני מסיק שגם לאירנים לא צריכה להיות בעיה גדולה מידי לפתח טיל שיכול לפגוע בגוש דן גם מטווח של 2000 ק"מ בלי להשקיע מאמץ יותר מידי מטורף.

בקיצור אני מצטער אבל אף אחד לא שיכנע אותי עדיין שיש חשיבות אמיתית מבחינת אירן לדיוק.

אה כן לבני - אם לאירן יש כיום 200 טק"קים (לפי הערכות צה"ל לכאורה שפורסמו היום בתקשורת) אני רוצה להניח שאם מחר פורצת מלחמה הם יהיו חמושים ברש"ק נפיץ (לפחות רובם) - רש"ק כימי או ביולוגי יכניס אותנו (ואותם) לסיפור אחר לגמרי שאני לא בטוח שהם רוצים להתמודד איתו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ולא סקאד אל חוסיין זה בעצם סקאד שקיצצו לו ברש"ק והוסיפו לו דלק הטילים האלו היו לרוב מתפרקים באטמוספירה הרבה הרבה לפני שהם היו מגיעים למטה....כשמדובר בחנ"ם אז הבעיה היא לא כזאתי רצינית אבל כשזה רשק כימי\ביולוגי\גרעיני המשמעות היא עצומה...רש"ק ביולוגי סתם כדי לסבר את האוזן זה אומר ליצור תנאים של מעבורת חלל שתוציא ותכניס יצור חי מכדור הארץ וחזרה אליו לאיראנים אין טכנולוגיה כזאת. וגם אז(במלחמת המפרץ) היו המון טילים שפגעו בים... עכשיו ככל שהטווח שלך מהמדינה שאתה יורה לכיוונה גדל אז הסטיה היא הרבה יותר משמעותית

אגב האל חוסיין היו טילי סקאד במקור-טיל שיוצר ברוסיה לרוסים בטח ובטח שיש אמצעים לייצר מייצבים ומחשבים הבעיה שהטווח של הסקאד הוא חצי מהטווח של הטילים האיראניים וזה משמעותי מאוד מאוד כי מדובר בעוד 1000 ק"מ...

לאל חוסיין של מלחמת המפרץ לא הוסיפו דלק, אלא רק הקטינו את הרש"ק.
מה זה "תנאים של מעבורת חלל"?

זה שהוסיפו דלק אבל הייתי אז בכתה ז אז יכול להיות שהזיכרון שלי בוגד בי
ותנאים של מעבורת חלל אומר שאתה מוציא יצור חי על כל המשתמע מכך ומחזיר אותו לכדור הארץ זה לא סתם ראש קרב שאתה יכול להאיץ באיזה גי שבא לך ושיתחממם כמה שבא לך ...
זה כמעט כמו להוציא בן אדם לחלל תחשוב על זה... ויש גם את הקטע של הפיזור שהוא לא פחות בעייתי כי אתה צריך לפזר ככה שהנבג לא ימות באויר ושהרוח לא תסחוף אותו לכל מני מקומות...עדיף כבר לפזר מבחנה של החיידק הזה ע"י סוכן מעל עזריאלי...

מה הם התנאים של מעבורת חלל.

אתה יכול לענות? להוציא שישה אנשים לחלל עם מטען זה דבר אחד ולהוציא 5 ק"ג של וירוסים זה דבר אחר לחלוטין. אם תוכל לתת הסבר מעט יותר משמעותי -זה יהיה בסדר. אח"כ נוכל להמשיך בנושא הבא שפתחת שהוא "הנבג שימות באוויר".

שהחיידקים שלך לא ימותו,מגיני חום, סוג של חליפת ג'י שתמנע מהחיידקים למות מהלחץ ,חמצן,זה יצור חי לכל דבר ...
כל גוף שנכנס חזרה לאטמוספירה מתלהט לך ל1300 מעלות צלסיוס ומעלה...אתה יכול לדמיין לך נבג שחי בתנאים כאלה?

הוא מתיישר עם הזרימה. לגבי ה G, אין מה לעשות. זה קיים ואי אפשר לבטל אותו. (וזה לא "לחץ").

