10-08-2009, 14:05
|
|
|
חבר מתאריך: 10.05.09
הודעות: 31
|
|
יש לי את אותה הבעיה. חקרתי על העניין זמן מה וגילית שהמצב נקרא "הפרעת חרדה חברתית" או SAD. זה תכונה מולדת ועל פי מספר מחקרים חוקרים הגיעו למסקנה שזה מתרחש בגלל פעילות יתר של האמיגדלה (מרכז הרגשות במוח).
גם לי כמוך יש מין פחד לא מוסבר מכל מקום עם אנשים , אפילו אנשים מוכרים. לדוגמא כל פעם שאני מגיע לעבודה , אני עדיין מפחד להרים את הקול ולהגיד בוקר טוב לכולם. זה מצב מאוד מעצבן כי חלק אחד במוח אומר עד כמה טיפשי זה לפחד לומר בוקר טוב לאנשים שאתה עובד איתם זמן מה , וחלק אחר אומר לך לפחד מזה. הגעתי למסקנה שחלק גדול מהפחד נובע מהעובדה שאני תמיד מרגיש שכולם נועצים בי מבטים ו"סורקים" אותי. בתיכון שסיימתי לא מזמן היו מספר מצבים מעצבנים , כל פעם שהייתי עובר במסדרון כלשהו הייתה לי הרגשה שכל מי שכרגע נמצא שם מסתכל עליי ( למרות שזו לא הייתה האמת ). כמו - כן במקומות ציבוריים אם אני רואה אדם מוכר אני מנסה להתחמק ממנו. עוד פחד מוזר זה פחד מטלפונים , להתקשר ולענות , למרות שכרגע אני עובד על זה.
הפתרון שמצאתי לעצמי הוא התעלמות ושגרה. לדוגמא אם אני הולך במסדרון ומרגיש שכולם מסתכלים עליי , אני אומר לעצמי :" גם אם הם מסתכלים או לא , למי אכפת". הגישה הזו עזרה לי רבות עד עכשיו.
וכמובן שגרה , אחרי מספר רב של פעמים של עשיית אותה הפעולה , החרדה יורדת , אך לעולם היא לא תעלם.
אנשים שיש להם את התסמונת הזו "יסבלו" ממנה לאורך כל חייהם , אין תרופה שתעלים את זה לגמרי. הדרך היחידה היא להתאים את עצמך למצבים בדרך ובקצב שלך ולקוות לטוב.
|