קראתי רבות, מנסה להבין מעט את הנושא,
כתבתי שאלות רבות, אשמח לקבל תשובות אפילו רק לחלק מהשאלות כמובן :-)

1. מישהו יודע מה פשר ההבדלים בין המשרד לאיכות הסביבה לבין המלצת ארגון הבריאות העולמי (מחמיר הרבה יותר) המפורט מטה ?

2. להבנתי, קרינה של 2mG (כלומר 2 מילי גאוס) ושות' מתייחסת לקרינה אלקטרומגנטית,
כלומר, רלוונטית לעמודי חשמל, מוצרי חשמל ביתיים (מקרר, מיקרו, מפזר חום, שנאים וכו') וכו', אמת ?

3. מבחינת טלפונים סלולארים, גם כאן מדובר בקרינה אלקטרומגנטית,
אך כאן העוצמה נמדדת במיליוואט לסמ"ר או וואט למ"ר,
בנוסף, יש את נתון ההספק המירבי (בד"כ בין 0.25W-0.6W) וממנו מקבלים את הנתון החשוב : SAR,
שהוא רמת הקרינה הנספגת ברקמה הביולוגית, שנמדדת ביחידות מיליוואט לגרם או וואט לק"ג,
ההמלצה היא ש SAR לא יעלה על 1.6 וואט לק"ג.

א. מדוע כאן מודדים SAR ולא חשיפה של מילי גאוס, והאם אפשר להמיר בינהם ?
ב. האם מדידה זו רלוונטית גם לבדיקת רמת קרינה ממכשיר סלולארי, וגם רמת קרינה מאנטנה סלולארית ?

4. לגבי טלפונים אלחוטיים / DECT :

א. האם יש הבדל בין הסוגים השונים של הטלפונים (אלחוטי ישן, DECT, תדר 2.4 וכו') ?
ב. האם נכון שכאן יחידת המדידה היא מיקרו וואט לס"מ רבוע ? האם ניתן להמיר ליחידות שהזכרתי קודם ?
הבנתי שגם כאשר נהוג למדוד SAR, ואומרים שהוא קטן פי 10 מהסלולארי, האם נכון ? האם גם כאשר משוחחים וגם כשלא ?
ג. "הסף הסביבתי בישראל 40, הסף הבריאותי- 400 והתעסוקתי, (כולל חיילים) - 5,000.
נזכיר שחמש יחידות מיקרוואט לס"מ רבוע כבר סירטנו" - כיצד יתכן כזה פער עצום בין המחקרים, לבין הסף המומלץ ?
ד. קראתי שיש טלפונים שמקרינים גם כאשר הם מונחים בבסיסם ולא בשיחה, האם ניתן לבדוק זאת לבד בבית ?

5. מה לגבי נתבים ביתיים אלחוטיים (Wi Fi), האם גם כאן מדובר במיקרו וואט לסמ"ר ? מה המגבלה המומלצץ ?
"בני אדם יכולים לסבול קרינה בהיקף של עד 1 מיקרוואט לסמ"ר,
על אף שמ-0.1 מיקרוואט לסמ"ר יש שינויים קטנים בגוף כתוצאה מהקרינה"

6. מה לגבי מכשירי אינטרקום לתינוקות ? באילו יחידות מודדים ומה הסף שחשוב לבדוק ?

תודה !

"הוועדה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעה ב-2001 כי חשיפה ממוצעת של מעל ל-2mG עלולה לגרום לסרטן.
מחקרים מצאו כי חשיפה לקרינה זו בעוצמה של מעל ל 4mG מכפילה את הסיכוי לחלות בלוקימיה אצל ילדים
וחשיפה של 16mG עלולה לגרום להפלות אצל נשים בהריון"

"בהתבסס על המלצות ארגון הבריאות העולמי, באוגוסט 2001 המליץ המשרד לאיכות הסביבה להגביל את החשיפה הממוצעת,
הנמשכת על פני יותר מ-24 שעות, ל- 10mG, וחשיפה קצרת מועד ל- 1000mG, בדצמבר 2003 הועבר "חוק הקרינה הבלתי מייננת"
לידי וועדת השרים לענייני חקיקה, אך מעולם לא הצליח לעבור בממשלה עקב התנגדות משרד התשתיות הלאומיות.
כיום אין חוק הקובע את רמת החשיפה המותרת ונהוג לפעול לפי ההמלצה מ-2001, אף על פי שמשרדי בריאות אחרים בעולם
כגון זה של קליפורניה ממליצים לא להחשף באופן ממושך לקרינה אפילו מעל סף של 2 מיליגאוס."

http://he.wikipedia.org/wiki/קרינה_בלתי_מייננת

אנסה לתת בקצרה את מה שאני יודע (או חושב שיודע - יתכן שאני לא מדייק בחלק מהדברים):
1. אירגון הבריאות העולמי רק נותן המלצות, ובעצם לא מחוייב לכלום. המשרד לאיכות הסביבה, כמי שפועל בעולם הממשי, צריך להתחשב ביצרני הציוד, מפעילי הציוד, עלויות העמידה בתקן מחמיר וכו'. בד"כ, המלצות אירגון הבריאות העולמי מאומצות רק באופן חלקי/הדרגתי ע"י המדינות השונות.
2. באופן כללי- כל מכשיר חשמלי מייצר שדה אלקטרומגנטי (שילוב של שדה חשמלי ושדה מגנטי). כשמדובר בשדה אלקטרומגנטי בתדר נמוך (וזרמים גבוהים - כמו רשת החשמל למשל) - השדה החשמלי לא מסוכן. מה שמסוכן זה ההשפעה המגנטית על פעילות התאים, שנמדדת ביחידות גאוס (או טסלה).
3. לגבי טלפונים סלולרים, וכל מה שעובד בתדרים גבוהים, הסכנה היא מהשדה החשמלי, שאותו מודדים ביחידות וולט לשטח. ההספק המירבי הוא נתון פחות חשוב, כי תלוי גם איך הקרינה מתפשטת: אם היא מוקרנת בכיוון אחד (תחשוב על פנס עם מנורה חלשה שמכוון לך לעין) היא תגרום יותר נזק מקרינה חזקה יותר שמוקרנת לכל הכיוונים (מנורה יותר חזקה מהפנס שמאירה את כל החדר). הנתון החשוב באמת הוא ה SAR, שמעיד מה עוצמת האנרגיה שמחממת את הגוף (הגוף יכול לספוג/לפזר רמה מסויימת של חימום ומעבר לזה נגרם נזק).
א. אי אפשר להמיר SAR ל גאוס מכיוון שאחד הוא ביחידות הספק למשקל (אפקט חימום) והשני הוא ביחידות עוצמה של שדה מגנטי (שההשפעה שלו היא על התנהגות התאים ולא חימום).
ב. ה SAR רלוונטי לכל קרינה אלקטרומגנטית. רק יש לשים לב שההספק ליחידת שטח יורד לפי ריבוע המרחק. כלומר הטלפון שאתה מחזיק 10 סנטימטר מהמח ומשדר עשירית וואט, ישפיע עליך יותר מאנטנה סלולרית שמשדרת 100 וואט ונמצאת רק 10 מטרים ממך (עוצמת הקרינה יורדת לפי ריבוע המרחק ולכן, מאחר והמרחק הוא פי 1000, אז למרות שגם העוצמה היא פי אלף, הקרינה שתקבל מהאנטנה הסלולרית תהיה אלפית בלבד ממה שתקבל מהטלפון). החלק ההגיוני היחיד בדרישה להרחקת אנטנות סלולריות הוא שזו קרינה שאתה חוטף 24 שעות ביממה, וגם אם אין לך טלפון סלולרי כלל. החיסרון בהרחקת האנטנה הסלולרית הוא שכשאתה מדבר בטלפון, הוא ישדר חזק יותר (כדי לפצות על המרחק) ואז תקבל הרבה יותר קרינה.
4.
א. יש הבדלים. הם פועלים בתדרים שונים.
ב. כמו קודם.
ג. לגבי טלפונים אלחוטיים - מאחר ומרחקי התקשורת קצרים מאוד, גם ההספקים שלהם נמוכים למדי. לדעתי, מי שמחזיק טלפון סלולרי (ומי לא) לא אמור להיות מוטרד מטלפון אלחוטי. לגבי הספים - סף סביבתי הוא רמה שאתה חשוף אליה 24 שעות ביממה. סף תעסוקתי זה משהו שאתה נחשף אליו פחות זמן, ולרוב לא על בסיס קבוע.
ד. רק עם ציוד מתאים, אך ראה גם סעיף קודם.
5. מרחקי תקשורת קצרים, בדומה לטלפונים אלחוטיים.
6. כמו 5. בנוסף, רוב המכשירים גם עובדים בתדרים נמוכים יחסית (ככל שהקרינה בתדר גבוה יותר, היא אנרגטית יותר ומסוגלת לגרום יותר נזק).

ומילה לסיכום: אם אתה מוטרד מנזקי הקרינה, תרחיק את הסלולרי מהגוף. שום קרינה לא קרובה למה שאתה חוטף כשהמכשיר צמוד לראש (ביחוד למי שמדבר ללא הפסקה). הפתרון הטוב ביותר וגם נוח יחסית לשימוש הוא אוזנית BT (תקשורת למרחקים קצרים ובעוצמות חלשות מאוד).
ואבסורד קטן - אם אתה מדבר הרבה במקום מסויים עם טלפון צמוד לראש - רצוי לך שתהיה אנטנה סלולרית כמה שיותר קרוב למקום זה.

Elim