לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > הסטוריה ותיעוד
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 07-07-2009, 09:55
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
הזדמנות חד פעמית: בסוף השבוע הקרוב ייפתח לציבור פסיפס לוד המדהים ביפיו ובגודלו - חינם

חישוף הפסיפס לאחר 13 שנה בהן היה מכוסה, התבצע ע"י רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית לוד ותושבי העיר ובמימון קרן לאון לוי. הפסיפס יוצא מהשטח, ישומר, ויוחזר למשכן קבע במרכז מבקרים שיוקם בלוד כמנוף תיירותי לעיר

בסוף השבוע הקרוב תנתן לציבור הרחב הזדמנות חד פעמית להתרשם מאחד הפסיפסים היפים והענקיים שנראו בארץ. 13 שנה אחרי שנתגלה בלוד וכוסה, יוצג הפסיפס לקהל, לאחר שנסתיימה החפירה הארכיאולוגית שחשפה אותו בשנית. הפסיפס, אשר יוצא מהשטח לזמן מוגבל ויוחזר לעיר למושב קבע, יעמוד במרכז תכנית להפיכת העיר לוד למוקד תיירותי.

בסוף השבוע (9-11/7/09), ייפתח אתר הפסיפס לביקור הציבור הרחב - בימים ה' ושבת - מ-19:00-9:00 וביום ו' בשעות 19:00-10:00. רשות העתיקות תעביר במקום הדרכות ללא תשלום וכן תציע פעילות לילדים בימים ה'-ו' (במחיר סמלי).

פרטים ניתן לקבל באתר רשות העתיקות - www.antiquiities.org.il. כן ניתן לצפות דרך האתר בשידור חי של עבודות שימור הפסיפס.


רצפת הפסיפס בת ה- 1,700 שנה, מהמפוארות ומהגדולות שנראו בישראל, נחשפה בעיר לוד ב-1996. הפסיפס, המהווה פנינה ארכיאולוגית של ממש ומצב השתמרותו יוצא דופן, גודלו כ-180 מ"ר, הוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים ציפורים, דגים, מיני צמחים וכלי השיט והמסחר הימי שהיו בשימוש באותה תקופה. מעריכים שרצפת הפסיפס היתה חלק מוילה של אדם אמיד בתקופה הרומית.


התגלית המרשימה, תוצאה של חפירה שערכה הארכיאולוגית מרים אבישר מטעם רשות העתיקות לפני הרחבה של רח' החלוץ ע"י עיריית לוד, גררה גל של השתאות בישראל. בסוף שבוע אחד, בו הוצג הפסיפס לציבור, ביקרו באתר כ-30,000 איש מרחבי הארץ. הגילוי גרר רעש תקשורתי גדול, המבקרים במקום התפעמו.

ואולם, בסיום החפירה, משלא נמצא תקציבלשימור ולפיתוח האתר לכדי תצוגה, כוסה הפסיפס, על מנת לשמור עליו מפני נזקי האדם והזמן.

כעת, בתום מאמצים לגיוס הסכום הגבוה הנדרש לטיפול בממצא הייחודי, 13 שנה, אתרה רשות תרומה ייעודית מקרן לאון לוי, לצורך שימור ופיתוח האתר.

