 |
18-08-2009, 16:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
|
ניסוי: עובדים בכור בדימונה שתו אורניום
ניסוי: עובדים בכור בדימונה שתו אורניום
מאת: יוסי מלמן, הארץ
יום שני, 17 באוגוסט 2009, 8:05
מתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, עולה כי עובדי המעבדה לכימיה בקריה למחקר גרעיני שתו אורניום במסגרת ניסוי שנערך לפני 11 שנים. זאת בניגוד להוראות אמנה בינלאומית
עובדים בכור הגרעיני בדימונה (הקריה למחקר גרעיני - קמ"ג) התבקשו לשתות אורניום במסגרת ניסוי שבו השתתפו, למרות שלא נתנו את הסכמתם לכך בכתב. הניסוי, שאותו ערכו הממונים על אותם עובדים, נערך לכאורה בניגוד לתקנות ולהוראות אמנת הלסינקי, הקובעת את האופן בו יש לבצע ניסויים בבני אדם. בנוסף, לעובדים לא הועבר מידע על הסכנות ותופעות הלוואי האפשריות הכרוכות בניסוי.
הניסוי נערך ב-1998, אולם פרטיו נחשפים רק כעת, בעקבות תביעה שהוגשה לפני כארבעה חודשים לבית הדין לעבודה בבאר שבע על ידי עובד לשעבר בכור. הוועדה לאנרגיה אטומית מסרה כי "הקמ"ג שמה בראש מעייניה את בטיחות עובדיה ובריאותם. מאחר ותלונת העובד נמצאת בבירור בערכאות המשפטיות לא נוכל להגיב בשלב זה".
את התביעה הגיש יוליוס מלק, שפרש לאחרונה לגמלאות לאחר שלטענתו, איימו עליו מי שהיו אז מנהל הכור, יצחק גורביץ ומנהל משאבי אנוש בקמ"ג, גרי עמל, כי אם לא יפרוש - יפוטר.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, נאמר בין השאר כי ב-1998 התבקש מלק "על ידי הממונים שלו להשתתף בניסוי שערך הקמ"ג על חמישה מעובדיו. במסגרת הניסוי שתה מלק יחד עם עובדים נוספים אורניום. הניסוי לא לווה בפיקוח רפואי ולא ניתן כל הסבר בנוגע לסיכונים הבריאותיים שעלולים המשתתפים להיחשף להם בניסוי. מר מלק, מתוך חשש לפרנסתו ועתידו, נעתר לדרישה לקחת חלק בניסוי כ'שפן ניסיונות'".
על פי אמנת הלסינקי על העובדים להביע את הסכמתם בכתב, לקבל הסבר מפורט לפני הניסוי במהלכו ולאחריו ולעבור בדיקה רפואית לאחר מכן.
שמותיהם של הנבדקים פורסמו ללא הסכמתם
עוד נטען בכתב התביעה כי למרות שהעובדים לא קיבלו את תוצאות הניסוי, הן פורסמו במאמר בכתב העת המדעי "Health Physics". על המאמר, בו פורסמו גם שמותיהם של הנבדקים ללא הסכמתם, היו חתומים החוקרים שערכו את הניסוי, ובראשם מנהלי המעבדה לכימיה אנליטית, הד"ר זאב כרפס והד"ר אבי לורבר. לטענת מלק, בכך יש משום פגיעה בצנעת הפרט. כרפס ולורבר ממשיכים לעבוד בכור גם בימים אלה.
משתתפי הניסוי קיבלו כוס מיץ ענבים או אשכוליות, שאליה הוכנס האורניום. לאחר ששתו, הם התבקשו למסור דגימת שתן שנשלחה לבדיקת מעבדה, במטרה לבדוק את דרכי יציאת האורניום מהגוף דרך מערכת השתן. "פנו אלי כרפס ולורבר, סיפרו לי שמתנהל ניסוי, וביקשו ממני לשתות (את המיץ המכיל אורניום). הם אמרו שזה לא אמור להיות מסוכן", סיפר מלק לעורך דינו, "לורבר וכרפס טענו בפני שאף הם משתתפים בניסוי, אך עד היום לא ברור לי אם כך עשו. אחר כך אמרו לי עמיתים במחלקה שאני מטומטם ששתיתי".
מלק ממשיך ומספר כי "פעם, תקופה ארוכה לאחר הניסוי, לורבר אמר לי שזו הייתה יוזמה פרטית שלו ושל כרפס. זו כמובן טענה מגוחכת כי למאמר היו שותפים נוספים והם מופיעים בשמם וחתומים כעובדים בקמ"ג. בפעם אחרת, לאחר שהתלוננתי על היעדר הרישום, כרפס התלוצץ ואמר שאני מחולל סערות בכוס מים, כאילו שהניסוי הוא סתם". עוד נטען בכתב התביעה כי "בבדיקה שערך מר מלק בתיקו הרפואי, הסתבר לו כי הממונים עליו לא טרחו לדווח על השתתפותו בניסוי העלול לסכן את בריאותו בעתיד". מלק תובע מהנהלת הכור פיצוי בסך 1.8 מיליון שקלים.
