לפני כמה ימים ישבנו כמה לוחמי עבר עם מ"פ שלא מזמן השתחרר ואת רוב שירותו העביר ברצועת עזה. הזכרתי "נוהל קברניט" שהוכרז בגלל שתצפית זיהתה חוליית מחבלים שהניחה מטען בתוך עיקול בז בין דלעת לבופור ובגללו הציר מדלעת דרומה, אל ומישראל נחסם לכל תנועה. עורק החיים של המוצב נותק.
"הרי כל יומיים שמו לכם מטען בעיקול הזה?" שאל, בצדק, אותו מ"פ, "למה לא הביאו שני דחפורים והפכו אותו למישור בז?"
באמת למה?
ניסינו להסביר שבשנות התשעים מספר הדחפורים בצה"ל היה נמוך משמעותית ממספרם היום בכמה סדרי גודל, שתוואי הקרקע בלבנון שונה מאד, שהמסלע גירני וקשה לעומת החול הרך שברצועה. אבל, זה באמת לא מסביר.

באופן כללי, עיקולים הם מקום שחביב על האורב. העיקול מאד ברור לסימון, אתה יודע בצורה מאד ברורה מתי הנארב עובר בתוכו ומתי לירות עליו או להפעיל עליו את המטען. בעיקול הרכב, או הכוח הרגלי, צריך להאט את תנועתו ובשל אופי התנועה הוא שוהה בו לאורך יותר זמן בתוך שטח אחד. העיקול, ובטח אם ישנם צמד או מספר פיתולים, מסתיר את מי שעובר בו מעינהם של חבריו.

הדור שלי מכיר היטב כמה עיקולים ששמותיהם מצטרפים לשמותיהם של החללים: עיקול בז ועיקול קוקר בין דלעת לבופור. ה-עיקול בין דלעת לגמבה. עיקול המאלב בין ריחן לסוג'וד. המניפה בסלוקי. העיקול מתחת לתל לבון.

לפני כמה ימים טען כאן "כביש90" שחוץ מהנחיה לא לצאת מהמוצב לא הייתה שום דרך להגן על הסיור שממנו נחטפו אלדד רגב ואודי גולדווסר. עלי לא מקובלת טענה כזו.
אני מסכים שקשה מאד למנוע מארב בציר מתפתל.
אולם לא מקובלת עלי טענה שלא ניתן להגן על סיור בציר כזה. אם מפקד הגדוד, החטיבה או האוגדה חושב ששני כלים לא מספיקים כדי למנוע חטיבה אז שיוציא שלושה. אם גם שלושה לא מספיקים שיעלה לסיור ארבעה רכבים, מסוק וירצף את הדרך במצלמות ומידי לילה יוציא סיור אלים שיחצה את הגדר לתוך המובלעת.

אני כבר לא מדבר על התעלמות מדיווחים של מילואימניקים שמילאו יומני תצפית ותיארו אופנועים שמכניסים פעמיים ביום אוכל לתוך השיחים. או על סלילת קווי תקשורת בין עמדות שכנראה מוסתרות בתוך הגבעה.
על דיווחים של תצפיות של מילואימניקים שדיווחו על חיזבאלונים שממלאים שקי פק"ל ונכנסים איתם לתוך השיחים בדיוק מעל לנקודת החטיפה.
הם משהו נעשה עם יומני התצפית של אותם מילואימניקים?
על פי הדיווחים של אותם מילואימניקים אלי איש לא קרא להם כדי לתחקר אותם למרות שהם חזרו על הדיווח שלהם בעל-פה גם בשיחת הסיכום של הקו באוזני כל מי שהיה מוכן לשמוע.
מדובר על שלושה שבועות קודם לחטיפה.
(ואח"כ טוענים שאמ"ן הסתיר מידע מהאוגדה... האוגדה הסתירה מידע מעצמה!)

אז הנה תרחיש פיקטיבי:


זה השטח שתחת פיקודכם.
מצד ימין של התמונה ופחות או יותר במקביל לציר מתפתלת גדר המערכת ומעליה מתנשאת גבעה.
הציר מפותל אפילו יותר מהתמונה ומצידיו צומחים עצים ושיחים. משהו כזה:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P160708/a.a.1607.40.1.9.jpg]

ונניח שהגדרת את היחידה שלכם כ"יחידה למניעת חטיפות" היות שהאויב שלכם הגדיר לעצמו מטרה לבצע כמה שיותר חטיפות כי חטיפה התבררה ככלי הכי יעיל בעבורו. ולא רק. לאחרונה הוא עשה עיסקה עם ישראל בתמורה לחטופים וישראל קצת דפקה אותו ולא שילמה לו את כל הסכום והמוטיבציה שלו לחטוף עלתה.
ועוד יותר מכך: לאחרונה האוייב הזה ביצע כמה נסיונות חטיפה לא מוצלחים שהצלחתם לסכל.
ואפילו עוד יותר: אוייב אחר הצליח לבצע חטיפה מוצלחת לפני שבועיים מה שגורם לאוייב הזה לקנא ולהתעצבן ולהגביר מוטיבציה להוכיח שגם הוא יכול.
כל פעמוני האזהרה אמורים לצלצל.

ואתם מוציאים פעילויות שגרת בט"ש.
יש לכם יחידת מילואים בלאי. לא מי יודע מה. זה היום האחרון שלהם בקו. הלילה הם עשו על האש. הבוקר הם עייפים. מחר כבר יהיו פה החבר'ה הטובים הקילרים שמכירים את הגיזרה ומחזיקים מתח מבצעי. רק לא להיכשל היום.

מה הייתם עושים כדי להגן על הסיור בתוך צמד העיקולים שלדעת "כביש90" אי אפשר להגן עליו?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

פלוגה שתופסת מוצב ומכסה ממנו די הרבה קילומטרים לאורך הגדר למזרח ולמערב.
אבל הפלוגה מחזיקה רק עמדות, תורן מטבח שני סיורים וחפ"ק.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

הייתי יושב חזק על החיילים.
לא הייתי משחרר אף אחד.
הייתי מתגבר את הכלים בעוד כלים.
או בכלל לא יוצא.
אי אפשר לצאת רק בגלל שכלי צריך להיות 'בחוץ'.
יום התפר הוא רגיש וכל חייל פשוט יודע את זה.
החטיפה בעזה היתה הרבה יותר מסובכת וכללה פעילות לילה וכד'.
אבל באור היום?

אני לא מכיר את שטח החטיפה מלבד תמונות שונות, אבל אם התמונה שהבאת לאחר השירטוט נאמנה למקור, ואני זוכר שהגבול עצמו הוא על הגדר אלא יש מרחב, אפשר לגלח כל מה שזז שם. את מה שלא ניתן לגלח שורפים, וממליחים את הקרקע (כמדומני האמריקאים פיזרו חומר מיוחד בוויטנאם כדי להרוס שדות ועצים), כדי שתוכל לראות כל עכבר שזז.
הצעה זו היא כמובן באופן כללי ולא מדברת ספציפית על היום האחרון.

לגבי אותו יום מסויים- מה לגבי מזל"ט שמלווה את הסיור? זמן התגובה במקרה שכזה היה מתקצר מאוד.
שני האמרים עם שמונה לוחמים לא נשמעים ככוח מספק (בדיעבד. אם היית שואל אותי לפני שלוש שנים אולי הייתי חושב אחרת).

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בוא נתמקד ביום אחד. או שבוא אחד. נתעלםמכך שבמשך שנים התעלמו מזה שהנקודה צועקת "פה תהיה חטיפה"!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם הדרישה היא להגן על המקום מהיום למחר, כפי שהגדרת בתרחיש, אז ניתן לבצע רק אם תוספת כוח (טנק בחיפוי וכו'...), אם השאלה היא מה לעשות באופן כללי הרי שהתשובה המיידית היא "קודם כל תשרוף את כל הצמחיה ותחשף את השטח" - את זה ניתן לבצע ללא קושי מיוחד, בעיקר מכיוון שמדובר על אזור שרובו נמצא בשטחנו אם אני זוכר נכון, והסיורים למעשה מתבצעים בציר שמצידה השני של הגדר ניתן גם כן לבצע פעילות.

! This is Sparta

אם זה יום אחרון לקו ומימלא תוך כמה שעות כולם יוצאים הביתה... למה לא להגדיל את הלבנה לשלושה האמרים?
למה לא לעשות להם תרגיל ולזרוק עליהם רימוני הלם, חזיזים ולירות ח"קים, קצת להכניס אותם למתח מבצעי שיגרום ללחץ בריא?

