13-06-2005, 07:26
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 16.05.03
הודעות: 804
|
|
|
כשתצפית מתגלה בשטח אויב / או מסע 4 על אלונקה
המשימה הייתה צריכה להיות פשוטה – חדירה לתוך שטח לבנון וביצוע תצפית של 24 שעות לעבר פעילות מחבלים בכפר שובא.
התקופה סוף חורף תחילת אביב 1975 – כפרי דרום לבנון שוקקים מחבלים אשר מבצעים פעילויות עוינות כנגד יישובי צפון ישראל הכוללות : חדירות גדר מערכת לתוך ישראל, תקיפת ישובים , ירי נקל וארטילריה .כוחות צהל פועלים בדרום לבנון בכוחות פשיטה קטנים כנגד מטרות מחבלים.
האזור : דרום מזרח לבנון - מורדות הר דוב בואך הר חרמון – הכפר הלבנוני שובא - קן הצרעות, מספר קילומטרים צפונית לגבול ישראל לבנון
המשימה – כוח של סיירת צנחנים המורכב משני צוותים : צוות בוגר מחזור נובמבר 72 וצוות צעיר נובמבר 73 – יבצע תצפית חודרת מגבעה 109 – כ700 מטר צפונית-מזרחית לכפר לאיתור פעילות מחבלים.
מיקום התצפית נבחרה על גבעת טרשים שלטת פני השטח מכוסים בסלעים גדולים (בולדרים), אידיאלי לתצפית ולמסתור.
תצפית שגרתית אשר בוצעה באופן קבוע, תדיר ושוטף באותו המקום על ידי סיירת גולני.
לאחר התארגנות ועם רדת החשכה החלנו בתנועה – יצאנו מתוך מוצב הר דוב , ביצענו חציית גבול והחלנו את הירידה לכוון הכפר שובא – נענו בתנועה מאובטחת בשני טורים כאשר בחוד מאגיסט משמאל וררנטיסט מימין ומפקד הכוח - סגן מפקד הסיירת (ח מקיבוץ בית אלפא ) במרכז עם קשר. כל הכוח עצמו היה בסביבות כ- 20 לוחמים והיה אמור להתפצל ל-2 כוחות – כוח אחד לבצוע התצפית וכוח שני לחילוץ חודר.
לאחר תנועה אטית ושקטה בת כשעתיים כשהגענו למרגלות גבעה 109 המיועדת לתצפית – בוצעה השמטת כוח החילוץ החודר שהיה מורכב מלוחמי צוות צעיר (נובמבר 73) אשר ביצע פריסת מארב כוכב והתארגנות לשהייה . שאר הכוח שהורכב מלוחמי מחזור נובמבר 72 בפיקוד סגן ת. מקיבוץ בית אורן ותוגבר על ידי 3 לוחמים ממחזור נובמבר 73 א. מקיבוץ להבות הבשן , ג. מקיבוץ גבת ואנוכי מקיבוץ שריד. החלנו בעליה על לכיוון מיקום התצפית.
העלייה למקום תצפית – אף על פי שעמדה על כ-500 מטר בלבד – ארכה כשעה עקב הקושי העצום בתנועה באזור אשר בו הסלעים גבוהים כ- 1.5 – 2 מטר וצפופים אשר לעיתים לא ניתן לעבור בין הסלעים וצריך לטפס עליהם בכדי להתקדם – כמובן שמחבל יכול היה להסתתר בין הסלעים ולא להיחשף עד לטווח מגע של מטר. הגענו לנקודה בערך בשעה אחת בלילה
המיקום לתצפית בראש הגבעה מוקף בסלעים גבוהים ספק מקום מסתור נוח קל להגנה והיה אידיאלי לתצפית - הורדנו את הציוד מהגב – לבשנו ציוד חם (חרמוניות) והתארגנו לשהייה.
