03-06-2009, 20:06
|
 |
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
|
"איקס ראשון" - מארב ראשון של צלף
תודה לס. ששלח אלי את הסיפור. אני מתנצל על העיכוב הגדול בפירסום.
3:10 לפנות בוקר.
דיממת מוות שרועה סביבי.
אף יצור לא משוטט בחוץ בקור הזה.
אני כבר שלוש שעות נעול על הבחור הזה.
לפחות שלוש שעות.
ההנחה שלי היא שזה נער מתבגר שתפס ביצים והחליט שהוא מוכיח את הגבריות שלו.
אבל קשה להעריך גיל עם טלסקופ לילה מהמרחק הזה.
בסיטואציה אחרת כנראה שכבר הייתי מתלונן על קור, רעב, צמא, כאבים ברגליים, כאבים בעין ימין שכבר שלוש שעות לא נחה מהתבוננות באמצעי ראיית לילה, ועל שביזות באופן כללי. אבל כרגע שום דבר מאלה לא מטריד אותי.
הוא שוב יוצא מהדלת, מתעכב כמה שניות צמוד לקיר כפוף וערני, אני מתגרה בעצמי עם המגע של האצבע על ההדק ומניח את הנקודה האדומה שבכוונת על מרכז החזה שלו, זאת הזווית הכי נוחה שהייתה לי בשלוש שעות האלה.
למה אין אישור ירי?!
יואב, הצלף השני, כבר התעייף מצפייה במטרה והוא נח לו על הספה בקור רוח סומך על הערנות שלי וממתין לאישור. הוא כבר היה במצבים האלה בעבר והוא ההפך המוחלט שלי. למעשה זוהי הפעם הראשונה שאני בפעילות מבצעית רצינית שלא מוגדרת "פעילות תרגול" ואיזה מקום נהדר להתחיל בו, מחנה הפליטים עין-בית-עילמא במרכז שכם. ערימות של תחקירים מבצעיים של מחבלים שנורו וחיילים שהתפוצצו קיימות על המקום הארור הזה והנה אני פה עומד להצטרף לסטטיסטיקה ההזויה הזאת.
הדמות קוטעת את קו המחשבה שלי ומתחילה בתרגולת הקבועה שלה, רכב צבאי עובר מתחת למרפסת עליה היא עומדת ומפר את השקט הדומם של שכם והדמות מגיבה בזחילה לצד המרפסת שצופה לכיוון הכביש.
המרפסת במרחק 230 מ' מהחלון שלי, הרוח היא בערך 5 קמ"ש ממערב למזרח על פי אחד הדגלים שמתנופף מולי אבל בגלל הטווח הקצר יחסית היא לא תהיה משמעותית, יש הפרש גובה ביני לבין המטרה והפגיעה תהיה מעט גבוהה יותר אז אני אהיה חייב לכוון כמה ס"מ מתחת לבית החזה למרות שהתאמתי את הכוונת לטווח.
רובה הצלפים מושען על חצובה מה שיקשה מעט על הירי. כרגע הדמות שוכבת וחושפת לכיווני רק כ-5 ס"מ מקודקוד הראש שלה וכל השאר נמצא מאחורי מעקה האבן. הסיכוי שלי לפגוע ב-5 ס"מ האלה הוא כמו הסיכוי שלפתע יפרוץ שלום עולמי ב-3:10 בלילה.
אני מוציא את העין מהכוונת ונותן לה לנוח לרגע,שואף נשימה עמוקה כדי להירגע ומוציא אוויר ~אנחת ייאוש~
"הכל בסדר אחי?" כנראה שיואב התעורר.
אני מהסס לרגע "למה אין אישור ירי?" אני לוחש בחזרה מנסה להישמע אדיש כמוהו.
"תרגע" הוא משיב בשקט "המג"ד רוצה זיהוי ודאי של נשק לפני הירי. אז עד שאין הפללה אנחנו לא עושים כלום".
שני חדרים לידינו בסלון המשפחה ממוקם אסף, מפקד הכח, יחד עם שני קלעים ותצפיתן טרמי שמזהה את המטרה בקלות בזכות גלי החום שהיא פולטת. זה לילה קר בנובמבר והראות הטרמית טובה.
הדמות מספיקה להיכנס,לצאת ושוב להיכנס לבית הנטוש ואני ויואב מחליפים בלחישות כמה מלים על ההיסטוריה המבצעית שלו ועל אחת הפקידות במפקדה שמשכו את תשומת הלב של יואב ובדיוק בחלק המעניין החובש נכנס נלהב לחדר "יש הפללה! אנחנו מחכים עכשיו לאישור ירי ! "
באמצעי הטרמי מאוד פשוט לזהות כלי מתכת על גבי דמויות חיות בגלל הפרשי הטמפרטורה ביניהם ומסתבר שהתצפיתן זיהה m-16 קצר בידי המחבל. הדמות נכנסת כפופה למבנה ואנחנו נערכים. פקודות, הוראות והמלצות מוחלפות במכשיר הקשר וכאילו לפתע הזריקו לכולנו אדרנלין טהור ישירות לדם הצוות מתעורר לחיים.
יואב לצידי ערני ומוכן מוודא מוכנות של הנשק ואני שכבר שלוש וחצי שעות עומד בציפייה על הרגליים לפתע מתחיל להרגיש קצת חוסר בטחון ותחושות חרטה, המתנה ארוכה אף פעם לא הוציאה את הצדדים החזקים שבי.
