איך אנחנו מזהים קול מסויים ומשייכים אותו לבן אדם מסויים?
ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה ברוב המקרים אפילו אם הבן אדם מעוות את הקול?

אני לא בטוח אבל אי מניח שחוץ מהקול עצמו (כלומר הצליל) לכל אדם יש טון דיבור מסויים, דיקציה וכו' שמאפיינים אותו ומסייעים לזהות אותו.

כתבתי פה המון, אז הדגשתי את החלקים הכי מרכזיים, השאר זה סוג של הרחבה


קודם כל מה זה קול:
ההגדרה היבשה מויקיפדיה:
"קול הוא התפשטות של הפרעה מכנית בחומר."
בקיצור, כל הפרעה מכנית כמו למשל.. שאתה מזיז משהו או בועט במשהו או פורט על מיתר... אתה גורם לתנודות באותו עצם שהפעלת עליו כוח
אותו עצם מפעיל כוח על האוויר שלידו (לחומר שהקול מתפשט דרכו קוראים תווך)
התנודות האלה "נעות" בתווך ומגיעות לאוזניים של האנשים שליד, שם הן מרעידות מעין ג'לי כזה שיש לנו באוזן הפנימית.
הג'לי רועד והתנודות נקלטות ע"י שערות קטנות מאוד המידע מגיע למוח ומעובד שם ואז אתה שומע צליל.

הקול הוא סוג של גל ואחת התכונות שלו היא תדירות, ההבדלים בין התדירויות הם בעצם ההבדלים בין הצלילים ששומעים
כמו שאור בתדירות מסוימת יראה לנו כאור סגול ואור בתדירות אחרת יראה אדום
ככה קול בתדירות מסוימת ישמע אחרת מקול בתדירות אחרת
את התדירות מודדים בהרץ
הרץ אחד = מספר חזרות לשניה אחת
חזרה אחת = הזמן שלוקח לגל "לרדת" מהנקודה ה"גבוהה" ביותר לנקודה ה"נמוכה" ביותר

אפשר לחשוב על גל כעל נקודה שנעה במסלול הכחול


השערות שקולטות את התנודות בג'לי שבאוזן הפנימית כל כך רגישות שהן מסוגלות לזהות הבדלים מאוד קטנים בתדירות של 2 צלילים
מוזיקאי בעל נסיון יוכל לזהות הבדלים מיקרוסקופים כל כך כמו למשל הבדל של הרץ ואפילו הרבה פחות בין 2 צלילים

כדי להמחיש כמה האוזן מדויקת ורגישה אפשר להשוות את 2 הצלילים ל 2 גלגלים
גלגל אחד שמסתובב בתדירות של 250 סיבובים בשניה, וגלגל שני שמסתובב בתדירות של 251 סיבובים בשניה
העין לא תצליח לזהות הבדל בין מספר הסיבובים של הגלגלים אבל אם אלו היו 2 צלילים בתדירויות מתאימות אז כנראה האוזן האנושית הייתה מזהה את ההבדל.



הזכרון שלנו זה משהו מאוד מסובך אבל עדיין מאוד יעיל, לכל דבר כמעט יש לנו "ספרייה" במוח שמכילה המון פרטים שקשורים לאותו נושא


הקול ששמעת נשמר במוח ובדר"כ מקושר למשהו... תופעה \ אדם מסוים \ עצם מסוים
כמו שחייל ששומע יריות משתטח בצורה כמעט אינסטקטיבית או כמו שכשאתה רואה ברק אתה מצפה לשמוע רעם מיד אחרי
באותה צורה הקול של אנשים שאנחנו מדברים איתם נשמר במוח ואותו זיכרון של קול מתקשר גם לפרצוף של אותו בן אדם ושניהם מתקשרים גם לדברים אחרים שמאפיינים אותו כמו שכבר אמרו כאן: דיקציה, טון, עיוותים בקול שהוא עשה ואפילו לבוש וריח ועוד...

אם זה מעניין אותך אז לאותם "קשרים" קוראים סיפנסות ואלה בעצם רווחים בין 2 תאי עצב, ברווחים האלה מתרחשים תהליכים כימיים שגורמים להעבר מידע \ מסר מתא לתא


בקיצור: היכולת שלנו לזהות צליל מסוים מאוד ולשייך אותו לבן אדם מסוים מאוד זה מה שמאפשר לנו לזהות אנשים בכזאת קלות
בקשר לעיוותי קול... אם זה קול שאני שומע פעם ראשונה סביר להניח שאני לא אצליח לשייך אותו למישהו שאני מכיר
אבל אם זה קול ששמעתי כבר הזיהוי יהיה מהיר מאוד



אני מקווה שלא טעיתי או הטעיתי...

תשובה מעולה!
תודה!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי המעז שמנצח מוזיקאי בעל נסיון יוכל לזהות הבדלים מיקרוסקופים כל כך כמו למשל הבדל של הרץ ואפילו הרבה פחות בין 2 צלילים

נשמע לי מאוד מוגזם...

תלוי בתחום התדרים. בתדרים נמוכים מאוד גם אתה תזהה הבדל של הרץ אחד...

..

לא עשיתי בדיקות מעמיקות במכוני שמיעה או מחקרים של עשרות שנים...

אני מסתמך על זה שהמורה שלי לגיטרה מצליח לכוון את המיתרים בדיוק גבוה מאוד (דיוק כמו של טיונר)
אולי זה לא נשמע כל כך מרשים אבל כדי לכוון גיטרה כמו טיונר צריך לזהות הבדלים קטנים מאוד (בסביבות ההרץ)


מוגזם או לא...במילא רק רציתי להשוות את השמיעה לראייה מבחינת היכולת להבחין בין תדירויות שונות וגם לא התכוונתי בכלל לתת נתונים יבשים על יכולות השמיעה שלנו אלא לענות על השאלה של דדוותתןן


שוב, אני לא מומחה לדברים האלה ואני מאוד מצטער אם הטעיתי מישהו