שימור האתר בלוד כמקפצה תיירותית וכמנוף לשינוי תדמית העיר - הפסיפס נמצא במזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומתזה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון, ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש 1,המקשר בין תל-אביב לירושלים, וכביש 6, המחבר בין צפון הארץ לדרומה. האתר תחוםבין שני רחובות: רחוב החלוץ - המוביל לשוק, ורחוב סטרומה, המוביל למרכז ההיסטורי שלהעיר. מיקום האתר בסמוךלצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה, ויאפשר את הפיכתו לאתר בעל עניין כללארצי. העירייה, בשיתוף עם רשות העתיקות, מתכננות לקשור אותו למסלול שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.
קודם להכרזה על תחילת העבודות בשטח, התקיים תהליך הידברות מורכב ובונה בין תושבי לוד, העירייה ורשות העתיקות. מאחר שלצורך שימורו, נדרשת הוצאה של הפסיפס מהשטח וביצוע עבודות שימור במעבדות רשות העתיקות בירושלים, חששו תושבי לוד שהפסיפס לא יוחזר לאתרו. מנהל רשות העתיקות, מר שוקה דורפמן, התחייב בפני התושבים שהעבודה על חישוף הפסיפס תעשה תוך שיתוף מלא של הציבור, וכן - שהפסיפס יוחזר לאתרו, תוך הכשרת המקום כאתר תיירות.
בשל ייחודיות הממצא - במהלך עבודות השימור, שייערכו כשנתיים, יישלח קטע מהפסיפס לתצוגה במוזאוןהמטרופוליטן היוקרתי בניו-יורק. בפרק זמן זה יקודמו עבודות התכנון והביצוע באתר בלוד, ובסופן יוחזר הפסיפס למשכן הקבע שלו, והאתר ייפתח לקהל.
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 07-07-2009, 16:30
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
יפרח חביב המוזכר בסיפורו [הציורי והפוליטי :)] של סרנה - ראוי לאשכול משלו
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עמית 171 שמתחילה ב "גם אני אשמח לסקירת אתרים"

חביב, מורה בכדורי וחבר קיבוץ [בית קשת?] מותיקי הכותבים בעתוני החברה להגנת הטבע בשנותיה היפות ובעיקר בסלעית. בעבורי היה האיש מעין גשר עדין מדור הפלמ"ח אלינו ילדי שנות ה60-70.

זכור לי סיפורו היפה על עץ הזית מאחריו מצא מחסה בעת הפגזה ואותו הלך לבקר בעת ששאר אנשי יחידתו הגיעו לטקס אזכרה בעיר לוד כמו גם סיפורו על השפיריות ליד שלולית גלילית המתעלמות ממטוסי צה"ל המגינים על שמי הגולן במלחמת יוה"כ. ראיה מפוכחת של המלחמה. לא נערונים, לא חיילונים ולא סרנונים...

מעניין, האם הזכיר את חברו הנעדר באחד מסיפוריו?
_____________________________________
http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 07-07-2009, 19:23
צלמית המשתמש של גראדיאנט
  גראדיאנט גראדיאנט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 692
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי עמית 171 שמתחילה ב "גם אני אשמח לסקירת אתרים"

מקלט 605 הוא אכן מקום העלמו של מיכאל כהן. הכתבה של יגאל סרנה ממצה בצורה נהדרת את הסיפור הטרגי הזה.

במסגד דהמש רוכזו שבויים, ולאחר ההתקוממות של תושבי לוד, בה אף הם נטלו חלק, הורה קצין על ירי פיאט לתוך המסגד. נהרגו כשלושים שבויים. אותו קצין הועמד למשפט צבאי, הורשע, הגיש בג"ץ, וזוכה. בהזדמנות אביא פרטים נוספים. המסגד עצמו נותר בחורבנו עד לפני שנים מעטות, מתוך רצון פלסטיני להופכו לכעין אנדרטה לזכר "הטבח". רק לאחרונה הוא שופץ, וכיום משמש כמסגד של התנועה האיסלאמית.

ליד בית הבד נמצא גם מפעל הסבון ובית הקשתות של לוד. על פי רוב הם סגורים על מנעול ובריח. החאן פתוח.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


אגב, ישראלה, תוכל להרחיב על אודות סיפורו של חביב על עץ הזית?
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 07-07-2009, 22:03
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
הנה מצאתי. יפרח חביב כתמיד. וגם את חברו הטוב שאבד הוא מזכיר בספור
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי גראדיאנט שמתחילה ב "מקלט 605 הוא אכן מקום העלמו..."