אסף נכנס יחד עם התצפיתן ומצביע על שטח פנוי ביני לבין יואב במין מחווה שאומרת תתמקם שם, והתצפיתן נצמד אלינו מוכן לזהות ולדווח על פגיעות או החטאות אני נאלץ להזכיר לעצמי.
אני מזהה את אסף מתקדם אליי ואל יואב ומפנה אליו מבט רציני וקשוב. יואב עושה כמוני ואסף אומר לשנינו כדי להפוך את זה לרשמי "יש אישור ירי, תהיו מוכנים".
לא קשה לזהות מעט התרגשות נוטפת מטון הדיבור שלו.
למרות שכבר עשינו את זה כמה פעמים לפני היציאה לפעילות, אנחנו עוברים שוב על התכנית ומוודאים שכולם סגורים: אסף יעלה בקשר מול הרכב הממוגן שנמצא כמה רחובות מפה ובו צוות מאחת הפלוגות וייתן לו אישור לחלוף על הכביש. הנסיעה של הרכב תיראה לבחור הנחמד במרפסת כמו הזדמנות מצוינת לפוצץ לחייל את הראש בהנחה שהרכב יעצור ואחד החיילים יפרוק מהרכב הממוגן לסמטה החשוכה בדיוק מתחתיו.
מה שהחבר במרפסת לא יודע זה שברגע שהוא ייצא החוצה שני צלפים יירו במקביל שני כדורים בקוטר 7.62 ישר למרכז בית החזה שלו שיקרעו את האיברים החיוניים שממוקמים שם, הלב, הריאות, הסרעפת וישלחו אותו אל שבעים ושתיים הבתולות... מארב גירוי ותגובה קלאסי.
בגלל שהמטרה תהיה חשופה רק זמן קצר והצורך ששני הצלפים יירו ביחד המטח יופעל כך: קודם יואב ידווח "על". כלומר, בעברית, אני מזהה מטרה ומוכן לירי, ועשירית שנייה אחריו אני אדווח "על". הדיווח שלי הוא זה שיפעיל את המטח.
שני הקלעים שנמצאים בחלון אחר בבית יתחילו ירי שוטף על המרפסת ברגע שישמעו את הירי שלנו. הם לא באמת מזהים את המטרה מהטווח הזה עם הכוונת שלהם, אבל תיאורטית הירי שלהם יגדיל את הסיכוי לפגוע אז הם מצטרפים למסיבה, חוץ מזה אין סיכוי שהם יפספסו את ההזדמנות לירות לעבר מחבל חמוש.
כמו בתכנון אסף עולה בקשר ומזמן את הרכב "3 מגן מיהיר, רשאי תנועה".
חולפות כמה שניות שנראות כמו נצח ואנחנו מקבלים תגובה מהכח שברכב.
"יהיר מ-3 מגן, רות קיבלתי. עוד חצי קטנה מתחיל תנועה. בהצלחה ".
אני מרגיש רעידה קלה ברגל ימין.
רגל בוגדנית!
הקור וההתרגשות הם לא שילוב טוב. לא כשאני צריך יציבות.
אני מתנתק מהכל ונכנס לכוונת.
המרפסת עדיין ריקה אבל אני מתחיל לשמוע קול מרוחק של מנוע מתקרב...
עשיתי את זה מאות פעמים באימונים, זה טווח קצר ופשוט, זה לא אפשרי להחטיא, אין כאן אף אחד, זה רק אני והנשק..
אני מוריד את הבריח למטה והיציבות חוזרת אליי.
אני שומע שגם יואב לידי הוריד את הבריח.
הנצרות פתוחות, והבריחים דוחפים את הכדורים לבית הבליעה של הנשק.
הקליעים מתחפרים פנימה וממתינים לנקירה שתשחרר אותם בהדיפת חומר הנפץ מהתרמיל אל הקנה והיישר למרכז המטרה.
אני מחזיר את הנקודה האדומה שבכוונת לפתח ממנו החמוש אמור לצאת.
הרכב זוחל מתחת למרפסת באיטיות.
הנשימות מאטות לקצב מבוקר ואני כמעט ויכול לשמוע כל פעימת לב בצלילות.
התצפיתן מזהה ראשון: "הוא יוצא מהדלת"...
יואב קוטע אותו לפני שהוא מסיים "על!"
אני רואה כתם שחור גדל ומתחיל לקבל צורה אנושית על רקע הירוק הזוהר שבכוונת שלי "על!" אני מכריז.
לפני שאני מספיק להבין את המשמעות של מה שאמרתי יואב משחרר כדור ואני עשירית שנייה אחריו מלטף את ההדק בעדינות נוקשה.
הקנה נשאר יציב והדף הירי נותן דחיפה שנבלמת על ידי השקע שבין הכתף לחזה שלי.
רעם של שני כדורי עופרת במהירות 800 מטר לשנייה מפלח את המתח הדומם שבאוויר ומרעיד את הרחוב ומייד אחריו ירי חצי אוטומטי קצר כעשרה מטרים מימיני, ההד של הירי מתרוצץ בעוצמה בין סמטאות עין-בית-עילמא, צורח לתשומת לב כלשהי. הדמות מתרסקת לרצפה עוד לפני ירי הקלעים...
דממת מוות.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