אני מכיר דרכים בריאות חזקות ומצויינות לשמור קשר עין גם עם שני האמרים שי נהגים ושישה לוחמים.
בלי להוסיף טנק, תצפית או מזל"ט.
כמובן שהכי טוב זה להשמיט במקום עמדה קבועה, מצלמות, או כל אמצעי טכנולוגי או כוחני אחר.
אבל יש פתרונות פשוטים יותר.
אני מתאפק קצת ומחכה לראות אם יהיה מישהו אחר שיציע את הפתרון הפשוט שלי.

צנחן1, זה מזכיר תנועה בקומפלקס של "נחש" לו"ז או פתיחה של גרם מדרגות...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני דווקא מאוד רוצה לראות או להציץ ביומנים שכתבת עליהם למעלה שמולאו על ידי התצפיות.
כי אם זה נכון מה שאתה אומר,,,,אז המחדל חמור בהרבה.
וזאת לא חכמה שלאחר מעשה.

מעבר לכך, אם מחליטים שבאזור מסויים סיור הוא שני רכבים חייבים למנוע מהם ליסוע יחד. אפילו אם שומרים על מרווח מבצעי אין בזה הרבה תועלת.
התנועה צריכה להתבצע בדומה לקרב התקדמות, שכלי אחד מחפה והשני יורד לתוך העיקול.

בגדול, מלבד הפסקות מנהלתיות לקפה (חשוב מאוד!) שני הכלים צריכים להיות כל הזמן רחוקים האחד מהשני. בצורה כזאת הכלי העומד יכול באמת לתצפת (על ידי יציאה מהכלי ולא מהחלון המלוכלך) וגם אם כלי אחד יותקל יהיה מי שיגיב ידווח יכווין כוחות ויעזור. כמובן שבמקרה השני חשוב לחנך לא לרוץ לתוך ההתקלות אלא להתקדם רגלית ובחיפוי עצמי עד לקשר עיין.

טל

תזכיר לי למה אין לך כוכב ליד השם?

עיקולים עוברים ב"תנועה בעקיבות" אחד עובר שני מחפה כשהשני שבתצפית עוצר והחיילים יוצאים מהרכב ומתצפתים לא על הרכב הנוסע אלא לכל הכיוונים האחרים.

אם יש שטח מת לגמרי, כלומר שהרכב הנוסע נכנס לתוך "אמבטיה" ונעלם מהרכב המתצפת, הרכב הנוסע מוציא חייל אחד שישמש כמקשר בין הרכב המתצפת לרכב הנוסע עד שהרכב הנוסע יצא מהאמבטיה.

אחרי שהרכב הנוסע סיים לעבור את העיקול הראשון הוא הופך להיות הרכב המתצפת והרכב המתצפת הופך להיות הרכב שנוסע.

בכל מקרה. בזמן היתקלות הריצה אל ההיתקלות היא רגלית ולא בתוך הרכב!
(אלא אם הרכב הוא טנק או נמ"ר)

כל תנועה של שני רכבים בסיור תתבצע במרווחים הכי גדולים שמאפשרים להם להמשיך לשמור עדיין על קשר עיין.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם טל 53 היה המג"ד של רגב וגולדווסר יש סיכוי שהחטיפה שלהם הייתה נמנעת.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, את השיגרה והעיפות קשה לשבור.

שנים כמ"פ מילואים וכסמג"ד ניסיתי לשמור על מבצעיות, לא תמיד אפשר לגשת להתראת שווא ה 500 בקו כמו לראשונה.
לפחות ניסיתי תמיד להקפיד, גם שעייפים, שישאר מעט יותר רחוק מי שידווח ויקח פיקוד במקרה והכח הראשון מותקל.

טל

אז צריך להמציא מתח מבצעי באמצעות תרגילים והקפצות שכוללים רעש ולא סתם "אש-אש אש" ו"מגע מגע".
ומצד שני לצ'פר חיילים טובים ובייחוד כאלו שמצטיינים בהקפצות הללו.
הצטינות תימדד לא בכמה כפתורים פתוחים או לא פתוחים בחולצה של החייל שקפץ אלא בשאלה תוך כמה זמן ועם כמה ציוד כוננות הוא הגיע כדי לחסל את האיום? האם הוא הגיע נסתר ומוגן או נחשף ו"הופל"?

תן לחייל מצטיין פק"ל קפה.
לחייל אחר שובר זוגי לספא.
כל הקפצה תתחיל בזריקת כמה רימוני הלם או ממש ברכב שעוצר ו"חוטף" חייל.
ופתאום בהקפצות יש לך עדר של נמרים טאמיליים.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לדעתי.
מפקד ברמה גבוהה יותר צריך להיות בשטח בשליטה. היו לי מקרים בגזרה אחרת שהקצין בפיקוד [בכיר למדי] עשה לנו את המוות בעיקר בלילה - והסיורים עבדו מצוין.
שישתמש ברכב רך, טרקטורון, אופנוע מצידי מטוס זעיר.
והוא צריך לבדוק כל הסיור מה קורה לשאול שאלות ולהראות להם שהוא יודע מה הם עושים כל הזמן.
הרבה יותר טוב מלשרוף שיחים או לגלח עיקולים.

ראשית, תו"ל של מעבר שטח נחות (שזה מה שיש כאן) הוא תו"ל ידוע ומוכר ויכול להיות מתורגל גם כאן, הוא לוקח הרבה זמן אבל ביום האחרון רצוי היה להשתמש בו.

שנית, תנועה עוקבת עם השמטת מקשר רגלי לא עובדת בקו שבו כל מה שמלמדים אותך זה לנסוע בהאמר ממוגן ולא להוציא את האף החוצה (אני מזכיר לנו מה היה החינוך העיקרי בקו - "אף חייל לא יפגע).

ושלישית, אם ניכנס רגע למקרה הספציפי, כמות כוח האש שעמדה מול הסיור היתה מחסלת גם 4 האמרים, הם לא ירו אפילו חלק קטן ממה שהיה להם וחלק מהעמדות שלהם כלל לא ירו (תזכורת : תול"רים, מק"כים מולחמים בזוגות, RPG בכמות מסחרית ....).

! This is Sparta

אולי מחסלת.
אבל לא את שני ההאמרים.
רכב אחד היה יכול לדווח על ההיתקלות, אולי אפילו לזהות אותה בתחילתה, "לסגת" ולהפעיל חיפוי וחילוץ ובכך למנוע את החטיפה. לא את הרג החיילים והשמדת הסיורים, אבל כן את חטיפת הגופות.

אחת הבעיות הקשות הייתה שההתקלות (והחטיפ)ה לא דווחה ובמשך דקות ארוכות בכלל לא ידעו שהיא אירעה.

במקרה הספציפי ההאמרים שנפגעו היו שניהם בתוך אותו העיקול במרחק שאינו עולה על 20 מטר זה מזה. רחוק מהתו"ל. נכנס היטב לתוך הT של המק"ך. נתפרו באותו הצרור.
20 מ' זה אפילו לא מרווחי אבק!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה ממש לא מדוייק.
אמנם ההאמרים לא נעו בעקבות, אבל הם היו במרחק טקטי.
מול 5 RPG אני חושב שגם לך היה קשה להגיב.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

הכוח התוקף -במקרה זה חיזבאללה - מן הסתם לא ציפה להתנגדות. כמה צרורות מכוונים היטב שהיו מורידים להם את הראשים, או צרור שהיה פוגע ברכב החטיפה שלהם ומחורר אותו - היה משבש את התכניות שלהם.

הנסיון שלנו עם ערבים בכלל מלמד אותנו שהם טובים בפעולות קומנדו מתוכננות היטב, כשכל אחד יודע מה תפקידו. הם פחות טובים בתגובה למצבים משתנים. במענה בזמן אמת לשינוי תכניות.

מה שאתה מציע בעצם נועד להוציא את האויב התוקף משיווי משקלו על ידי מתן תגובה מיידית באש, וכן הזעקה מיידית של כוחות חילוץ ותקיפה. תגובה זו בפני עצמה יכולה לגרום להוצאת האויב משיווי משקל, לפאניקה ונסיגה.
אני מזכיר לך שלפני הפעולה ההיא, הם ניסו ברג'ר, ושם חייל פשוט שלנו, קלע נדמה לי, הוריד בירי מדויק כמה מהם - גרם להם לאבד שיווי משקל ולסגת למרות שמן הסתם היו בכוח עדיף על חיילי צה"ל באותו מקום וזמן ונהנו מיתרון ההפתעה כמדומני.