בכתב התביעה מתוארת גם תאונת עבודה שאירעה באוגוסט 1998, במהלכה נחשף מלק לחומרים מסוכנים ונכווה בידיו כתוצאה ממגע עם אורניום בכמויות קטנות ועם חומרים אחרים. לטענת מלק, הטיפול הרפואי שקיבל היה חלקי ולא ראוי. לדבריו, הוא גילה באקראי כי בדו"ח התאונה לא צוין סוג החומרים אליהם נחשף, אלא נכתב רק כי נכווה בידיו. באוזני מקורביו העריך מלק כי לא מדובר במקרה בודד אלא בשיטה וכך גם נרמז בכתב התביעה.
"במסמך פנימי של מחלקת הבטיחות התריע מר מלק על כך שלא ניתן טיפול רפואי מתאים לעובדים הנחשפים בתקלה גרעינית לחומרים רדיואקטיביים", נכתב, "והרי מטרת הטיפול היא להקטין את מידת הנזק שעלול להיגרם להם עקב חשיפתם הפנימית לאותם חומרים. נושא זה לא טופל על ידי האחראים לבריאות העובדים". לטענתו, גם לאחר שהתריע על הסכנה התעלמו ממנו הממונים עליו וועד העובדים.
המנהלים סימנו את העובד כעושה צרות
מלק, כימאי מוסמך, עבד בקמ"ג במשך 15 שנים עד לפרישתו הרשמית בקיץ 2008. הוא למד כימיה לתואר ראשון ושני באוניברסיטת בר-אילן ויש לו תואר שני נוסף, בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ורכש ניסיון בכמה מקומות עבודה בניהול מעבדה אנליטית.
הוא החל את עבודתו בכור ככימאי אנליטי במעבדה המרכזית של הכור. מטרת המחלקה שבה הוצב היתה, בין השאר, להעריך את הנזק האפשרי כתוצאה מחשיפתם של עובדים לחומרים מסוכנים.
בשנים הראשונות לעבודתו זכה מלק לשבחים ולחוות דעות חיוביות על תפקודו. אך לטענת מלק, מנהליו סימנו אותו כעושה צרות, משום שפעל לשפר את רמת הבטיחות בכור ואת רמת השירות הרפואי לעובדים. הם העבירו אותו מתפקידו למחלקות ולתפקידים אחרים שבהם לא יכול היה להביא את כישוריו והשכלתו לידי ביטוי, ובסופו של דבר, תחת איום בפיטורין, הוא אולץ לחתום על הסכם פרישה שמפלה אותו לטענתו לרעה לעומת פורשים אחרים.
מלק סירב להתראיין, מחשש להתנכלות מצד מעסיקיו לשעבר, באמצעות קציני הביטחון והממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב) האחראי על אבטחת המידע ואבטחת הכור. עם זאת, הוא אישר ל"הארץ" כי הגיש לבית המשפט את התביעה.
העובדים השתתפו בניסוי באופן התנדבותי
בכתב ההגנה שהגישה הנהלת הכור במאי 2009 באמצעות פרקליטות מחוז דרום, היא כופרת במרבית טענותיו של מלק. בדיון שהתקיים בבית הדין אף אמר קצין הביטחון של הכור כי אין צורך בקיומו בדלתיים סגורות ובצו איסור פרסום של הפרשה. לטענת הקמ"ג, מלק זכה ב"הטבות מפליגות", ופרש מהעבודה מרצונו. כמו כן, נטען כי מלק "לא הצליח להשתלב בעבודה" וכי התנהגותו קוממה לא רק את מנהליו אלא גם את עמיתיו לעבודה.
בהתייחס לניסוי בו התבקש מלק לשתות אורניום, טענה הנהלת הקמ"ג כי "התובע לא הגיש כל תביעה נזיקית, לפיה ניזוק במהלך הניסוי המתואר או לאחריו, ולא הציג כל חוות דעת רפואית המבססת טענה כלשהי לקיומו של נזק. מטעם זה בלבד יש לדחות את הסעד המבוקש בגין טענה זו על הסף", עוד נטען כי "מדובר בניסוי שבו השתתפו מספר עובדים באופן התנדבותי. לכל המשתתפים בניסוי ניתן הסבר מלא על הניסוי, מטרותיו וסיכוניו. יצוין כי כמות האורניום (100 מיקרוגרם) ששתו המשתתפים הינה פחותה מכמות ששותה תושב באר שבע במי ברז בחודש אחד".
בכתב ההגנה מצוין עוד כי "על פי המאמר, אדם ששותה במשך כחודש ימים ליטר נוזלים אחד ביום, מכניס לגופו כ-150 מיקרוגרם אורניום. היות והכמות של 100 מיקרוגרם היתה קטנה וחד פעמית, לא היה נזק כלל. תוצאות בדיקת השתן שבוצעה סמוך לניסוי הראו בבירור כי תוך שלושה ימים חזרה רמת האורניום בשתן של כל המשתתפים בניסוי לרמה הנורמלית שלפני הניסוי. הערכת החשיפה כתוצאה מניסוי זה הייתה זניחה ביותר - 1 מיליראם (יחידה למדידת רדיואקטיביות) בלבד. על מנת לסבר את האוזן, אדם נחשף באופן טבעי ל-250-300 מיליראם בכל שנה, כך שחשיפתו הנטענת של התובע כתוצאה מהניסוי היא זניחה לחלוטין וחסרת כל משמעות".
הוועדה לאנרגיה אטומית האחראית על הכור מסרה בתגובה כי "הקמ"ג שמה בראש מעייניה את בטיחות עובדיה ובריאותם. מאחר והתלונה נמצאת בערכאות המשפטיות לא נוכל להגיב בשלב זה".
http://news.walla.co.il/?w=/90/1539092
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