לגבי טמפרטורה - זה נכון גם לגבי רש"ק תקני, אם לא רוצים שהטמפרטורה תפוצץ את חומר הנפץ ובהחלט הרבה יותר קל לשמור על טמפרטורה למיכל של חמישה ק"ג (קצת הזרמה של חנקן) מאשר לשמור על טמפרטורה של רש"ק בן 200 ק"ג.

חמצן? מה הבעיה באספקת חמצן לכמה חיידקים למשך 20 דקות?

אני חושב שההקבלה ל"מעבורת חלל" היא קצת מוגזמת...
בסופו של דבר רש"ק ביולוגי מצוייד ברוב המקרים בחיפוי שנועד להגן עליו מפני החום שנוצר בעת החדירה ולא הרבה מעבר לכך...
מלחתחילה נלקח בחשבון שחלק גדול מהתכולה פשוט לא תשרוד את החדירה ואף את הייזימה של הרש"ק עצמו באמצעות פורצן שבתוכו (בחלק מהרשקי"ם הללו נעשה שימוש בפורצן פירוטכני ולא המכיל חנ"ם בדיוק מהסיבה הזו ("הקטנת הנזק לתכולה מפיצוץ של חנ"ם תהייה גדולה יותר), יש האומדים את כמות התכולה שלא תשרוד בכ 30% (כמובן שיש חשיבות לסוג התכולה שהרי נבגי האנטראקס לדוגמא עמידים יותר מאחרים).

אבל זה עדיין נראה לי מורכב מאוד ואני בספק רב מאוד אם לאיראנים יש טכנולוגיה שתיתן להם לפזר יצור חי באופן יעיל מעל גוש דן...

כפי שכבר נאמר, נבגי אנטרקס הם מאד עמידים. הם באים בצורה של חומר יבש, אבקתי, במיכל סגור היטב. עומסי G לא משפיעים עליהם. הם אינם זקוקים כלל לחמצן. כל שעליך לעשות זה להבטיח שה-"חבילה" תגיע לייעדה ללא עלית החום מעל לסביר, פתיחת מעטפת הרש"ק בגובה הנכון והפעלת מטען פירוטכני קטן שישחרר את האבקה. זו טכנולוגיה (שפרט למגן החום) אינה מסובכת יותר ממכונת כביסה.

חשיבות הדיוק לא תלויה בכלל בטיל או בסוג ההנחיה שלו.
חשיבות הדיוק תלויה במטרה אליה רוצים להגיע. אם זו עיר של 10 על 10 ק"מ, אז זה הדיוק הנדרש. אם האיראנים רוצים לפגוע בקריה בת"א, אז הדיוק הנדרש קטן יותר. אם הם רוצים לפגוע בגשר הירקון כדי לנתק את רמת-אביב, אז הם צריכים דיוק של כחמישים מטר CEP.
עכשיו שיספרו במה הם רוצים לפגוע ואח"כ נוכל לפתוח דיון על "מה צריך להיות בטיל"....

עידו - היכן ציינתי בתגובתי את עניין הרוח והמנוע?..
לא זכורה לי כל התייחסות לנושאים הללו בדיוק כפי שלא טענתי שלאיראנים אמור להיות קושי בייצור של טיל בעל רמת דיוק טובה יחסית ל"סקאד" הוותיק או שיש בכוונתם לשגר לעברינו בזמן מלחמה טילים בעלי רש"קים בלתי קונבנציונאליים...

לא טענתי אף אחת מהטענות המוצגות לעיל ואם כך בכל זאת הובן מדברי הרי שלא לכך היתה כוונתי כלל !

פרט לכך, אני לא מוצא שום סתירה בין מה שכתבת לדברי, אם נפתח ב"סקאד" הבסיסי שהרי אם אני לא טועה, הטיל הזה היה מיועד לשאת מלחתחילה רש"ק בלתי קונבנציונאלי/ גרעיני ומכאן שכפי שציינת (וגם אני) אין ממש חשיבות לרמת הדיוק.
לא אני ולדעתי אף אחד אחר לא ממש ניסה לשכנע לכאן או לכאן בעניין הדיוק!
ציינתי פשוט את דעתי בעניין שעיקרה מתבסס על הרעיון שכדי ליזום רש"ק בלתי קונבנציונאלי אין צורך ברמת דיוק גבוהה ולחליפין כדי ליזום רש"ק נפיץ דווקא כן.