עליתי לעמדת התצפית , ואז ניגש אלי י. עלם חמודות בלונדיני וגבוה בן קיבוץ מהצפון בכדי לקחת ממני קופסאות מזון – ושהתרחק מרחק של 5 מטר ממני עלה על מטען מלכוד במשקל מספר ק"ג שהניחו המחבלים והתרסק. הפיצוץ היה אדיר והאיר את כל האזור בהבזק חד של אור . התמלאנו בחתיכות בשר ודם מכף רגל ועד ראש , מחשבה עוד הספיקה לעבור בראשי שזה רק מה שהיה חסר לנו , השתרר שקט למספר שניות של הלם – ואז צעק מפקד הכוח לא לזוז כי יש מטענים נוספים בשטח וכל אחד יבצע בדיקה סביבו . הדלקנו פנסים , זיהיתי חוטי חשמל שעברו בחריצי הסלע בדיוק במקום בו שכבתי. החלה בדיקה מי חסר – מספרי ברזל – היה חסר אחד – לא עונה לקריאות בשמו. התחלנו לבדוק את הנזק – סלע גדול במשקל של 1 טון בערך התנתק וקבר תחתיו את סגן ת ששכב תחתיו מעוך וגונח. שני לוחמים נוספים שהמטען התפוצץ לידם היו מכוסים בדם ובבשר – ניגבנו אותם בכדי לזהות היכן נפגעו – למזלם הדף הפיצוץ עבר מעל לראשם והם רק היו בהלם פגיעות אוזניים ועיניים. בינתיים צריך להוציא את סגן ת. מתחת לסלע – ראשית הוזרק לו שתי מנות מורפיום בכדי להקל על כאביו , התייצבנו 5 לוחמים מצד אחד של הסלע – הכנסנו ידיים מתחת לסלע ותפסנו בחלקו התחתון במטרה לגלגלו מעבר לפצוע הקבור תחתיו. ולקריאות היי הופ אך ללא הצלחה- לאחר מספר ניסיונות הוצאנו אתו - ואז הוחל בטיפול ראשוני. החלנו בהתארגנות לנסיגה חזרה – כאשר כל העת המשכנו לחפש אחרי שרידי הלוחם תוך חשש גדול ממטענים נוספים המוסתרים בין הסלעים – בכול מקום שהדלקנו פנס היה דם ובשר על הסלעים. במקביל להתארגנות לירידה מהתצפית - החל כוח החילוץ החודר שהיה ממוקם מספר מאות מטרים מאיתנו וראה את הפיצוץ לחבור אלנו על מנת לתפוס את מקומנו להמשך סריקות – העמסנו את ת. על אלונקה – כל הפצועים שיכלו ללכת הועמסו בציוד – התארגנו כל הכוח בטור עם חוד לפנים + כל הפנויים 4 על אלונקה –שני הפצועים עקב פציעות עיניים אחזו בחגורים של לוחמים בריאים על מנת שיובילו אותם . החלנו בירידה מהתצפית. עקב גובהם של הסלעים והמרווחים הצרים שבינם לא ניתן היה ללכת עם האלונקה לכן היה צורך ללכת על גבי הסלעים תוך כדי דילוג מסלע לסלע עם הפצוע באלונקה שגונח מכאבים 20 סנטימטר מהאוזן שלך.ובלי אפשרות לבצע החלפה בנשיאת האלונקה מאחר ולא נותרו לוחמים בריאים לביצוע הנשיאה. הירידה שאורכה כ- 500 מטר בלבד ארכה כ- 3 שעות . וכשהגענו לתחתית הגבעה החלנו בטיפוס בדרך התלולה לכיוון מוצב הר דב – הדרך היתה הרבה פחות מסולעת אך האדמה קפואה קשה וחלקה – דבר שגרם לנו להחליק כל הזמן ולמעוד עם האלונקה .. עם עלות השחר לאחר שכל הלילה הלכנו 4 על אלונקה ולאור הקרניים הראשונות של השמש – ראינו את האנטנות של כוח החילוץ המנוגמש שירד אלינו מכיוון הר דוב – זוכר אני את חיוכו של מפקד הצוות שלי שניגש אלי תופח על השכם ולוקח ממני את האלונקה .
כוח החילוץ החודר אשר החליף אותנו בתצפית חזר לאחר מספר שעות – הביא עימו את שאריות הציוד שנשארו על הגבעה – וכן את שרידיו של הלוחם. למרות שמנוסים היינו במסעות אלונקה רבים ומפרכים היה זה המסע האלונקות הקשה ביותר מבחינה פיזית שעברתי – למרות שאורכו היה מספר קילומטרים קטן והקצב איטי – אך במקרה הזה קשה באימונים עוד יותר קשה בקרב .
התמונה צולמה בבוקר הארוע מכיוון צפון דרומה - רחוק ברקע מדינת ישראל
 |
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
