הכותב הוא אומנם כוכב המשנה של פרשת ענת קם, אך אנא התעלמו מעובדה זו והתרכזו בטקסט. במילה אחת: פיחס.
הכתבה כאן .
(ובמאמר מוסגר: באמת צריך לגשת לשם מתישהו)

מלבד חריטות מעניינות על בסיס הבטון של המגדלים לא ממש מצאתי משהו מיוחד אך יש לציין שביקור היה קצר מאוד ולא ממש מאורגן ע"פ מרשם הקרב....
זה לא רחוק....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

האכסניה, התגוביות והכותב הם לא בדיוק משקפיה של רוח קק"ל המקורית וסביר להניח כי אילו היה מוצב במקום למשל שלט המשמר שם ערבי כלשהו של המקום גם מבלי תרומה בצידו - היינו רואים כתבה אוהדת למעשה.

בקיצור - לא אובה בבשורות מפי מצורעים.

מבין השורות - נראה כי מקור התקלה היא ברוח אילתורי קק"ל שבחפשה אחר תרומות משתמשת עוד מימי סלאח שבתי בשילוט כפול משולש ומרובע ביערותיה. לשלטי הציון עם יציקת הסלע הפזורים ביערותיה לא נלוות מפות המראות במדויק איזה עץ ניטע לזכר מי.

'גבעה 69' הוא שם שראוי כי ישמר בשל ההקשר ההיסטורי של המקום אך הוא אינו שם המנציח ישירות שמות נופלים, את מספרם או את שם יחידתם כך שהטעות אינה כה נוראית בעיני ובהחלט ברת תיקון או התעלמות.

מאומה לא יקרה אם היער ימשיך להיות מתוחזק ע"י חברת מגדל שתזכה לשלט עץ נאה בחום-צהבהב ושני מטרים לידו שלט עליו שיאמר את מה שנאמר בשילוט החלוד המוליך למקום: 'גבעה 69'.

מה שכן, אחזור בי כמובן מדעותי הקדומות נגד הכתב וכתבתו אם תארגן מערכת הארץ תרומה נכבדת לתחזוקת היער ולהצבת שלט עליו יאמר: "חורשה זו מוקדשת ע"י רשת שוקן ללוחמי גבעה 69 אשר בעוז רוחם עמדו ככל שיכלו כנגד הפולש המצרי והיוו לבנה בבנין נצחון צה"ל בחזית הדרום במלחמת העצמאות ופריחתה של ההתישבות היהודית בדרום מישור החוף ובנגב".

אהיה מוכן גם להצבת שלט עם פסל מעוצב בתצורת קרחתו של מייסד השושלת עליה חקוקות מילות תודה בכל מקום בו תממן הרשת שלו את מחיקת כיתובי הגראפיטי הערביים המתריסים ותתקן את השלטים העבריים שהושחתו.

________

ועד שתתמלאנה תקוותי הללו ומאחר וזה מכבר לא הועלתה חידת בולאות ['חידובוש'] - מצורפת רשימה אודות מכתב שנשלח ע"י חיל אוסטרלי מהמקום בשנות ה40 מתוך פורום דואר ובולאות ב'תפוז'
http://www.tapuz.co.il/blog/net/vie...entryId=1537675

וגם לקט תמונות מידע והרהורים אודות המקום מהבלוג 'המתבונן' של משה הרפז
http://2nd-ops.com/mosheh/?p=385

למרות האכסניה ולמרות הכותב, שאינם כוסית הערק שלי, אני עדיין חושב שהתופעה לא נעימה. תעלולים נוסח סלאח שבתי שבמסגרתם עבדו לפני שנות דור על ישישות אמריקאיות-יהודיות נחמדות ותמימות הם דבר אחד, שאף אחד לא אומר שהוא היה חיובי גם אם היה נהוג בשעתו. ונתיב חלקלק שיוביל אותנו לחזון "מק'מצדה - ועכשיו: ארוחת מק'בן-יאיר, אפשר להגדיל בזוז ו-90!" המפחיד הוא דבר אחר לגמרי.

לשם השוואה, ביקרתי כמה פעמים באתר ההנצחה לנופלים בעיבדיס - פחות או יותר אותה גזרה. על הגבעה שבה עמד המשלט הוקם לפני שנים מתקן של מקורות. לכן, על הדרך, מקורות השתתפה בשימור, בשילוט ובשיפוץ האתר לצד קק"ל. האזכור העצמי של החברה מוצנע ועדין - כתובת על המתקן עצמו שמכולה הצדעה לגבורת החללים. כך עושים את זה.

