סרטון נדיר המתאר את עבודת האיכרים העבריים החלוצים בגליל. ברקע: "במחרשתי" ו"גילו הגלילים" של אליקום צונזר ויצחק קצנלסון.
הצילומים בקליפ זה לקוחים מתוך סרט וידאו בשם "חיי היהודים בארץ ישראל 1913", הפקה מקורית של חב' "המזרח" אודסה, ביוזמת נח סוקולובסקי, לקראת הקונגרס הציוני ה-11 בוינה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נעלמו עקבותיו של הסרט, נעשו מאמצים לאתרו וב-1997 נתגלה בפריס באקראי הנגטיב המקורי.
עבודת השימור והשִחזור נעשתה ע"י המרכז הלאומי לקולנוע בצרפת תוך שיתוף פעולה עם הארכיון הישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים ובסיוע חוקר תולדות הסרט העברי - יעקב גרוס.

הזכיר לי את שיריה הנפלאים של רחל המשוררת(בלובשטיין) ובמיוחד את ו'אולי'

"ואולי לא היו הדברים מעולם,
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת-אפי?
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר?
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי, כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?"

התום שבתמונות יחד עם זעת האפיים, המאמץ והחלום.

(תודה לאתר ויקיציטוט על המילים.)

האם מדובר במשורר יצחק קצנלסון שנספה בגטו ורשה?

האיר השחר
נעמי שמר
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נעמי שמר

ומבעד לחג חמישים ומבעד
לרשעות מגליו של הזמן הקוצר
הנה יד מסיעה הבריח משער
ורועה תימורה שוב יוצאת מחצר.

יום מאיר אלומות, עגלה מתרחקת
וקורות העיתים משירת זקנתן
ועלמה על ליבה כפותיה חובקת
כעל בן לו היה לה, על ילד קטן.

כצליל נבל רונן ורוחק וגווע
העת חולפת כחוק
כנרת שלי - הקברים על הכרך
מאוושים דשא עשב נישא וירוק

נזכרנה הפעם בשיר, נזכרנה
ונשמע את קולו של היום שהחל
נשמענו עולה כדממה וכמו רנן
מן השם היהודי היפה רחל.

הוא ניצב עם רועה תימורה במטפחת
העולה מקברה מול אגם יהלום
"כנרת שלי", הוא לוחש איתה יחד,
"ההיית או חלמתי חלום".

כצליל נבל...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/jsp/images/artist_lyrics_plyback_btn.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/jsp/images/artist_lyrics_song.gif]

מתאים כמובן לצילומים מחוות כינרת, רואים שם עופות ובני אווז, והשיר המדבר על הרועה התימורה, מתייחס כמובן לרחל המשוררת ,אשר רעתה אווזים בכינרת.יצחק כצנלסון אכן ביקר בארץ פעמיים בשנות ה30. והוא הוא המשורר אשר כתב את השיר על העם היהודי שנהרג, מעט לפני ששולח אל מותו באושויץ.את הסירטון הנדיר,אפשר לראות גם בבית הראשונים הצנוע של המושבה מיגדל, כחלק ממצגת על תולדות המושבה.