אם מנתחים את סרטון החטיפה שהם פרסמו, רואים מספר גדול של אנשים בפעולה מתואמת. רואים רכב חטיפה. רואים תכנוחן מוקדם קפדני. מחבל שרץ עם מטען בונגלור, מניח על השער, מתרחק 10 מטרים והשער עף באוויר. פעילות מקצועית שתורגלה ללא ספק פעמים רבות.

ככת תאר לך שכוח ישראלי חמוש - ההאמר השני - היה ממוקם נניח 300 או 400 מטרים מאיזור ההיתקלות , ופורק עם הפתיחה באש כשחייליו במצב תקין: לא נפגעו, והיה להם די זמן לפרוק עם נשקם.
היה לכוח השני להערכתי די זמן להתבסס במחסה, לקרוא את תמונת המצב, לדווח בקשר על התיקלות דיווח מסודר, לתצפת ולהבין מה קורה, ולהגיב באש יעילה אל עבר רכב החטיפה. פעולה זו לכשעצמה היתה עשויה לגרום לשיבוש תסריט החטיפה ולנסיגת הכוח התוקף. זה אולי לא היה מציל את חיי החיילים שהותקלו וחטפו כמה וכמה RPG בהאמר הראשון - אבל זה היה מונע את מה שהתברר בדיעבד כחטיפת גופות לשום מיקוח. וכמו כן וחשוב מאד: זה היה מאפשר לתקוף אותם בנסיגתם מהאוויר או בירי טנקים בהניתן מיקום מדויק שלהם וצורת הנסיגה שלהם (סוג וצבע כלי הרכב).

אני לא מסכים עם אלו הטוענים שהרפיית לקראת סוף הקו המתח משבשת את השכל הישר במילואים או בסדיר.

ואגב, התו"ל שהצעת מתאים לא רק לעיקולים או פיתולים - אלא גם לתוואי ישר.

אם הכוחות מרוחקים זה מזה מספיק, נניח 400-500 מטר, זה הרבה יותר מסובך לפגוע בשניהם בו זמנית. משמע: בסבירות גבוהה, אחד הכוחות לא ייפגע מייד, ויספיק לדווח ו/או להגיב באש. דהיינו: כבר יש לך שיבוש של תכניות האויב.

לפעמים מה שבאמת חסר הוא מעט שכל ישר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון אם טל 53 היה המג"ד של רגב וגולדווסר יש סיכוי שהחטיפה שלהם הייתה נמנעת.

הגזמת לגמרי הפעם !

נראה לך שהיתה דרך למנוע את החטיפה ? לא יכול להיות

שכחת שלעולם קו המגע יפרץ ???

מה קרה לך, אין שום דרך לאבטח את הקו (אם האויב ירצה באמת לפרוץ אותו, כמובן...)

אה, ואין תקציב לתקן את המצלמות השבורות (צה"ל הפנה את כל המשאבים לגיזרה אחרת)

וחוץ מזה, למה אתה לא מתחשב קצת במפקדים הבכירים, הרי דוקא שם יש עיקול

ומישהו חכם שם בתוך העיקול... שער!

אתה צריך לערוך ולהכניס יותר סמייליז בהודעה שלך. לא כולם יבינו שהיית ציני.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון השער לא רלוונטי, החיזבאללה עשה ניתוח שטח מצויין ואסף מל"מ הרבה זמן, להניח מטען גזירה לגדר זו לא בעיה בשבילם.

! This is Sparta

ברור. אם כבר ציניות, אז נכניס גם את השער לחבילה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אבל מה שכן רלבנטי זה שהם ישבו באזור המיועד לחטיפה הרבה מאד זמן לפני שהחטיפה בוצעה

ועוד יותר רלבנטי, זה מה שיוסיפון ציין שהיו דיווחים של חיילי הגיזרה על המון דברים חשודים
אבל הדרגים הבכירים התעלמו מכך !!!

אף אחד לא ניסה לבדוק מה קורה ב"מובלעת" של חיזבאללה שבתוך השטח שלנו

לפחות במקרה הזה, הבעיה לא התחילה בבוקר שבו בוצעה החטיפה, וההגנה על הקו לא מסתכמת רק בסיור שיצא באותו בוקר

הנחת המוצא בקו כזה היא שהסיור יופתע!
זה לא נעים להגיד אבל המפקד נמדד בפעולות שאחרי ההרוג הראשון (במקרה הרע).

אני חושב שהיה כמעט בלתי אפשרי למנוע את ההתקלות. (אולי המון עירנות ומזל, לזהות תנועה חשודה ולא להתקרב, או לשחרר צרור קצר לאזור שיגרום להם להגיב מוקדם מידי). אבל אולי, רק אולי, הקפדה על התו"ל היתה מונעת את החטיפה של הנפגעים.

טל

צודק.
שכחתי: ירי מונע לנקודות חשודות, אני מיד מוסיף

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ירי מונע לנקודות חשודות? בתעסוקה? בגבול כמו לבנון שלפני 2006? לדעתי צריך היה אישור שר ביטחון בשביל זה!

גם היום זה, לדעתי, לא נמצא בשום תו"ל (בשגרה של בט"ש), בשום גזרה.

דפוק צרור לשיח הקרוב ולמחרת היתה לך קטיושה בקרית שמונה.

זה היה בתו"ל בשטחים ובבקעה בעשור הנוכחי.
זה היה בתו"ל בלבנון בעשור הקודם.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ואתה לא יכול לעשות את זה בגבול הלבנון באותה תקופה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מסכים שזה היה בתו"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. אבל זה לא בר השוואה לבט"ש על הגדר.

עשיתי הרבה קווים באיו"ש, מעולם לא ראיתי את זה מיושם בגיזרה הזו.

אסור לבצע.

אבל הייתי מפזר עמדות בשטח ומאייש אותן לחילופין. מניח כלי רכב אם יש במקומות שונים.

ועושה כל מיני תנועות פרובוקטיביות שיבלבלו אותם בכל מקרה.

שמשוחרר בהפתעה. לא יודעים להעריך את כוחו של הבלתי צפוי, וכמה חשוב להוציא אויב משיווי משקל על ידי פעולה לא צפויה, פתאומית.

הוכח לא פעם שהתכנית הטובה ביותר קורסת אל מול הבלתי צפוי.

השאלה אם הוראות הפתיחה באש הביאו בחשבון ירי של צרור בלתי צפוי, לאמנעה...

השאלה אם נותנים די מרחב יצירתי למפקד בשטח להחליט שמתחשק לו לירות למקום חשוד, בלי לעשות לו את המוות אח"כ.

ו"הצרור הפראי" הזה לא חייב להיירות למטרה מסוימת או לשיחים - יכולים סתם לירות באוויר במין "גירוי לתגובה", ולסמוך על החוליה החלשה של האויב שתאבד שליטה תגיב ותחשוף את נוכחותה, מיקומה וכוונותיה - בזמן, מבחינתנו.

במקרה דנן, הכוח נע לקראת התראת נגיעה בגדר. לא דבר של מה בכך. ירי מונע בליווי השארת כוח רתק או כוח מתצפת כפי שהראה יוסיפון - יכול היה לעשות את ההבדל. וזה כולל כניסה של ההאמר הראשון באש אל תוך השטח הבעייתי.

עם כל הכבוד, לכל פתרון טקטי של ניתוח שטח יש תגובת נגד של הצד השני.
המרחק בין ההאמרים בזמן החטיפה היה כ-110 מטר. כל מי שהיה אי פעם בסיור יודע שזה טווח רחוק, בטח בשטח סבוך ומפותל שאין לך שדה ראייה.

לצורך העניין, במידה ואכן היה סיור משולש ששמר על רווחים גדולים, כל מה שהצד השני, שכזכור לך הציב תצפיות שם חודשים רבים לפנים, זה להוסיף קנה נוסף של נשק נ"ט, עמדה נוספת שתצפה לזווית אחרת, חוליית פצמ"רים נוספת.

אין ספק שלשבירת השיגרה יש יתרון במניעת הפתעות, אבל גם שבירת השיגרה היא מוגבלת, וכמו שאנחנו עושים מקרים ותגובות אני בטוח שגם הצד השני.

אנחנו יודעים שהחיזבאללה מסוגל לפעולה משולבת של ירי לאורך כל הגזרה, כולל הפגזה מדוייקת על צירים ומוצבים, בטח אם מתכננים טוב ומספיק זמן מראש.