בסופו של דבר אין אלא להצטרף למה שכבר נכתב כאן, קודם ע"י YHS - חשיבות הדיוק תלוייה בסוג המטרה בה רוצים לפגוע !
טק"ק דוגמת ה"טוצ'קה" המיועד לפגיעה במטרות איכות כגון בסיסי צבא/מרכזי לוגיסטיקה /יבאו"ת יתאפיין מן הסתם ברש"ק נפיץ/רסס או מצרר וברמת דיוק גבוהה שהרי לכך הוא נועד, לעומתו טיל דוגמת ה"סקאד" (צר לי שאני חוזר שוב ושוב על הדוגמא הזו דווקא)... שייעודו המקורי הוא נשיאת רש"ק בלתי קונבנציונאלי לא היה זקוק מלחתחילה לרמת דיוק גבוהה במיוחד.
כל אותם "אל חוסיינים" ופיתוחים מאוחרים אחרים של "הסקאד" היו עדיין מבוססים על אותה פלטפורמה מיושנת, ככל שחלפו השנים והטכנולוגיה התקדמה והפכה אף לנגישה יותר סביר שגם אותם פיתוחים שפותחו מהסקאד המקורי כבר ניחנים ברמת דיוק גבוהה יותר ביניהם גם ה"שיהאב" ושאר הדגמים האיראניים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט אוקיי אז בהנחה שהם מסוגלים להגיע לרמת "דיוק" שלא תגרום לטיל להישרף עם החדירה לאטמוספירה...

מעניין... ואני חשבתי שהרש"ק שנכנס לאטמוספרה מיוצב בכוח צורתו הגיאומטרית.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט בקיצור האם עבור אירן יש חשיבות כה משמעותית לנושא הדיוק של הטילים ארוכי הטווח שלה?

השאלה היא מהן המשימות האיראנים מייעדים למערך הטק"ק שלהם.
אם המשימה היא תקיפה של ריכוזי אוכלוסין הרי שאכן אין חשיבות גדולה לדיוק, אם המטרה שלך היא לפגוע איפהשהוא בעיר זה באמת לא משנה אם הטיל נחת 500 מטר ימינה או שמאלה.
אולם אם המשימה היא גם תקיפה מדוייקת של אתרים כתלליף לחיל אוויר אז יש חשיבות גדולה לדיוק.

אף אחד פה כמובן לא יודע מה תו"ל הטק"ק האיראני, אם זאת יש אנשים שבהחלט סוברים שהאיראנים הולכים גם על האופציה השנייה. זרוע טק"ק מדוייקת תעניק לאיראן יתרון עצום שכן היא תאפשר לה לפגוע בדיוק רב במטרות הנמצאות במרחק של מאות ק"מ תוך זמן קצר ומבלי שלמרבית מדינות האיזור תהיה היכולת להתגונן בפניהם.

קשה לדעת כמה ניתן להסיק מניסיון העבר על עימות עם איראן. רוב הירי לישראל בוצע ע"י אירגוני טרור אשר שיטת הפעולה הכללית שלהם היא פגיעה באזרחים ללא הבחנה ללא קשר לאמצעי.

החמאס גם ככה נאלץ להסתפק ברקטות ואמצעי שיגור פרימיטיבים בעלי דיוק נמוך מלכתחילה.

