בעקבות אירועי אוטובוס הדמים במרץ 1978 הוחלט למקם פלוגת טנקים במבואות הצפוניים של ת"א ככוח התערבות משמעותי למניעת הישנות מקרים שכאלו ולהגנת מתקנים אסט' סמוכים. בין לילה הוקם בסיס שלם שכלל זאת משרדים, רמפות, סככות ומחסנים בשטח "ההפקר" שבין רמת אביב ג' (שהייתה בשלבי התאכלסות באותם הימים) וחוות הגז בפי גלילות, כאשר הגישה אליו התבצעה דרך כביש הגישה הישן של חוות הגז. בתחילת שנות ה-90 גרוסו מודו ירד האיום, הטנקים פונו, הבסיס הועמד לרשותו של אחד מאגפי המטכ"ל ונפרצה אליו דרך גישה ישירה יותר, מתוך שכונת רמת אביב עצמה. אאל"ט בשנים הראשונות ישבה בבסיס פלוגת שריון סדירה (אולי בסבב כלשהו בין האוגדות?) אולם אחרי מלחמת של"ג התמקמה בבסיס דווקא פלוגת מילואים (מה שדי סותר את הרעיון של כוח התערבות זמין). שאלתי היא – מה זהות היחידה הסדירה ויחידת המילואים שישבו שם?

הסיפור נשמע לי מאוד מוזר- הלכתי לבדוק האם ה-1 באפריל חזר במיקרה.
למה טוב כוח התערבות של טנקים- למיקרה של התקפה ע"י נגמ"שים אמפיביים או מוצנחים? במה הם עדיפים על מסק"ר + יחידה מיוחדת בכוננות (שאכן טיפלו בחדירה מהים בשבועות 90'), או מספר חובטים בכוננות בביסנ"מ, דאז בהרצליה? מה הטנקים יעשו אם במיקרה החדירה תהיה מדרום לגוש דן (כמו במיקרה הנ"ל)? למה לא להצמיד אותם לבסיסים קיימים באזור?

אין לי תשובות ברורות לשאלותיך, מאד יתכן שהחלטה שכזאת התקבלה לא מתוך רציונל ברור אלא מתוך לחץ, הן בגלל האבדות הכבדות בנפש (האירוע היה ונותר הפיגוע הרצחני ביותר בישראל) והן החשש שמחסום משטרתי "רגיל" היה נכשל בעצירת האוטובוס (ומאפשר בכך למחבלים להגיע לשכונות עבר הירקון של ת"א, להתבצר למשל בבניין מגורים או בית ספר ולחולל טבח המוני עוד יותר). מן הסתם גרסו שיש הבדל פסיכולוגי ואופרטיבי (מבחינת המחבלים) בעת התקלות במחסום משטרתי לעומת כוח טנקים...