אני אפילו סבור שהמדינה היא האמורה לעשות זאת ולא כמקבצת נדבות. לא רק בגבעה 69 אלא בכל האתרים ההסטוריים, אתרי ההנצחה והאנדרטאות כולל נקוי שוטף של גראפיטי, איסוף זבל, חידוש השילוט והעמדת מידע למטייל במרשתת. 100 מקבלי קצבת אבטלה, 5 ג'יפים מקרטעים, כמה לוחות עץ, הרבה שקיות אשפה, נגר-צייר אחד ומנהל שטח אחד עם מכשיר קשר יכלו לתחזק את כל זאת.

אבל בין ההזנחה שהייתה שם בעבר לבין מימון בחסות אגו-טריפ כלכלי כלשהו או אפילו דודות אמריקאיות תמימות - אני לא בטוח שהאפשרות הראשונה היא העדיפה.

אורי בלאו (או העורך שלו ב"הארץ" השתמש בביטוי "מלחמת העצמאות". נכון שזה אמור להיות מובן מאליו, אבל אצל החבר'ה הללו שום דבר כבר לא מובן מאליו.

התופעה של הזנחת אתרי מור"ק ידועה.

מידי פעם עושה מישהו משהו אבל כמעשה חד פעמי, בעוד שיש לבדוק מידי פעם את האתרים.
לפני שנים רבות מאוד הוצב בגבעה 69 טנק לזכר הקרב הידוע בו ג'נה סימן טוב המשיך לחפות מהמקלע שלו בנגמ"ש למרות שתי רגליים קטועות מצרורות.
כעבור זמן לא רב היה מי שהחל לפרק חלקים, ועד מהרה נעלם הטנק ונשאר רק הבסיס.....

מאיר שפירא - מורה דרך

חוקר את כרתים מ-1990
מדריך I.A.T.M. באירופה
מנהל פורום טיולים לכרתים בעברית
www.agenda.co.il/686

הקרב שבו סימן טוב קיבל צל"ש היה באיזור משטרת עיראק סוידאן-"המפלצת"-כיום מוזאון גיבעתי.(לזיכרוני:בפעולת הסחה מקביל לכיבוש המשטרה ע"י חטיבה 8 )

אחרי קריאת הכתבה הייתי חייב לתת לשם קפיצה. הבוקר סיירתי קצרות באתר. ראשית, חלק גדול ממנו "נכבש" על ידי יחידה מסוימת שפרושה במקום והפכה אותו למחנה צבאי אירעי-קבוע שכזה. יש בזה מן היופי והסמליות, אך המשמעות למבקר היא שנבצר ממנו לסייר בשטחים ניכרים מהגבעה.
הגישה לשלושת המגדלים, עם זאת, חופשית. המראה שלהם עגום. מבלי להיכנס לפרטים, ניכר שהיו מבין המטיילים שבמקום רבים שטעו לחשוב שמדובר בתאי שירותים מעוצבים. נורא. גם שאר החורשה נראית זוועה. מטונפת, זו המילה שקופצת לראש. אין לי אלא לומר למטייל הישראלי: לכלכת.
בשורה התחתונה, פרט לשלט עץ גדול בכניסה לאתר לא ניכר ש"מגדל" עשתה משהו עד כה. מפת הקרב החקוקה באבן ותיאור הקרבות המפורט והנהיר - על גבי גוש שיש שנראה חדש מאוד - הכל עבודה של משרד הביטחון.
אחר כך סיירתי בשטחים שאפשר היה לנוע בהם בחופשיות, קרי המורדות הצפון-מערביים של הגבעה. זהו האיזור שלפי מפת הקרב תקפו ממנו כוחות מצריים מלווים בשיריון. זה לא אתר קל, אבל על גבי משטח חול מהסוג שאנחנו אוהבים - כלומר, כזה שנשטף על ידי הגשמים ולא פסעו או נסעו עליו - החלו לצוץ כל מיני דברים.

תרמיל 0.303 תוצרת קנדית משנת 1938. או של הבריטים שהיו במקום במלחה"ע השנייה, או שלנו, או של המצרים. קשה לדעת.


כפתור ממדי עבודה בריטיים. של מי הוא? כל האופציות כנ"ל.


כמו כן המון רסיסים בשלל צורות וגדלים. פחד.