חיזבאללה אמנם ירה את מירב הרקטות שלו במלחמת לבנון השנייה לעבר ריכוזי אוכלוסין, אולם חלקן גם כוונו לעבר בסיסי צבא. בידי החיזבאללה לא היו במלחמה רק"ק או טק"ק מונחה (אם כי היו גם מזל"טים מתאבדים מסוג אבאביל שבהם נעשה שימוש). יש לזכור גם שכחודשיים לפני המלחמה ירה החיזבאללה רקטות לעבר היב"א בתגובה לחיסול בלבנון שהוא האשים את ישראל באחריות לו. כלומר היה פה ניסיון של פגיעה ב"מטרת איכות" באמצעות רק"ק. בנוסף אחרי המלחמה היו פירסומים שהארגון קיבל טילי פתח-110, אם הדיווחים נכונים אז לא סביר שיעשה שימוש בטילים הללו לירי סטטיסטי.

בעיראק הדגש המרכזי הושם על הגדלת הטווח גם על חשבון כושר הנשיאה והדיוק. מה שהפך את ריכוזי האוכלוסין למטרה המרכזית של הטילים העיראקים. עם זאת העיראקים ניסו לפגוע בכור בדימונה באמצעות הטילים שלהם. ביראן כך נראה שמה דגש רב יותר על דיוק.

במלחמת יום כיפור לעומת זאת הרק"ק והטק"ק כוונו בעיקר לעבר מטרות צבאיות.

טוב נו כרגיל מערכת התגובות הזוועתית של פרש גרמה פה לבלבול.

לבני - התגובה שלי לא הייתה אליך אלא לשולה המוקשים שציין את נושא הרוח וכו'.

לעצם העניין - הטענה שלי היא עקרונית - מכיוון שאני יוצא מנקודת הנחה (שנראית לי סבירה) שלאירנים אין ולא תהיה בקרוב אפשרות לפגוע עם טיל בליסטי בקריה (או בכל מטרה בעלת CEP שאפילו מתקרב לקריה). מה שהם יוכלו לשאוף אליו הוא פגיעה בערים (אלא אם מישהו מכיר מטרת איכות יחידה אחרת בישראל שהגודל שלה מספיק גדול שטיל קונבנציונאלי יחיד יפגע בה בסבירות גבוהה גם אם CEP של ק"מ).

בקיצור אני רוצה לברר למה דיוק הפגיעה הוא חשוב (לאירנים) בהנחה שאין להם רמה שהיא טובה מאד (תגידו אתם מהיא טובה מאד לפגיעה במטרת נקודה צבאית/תשתית - 100>? 50>? 10>?).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט (תגידו אתם מהיא טובה מאד לפגיעה במטרת נקודה צבאית/תשתית - 100>? 50>? 10>?).

למטרה צבאית נקודתית - עשרות מטרים עד מטרים בודדים.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

כפי שחשבתי. נו אז תרשו לי לצאת מנקודת הנחה שהאירנים לא הגיעו לשם עדיין ולא יגיעו בקרוב.

אם זה המצב אז מדוע שדיוק יהיה חשוב להם בכלל? (אני מזכיר שהדיון כולו התחיל משיחה שהייתה לי בה נטען שיש דברים שאני לא יודע בנושא זה ושלמעשה ישנה חשיבות רבה לנושא הדיוק).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט כפי שחשבתי. נו אז תרשו לי לצאת מנקודת הנחה שהאירנים לא הגיעו לשם עדיין ולא יגיעו בקרוב.

נקווה שלא.

ציטוט:

אם זה המצב אז מדוע שדיוק יהיה חשוב להם בכלל? (אני מזכיר שהדיון כולו התחיל משיחה שהייתה לי בה נטען שיש דברים שאני לא יודע בנושא זה ושלמעשה ישנה חשיבות רבה לנושא הדיוק).

מבחינה צבאית לדיוק יש חשיבות גדולה מאוד. מבחינת האיראנים, החשיבות של טילים בליסטיים לטווח בינוני היא ביצירת ההרתעה. לכן הדיוק של מאות מטרים או אפילו קילומטרים בודדים הוא מספיק לדעתי, כל עוד קיימים סוגי רשק"ים מתאימים למשימה וכמות הטילים אשר מספקת יכולת חדירה דרך הגנה אווירית של הצד השני. ואני בכוונה לא מתייחס כאן אל טילים בליסטיים לטווח בינוני כנשק טרור.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