לדעתי מקרה חטיפה הוא בסופו של דבר בלתי נמנע מכיוון שזהו היתרון של התוקף - הפתעה, תכנון מקדים וכו'. אולי יהיו פעולות לא מוצלחות (כגון המזל בכפר רג'ר) אבל במקרה של גלעד שליט היה מדובר על תצפיות, טנקים, פילבוקסים ואמצעי לו"מ ובכל זאת בעזרת הפתעה ותחכום הצליחו לעשות את שהצליחו.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

טוב.
בוא נמחוק את כל ההצעות הנ"ל ונחזור לפתרונות הכן מסובכים יותר:

• טנקים בחיפוי.
• שריפת הצימחיה.
• יישור חלקים מהגבעה ומהסבך ע"י דחפורים (נדמה לי שאתה מכיר אישית את המ"פ מהסיפור שבראש האשכול...)
• הוספת מצלמות או תצפיות (כולל שימוש באמצעי תצפית מתקדמים).
• התייחסות ליומני תצפית של עמדות.
• ביצוע תוו"סים בתוך המובלעת החשודה והבעייתית
• ביצוע מארבים באותה מובלעת
• להורות לסיורים לבצע ירי מונע לנקודות חשודות בעת מעבר בשטח הנחות בעיקולים. כמו למשל בקו דיווח 105. מילואימניקים מתים על זה. חיזבאלונים מתים מזה.

למה כל זה לא נעשה?

אם זו "אוגדה למניעת חטיפות", וזו נקודה שצועקת "פה תהיה חטיפה" הרי שכל הנ"ל מתבקש ומחוייב.
כיצד היית אתה נוהג אם היית מפקד הגיזרה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ההצעות הללו נכונות ולא סותרות את אלו שאני לדוגמא העלתי.
מכיוון שצריך להניח שלמרות כל הניסיונות מספר הנקודות החשודות גדול מיכולות הכיסוי המוצעים והסיכוי שנופתע גדול וקיים.

נגלח עיקול אחד נופתע באחר, אבל עדיין כדאי היה להוריד נת"ב אחד מהרשימה.

מעבר לכך צריך להבחין בין פעילות הסיור והגדוד לפעילות הרמות מעל.

טל

אני לא מכיר את הגזרה, ולא את האווירה בה אבל למיטב זכרוני היה ניסיון לשמור על שקט - אין ירי לשטח לבנון, בלי פעולות חודרות וכו'..

העניין הוא שעם כל הכבוד לפוקוס שנתנה פעולת החטיפה לעניין, מדובר בסיור שעושה את דרכו על הציר מידי יום, לפעמים מספר פעמים ביום, ואני בטוח שיש עוד מספיק נקודות חמות שבהן הפעולה יכלה להתרחש.

הכלל הראשון בטקטיקה הוא קו המגע לעולם יפרץ, והפתרון לכך בעניין זה הוא יצירת מרווח אבטחה, צפונית לגבול. אני בטוח אם היו מוציאים של מידי יום מארבים בנקודות שונות חוצות גדר אז החיזבאללה לא היה בונה את עצמו ככה. מצד שני אני זוכר קטעי וידאו בטלוויזיה שמראים עמדת חיזבאללה מאויישת וחמושה כמה עשרות מטרים מהגדר, בולטת כשחור על גבי לבן בנוף האיזור, וצה"ל מבליג בשלו.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ואיך זה מסתדר עם "אוגדה למניעת חטיפות"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אי אפשר לקחת מהאוגדה את העובדה כי היא פעלה בתחומי פעולה שהוגדרו לה על ידי הדרג שמעליה והדרג המדיני. ב"אוגדה למניעת חטיפות" לא היתה יד חופשית בפעילות לסיכול חטיפות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FiReBall הכלל הראשון בטקטיקה הוא קו המגע לעולם יפרץ,.

העובדה שהאויב קובע (במקרה הזה) מתי לפתוח באש, לא מחייבת שקו המגע יפרץ. עומק קרקעי הוא חשוב אך אינו הדרך היחידה להגן, כמשתמע מהסיסמא הזאת.

טל

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tal53 זה לא כלל בטקטיקה ובטח לא הראשון. זאת סיסמא שהשתרשה יותר מידי. .

כל הכבוד שמישהו מעיז להגיד את זה

השטות הזו, שלעולם קו המגע יפרץ, השתרשה כאן כאילו היא איזו אקסיומה, וכמובן נותנת לגיטימציה לכל פאשלה אפשרית:

הרי למה להתאמץ אם בכל מקרה הקו יפרץ ? (ועוד ביום האחרון של המילואים, סיור אחרון חפיף - ויוצאים הביתה)

המפתח לפתרון בענין הזה הוא המוטיבציה, ולא הסתמכות על "כללים טקטיים" מופרכים אך מאד נוחים לאימוץ (ולתירוץ)

זה כל כך פשוט: אם ה"פורצים" רוצים/מתאמצים/חושבים/לומדים/מנסים הרבה יותר חזק מהמגינים > יפרץ

אבל אם המגינים רוצים/מתאמצים/חושבים/לומדים/מנסים הרבה יותר חזק מהפורצים > לא יפרץ !!!

ועוד לא הזכרנו שלפחות במקרה הזה המגינים יותר חזקים, יותר גדולים, יותר עשירים, יותר כמעט הכל (אה, חוץ ממוטיבציה)

אבל זאת אכן אקסיומה. אולי לא ב100 מתקפות הראשונות אבל בסוף זה יקרה. לא משנה כמה תתכונן - ראה קו-בר לב, קו מז'נו. אפילו החומה הסינית לא מנעה מהברברים לפרוץ ואורכה למעלה מ6000 ק"מ.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

כי לא החומה או הקו מונעים, אלא כמו שאמרתי: המוטיבציה של הלוחמים
ברור שאם יש אמצעי הגנה טובים הם מסייעים, אבל זה רק גורם מסייע
הרי ברור לך למשל שקו ברלב לא היה אמור "להילחם", אלא לסייע ללוחמים שלא היו בו, והמעטים שכן היו - לא היו מוכנים (שיחקו כדורגל), ולא היו מצויידים, ולא היו מאומנים כראוי, ואין טעם להמשיך

ואם ינסו 100 פעם ויכשלו, אולי ימאס להם או ישברו, אבל בשורה התחתונה רק המוטיבציה קובעת

זה ד"א היה דוקא סוד הכח שלנו בעבר, אבל דברים משתנים והתוצאות הן בהתאם

אני לא בטוח שהאמירה שלך שתולה הכל במוטיבציה נכונה. כאשר אתה מתכנן הגנה, אתה צריך לקחת בחשבון שהאויב יצליח לעבור את קו המגע איפה שהוא. החכמה היא לדעת לתת לזה מענה. כלומר, לנסות לגרום לו לפרוץ בנקודה שנוחה לך, ולהיות מוכן עם עתודה לתת מענה לאויב שפרץ. דרך אגב, למיטב ידיעתי שינו את נוסח הכלל ל: "חזקה על קו המגע שייפרץ" - הבדל קטן, אך יכול להיות משמעותי.

לא תוכל להתמודד עם כל מארב מתכונן היטב.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

עוד לא הזכרנו שלפחות במקרה הזה המגינים יותר חזקים, יותר גדולים, יותר עשירים, יותר כמעט הכל (אה, חוץ ממוטיבציה)

טענה לא נכונה בעליל. צה"ל הוא אולי חזק ועשיר, אבל העובדה היא שבחלק מהגזרות הסד"כ והאמצעים נחותים אל מול המשימה ומי שעומד בצד השני.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי FiReBall מצד שני אני זוכר קטעי וידאו בטלוויזיה שמראים עמדת חיזבאללה מאויישת וחמושה כמה עשרות מטרים מהגדר, בולטת כשחור על גבי לבן בנוף האיזור, וצה"ל מבליג בשלו.

והיום, המצב שונה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

(על אף שמאוד רצו שאני אכיר אותה לאחרונה).
אבל ממה שמדווח בתקשורת חיזבאללה מצוי בעיקרו צפונית לליטאני וישנה נוכחות מאסיבים של האו"ם בדרום לבנון.