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


"סלעית" ח/8


וכאן, בגרסת חביב למבוגרים יותר: http://www.lod.muni.il/Info/hi_show.aspx?id=34073

על קורותיו של גדוד 3 מספר הסופר יפרח חביב, אשר הרבה לתאר את הקרב על לוד, זמן קצר לאחר סיום הקרבות:
"למחרת, עם תום ההפוגה, נפתחה האופנסיבה על לוד ועל רמלה. עינבה, ג'ימזו ודניאל נכבשו בסערה על-ידי אנשי הגדוד, ואילו פלוגתנו הושארה כרזרבה לשמירת תותח "פום-פום". גם הלילה נשארנו לשמירה, וחשבנו, שכל הזמן נישאר רזרביים. אך נתבדינו. בחצות הועלינו שוב על האוטובוסים והוסענו בנסיעת טלטלה, שלא ידענו כמותה, מבלי לישון ולנוח, לדניאל.
לעת בוקר סעדנו סרדינים ובולביף, כרגיל, כשמסביבנו מתאבך עשן הגרנות וגגות הקש של הכפר העולה באש. הדבר שיווה למקום אווירת מלחמה טהורה ומובהקת, הגם שכל תושביו של הכפר נמלטו. היה זה בבוקר ה-11 ביולי, ד' תמוז, תש"ח. ניצבנו בשלווה ליד סוללת נפוליונצ'יקים, והשקפנו על הסביבה. רמלה ניבטה לעינינו על מסגדיה ועל כיפותיה, ולוד טבלה בירק כרמי זיתיה. נאספנו אל המפקד, ורפי הודיענו חגיגית, כי אנחנו נהיה הפורצים ללוד. פלוגה א' של הגדוד השלישי ובה רוב הלוחמים של ההכשרה (היתה זו הכשרת חולתא, שבה היה יפרח חביב חבר. א.ו.).
ירדנו לשדה הפתוח, מתרעמים קמעה על התחלת הפעולה (בכפר השארנו תרנגולות שחוטות שלא הספקנו לאוכלן). הגענו לוואדי, ליד מערך כוחותינו, ופנינו צפונה, בהתקדמנו בחסותה של הדופן השמאלית של הוואדי. שלוש יריות נורו עלינו ממרחק.
אלה הן היריות האחרונות של הערבי האחרון בעיר! - העיר הסמ"פ וגיחך.
המתנו ליד מוצא הוואדי וחיכינו להוראות. חמסין שרר אז ביקום: פלגי זיעה ניגרו על פנינו. החולצה דבקה לבשר והפכה למטלית רטובה ומעופשת. חלוקי האבנים, שהיו זרועים על קרקע הוואדי, רשרשו תחת הסוליות המסומרות. לפתע תיקתק מקלע, מטח אש נענה לו ממקום שני. חשנו, שהקלעים חולפים בשדה, שבו נצטרך להתקדם - אש צולבת. תותחינו הרעימו מדניאל, ו"ירקו אש", עד כמה שאפשר היה לומר כך, מחמת תחמושתם הישנה והמעטה. אש הסוללה כוונה למשוריין של הלגיון, שנתגלה לעיני הפלוגות האחרות (אנו לא יכולנו לראותו מן הוואדי). מרגמותינו נכנסו אף הן לפעולה, והטיחו אש חזקה על העיר. ובשעת קרב זו קיבלנו פקודה לעלות. התפזרנו בשלשלת בשדה הפתוח והתקדמנו בקומה זקופה בחסות הדורה והתירס, אשר על-כן לא נגלינו לעיני האויב מיד בצאתנו מהוואדי. אולם בהתקדמנו לשדה הבור ממערב לנו, נתקלנו במשוריין ובשדה הראיה של העמדות המזרחיות של העיר ואז נפתחה עלינו אש איומה.
מנחם כרמין היה הראשון שנפצע. משקפיו נשברו, אצבעו נחתכה, ומעוצמת הדף הכדור נפגעה אזנו הפנימית, והוא איבד את חוש שיווי-המשקל שלו. מקלען מס. 2 קיבל כדור במימייתו, והמים נשפכו על ירכו. בטוח היה שנפצע, אולם בהיווכחו בטעותו - קשה היה לו לחייך... בזה אחר זה יצאו הלוחמים מכלל פעולה (פציעה, הלם ומיחושים שונים): הסמ"פ, מ"מ, סמ"מ מכי"ם וטוראים. המקלענים הוציאו תחמושת רבה. גם אשפות כדורי הרובאים הלכו והתרוקנו.
המצב הלך הלוך ורע. החמסין גבר, ועורנו הפך לשכבת בוץ דביק. כוח ערבי עלה מאחורינו בוואדי שבו התקדמנו, והתכוון לכתרנו. קסדות הפלדה נעשו כמחבתות רותחות ומלובנות, הסרדינים והבולביף עשו אף הם את שלהם במערכת העיכול, וגרמו להקאה, לבחילה ולכאב-ראש. אחד מחברינו קיבל התקפת דיזינטריה, ונאלץ לחזור לתחנת איסוף הפצועים. אולם נורא ביותר היה הצמא המענה. מים לא היו כמעט, ובקושי רב שמרו החובשים על מימיותיהם למקרים מיוחדים. כמעט שאמרנו נואש, אך רפי לא התבלבל. הוא ציווה להתבצר בחורשת הזיתים הסמוכה צפונה מאיתנו. בדרך לחורשה נפגע אחד מאיתנו בכדור במותנו. הוא לא הודיע על פציעתו לחובש מיד, אלא מסר את הידיעה שנצטווה להעבירה, ורק אחר כך צנח ארצה.