לעניות דעתי, במשפט האחרון דווקא עלית על עצם העניין. שאלתו המקורית של עידו באשר לחשיבות הדיוק של טיל ק"ק אירני, מקבלת תשובה פשוטה. אילו היתה כוונה מצידם לפגוע במטרת איכות בצורה כירורגית, ולהימנע ככל האפשר מנזק קולטראלי - אזי היו נזקקים לטיל מדויק מאד, בעל ניהוג סופי כלשהו, ורש"ק קונבנציונאלי בעל חדירות מעולה. אין להם, ולא יהי להם אמצעי כזה בשנים הקרובות. היות ואנחנו, משום מה, רגישים מאד לחיי אדם, יכולים לפגוע בנו קשות, מוראלית אם לא חומרית, גם באמצעות מספר לא גדול של טילים לא מדוייקים, וזה עוד לפני שהזכרתי מטענים לא קונבנציונאליים שהם מלכתחילה נשק שטח.

אני חושב שיש עוד כמה מדרגות מבצעיות בין דיוק "כירורגי" של מטרים בודדים (מאפשר פגיעה במתקן צבאי מוקשח ומונע נזק סביבתי) לדיוק "טרור" של כק"מ (מאפשר רק תקיפת ערים/ שימוש באב"כ נגד מטרות שטח צבאיות). אגב, כתושב הצפון ב-2006 אני חושב שישראל דווקא די עמידה ל-"מספר לא גדול של טילים לא מדוייקים".

למשל:
- דיוק של מאות מטרים יכול לאפשר יכולת "מכה ראשונה" גרעינית נגד שדות תעופה וטילים שאינם מוצבים בסילואים,
-דיוק טוב יותר מאפשר תקיפת סילואים בנשק גרעיני, או תקיפת מטרות צבאיות ברש"ק מצרר. למשל, איני מניח שאפשר למגן מכ"מ של מערכת יירוט טק"ק.
אני מנסה להשליך נסיון מרוץ החימוש בשנות ה- 50'-80' למצב בינינו לאיראן; אם תהיה להם הטכנולוגיה, הם יכולים בהחלט להתרכז בשיבוש הלחימה של צה"ל בלי להסלים את המלחמה לפגיעה הדדית באזרחים.

עידו, לדעתי אתה טועה בשתי הנחות יסוד. הראשונה - שלאירנים אין יכולת דיוק בטילים הקיימים.
השניה - שהאירנים ישאפו לפגוע באוכלוסיה בזמן עימות. לפגיעה באוכלוסיה יש משמעות רבה בזמן עימות ( ע"ע מלחמת לבנון השניה ועופרת יצוקה ) אבל בעימות בין שתי מדינות ריבוניות ישראל ואיראן לפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות באופן מדוייק יש משמעות רבה על יכולתו של הצד השני להגיב ולפגוע באוכלוסיה והבכושר הלחימה. לאירנים יש לשאיפה לפתח טק"ק מדוייק כדי שבזמן הימות הם יוכלו לשבש עד כמה שניתן את פעילות צה"ל ואת התשתיות האזרחיות בישראל. הפגיעה באוכלוסיה תהיה במקביל.

יעקב - אני דווקא מסכים עם DZZ - האירנים יצטרכו טילים מאד מדוייקים בשביל להסב נזק למטרות צבאיות. אפילו מטרות תשתית הן לא גדולות יותר מכמה עשרות מטרים (אולי פחות אם רוצים לפגוע בנקודה רגישה שבאמת תגרום נזק). הסיכוי שלהם לפתח טילים כאלו נראה לי נמוך מאד. לגבי מטרות צבאיות ברוב המקרים יהיה צורך ברש"ק חודר - סיפור לא פשוט בכלל (שאגב סביר וגם מקטין את משקל הרש"ק).

אגב מנקודת מבט אסטרטגית אירנית הם כמובן צריכים לקחת בחשבון שאפילו אם הצליחו לייצר את שני אלו סביר שחלק גדול מהטילים שלהם ייורטו.