מן הסתם מצב הדברים לא זהה אך אני בטוח שגם היום לא יורים לתוך לבנון.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון טנקים בחיפוי. א. כסף ב. סד"כ ג. אירוע רג'ר שריפת הצימחיה. פתרון נחמד אבל לא רלוונטי כ"כ. במרחב החטיפה אפשר להסוות פלוגה גם בלי הצמחייה. יישור חלקים מהגבעה ומהסבך ע"י דחפורים (נדמה לי שאתה מכיר אישית את המ"פ מהסיפור שבראש האשכול...) יישור הגבעה לא הופך את התמנ"צ. ללא מיכשול יסודי של המרחב, יישור אינו מסייע כיוון שהוא לא ישנה את התנהגות הלבנה הרלוונטית. הם עדיין יידרשו לגהץ את הגדר ולכן אין שינוי בדפוס ההתנהגות. הוספת מצלמות או תצפיות (כולל שימוש באמצעי תצפית מתקדמים). א. כסף ב. תצפית נייחת תנוטרל עם פרוץ האירוע או עם השתעממות התצפיתנית התייחסות ליומני תצפית של עמדות. א. פה אתה נוגע בנקודה החשובה ביצוע תוו"סים בתוך המובלעת החשודה והבעייתית סד"כ ביצוע מארבים באותה מובלעת סד"כ להורות לסיורים לבצע ירי מונע לנקודות חשודות בעת מעבר בשטח הנחות בעיקולים. כמו למשל בקו דיווח 105. מילואימניקים מתים על זה. חיזבאלונים מתים מזה. לא פתרון ישים כיוון שירי לנקודות חשודות של נק"ל מתבסס על ההנחה כי האויב חסר אינטליגציה. ירי כבדה אמנם ישים אבל אינו פרקטי. [/b]

דאז, לא היתה התאמה בין משימת הפלוגה ובין מרחב האחריות. בהינתן זמני התגובה של כוחות שכנים וגודל מרחב האחריות, כוחות הפלוגה לא היו פרושים בצורה המאפשרת הדדיות ותגבור וזהו הכשל העיקרי באירוע החטיפה מבחינת האוגדה.
בנושא הטופוגרפיה הלקוייה, ניתן לחטוף חיילים גם במישור, מתוך טנק מודרני במרחק מה מקו המגע (גלעד שליט). ישנם הרבה פתרונות מעשיים לשפר את עמדת הנחיתות הטבעית של מגן בשטח נשלט וחלקם הוצעו כאן. אבל לנצח תישאר בעיית היסוד של קו סגול. ישנם קטעים נרחבים שהגדר בשטח נשלט וגם אם תהפוך אותה לאוטובאן, דפוס הפעולה ובהתאמה האיום על הכוחות במרחב הגדר יישאר זהה כל עוד הרמה הטכנולוגית של הכוח תהיה דומה ביסודה לקיים כיום.
לדעתי, הדבר המרכזי שניתן לעשות ככוח מקביל העולה כיום לגדר זה לנער את הלוחמים כפי שהצעת בתרגילים לחים ולבוא עם ערימה של טפסי 630 בשביל הכוחות הסדירים.
אנקדוטה קטנה, הפלוגה שלי עלתה לקו הזה שנה בדיוק אחרי החטיפה. אחד מחיילי כוחות התצפית נדרש לסייע במשימות הלוגיסטיקה היומיומיות של המוצב. אותו חייל פתח את פיו על המ"פ בצורה שתבזה את כבוד הפורום אבל נסתפק בזה שככה לא מדברים לרס"ן בצבא ובטח שלא למישהו שמבוגר ממך ב-15 שנים. כדי לקצר את הסיפור, המ"פ זרק את החייל מהמוצב יחד עם טופס תלונה, דרש לקבל את תוצאות המשפט, איומים במנות קרב לשאר הכוח הסדיר וגרר את הסמח"ט לעניין רק כדי לעשות שמח.
מסקנה, כשאתה עולה לקו ורוצה גם לרדת ממנו, תדאג לנער כל עץ ולא רק להתעסק בפלוגה. אחרת תגלה סמב"ציות מפטפטות בגלוי על התוו"ס, תצפיתניות שדואגות יותר לפטפט עם חבר שלהן במשמרת במקום להתרכז במסך וסדירניקים חצופים.
אה, כן כמעט שכחתי, גם יותר ריצות אפוד והיה חסר אוהל אב"כ

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

התגובה שלך וההגיון המנחה לאורכה מקובלים עלי ומייצגים היטב אף את דעתי- בניסוח מוצלח יותר משלי.

לכולנו ביחידות השונות של אלוף פיקוד הכורסא- יש לזכור כי אמנם כדי להיות רועה לא צריך להיות כבשה, אך יש סיבה טובה מדוע לא מגייסים כבשים לתפקידים קרביים בצבא.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון טוב. בוא נמחוק את כל ההצעות הנ"ל ונחזור לפתרונות הכן מסובכים יותר: טנקים בחיפוי. שריפת הצימחיה. יישור חלקים מהגבעה ומהסבך ע"י דחפורים (נדמה לי שאתה מכיר אישית את המ"פ מהסיפור שבראש האשכול...) הוספת מצלמות או תצפיות (כולל שימוש באמצעי תצפית מתקדמים). התייחסות ליומני תצפית של עמדות. ביצוע תוו"סים בתוך המובלעת החשודה והבעייתית ביצוע מארבים באותה מובלעת להורות לסיורים לבצע ירי מונע לנקודות חשודות בעת מעבר בשטח הנחות בעיקולים. כמו למשל בקו דיווח 105. מילואימניקים מתים על זה. חיזבאלונים מתים מזה. למה כל זה לא נעשה? אם זו "אוגדה למניעת חטיפות", וזו נקודה שצועקת "פה תהיה חטיפה" הרי שכל הנ"ל מתבקש ומחוייב. כיצד היית אתה נוהג אם היית מפקד הגיזרה?

א.הטנקים יהיו חייבים לשבור שגרה ולבצע הו"ט בשביל לחפות,שהרי עליה קבוע לעמדה,והקרנטים יחכו בסבך.
ב.שריפת הצמחיה לא תתן כלום לטעמי חוץ מהקפצת כוחות בגלל חוות אדומות לשווא.
ג.בעייתי בהנחה שבאיזור הזה יש זירת מטענים או מיקוש או מארב נ"ט במאוייש במיוחד כדי לדפוק את הכלים כשיכנסו.
ד.הוספת מצלמות=עמדה נוספת וכסף נוסף,לך תמצא תקציב.לא יהיה לך מענה של 24 שעות אני רק אומר שאתה יודע שיש "קולה".
ה.עזוב את העובדה הזאת שילמדו את הגזרה מבחינת קשר ויתנו מענה שמתגבר על מיסוכים וסוגר לך את הבעיה בעיקולים.
ו.אני מציע קני 7 של קשת שמלווים את הסיור כל זמן שהוא על הגדר ומוכוונים למטרות שרלוונטיות בהתאם להערכת המצב והנת"מים בציר.

"בגבורה ובענוווה"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון תזכיר לי למה אין לך כוכב ליד השם?

פעם חיכיתי ליד הש"ג לנהג שלי שיחזור עם הג'יפ מיום טיפול. ראיתי את הנהג (שהוא גם תותחן מ"פ/שוטר באזרחית) מתקרב במהירות כהרגלו, שאחריו דולק רכב לבן שלא מפסיק לצפור. שעצרו בש"ג קפץ מהרכב הלבן סא"ל ממודיעין שעט אל ה"שוטר" ושאל אותו בעצבים" "תגיד לי אתה טייס?". השוטר מדד אותו לרגע וענה בסגנון שהכתב לא משחזר "לא - אני מילואמניק". הסא"ל הסתכל עליו עוד שניה, הבין את התשובה והסתלק.

בקיצור, אני לא מומחה רק מילואימניק/חובבן.

טל

בכל התרחישים וה"סנריואים" באשכול אף אחד לא טורח לאמר שאם מיד לאחר הנסיגה המטופשת בשנת 2000 היתה ניתנת לצה''ל הוראה לירות בכל מי שמתקרב לגדר, שלא לאמר זורק אבנים על החיילים, אז כל האשכול הזה היה לא רלוונטי. אל תשכחו את האווירה עד החטיפה. : לא נורא אם תחטפו, תהרגו,תפצעו חייל פעם בכמה חודשים, אנחנו נמשיך לקצץ בבטחון . למזלנו נסראללה העיר אותנו בזמן, לפני שמישהו יותר רציני היה מעיר אותנו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

ומתוקף איזו זכות אתה יורה על אזרח של מדינה זרה שנמצא מעבר לגבול?

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

הוא תוקף אותי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

מתוקף זה שאנחנו צריכים לשחק יותר לפי חוקי המשחק של ה"שכונה " שלנו. אם היינו תוקעים 20 אזרחים שזרקו אבנים על חיילים ביום הראשון אולי מלחמת לבנון השנייה היתה נמנעת.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אם אנו מדברים על משהו היפוטתי לחלוטין אז החשיבה שלי היא כזו:

אני יוצא מתוך הנחה שהתנועה נעשתה בשני כלי רכב מסוג האמר לאורך כל התעסוקה.

אז ככה- כיוון שהתנועה נעשתה בצורה זו, סביר להניח שמי שהתכונן לחטיפה, התכונן לתנועת כלי רכב כאלו. אם נשנה את סוג הרק"מ ונשלח שני אכזריות או נגמחונים, סביר להניח שהתוכניות של המנוולים לא יתאימו לרק"מ החדש.
גם האמר + רק"מ כבד כאשר אחד נוסע על הטשטוש והשני על השחור יכולים להוות בעיה למי שתיכנן לבצע משהו כנגד שני האמרים.

עכשיו, אם ניתן להקצות צוות שבע לטובת העניין, הרי שלפני הכניסה לשטח הזה, סידרה של כמה נפיצים תוציא את החשק לבצע משהו במקום.

אנחנו הולכים באותו נתיב כל הזמן- תנו לי יותר הקצאות (סד"כ, תחמושת, אישורי ירי) ואכין לכם תכנית.

אבל החיים לא נראים ככה.
כשכוח עולה למשימה מבצעית שתכליתה מגננה ע"י ביצוע סיור או תצפית שלא יוזם פתיחה באש אלא ממתין להיות מותקל, הרי שאחרי החודש הרביעי לכל המאוחר מתקיים בו משל הקופים.

עכשיו, זו חוכמה קטנה מאוד להגיד לצבא שכולנו שירתנו בו ועושה עשרות שנים את שיטת הסיור הרכוב על שביל על גדר- "הי!, מה פתאום אתם עושים את זה ככה?! יש שיטות הרבה יותר טובות, ובכולן המרכיב המרכזי הוא שהן דורשות יותר משאבים!"

סליחה, לא חוכמה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

סיור הוא לא מענה לאיום על הגדר, נקודה.
מי שמקבל את העובדה שהמשימה שלו היא סיור על הגדר חוטא לעצמו, לחייליו ולמשימתו.
באופן כללי, גם עם המשאבים המועטים שיש ליחידת מילואים, אפשר לגוון מאוד. סיור יכול לעצור במקומו ולפרוק כוח רגלי לפטרול, אפשר לצייד סיורים באמצעי תצפית נוספים, אפשר לומר לסיורים לנוע בין נקודות תצפית על הגבול ומעבר אליו, גם ללא תנועה על הגדר עצמה. אני אעיז ואומר גם שהסד"כ (הנדרש ע"י החטמ"ר) הספיק לפחות לעוד איזה צוות משימות שגם אותו ניתן לנצל בצורה יצירתית.
אם תגדיר לחיילים ולמפקדים משימה של סיור על הגדר, יקח בדיוק יומיים לחטוף.
אלא שהאחריות לכך סיור הפך להיות מגנט אש כשכולם חושבים שלהם זה לא יקרה, היא על כולנו - מהמ"כ ועד למפקד האוגדה. וכן, אני מצפה ממ"מ שמפקד על סיור כפול כזה לגלות יצירתיות, וכך גם מהמ"פ והמג"ד. מי שמגיע לגזרה ומקבל את הקביעות והמשימות כדברי אלוהים חיים, נמצא בדרך הנכונה לחטוף. רק צריך שמישהו ירצה להחטיף...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

סיור הוא לא מענה אבל הוא חייב להתבצע.
הכוח חייב לצאת לשטח ולשהות בו. גם אם זה מחייב שינה בחוץ.
הכוח חייב לחיות את השטח וזה נעשה בסיורי שקד בנח'ל בעבר.
אין שום סיבה שהכוחות לא יעברו למצב של שינה בשטח - עבודה בשטח - ומנוחה בשטח.
כשאתה עובד מול סאפארי [שמורות טבע] תהיה גם אתה חיית טבע.

הסנריו הוגדר על ידי יוסיפון ככזה שמחייב תנועה על הציר בנקודה הזו. השאלה היא רק איך. עכשיו, סביר להניח, שנגמחונים יש בחטיבה הזו, בטח ובטח באוגדה הזו. סביר להניח שבגדוד שתופס גיזרה יש צוות שבע אחד לפחוד עם קנה מוכן.

אני לא חושב שתיארתי משאבים יוצאי דופן, אלא כלים שנמצאים בגיזרה דרך קבע.

אם המענה הנדרש הוא לתקופה קצרה או מענה נקודתי לזמן קצוב אזי ניתן להניח שהאוגדה יכולה לשנות את מאפייני הסיור לסיור אלים יותר, או ע"ג זאבים, או עם טנק בחיפוי .... או כל מענה אחר.

אם המענה הנדרש הוא לאורך זמן, אזי יש לשקול את הקצאת המשאבים בצורה יסודית יותר (הקמת תרני תצפית בנקודות שונות, שינוי תוואי הסיור, חישוף שטחים שולטים וכו'), יש לזכור ששינוי קבוע הופך לבעיה קבועה ליריב, ועל בעיה כזו יגיע בסוף פתרון של היריב שיאפשר תקיפת הסיור גם אם הסיור ינוע בטנק ונגמח"ון, להזכירכם כך נענו בתוך לבנון וגם שם חטפנו.

! This is Sparta

וכולנו מדברים על תרגולות ומה היינו עושים אם כאשר אנו יודעים שהבקר תהיה חטיפה
נער הייתי וגם זקנתי ובשירותי בירוקים ביצעתי את כל שנות המילואים שלי בלבנון
ואני זוכר שירות הנכנסות ללבנון בפיקוד פרפרון משנה כשכל הכח הלוחם שלו הוא שני ג'יפים
ואני זוכר גם שירות פרטיות שפיקדתי עליהן במקרים מיוחדים לכניסה לשטח שהורכבו משני ג'יפים וכמה סמב''צים מודיעין שאירגנתי מהמודיעין באוגדת הגליל.
או אפילו מקרים לא בודדים שעליתי לבד באביר לגלדיולה עם הרס''פ
וכל זה כשהשכם והערב איימו עלינו בחטיפות מארבים ירי ושאר מיתות משונות
אז מה ...הייתי חכם??
לא...הייתי צעיר (הרבה יותר מהיום) ואכול שגרה שוחקת והכרח לעמוד בלו''זים
אז כשאומרים לנו שהיום בעיקול מסוים תהיה חטיפה כולנו ישר יודעים מה בדיוק צריך לעשות
אבל השגרה וזה שכבר 6 שנים לא קרה כמעט כלום הם אויבינו העיקריים
עיין 6 החילים שנרדמו באזור קדש ברנע והשב''חים חדרו בשלום לידם...................

זה בדיוק תפקידו של האוגדונר שמגדיר את תפקידו למנוע חטיפות: לשמור על מתח מבצעי בגיזרה! לירות לכל החילים שתחת פיקודו מהמח"טים ועד אחרון הטבחים ח"קים ליד האוזניים עד שהם ירעדו ויפתחו זיגים כשהם הולכים לשירותים.
זה עבד ברג'ר פעם אחת. זה היה צריך לעבוד גם באותו הבוקר.
על הגדוד מילואים הזה היו התראות שהוא לא מתפקד ושהמשמעת המבצעית שלו לקויה.
על המוטיבציה של החיזבאללה לבצע חטיפה היה ידוע היטב.
זה היה יום אחרון בקו.
הנקודה הייתה ידועה ברגישותה.
כל פעומני האזעקה היו אמורים לצלצל.
אולי אני גיבור על המיקלדת (אם כי יצא לי גם כמה דקות להעביר בשטח), אבל אני יודע שביום כזה אני לא הייתי יוצא מהגיזרה לצפות בתרגיל של יחידה מיוחדת. חשוב ככל שיהיה אפשר לדחות אותו למחר או להקדים לאתמול. ביום כזה הייתי יושב למילואימניקים בנשמה, מקפיץ אותם ואפילו מצטרף עם החפ"ק שלי לסיורים שלהם בעצמי.
אם אני הייתי מפקד בגיזרה (לא המפקד של הגיזרה) לא היה מתרחש ביזיון של חיילים שעדיין בתפקיד מוקפצים לארוע אמת אך אין להם ציוד כוננות בסיסי!