אחד אחד נשמטו מן הכיתות חבריי להכשרה. הלב התחמץ בקרבנו. ריכוז ההכשרה בפלוגה אחת - חיוב בו ושלילה. חיוב על שכולנו מלוכדים יחדיו ומאוחדים. ושלילה - על שקל לפגוע בריכוז זה ולהגדיל את קורבנותינו. על בעיה כאובה זו לא חשבנו, עד שלא באו עובדות ולימדונו.
עייפים ויגעים, תשושים וחסרי אונים, השתרענו לרגלי העצים, בנצלנו את הצל ואת הקרירות. לא שמנו לב לקלעים ששרקו מסביב, והשירו עלים וענפים. תנומה קלה ירדה על עפעפינו, ולפתע התנפצו פגזי מרגמות בינינו. שניים מאיתנו נפצעו מיד. רפי פקד להתחפר מיד וללא שהייה, ולהתפזר בתורשה ולהיות במצב הכן.
הערבים לא יכבשונו! על גופותינו יעברו! - בצעקה זו, שעד היום היא מהדהדת באוזני רואה אני את אחד הגורמים לכיבושה של לוד.
ובאמת, לא נסוגנו מהחורשה. להיפך! הובאה תגבורת וכן תחמושת נוספת. מילאנו את אשפותינו הריקות ואת סרטי המקלעים, וכשהגיע הטור המשוריין של ה"זקן" לעזרה, הסתערנו על העיר. הטור נסוג מיד בחזרה, מאחר שנתקל באש של משטרת רמלה. מכונות אחדות יצאו מכלל פעולה. היו לו גם הרוגים ופצועים, והוא מיהר להחיש להם עזרה. בכל אופן לא נרתענו. המשכנו בהתקדמותנו ברחובות ובשכונות, כשתושבי העיר נכנעים באלפיהם ללא כל התנגדות, מלבד המשטרה. הלוחמים הערביים שהסתתרו בה הספיקו עוד להרוג ולפצוע את ראשוני המסתערים עליה.
לוד הייתה בידינו וכמעט ללא קורבנות. ניצחון חדש בשלשלת נצחונות הגדוד. שיכורי עליצות המשכנו בכיבוש, ולכדנו לעת-ערב את בנין העירייה. התבססנו בו ולנו בלילה, בהציבנו משמרות על פרשות הדרכים. הייתה זו שינה לא נעימה ביותר על רצפה קשה, בין ארונות הבנק ובין קופותיו הריקות, אך מובן שלא הרגשנו בזוטות אלה, מחמת עייפותנו הרבה - ונרדמנו מיד.
עם בוקר הריחונו ריח שלל, אך טוב שמפקדינו הקפידו איך-שהוא על המשמעת, והוציאונו לפטרולים משוטטים. אחד הפטרולים, שהיה מורכב מכיתת חברי ההכשרה, נתקל בשני משוריינים של הלגיון. בתחילה נטעינו לחשוב, שהם שלנו, של ה"זקן", אך הלגיונרים הוכיחו לנו, ששגינו מרה, והוכחה זו התבטאה באש תותחים בני שתי ליטראות ובצרורות של מכונות ירייה. רוב אנשי הפלוגה נסוגו לחפירה הסמוכה, ורק אחדים חזרו לעירייה בסמטאות עקלקלות. כאן, ליד הקיוסק הערבי, שבו שתינו גזוז, מול שתי מפלצות הפלדה היורקות אש מהירה, נעלם מיכאל כהן מעינינו, כמו בלעתהו האדמה, ועד היום אל נודעו עקבותיו. הוא נעדר... ותחושת ההיעדרות, אי הוודאות המפוקפקת הזו, כוססת בלב יותר מאשר זכרם של יתר הנופלים, שנקברו לפחות. גם הכבוד האחרון לא נחלק למיכיק, ורק ביום השנה להיעדרו הטמינה אימו שקיק עפר, שהובא מלוד, במצבה שהקימה לזכרו.
בד בבד עם בוא המשוריינים פרץ בעיר מרד, ובחפירה שבשוק העירוני הצטופפו בינתיים, כיתות אחדות, והיו נתונות לאישם של צלפים ערביים מתמרדים. אחד המשוריינים קרב אליהם, והטיל רימונים פנימה. באחת מהתפוצצויותיהם נפגעו שלושה חברי הכשרה, לרבות דוד עציוני. המצב הלך והורע מרגע לרגע, ונשקפה סכנה איומה לכל הנמצאים בחפירה. מפקד המחלקה פקד לסגת, כשענני אבק של פגזי הפיאט משמשים להם מסתור. דוד עציוני, שנפצע קשה, ועוד אחד נשארו בחפירה שנהייתה לשטח הפקר. אחרים נסוגו בגוררם את אבריהם הפצועים ואת עצמותיהם השבורות. רק לפנות ערב, כשדוכא המרד בעיר, נלקחה גווייתו של דוד עציוני ז"ל שגווע בחפירה לסרפנד (צריפין), ומשם לקבורה בנחלת יצחק.
שוב חללים... בשמחת הכיבוש נמהלה תוגה עמוקה, שנתגלתה בכל חריפותה כבמקרים הקודמים. עצבות לוחמים, מחנק קל בגרון, לחיצת יד ופגישה דוממת - היו לאבלם הכללי של כל לוחמינו, בכל הפלוגות, עם מסירת הודעת האסון. כבר נתנסינו בקרבות. נעשינו ללוחמים של ממש..."

נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 10-07-2009 בשעה 16:26.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 10-07-2009, 15:56
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
בתגובה להודעה מספר 12 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "מקלט 605, שלט אין ואת חורשת הזיתים מספורו של יפרח אצטרך לחפש מהבית ע"י גוגל"

http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=96792

http://www.aka.idf.il/Eitan/pratim/...al/?docId=33307



מיכאל כהן ז"ל מספר אישי 40500
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/5/38745.jpg]
פרטים אישיים :נולד בשנת 1930 ברחובות שבישראל
בן מרים ודוד



בן מרים ודויד, נולד ביום ט' בחשוון תרצ"א (31.10.1930) ברחובות למשפחה ותיקה, מצאצאי הראשונים, שהתיישבו בכפר גבתון. הוא למד בבית-החינוך ברחובות מכיתה א' עד כיתת-ההמשך י' ונודע בעמידה קשת-עורף על עצמאותו ועצמיותו ללא ויתורים ופשרות אפילו כלפי המחנכים. לפני סיום כיתה י' החל לעבוד במסגרות ובתיקון כלי-רכב, בבית-מלאכה ברחובות ובשעות הצהרים והערב היה שוכח את עייפותו ועוזר להוריו בעבודות המשק. הוא עבר את שלבי השירות ב"הגנה" מגדנ"ע ואילך. מהעבודה רץ לעזרת מעפילי האונייה "שבתי לוזינסקי" בחוף ניצנים, נעצר בין ה"צברים" שהתערבו בין המעפילים, נאבק בחירוף נפש עם הבריטים על החוף ובאונייה, בה טעם גם את "מלחמת הגזים", גורש כספק-מעפיל לקפריסין ואחרי שבועים הוחזר ארצה (על פרשה זו בחייו השאיר אחריו יומן-זיכרונות). הצטרף לתנועות "המחנות העולים" ו"השומר הצעיר", ובניגוד לרצון ההורים הלך להכשרה מגויסת בחולתה. משחזר משם הוסיף לעבוד ברחובות ושאיפתו היתה להגיע למשק משלו.

מראשית מלחמת-העצמאות שירת בגדוד חי"ש והשתתף בכל קרבותיו ופעולותיו בדרום: בכפר אוריה, בית דגון, לטרון, צריפין, גזר, הראדאר, בפיצוץ הטחנה הגדולה ביאזור, הבית הגדול ליד רמלה, הבית הגדול בתל-א-ריש ועוד. הוא לא נענה להשתדלות להחזירו להגנת כפרו, באומרו שכל הארץ מולדתנו והכוחות הצעירים והטובים נחוצים בכל מקום. עם זאת הכין את אמו להשלים עם כל מה שעלול לקרות לבחור כמוהו בקרבות. עקרונו המלחמתי היה לשמור על קור-רוח - לטובת הלוחם והמשימה כאחד - בכל נסיבות שהן ולירות ולפגוע באויב. כשנשלח אחד מבני מקומו, אחיו של אחד הנופלים, למשימה מסוכנת קפץ והתנדב במקומו. כשנודע לו שחבריו-לשעבר מההכשרה נמצאים בקרבת מקום בגדוד פלמ"ח של חטיבת "יפתח", ערק אליהם מגדודו, לפני ההשבעה, נתקבל לשורותיהם ולחם עימם בקרבות מבצע "דני". ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948) בהיותו עם חבורה קטנה ברחוב בלוד למחרת כיבוש העיר, הגיחו לקראתם שני משוריינים. ברגע האחרון, כשהללו כבר כיוונו כלפיהם את התותחים, הבחינו שהם משורייני האויב. מיכאל נשאר לבדו בחפירה שבצד הדרך והתגונן בנשקו עד שנפל.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. בהיותו בפעם האחרונה עם חבריו ניבא ואמר: "מקרב זה לא אשוב".



ביום ה-11 ביולי 1948, במסגרת מבצע "דני" נכבשה העיר לוד על ידי כוחות חטיבת "יפתח". הכוח נבלם בפאתי העיר, אך פריצה של טור ממונע של "גדוד הקומנדו", בפיקודו של משה דיין, תוך אש לכול הכיוונים היממה את האוייב ואיפשרה ללוחמי "יפתח" להשתלט על העיר.
בשבת ה-12 ביולי 1948 החל הגדוד השלישי של הפלמ"ח, בפיקודו של משה קלמן, לרכז את הגברים תושבי העיר לוד, במסגד הגדול, ולאסוף את נשקם.
על פלוגה א' הוטל לסרוק את הרחובות ולבדוק שהכל בעיר מתנהל כשורה. הכוח נע ברחובות לוד על מנת להפגין נוכחות. סדר התנועה היה כיתה מלפנים וכיתה מאחור. מיכאל כהן ז"ל היה בכיתת החוד.
בדרכם ברחוב הראשי, מול השוק, הופיעו מול הכוח שני משוריינים שנחשבו בטעות למשוריינים של גדוד הפשיטה של חטיבה 8. כיתת החוד נעה לכיוון המשוריינים וכשהגיעה כ-20 מטר לפני המשוריינים ירה אחד המשוריינים פגז לעבר הכיתה. רוב חיילי כיתת החוד והכיתה האחורית קפצו לתעלות הנ"ט שהיו בצד ימין של הכביש, רק מיכאל כהן ז"ל נראה קופץ שמאלה לכיוון בתי העיר. אש נורתה מכל הכיוונים ולתעלות נזרקו רימונים. בשוך האש חילצו עצמם החיילים, כשהם מפנים את ההרוגים והפצועים, לכיוון מפקדת הפלוגה באזור המסגד הגדול. התברר שמיכאל כהן נעדר, הכיתה נערכה לחיפושים באור אחרון והמשיכה בכך למחרת היום אולם מיכאל כהן ז"ל לא נמצא.
ב-13 ביולי 1948 קיבל הגדוד השלישי משימה אחרת ועזב את העיר לוד. את הפיקוד על העיר קיבלה חטיבת החי"ש "קרייתי".
מיכאל כהן ז"ל נעדר עד היום מקרב זה.



נעדר מהתאריך 12/07/1948, ה' תמוז תש"ח

תקציר נסיבות ההיעדרות :
ב-11 ביולי 1948 נכבשה העיר לוד ע"י כוחות פלמ"ח מחטיבת "יפתח". ב-12 ביולי 1948, במהלך סיור רגלי של שתי כיתות מפלוגה א' של חטיבת יפתח, נתקל הכוח באש אויב. מרבית חיילי הכוח קפצו לתעלת נ"ט שהיו בימין הדרך ואילו מיכאל כהן ז"ל נראה קופץ לצידו השמאלי של הכביש לכיוון בתי העיר.
בשוך הקרב לא נמצא מיכאל ז"ל או גופתו.


לפרטים נוספים ראה לוד
לחץ כאן לדף היזכור

מפקדים ולוחמים :
מפקד הגדוד השלישי ? משה קלמן
מפקד הפלוגה ? רפי המכונה "תרנגול"
מפקד כיתת החוד ? חנן סבר
חיילי כיתת החוד ? אורי גפן, יפרח חביב ואורי ברק.
מפקד הכיתה השניה ? יעקב אלקלעי
חיילי הכיתה השניה שנהרגו בקרב - צבי וייס ודוד עציוני ז"ל
חיילי הכיתה השניה שנפצעו בקרב ? עמוס עופר, סימן טוב יחזקאל, ישראל גורלניק

שאלות החוקרים :אנו מבקשים מחבריו של מיכאל כהן להכשרה ולמחלקה שעדיין לא מסרו עדות מסודרת על מאורעות היום הני לכיבוש לוד, להתקשר עימנו.
אנו מבקשים ליצור קשר עם אנשי חטיבת "קרייתי" או חובשים או אנשי קבורה שעסקו בקבורת החללים בלוד לאחר ה 12 ליולי 1948.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/files/1/37751.jpg]



אם ידוע לך דבר על מיכאל כהן אנא פנה אלינו

http://www.palmach.org.il/show_item...5892&itemType=0
_____________________________________
http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed


נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 10-07-2009 בשעה 16:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #29  
ישן 12-07-2009, 08:03
צלמית המשתמש של גראדיאנט
  גראדיאנט גראדיאנט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.07.06
הודעות: 692
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "הי, תודה! :)"

ראשית, מארעות קרבות לוד התפרשו על פני שלושה ימים: ד'-ו' תמוז תש"ח (61 שנים ועוד שבועיים), 11-13 ביולי 48. היום השלישי, אותו לא מנית, הוא היום בו גורשו תושבי לוד.

שנית, טעיתי והטעתי: מסגד דהמש אינו של התנועה האיסלאמית, אלא מסגד סלפי. התנועה האיסלאמית שולטת דווקא במסגד אל עומרי.

שלישית, פיספסת עוד כמה נקודות מעניינות. ליד הסביל ישנו בית המושל הבריטי (כיום שוכנת בו עיריית לוד). צפונית לו, בהמשך רחוב החשמונאים, נמצאת מפקדת מג"ב במצודת טיגארט - שם התבצרו חיילי הלגיון הירדני בזמן הקרב על לוד, ומשם ברחו בחשכת הלילה. בשכונת הרכבת ישנם קוטג'ים בריטיים יפהפיים שבנו הבריטים לעובדי הרכבת (ככל הנראה אלו המבנים החוקיים היחידים בשכונה, פרט לנווה שלום השוממה).
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 13-07-2009, 15:37
צלמית המשתמש של האזרח
  משתמש זכר האזרח האזרח אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 01.08.05
הודעות: 12,641
יש עוד כמה מקומות לסיור מיוחד ביום שישי של מכון אבשלום
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "הזדמנות חד פעמית: בסוף השבוע הקרוב ייפתח לציבור פסיפס לוד המדהים ביפיו ובגודלו - חינם"

ראה האשכול שפתחתי, אולי אפשר לאחד אותו עם זה. אני אהיה בסיור המיוחד.
מי שיש לו בקשות מיוחדות זה הזמן להגיד.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...985#post3404305
_____________________________________
"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה


אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #37  
ישן 16-07-2009, 09:34
  .ישראלה היפהפיה .ישראלה היפהפיה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
ג'ירף, נמר ואריה? היה לאמן מנוי לספארי? אהממו..מסתבר שכבר היו דברים מעולם בפסיפסי א"י
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "הזדמנות חד פעמית: בסוף השבוע הקרוב ייפתח לציבור פסיפס לוד המדהים ביפיו ובגודלו - חינם"

שרידים היסטוריים בהווה הגיאוגרפי של הישובים.



אחד האתרים ההיסטוריים החשובים שנתגלו ברצועת עזה הוא בית הכנסת העתיק בעזה.

לפני כ-1500 שנה הוקם בעיר עזה מיומס(עזה ים), בית הכנסת הגדול של העיר שנבנה על ידי הקהילה שהתיישבה בעיר דווקא בזמן שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול שציווה בעת עליתו לשלטון, בשנת 331 לספירה, לנקות את העיר עזה מיהודים.

טרקטור גדול שעבד במקום בשנת 1965, במטרה להתחיל לחפור יסודות לקזינו, חשף לפתע את יסודותיו ורצפת הפסיפס של בית הכנסת הגדול של עזה.

בבטאון כנסייתי פרסם החוקר הצרפתי לה-קלן את התגלית לראשונה[1]. לפי מאמרו נתגלתה רצפת פסיפס ועליה הכתובת בעברית "דויד". כשחזרה עזה לרשותם של היהודים ב1967 קיבל פרופ. אשר עובדיה את משימת החפירות באתר, לאחר עבודות מרובות נחשף מחדש לא רק בית הכנסת אלא המרכז הקהילתי-רוחני של הקהילה היהודית בעזה ים.

בית הכנסת שנתגלה, חריג בגודלו, כלל חמישה מרחבים, בעוד ששאר בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל כללו שלשה מפלסים בלבד. הגודל של בית הכנסת העיד על עשרם הרב של הקהילה היהודית בעזה מיומס. פני בית הכנסת פונים למזרח, לכיוון ירושלים. במרכז בית הכנסת נתגלה הציור של דוד המלך, נעים זמירות ישראל, אוחז נבל בידו וסביבו חיות הפרא רוגעות לצלילי הנבל, ולצידו של דוד מופיע שמו "דויד" באותיות עבריות.





בחלקו הדרומי של בית הכנסת נתגלה פסיפס נוסף ובו מצוירות חיות אפריקאיות עטורות מדליונים, פרי יצרתם של אמנים מקומיים מהתקופה הביזנטית שהתמחו ביצירת רצפות פסיפס. (לא הרחק מעזה, כ-20 ק"מ מזרחית למרכז הגוש, נתגלתה רצפת פסיפס דומה לרצפת החיות בעזה, גם היא של בית כנסת הנקרא בית כנסת "מעון" ששכן במעון העתיקה, כנראה גם היא פרי יצירת של אותם אומנים.)

בית הכנסת בעזה שימש כדרך קבע את הקהילה היהודית, אך כל הזמן היו בו אורחים, סוחרים יהודים שהגיעו לסחור בעיר המסחר הגדולה והתארחו בזמן שהותם במקום אצל הקהילה היהודית בעיר.

את רצפת הפסיפס תרמו באותה התקופה שני אחים, מנחם וישי בן ישוע, שהיו מוכרים כ"סוחרי העצים היהודים מעזה ים". הסוחרים לא היו אחראים רק להקמת הפסיפס אלא תרמו להקמת בית הכנסת בכלל, ולאחר בניית בית הכנסת בו היו שותפים, התקינו מכספם את רצפת הפסיפס.



כתובת הנדבנים מתוך הפסיפס שנתגלה בבית הכנסת בעזה.[2]
הפסיפס תואר כאמור ע"י משלחת מצרית לפני ששת הימים ונחשד כרצפת כנסיה. פרופ' אבי יונה היה זה שזיהה נכונה את המקום כבית כנסת. אשר עובדיה תאר אותה בקדמונית א'/4 1968
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 17:50

הדף נוצר ב 0.12 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר