28-07-2009, 23:22
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
http://www.yadlashiryon.com/Info/hi_show.aspx?id=51080&t=3
ציטוט:
כאמור הוחלט כי לצד המאמץ העיקרי בחזיתות האחרות יופעל מאמץ משני נגד קאוקג'י במגמה כפולה: להרחיק איום אפשרי על חיפה, לאחר שהבריטים התפנו ממנה סופית, ולפגוע ב"צבא ההצלה" שנחשב לחוליה החלשה בכוחות הערביים.
הגעת חטיבה 7 לאזור וליתר דיוק הגעת גדוד 79 עם שריוניות מתקדמות בעלות צריחים מסתובבים, בעלות כוח אש ולוחמים מקצועיים, אפשרה לקיים קרב נייד.
ניסיונות של "צבא ההצלה" לתקוף את הכוחות שכבשו את הכפרים הערביים נכשל והוא התמקד בלחץ על סג'רה (לימים אזור צומת גולני) שחלשה על ציר ההספקה העיקרי שלו. לחץ זה היה עילה נוספת להחלטה לכבוש את שפרעם ואת נצרת.
לקראת כיבוש שפרעם נפגשו לסקוב ודונקלמן ואיתם שני אנשי קשר שהכירו את מנהיגי הדרוזים באזור, עם קבוצת מנהיגים דרוזים, בניגוד לדעת הש"י. הוחלט בפגישה על שיתוף פעולה. לקראת כיבוש הכפר סוכם עם מנהיגי הדרוזים כי הארטילריה הישראלית תירה רק על הרובע המוסלמי. התקפה מבוימת ישראלית תהיה למול הרובע הדרוזי שגם לוחמיו כיהודים יירו באוויר.
בתהליך התכנון התנגשה תכניתו של דונקלמן עם זו של מרדכי מקלף, קצין המבצעים של חזית הצפון שחשש מהדרך ההררית בין שפרעם לנצרת. מקלף הציע לתקוף את נצרת מכיוון דרום. לכך התנגד המח"ט דונקלמן שסבר כי התקפה אפשרית יחידה מכיוון דרום, לפי הצעת מקלף, היא באור יום וכי בתנאי ראות יום ייתקלו התוקפים באש ממצודת המשטרה. דונקלמן איים להתפטר והכריע בעניין מפקד החזית משה כרמל שאישר את תכניתו של מח"ט 7, כולל המשך התקדמות מהירה לנצרת לפני שכפריי יישובים בדרך יערכו להגנה.
לטענת דונקלמן בספרו "נאמנות כפולה", כמעט הוכשלה התכנית על ידי קצין מטה בוגד במטהו, וולף ריבק שנחשד גם באי העברת המידע על האויב בלטרון, כפי שקיבל ממאיר זורע. בניגוד להוראותיו של מח"ט 7 פקד ריבק להדפיס את פקודת המבצע ואף שינה את הפקודה לארטילריה כך שאש התותחים תיפול על הרובע הדרוזי ואת כיוון תקיפת החי"ר לעבר הרובע המוסלמי. המח"ט שינה את הפקודה הכוזבת ממש עשר דקות לפני תחילת ההפגזה. וכך נפלה שפרעם ללא קרב בידי גדוד 21 של "כרמלי", בסיוע שתי שריוניות.
|
|