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון אם אני הייתי מפקד בגיזרה (לא המפקד של הגיזרה) לא היה מתרחש ביזיון של חיילים שעדיין בתפקיד מוקפצים לארוע אמת אך אין להם ציוד כוננות בסיסי!

אם אני זוכר נכון - לאנשי המילואים שהגיעו לנקודה היה ציוד כוננות מלא - לכח של אגוז שהגיע מאימון מיוחד לא היו קסדות (וכן, הייתי שם).

אשמח לדעת למה אתה מתכוון ואלו התראות היו על תפקוד גדוד המילואים (אכן הייתה בעיית משמעת של סיור בגיזרה - קצין ומש"ק נשפטו על ידי המג"ד)

ציטוט:

זה היה יום אחרון בקו.

פיתרון אפשרי- להגדיר מראש מספר ימי חפיפה בקו בין גדודים עוקבים, כאשר באופן אקראי הגדוד היוצא או הנכנס נשלחים ברגע האחרון לאימון, או נמצאים שניהם בקו. זה מונע צפייה של מועד החלפת הקו, במחיר של הגדלת סד"כ.

בנוסף, אני מציע פיזור יחידות בשטח. כולל שינה אוכל והעברת מספר ימים לאורך הקו.
שבירת שגרה במעבר של עמדות מוכנות מראש ופיזור עמדות דמה והפעלה של אמצעים שונים של הטעייה ויש כאלה.

אמממ...בניית שתי מערכות של גדרות כשביניהן שטח עמוס מוקשים?

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

דחפורים לא טרוויאלי להחביא בשיחים.

הרי אף אחד לא באמת רואה מה קורה שם, ברמת הכלי. אתה יכול גם לדמות זאת לאתר בנייה אזרחי או עבודות ציבוריות.


החמאס בעזה עשו לנו התקפה עם ברדם שהשד יודע מאיפה הגיע.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

וגם עם דחפורים "ממוגנים"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

לגבי רעיון המוקשים שהצעתי:

לפי תוואי השטח הנראה לעין בתמונות, אני מתקשה לראות כיצד טרקטור יכול להסתדר בשטח ההררי הזה, אם כן, בטח שלא ניתן להביאו בצורה חשאית, ונניח במקרה שכן, נראה כי הוא יבלוט מאוד בשטח.

בהנחה שאני טועה, וכל הנ"ל אפשרי, אומנם לא תיהיה לטרקטור בעיה לפרוץ את הגדר ואת המיקוש,
אך ניתן לומר שה"עיסוק" של הטרקטור בגדר, ייסב את תשומת ליבו של הסיור, קל וחומר פיצוץ המוקשים.
אם האויב יחשוף את עצמו - טרקטור גדול ובולט, התעסקות בגדר, ופיצוץ המוקשים - הסיור יוכל להבחין באויב עוד לפני שהאויב יעבור את הגדר.

ד"א, ח"ח על הדיון. באמת מעניין. אני מציע שבאופן קבוע יועלו סוגיות התעסקות בקרב, כך נוכל להציע רעיונות ופתרונות, ואולי הקוראים בפורום שמשרתים בצבא יוכלו ללמוד ולהעביר הלאה.

המשך יום מצוין.

אתה שוכח שמרגע התקיפה עד להבנה שקרה אירוע בגזרה עבר זמן רב. בזמן הזה אפשר לעשות הרבה פעולות הנדסיות. אל תשכח את הסולם המשולש מהפיגוע במנרה או את הסולם-חבלים ששימש את החמאס לעבור את החומה של צפון הרצועה.

"הדואג לימים זורע חיטה, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים."

עקוב אחרינו! Facebook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי omer k ד"א, ח"ח על הדיון. באמת מעניין. אני מציע שבאופן קבוע יועלו סוגיות התעסקות בקרב, כך נוכל להציע רעיונות ופתרונות, ואולי הקוראים בפורום שמשרתים בצבא יוכלו ללמוד ולהעביר הלאה. .

אני דווקא נגד באופן עקרוני, כי גם האויב למד מזה.
אבל במקרה הזה קשה לי לראות את החיזבאללה מחזיק באמת מוצבי קו, מנהל שגרת בט"ש ומנסה למנוע חטיפה של אנשיו....
אז פה אין לי בעיה.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

לא קראתי את כל האשכול, התעייפתי באמצע מדברים שחוזרים על עצמם טיפה. אם גם אני חוזר על משהו שנאמר, עמכם הסליחה
זו גם פעם ראשונה שאני כותב בפורום הזה.

אם מדברים על המקרה הספציפי הנ"ל, בתחקיר שקראתי נאמר שהמפקד שירד מהמשימה (הלילית) אמר לגולדווסר (אם זכרוני אינו מטעה) שבלילה היו לו כמה נגיעות בגדר והוא קפץ לשם ולא ראה כלום. היו שם עוד כמה פרטים שסיפקו מידע די מהימן על האיזור של החטיפה ואני מעדיף לא לכתוב אותם פה בפורום ציבורי.
כמו שיש חוסר עירנות וחוסר מוטיבציה בחיילים שחוזרים על אותם פעולות יום וליל כך גם, לדעתי, יש חוסר מוטיבציה במידע שעובר בדרגים. בתור מפקד זוטר אני יודע בוודאות שדיווחים מסויימים פשוט לא יגיעו למקומות הנכונים.

אם הייתי מפקד האוגדה, או מפקד הגזרה והייתי יודע על המידע שעבר בחפיפה בין הסיורים הייתי מעלה מסוק לאוויר לסרוק את האיזור המדובר. נשמע מופרך או מוגזם אבל לדעתי זה בכלל לא. הרי מה עושים שם המסוקים בכוננות אם לא בשביל דברים כאלו? לא צריך סד"כ נוסף בשביל זה ולא עוד כסף. אפשר לשייך את שעת הטיסה הזו לשעת טיסה של אימון.
בכלל לדעתי כל עניין "הסיורים על הגדר" הוא דבר אבסורדי. לבנות מצלמות על מסילות ולהסיע אותם לאורך הגדר אם מה שאתם רוצים זה עיניים על הגדר. הסיורים צריכים להיות עמוקים יותר (בתוך שטח ישראל), ולתצפת על הגדר מרחוק.

פעילויות מתבקשות מרמת הפלוגה/גדוד שמחזיקה את הקו.

1. שמירת קשר עין ורדיו עם מוצבים שקרובים לסיור.

2. ליווי צמוד של "7" ממוצבים שכנים למיקום הסיור.

3. אם נמצאים בנקודות שאין בם קשר עין עם מוצבים, אזי הסיור מוריד כח חי"ר שינוע רגלי מדרום לקו ויאבטח את אנשי הסיור שנשארו ע"ג הרכב. (2 נהגים, גשש ומפקד)

4. שמירה על כוננות ותירגולים לאורך כל זמן הפעילות. חשיבה יוצרת לגבי שגרת הקו במטרה לשפר את הקיים. השגרה וקבעון המחשבה הם מרכיבים עיקריים בכל כשלון.

פעילויות שמתבקשות מרמת החטיבה הממונה על הקו.

1. חישוף השטח עד לגבול האמיתי.

2. ביצוע סיורים לאורך קו הגבול גם להפגנת נוכחות וגם לתצפיות, וזאת ע"י כוח רציני עם יכולת תגובה, במקרה של היתקלות.

3. במקומות שבהן אין קשר עין עם הכביש, יש להקים מוצבונים שיכולים להיות עמדה דו-רובאית עם כנות למקלעים וארגזי תחמושת. העמדה תאוייש ע"י החטיבה במשך שעות היום, או ע"י הסיור כפי שכתוב למעלה.

4. התקנת מפה אלקטרונית שתציג למפקדי המוצב, ל"7" ולרמה הממונה את מיקום הסיור לאורך הגבול.

5. מוקשים נ"א לא מקובל, אבל במקומות בעייתיים ניתן להתקין מוקשי תאורה וחיישנים וזאת בתנאי שיש קשר עין עם המקומות הנ"ל כל הזמן.

אם הגדרת מטרת האוגדה היא "אוגדה למניעת חטיפות" כפי שנאמר כאן בדיון, הפתרון הינו פשוט ביותר:
הפסקת כל הסיורים על הגדר, הכרזת "שטח צבאי סגור" על מנת למנוע כניסת אזרחים.
הרי מדובר באוגדה למניעת חטיפות. אין את מי לחטוף = לא חוטפים = האוגדה השיגה את המטרה שהגדירה לעצמה=אפשר לקדם את האוגדונר

הבעיה, כפי שאני מבין שכבר ברורה לכולם, הינה הגדרת מטרת האוגדה.
אם מפקד האוגדה תקוע בנחילים הרי שברור מאין מגיעה המטרה של "מניעת חטיפות" כמטרת האוגדה.

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

התחלתי לכתוב תשובה מסודרת על כל מני "האשמות" שגל הירש הואשם בהם, אבל ברגע שהבנתי שעברו הצבאי של פותח האשכול הוא נהג טנק ושהוא לא פיקד על משימה אחת בחייו, הבנתי שאין טעם.

להיות מפקד בצה"ל זה תפקיד מאוד קשה, יש לך המון חובות ואפס זכויות. כמות האילוצים הארועים והתקלות (שלא באשמתך) הם עצומות, ועדיין אתה צריך לקבל כל יום מאות החלטות ומי שלא היה שם כנראה לא מבין.
חשוב להבחין בין מפקד שכשל לבין מפקד שהתרשל, בשורה התחתונה גל הירש נכשל, אבל בשונה ממה שמנסים להציג כאן הוא לא התרשל – רחוק מכך!

להאשים מפקד אוגדה בחוסר שיקול דעת בגלל שלא היה בבוקר החטיפה על הגדר ודאג לעירנות הכוחות, ובמקום זה יצא לתרגולות של מגלן - לדעתי שיא האשכול.

ציטוט:

אבל אני יודע שביום כזה אני לא הייתי יוצא מהגיזרה לצפות בתרגיל של יחידה מיוחדת. חשוב ככל שיהיה אפשר לדחות אותו למחר או להקדים לאתמול. ביום כזה הייתי יושבלמילואימניקים בנשמה, מקפיץ אותם ואפילו מצטרף עם החפ"ק שלי לסיורים שלהםבעצמי."

יוסיפון אני לא יודע, אולי פעם גל הירש פגע בך אישית, אחרת אני לא מבין את מסע ההסתה שלך נגדו- זה לא לכבוד הפורום הזה.

לא רציתי להעליב אף אחד אבל כשאני רואה את כבודם של קציני צה"ל נדרס בריש גלי אני לא יכול לשבת מהצד.


בידידות

.

אם אתה חושב שגל הירש פגע בי אישית אתה לא לגמרי טועה רק שזה לא היה אישית, זה היה בכל חיילי האוגדה שעליהם הוא פיקד.
מפקד שחזה את המלחמה במדוייק, ידע לומר מה יקרה, באיזה איזור, באילו מאפיינים, מה תהיה תגובת צה"ל כיצד יגיב החיזבאללה ובאיזה תאריך. ולמרות זאת כשל באופן כל-כך בוטה?
הירש ידע להגדיר את נקודות החולשה של צ"ל ובכל זאת לא פתר אותן עד לפרוץ המלחמה למרות שידע להגדיר את המועד שבו המלחמה תתחיל!

בוא נתעלם מהעבר הצבאי שלי.
מהנסיון שיש או אין לי.
מהשנים שכן או לא העברתי בלימודים צבאיים.
מכן או לא פיקוד על משימות.
בוא נדבר תכלס.
כתוב את התשובה המסודרת שהתחלת לכתוב בלי להתייחס אלי.
כתבו באשכול הזה מספיק אנשים עם נסיון יותר נרחב משלי, להם כן מגיע היחס.
הרי יש לך תשובות טובות ונימוקים הגיוניים. אני הרי נהג טנק שבחיים לא פיקד על שום משימה ולא מבין כלום חוץ מלגרז את השטנגות, מה אני יודע בשיקולים מיקרו-טקטיים ומאקרואסטרטגיים?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כפי שכתבתי למעלה, לא ראיתי אצלך התייחסות למגבלות שהוטלו על גל הירש ואוגדתו על ידי הדרג הצבאי והמדיני שמעליו. יכול להיות שגם במסגרת אותם המגבלות, היה אפשר לעשות יותר. יכול להיות.
אין אדם שלא טועה.
ואולי הקמ"ן הגדודי/חטיבתי/אוגדתי התרשל/לו.
וגם מפקדי החטיבות וקציני המטה.
אני לא יודע...
אגב, מי היה הגורם הצבאי שהפחית את ההתרעה ואת רמת הכוננות באותו היום?

כביש 90 מה אגיד לך, לא חסר אנשים שללא ידע מבה"ד 1 וכד' ביצעו משימות פנטסטיות.
לא חסר אנשים שלא היו בבה"ד 1 ומנהלים תעשיות בצורה יוצאת דופן.
לא חסר אנשים שלא גמרו קצינים בצה"ל ומשמשים בתפקידים שלא חלמת עליהם.
הדרגה לא עושה את האדם, גם לא בה"ד 1 ואפילו לא הסמלי שעל החזה.
אחרי שתבין את זה אולי אז אפשר יהיה לדבר.
'נהג טנק'?? תשווה לחזית דרום ביום כיפור וחזית צפון מה קרה שם? אתה באמת רואה מהלכים מזהירים של בעלי הדרגות הבכירות?
אם הירש התרשל - על אחת כמה וכמה. יום החטיפה מאופין בזלזול כך עולה מדברי כל מי שהיה מעורב בכך, לא רק שלו גם של בכירים מעליו.
זה כל הסיפור.
[לא מכיר את הירש, לא פיקד עליי, לא דיברתי איתו מעולם].

אני אישית הייתי עם יוסיפון באותה קלחת ב2006.
הוא בטנק אני ברגל .

שיהיה נהג טנק מילואימניק עד עולם , עדיין יש לו הרבה יותר הבנה של מה קורה מסביבו מה האיומים ומה קורה בגזרה מאשר לרוב רובה של שרשרת הפיקוד שהייתה מעלינו .

הוא הזהיר בזמן מדברים שהפיקוד התעלם מהם , וידע לנתח את מה שקורה ומה שיקרה.
היו דברים שרק כשקראתי בדיאבד את מה שהוא כתב הצלחתי לנתח ולהבין , ואני מדבר על דברים שקרו מאות מטרים ממני וגם פחות.

(מעבר לזה שהוא וחבריו עוטי הפלדה עשו עבודה קשה ועשו אותה כמו שצריך).

אומי

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

מעולם לא פיקדתי על יותר משלושה אנשים .
אני אכתוב את דעתי ברמת המ"פ.

אתה יורד מקו , ביומני תצפית של הפלוגה שלך יש נקודה מפחידה שלא זוכה להתייחסות מהגדוד והחטיבה ( מ"פ לא חושב על אוגדה).

אתה מכיר את הפלוגה ואת החיים ויודע שעכשיו כולם בעס"ק.

אני רוצה להאמין שהייתי עושה את הדברים הבאים :
שולח את הסמ"פ להתעסק בירידה מהקו .
עושה לחיילים שיחה רצינית , אני יודע שאתם מתגעגעים , לאישה לילדים לחברה לסמים לא משנה למה .
כולכם כבר ראיתם כמה דברים בשירות ויודעים שיום אחרון של קו זה זמן להתקפה.
אתם רוצים להגיע הביתה בשלום ? תנו פוש אחרון ורציני .

את הסיור הייתי בונה עם לפחות קצין/סמל ותיק בכל האמר , אם אפשר את הפלצנים ביותר, כאלה שיכולים לתת תלונה לנהג שנוסע מטר קדימה יותר ממה שהם ביקשו (ככה הם גם לא יציקו לסמ"פ בקיפולים).

דואג בעצמי לכיתת כוננות שמבוססת על הרציניים ביותר בפלוגה ועוד קצין .
משתדל לזכות אותם מהציוד ע"י ספרים וכו' , כדי לא לעקב אותם יותר מאשר את האחרים .
מי שנשאר בכיתת כוננות אני משתדל לדאוג מראש שיסודר עם טרמפ הבייתה .

יוצא בעצמי לשטח להיות באזור של הנקודות המאיימות יותר כשהסיור עובר בהן ( אני מאמין שיש כמה נקודות תורפה בגיזרה).

אם יש אפשרות , מוציא רק"ם במקום האמר אחד.

כל זה ליום אחרון .
לפני זה ? מנסה כמה שאני יכול לשבור שגרה, ולהתמיע שמירת מרחק בין ההאמרים , אני לא חושב שיש מספיק סד"כ לשלישיה , משתדל שבנקודות תורפה אחד החפ"קים יהיה באזור.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4...%A4%D7%AA%D7%A2