בכל מקרה אם נחזור לשאלה - למה אתה חושב שהאירנים כן נמצאים ברמה שהטילים שלהם מסוגלים לדיוק של מטרים-עשרות מטרים? יש איזשהו מידע גלוי על ההתקדמות האירנית במערכות ביות סופי לטילים בליסטיים ארוכי טווח?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לגבי רמת הדיוק הקיימת, אני מציע שאנשים שיודעים על בסיס פירסומים גלויים נתונים על ביצועי השיאבים למינהם וסקאד- די, יתנו את המידע הידוע.

מטרות תשתית כמו תחנות כוח, נמלי ים, בסיסי חיל אוויר ודומיהם הם מטרות יחסית גדולות, לא נדרש דיוק מרבי כדי להפריע ולשבש פעילות בהם.

בשורה התחתונה להבנתי האירנים שואפים להגיע לרמת דיוק מסויימת שתאפשר להם פגיעה במתקנים אסרטגיים. בהחלט יכול להיות שהם לא יצליחו להגיע לרמת דיוק כזו שהם יפגעו בדיוק בחלק הרגיש ביותר במתקן המותקף.

בכל מקרה אני חוזר לתחילת דברי, אני מציע שאנשים שבקיאים בפרסומים גלויים יתנו מידע.

אין בעיה לא אלחץ עליך בנקודה הזאת.

מה שכן בהנחה (הכאמור סבירה) שהם לא יגיעו באזשהו עתיד קרוב לדיוק של מטרים בודדים היכולת לפגוע בנקודה רגישה במתקן אסטרטגי לא מאד גדולה.

בסיס ח"א למשל הוא לרוב עצום ולא קשה יחסית לפגוע בו העניין הוא שמההכרות שלי רוב שטח הבסיס למעשה ריק לחלוטין מה שאומר שברוב הנקודות בהן טיל עשוי לפגוע הוא לא יסב שום נזק. למעשה גם אם יפגע וישמיד דת"ק אחד או שניים הנזק יהיה די שולי בסה"כ.

בכלל קשה לי לראות מטרות צבאיות טהורות שפגיעה יחידה בהן תגרום לנזק משמעותי לבטחון המדינה.

מטרות תשתית זה באמת סיפור אחר - חשמל מים גז ושאר מתקנים רגישים הם יותר פגיעים וחלקם גם ממוקמים במבנים גדולים יותר.

אם אכן מטרת אירן היא הגעה לרמת דיוק שתאפשר פגיעה בתשתית אזרחית אז יש היגיון בדבר (בעיני לפחות). מה שכן אם זה המצב יש נושא אחר שרציתי לדון בו בהקשר האירני אבל אמתין איתו קצת לשרשור נפרד עד שאשמע עוד כמה דעות כאן.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

למנוע דלק נוזלי יחסית ניתן לחזות את הביצועים ונוח לשליטה. התחום החדש אליו נכנסו האירנים: דלק מוצק הוא אופרה אחרת. דובר על ההבדלים באשכולות אחרים, אזכיר רק שניים:

1. ביצועי המנועים לא אחידים ומכאן לא לגמרי צפויים.
2. יותר קשים לשליטה: אי אפשר להחליש או להגביר את בערת המנוע, רק לתמרן באמצאות אותן 4 פלטות או כנפונים ה"נעוצים" בסילון הנפלט מן המנוע ושולטים בכיוון הדחף.

ולמען שלמות התמונה, יש להזכיר את האפשרות לשלב מנועים שונים:

1. שלב ראשון - מוצק, כי חשוב יותר הדחף מן התימרון.
2. שלב שני - נוזלי, לטובת התמרון.

ועוד אפשרות לא רלוונטית: תוספת מאיצים מדלק מוצק.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

אתה יודע איך מתבצעים התיקונים בטילים שלהם בשלבים האחרונים?
יש איזה משטחים נעים שנשלפים או שמדובר על חריצים כלשהם?

כנראה יש תמונה שלהם באשכולות שפתח טל ענבר.

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

זה מעניין אבל איך זה קשור לדיון? אתה רוצה לטעון שטיל דלק מוצק פחות מדוייק?

כך או כך לא התייחסתי ספציפית לסג'יל אלא לטילים אירניים בכלל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים