לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 23-08-2009, 06:59
  YHS YHS אינו מחובר  
מהנדס אווירונאוטיקה, עוסק במגוון נושאי תעופה שנים רבות
 
חבר מתאריך: 17.07.05
הודעות: 6,249
צבא, בטחון וחינוך

בהמשך לאשכול (שהועבר) ואשר ציטט מתוך ספרו של דיין, על ראשית שנות החמישים, ברצוני לעורר דיון על הנושא שבכותרת.
המניע הוא ספרון שאספתי בחלוקת הספרים האחרונה בבית חיל האוויר, ספריית מכון פישר: ספרו של דוד בן גוריון, מאותה תקופה. "יהוד ויעוד". הספר בהוצאת מטכ"ל אכא, ענף הסברה. הספרון מוקדש על ידי שר הבטחון דאז לבון לקצינים במילואים בשנת תשי"ד.
אני מביא קטע מתחילתו של הספר ושואל:

האם מה שנכתב שם נכון בראייה הסטורית, באשר לחלקו של הצבא בחינוך?
האם הדברים תופסים גם היום?
האם באמת תפקידו של הצבא לחנך?
האם ה"חינוך" בצבא אמנם תורם לחוזקו של העם? (האם למדינות שאין להן צבא משמעותי אין חינוך?)

על פי ההתקדמות אנסה להביא עוד קטעים מהספר.


תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

נערך לאחרונה ע"י YHS בתאריך 23-08-2009 בשעה 07:01.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 23-08-2009, 09:48
  מגחניק מגחניק אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 19.07.08
הודעות: 63
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "צבא, בטחון וחינוך"

תפקידו של הצבא אינו "לחנך" את הנוער להיות אנשים טובים יותר. אין לו פנאי לעשות כך וזה אינו חלק מייעודו ומטרתו. דה פקטו, מתוך היותו ארגון שמבוסס על משמעת, הוא מכריח את הנוער היותר בעייתי "להתיישר" ולציית לנורמות חברתיות מקובלות. אם הם מצליחים להתיישר, כולם הרוויחו. אם לא, דבר שקורה במקרים רבים, החיילים נפלטים מן המערכת לעתיד שמבחינה סטטיסטית לא יהיה ורוד.

בנוסף, אם נמשיך את הרציונל שמאחורי המשפט הבא "אך יש תפקיד כללי בצבא, המוטל על כל מפקדי הצבא, מכל הדרגות...והוא התפקיד החינוכי", הרי שחייבים לתהות: מי רשאי לחנך?
האם "יוסי", הבחור בשכבה מעליי שזכור לי בעיקר כמטריד נשים ובריון-בשקל, יכול לחנך אותי להיות אדם טוב יותר? אני יכול להמשיך עם דוגמאות מפה ועד הודעה חדשה, אבל העובדה המצערת היא שהייתי כנראה, לפחות על הנייר, אדם טוב ומחונך יותר מרוב מפקדיי הזוטרים (ואולי אף הבכירים). זאת אני אומר כאדם שאינו מפעיל אלימות פיסית על חבריי, אינו מנבל את הפה, משתדל לכבד כל אדם באשר הוא והרשימה עוד ארוכה. כל ניסיון מצד מפקדיי לחנך אותי היה במקרה הטוב מעלה בי גיחוך קל. מוטב שיעסקו אך ורק בפן ה"טכני" של החינוך (כפי שהסביר זאת בן גוריון).
בעולם אידיאלי, בו כל מ"כ וקצין היה מודל לחיקוי, אולי הטענה הנ"ל הייתה נכונה. במציאות, כפי שנוכחנו לראות לאחרונה בתקשורת (וחיילים בתוך המערכת רואים כל הזמן), הדבר לא קורה.

אם המערכת אינה מסכימה וחושבת שזה מתפקידה, ישנו צורך קודם כל לעשות מאמץ להפוך את המפקדים לאנשים טובים יותר, ורק אז, כשנעמוד במשימה זו, נוכל "להפיל" עליהם את האחריות לחנך את הפקודים שלהם.


ואם אנו כבר דנים על נושא החינוך בצבא, אני רוצה להתייחס לנושא מקומו של הצבא במערכת החינוך (אנו עדים לאחרונה למספר גדול של יוזמות, מקומיות ומערכתיות, בנושא שילוב קצינים במדים בבתי ספר). אין מקום, גם לא הקטן ביותר, לשלב את הצבא במערכת החינוך הממלכתית.
צבא ושירות צבאי הוא אינו דבר רצוי. תמיד נאמר לנו בילדותנו ש"כשתהיו גדולים כבר לא יהיה צורך בצבא", וכנראה שזה נאמר מסיבה טובה מאוד, והוא שאין שום דבר טוב בצבא (או כל ארגון אחר שאמור למלא את משימותיו בין היתר ע"י הפעלת אלימות). הוא כורח המציאות, וכך צריך להתייחס אליו.
הניסיון של מערכת החינוך "לחנך" בנושאים אידאולוגיים גרידא הוא אינו רצוי. ניתן להתווכח על כך, אבל הניסיון לחנך לציונות ואהבת המולדת מועד לכישלון, והדברים מוכחים בשטח. אלו כבר אינם ערכים מובילים בחברה הישראלית. במקום זאת, יש לחנך בראש והראשונה לשמירה על החוק (בין היתר ע"י שירות בצבא, שכרגע מעוגן בחוק). זאת במקביל להפיכתו של הצבא לכזה ש"משתלם" לשרת בו, בין היתר ע"י נתינת הטבות שונות. כל ניסיון לשחק על רגשות הנוער, ע"י שימוש ציני בתולדות העם היהודי ובערכים כמו אהבת המולדת, פסול מיסודו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 23-08-2009, 10:29
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,665
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "צבא, בטחון וחינוך"

שם הספרון הינו כמובן יחוד ("הייחוד ההיסטורי של אומתו") וייעוד.

אני חושב שזהו תת-דיון בדיון הגדול יותר- האם הציונות הסתיימה, וישראל היא מדינה ככל המדינות.
אם מעשי הקמת המדינה וקיבוץ הגלויות הסתיימו, הרי שהייחוד של העם הייהודי הוא עניין לויכוח פוליטי, וייעוד התקופה הוא שיפור המדינה- כמו בכל מדינה אחרת; וממילא אין מקום לחינוך מיוחד בכלל, ובצבא בפרט.

לעצם העניין, אני רוצה לציין שחלק גדול מתרומת צה"ל לבניין המדינה היה בעצם העובדה שהוא ניצח את אוייביה, ובכך גם הגן על האזרחים וגם היה להם מקור לגאווה. במובן הזה, צה"ל הנוכחי, שמעדיף "ניצחון בנקודות" עם מעט סיכון לחיילים וסיכון מסויים לאזרחים, תורם ומבטא את התפוררות המדינה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 23-08-2009, 11:14
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,665
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "אתה צודק כמובן, הג'ט לג עדיין בתוקף"

ברור שלצבא יש השפעה על החייל בתחומים כלליים- כמו כל מעסיק, ובפרט כמו כל צבא בכל מדינה. זה טריויאלי. לפני הרבה שנים קראתי על כך שיותר אמריקאים עבדו תקופה מסויימת במקדונלד'ס מאשר שירתו בצבא ארה"ב- קיום ההשפעה של הצבא ברמה הזו לא מוטלת בספק.

מהי ההשפעה הזו? האם היא חיובית או שלילית - האם החייל "מחונך" יותר או "פרוע" יותר (מבחינת תעסוקה אחרי הצבא, ובכלל כאזרח ישראל)? אין לי תשובה חד משמעית. צה"ל הוא אוקיינוס של בינוניות, עם איי מצויינות.

- יש יחידות בחמ"ן, תקשוב וחה"א שנחשבות כ-"מחנכות" מבחינת שוק העבודה, ובוגריהן מבוקשים.
- הרבה בוגרי צבא, גם תומכי-לחימה, יוצאים ממנו כ"כ מחונכים, יעילים, מסודרים וממושמעים שהם צריכים להירגע כמה חודשים לפחות במזרח אסיה/ דרום אמריקה.
- כשאני עובר דירה ומנסה לעדכן פרטים אישיים, משרד המילואים שלי נותן טיפול נחות לעומת מרכזי שירות לקוחות פרטיים וציבוריים (שמאוכלסים באותה אוכלוסיה בקירוב- בני 20 שמנוהלים בידי בני 22), כך שברור שמי ששירת בו מקבל "חינוך צבאי כללי" נחות.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 24-08-2009, 00:33
צלמית המשתמש של NehemiaG
  NehemiaG NehemiaG אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.07
הודעות: 11,647
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "ברור שלצבא יש השפעה על החייל..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי קרן-אור
- יש יחידות בחמ"ן, תקשוב וחה"א שנחשבות כ-"מחנכות" מבחינת שוק העבודה, ובוגריהן מבוקשים.
- הרבה בוגרי צבא, גם תומכי-לחימה, יוצאים ממנו כ"כ מחונכים, יעילים, מסודרים וממושמעים שהם צריכים להירגע כמה חודשים לפחות במזרח אסיה/ דרום אמריקה.
- כשאני עובר דירה ומנסה לעדכן פרטים אישיים, משרד המילואים שלי נותן טיפול נחות לעומת מרכזי שירות לקוחות פרטיים וציבוריים (שמאוכלסים באותה אוכלוסיה בקירוב- בני 20 שמנוהלים בידי בני 22), כך שברור שמי ששירת בו מקבל "חינוך צבאי כללי" נחות.

א. יחידות "בכירות" לא מחנכות. בדרך כלל מגיע אליהן כח אדם איכותי שגם ככה היה מצליח בחוץ. יש הבדל עצום בין הכשרה לבין חינוך.
ב + ג. אין קשר בין זה לבין חינוך. למה להכניס את ההיבטים של "איכות מתן שירות" לקטגוריית החינוך?
אני גם לא מקבל קשירה בין "מוסר עבודה" ש-"מתקבל בצבא" (NOT) לבין חינוך.

בוא נדבר על כמה אנשים שנכנסו לצבא פראי אדם יצאו ממנו בני אדם, כשהמהפך הוא בבירור השירות הצבאי, ויחס המפקדים והמערכת אליהם. זה חינוך.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 23-08-2009, 22:49
צלמית המשתמש של Herbie
  Herbie Herbie אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 343
שלח הודעה דרך ICQ אל Herbie
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "צבא, בטחון וחינוך"

בתור משוחרר טרי, ולא מזמן מפקד לוחם, הייתי שמח עם הצבא היה מתמקד בהנחלת ערכים משניים יותר (לכאורה) אבל שהיו תורמים לו בהרבה, וניתנים להעברה יעילה בתקופת השירות הקצרה וע"י המפקדים הצעירים והלא מיומנים (ברובם):
-קבלת האחר/השונה
-חשיבות התרומה וההתנדבות (הלא צבאית) של כל אזרח בקהילה.
-איכות הסביבה

וכו', כל זאת בנוסף לערכים המופיעים ברוח צה"ל כמובן.

אני אישית סבלתי מאד מהצורך הכפוי להתעסק בנושאים מעוררי מחלוקת ואשר לא מוסכמים כבר על הרוב הציבור (ציונות וביטוייה למשל) המשרת בצה"ל, בצורה שיטחית, רדודה והנדחפת בכפית בכדי לסמן וי.

ערכים כמו מקצועיות, אמינות, רעות וכמובן ערך החיים - שבהם כדאי וצריך לעורר דיון אמיתי גם בין מפקדים לחיילים - נדחקים החוצה לטובת תכנים של הרבנות הצבאית ומאמרים מאת "גאון הדור" יאיר לפיד (התשובה של קצינות החינוך לרבנות.. הרבה פעמים הן מסוגלות ליותר אבל הקצינים (סרן-סא"ל לא מעוניינים).
_____________________________________

פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ
משלי יד:טו

~

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 24-08-2009, 04:17
  משתמשת נקבה anet_pr anet_pr אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.09
הודעות: 18
צבא, נורמות וחינוך
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "צבא, בטחון וחינוך"

הצבא הינו מערכת שבה הנורמות המקובלות והחוקים שונים מאוד מהנורמות המקובלות בחברה. וזאת מעצם היותו בתפקיד של הגנה על ביטחון המדינה, תפקיד שדורש שימוש באמצעים של כוח, ואלימות. תוקפנות ואלימות הינם מעשים הטבועים בצבא מעצם הווייתו.
שלא תבינו לא נכון. אינני מתנגדת לצבא, אני לא "פציפיסטית", אלא להיפך, אני מקבלת את קיומו של הצבא כהכרח שאין אפשרות למדינת ישראל להתקיים בלעדיו. אלא שצריך להבין שמדובר פה בגוף שמבוסס על שימוש בכוח: נשק, שליטה על אויבים, מלחמות וכו'.
בגוף שפועל באמצעים של כוח(למען מטרה צודקת), גבולות הצדק עלולים להטשטש.
ולכן חובה שהחיילים יהיו בעלי אישיות שמתאימה לביצוע התפקידים האלה. ואני מדברת בעיקר על חיילים וקצינים קרביים. מצד אחד תכונות של משמעת, צייתנות, אחריות, רעות וכד' ומצד שני ידיעה ברורה של גבולות הכוח שבו מותר להם להשתמש.
טשטוש גבולות הצדק נובע לא רק מהנורמות השונות אלא גם מכיוון שהתהליך שהם עוברים כדי להפוך לחיילים הינו תהליך שמגביל ומטשטש את הזהות האישית. ואף מדכא את האני במקרים רבים. הטירטורים שעוברים בטירונות ע"י מ"כ בן 19 למשל. השימוש בכוח שמופעל כלפי החיילים הצעירים יוצר אצלהם באופן טבעי צורך בשליטה ותוקפנות ש"מבקשת" לעצמה ביטוי. וברגע שניתן בידיהם הכוח, זה הופך להיות מצב מסוכן מאוד. הם עלולים להשתמש בכוח בלי מוצדק הן כלפי ה"אויב הנשלט", קרי הפלסטינים, והן כלפי פקודיהם, כמו ה"זובור".
ולכן החיילים חייבים להיות בעלי אישיות ערכית מאוד כדי לדעת היכן לשים לעצמם גבולות, לדעת שיש מקום לחמלה ואנושיות, לא לשכוח את המטרה שלשמה הם פועלים ולהיות בעלי חוסן נפשי ופיסי לעמוד במה שנדרש מהם. זה לא פשוט. אם הצבא היה יכול לבחור ולגייס רק את אלה שמתאימים לכך, היינו מוצאים עצמנו עם צבא קטן מאוד.
ולכן אין ברירה, חלק מתהליך הכשרת הצעירים המתגייסים חייב להיות חינוך רציני לערכים. לא רק משמעת, ציות וכיצד להשתמש בנשק. החינוך הזה יכול לתרום גם לאזרחות טובה יותר בהמשך, ואם היתה הכנה לערכים הללו כבר במסגרות הלימודים היינו הופכים לחברה טובה יותר.

נערך לאחרונה ע"י anet_pr בתאריך 24-08-2009 בשעה 04:19. סיבה: התוכן לא נכנס להודעה!
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #15  
ישן 26-08-2009, 07:13
  משתמשת נקבה anet_pr anet_pr אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.09
הודעות: 18
נכון, לא התייחסתי לנושא הציונות.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי Herbie שמתחילה ב "אני בסה"כ מסכים עם דבריך,..."

לא התייחסתי לנושא הציונות כי ברגע שראיתי את המילים "חינוך" ו"ערכים" זה הקפיץ אצלי פיוז שבוער בי לאחרונה, במיוחד אחרי הסיפורים על הזובור וכל האלימות שקיימת בצבא, הן כלפי הפקודים והן כלפי העם הנשלט - הפלסטינים.
בודאי שצריך לחנך גם לציונות/אהבת הארץ/יהדות/מורשת. אבל אם יהיה חינוך לערכים האלה ללא חינוך לנושאים האחרים שהזכרתי - גבולות הכוח, חמלה, אנושיות וכו', אז הצבא ידרדר לרמה מוסרית נמוכה מאוד.
ציונות ללא אנושיות היא נחלתם של הלאומנים הקיצוניים, שמה שמעסיק אותם זה רק מה ש"ששייך לנו" בלי לראות את האחר. האחר יכול להיות האדם שאני מפקד עליו או שולט בו. זה היינו הך מבחינתי.
זו אינה רק השאלה המוסרית, אלא גם איך מדינות העולם רואות אותנו.
החינוך חייב לשלב גם את הערכים לציונות וגם את הערכים האנושיים.
אמרת שזו רוח צה"ל כיום. נכון, משתדלים. אבל זה ממש לא מספיק. יש לעסוק בנושאים האלה הרבה יותר, והרבה לפני הצבא. ולצערנו, הצבא צריך להשלים פערים בחינוך שלא טופלו קודם לכן בבתי הספר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #16  
ישן 26-08-2009, 07:48
צלמית המשתמש של Herbie
  Herbie Herbie אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.05
הודעות: 343
שלח הודעה דרך ICQ אל Herbie
רוח צה"ל
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי anet_pr שמתחילה ב "נכון, לא התייחסתי לנושא הציונות."

ציטוט:
אמרת שזו רוח צה"ל כיום


אם תלחצי על המילים "רוח צה"ל" בתגובה הקודמת שלי, תגיעי לערך בויקיפדיה, ובו גם קישור למסמך הצה"לי הרישמי - לא משהו שאני המצאתי.

במסמך, פרט לערך היסוד "אהבת המולדת ונאמנות למדינה", אין עיסוק בערכי הציונות, וגם לא נזכרת המלה ציונות על הטיותיה השונות, אלה בעיקר ערכים כללים יותר, הרלוונטים לשירות צבאי (גם אם הם יונקים ממקורות מגוונים ובהם המסורת היהודית).

אם בצה"ל היו לומדים ומשתמשים יותר בחומר הכתוב, ולא רק בקיצורים, מצגות ואילתורים (גם בתחום המקצועי - לפחות בזרוע היבשה),
אז היינו אולי נתקלים בפחות כשלים ובעיות בתפקוד היום-יומי.
אבל לצערי, לשבת על התחת ולקרוא זו פעילות שמעטים בצבא מקדישים לה את הזמן הראוי (לחלק גדול אין גם את הזמן להקדיש, לו היו רוצים, עקב תפקידים קצרים ועמוסים מידי).


*אם את מכירה את המסמך, אז סליחה, וטעות שלי בהבנה את דברייך.

נערך לאחרונה ע"י Herbie בתאריך 26-08-2009 בשעה 07:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #18  
ישן 24-08-2009, 16:07
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,665
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי anet_pr שמתחילה ב "צבא, נורמות וחינוך"

מה שאותי מעניין, זה ההבדל בין צה"ל וישראל של היום לזה של הוריי בשנות ה- 70'.
הרי הם עברו השפלות חמורות בהרבה מידי סגל מוכשר פחות מהיום (בלי סרגל מאמצים, בלי הקפדה על שעות שינה, בלי מבק"א, בלי מכללה לפיקוד טקטי ועוד ועוד), ואז עלו לקווים ארוכים ושוחקים בהרבה, כולל אבדות ניכרות במלחמות ובתאונות אימונים- ובכ"ז השתחררו והמשיכו מיד ללימודים ולהקמת משפחה (במקביל לשירות ניכר במילואים), בלי הפסקה של שנה-שנתיים שהמשוחררים היום לוקחים לפני שהם מתחילים בחיים האמיתיים.

או שהיום מגיעים פחות מוכנים לצבא מבחינה ערכית ופסיכולוגית
או שהשירות שוחק יותר (אולי דווקא המגבלות שיש היום על שימוש בכוח שבידי החייל שוחקות? או אי ההכרה הציבורית?)
או שפשוט המוטיבציה להיכנס לשגרת החיים בישראל ירדה- הנוער פחות "ציוני".
אשמח לשמוע דעות בנושא.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 26-08-2009, 07:47
  משתמשת נקבה anet_pr anet_pr אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 24.08.09
הודעות: 18
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "מה שאותי מעניין, זה ההבדל בין..."

לדעתי הנוער היום פחות ציוני, והסיבה העיקרית כפי שאני רואה אותה היא שהם רחוקים יותר מבחינת הגיל מהתקופה של קום המדינה. אלה שנולדו בשנות ה-50, 60 ובודאי אלה שלפני, חוו מדינה בתחילת הדרך. רמת החיים הייתה נמוכה הרבה יותר מאשר היום, מה שהיה ב"אמריקה" לא היה כאן. למדו להסתפק במועט, להעריך את מה שיש ולא לצפות מהחיים לכל כך הרבה כמו שמקבלים היום.
אולי זה קשור גם למה שדור ההורים העביר אז לילדים. תחושת השמחה והגאווה במדינה שלנו, אחרי כל מה שעברו לפני כן. אם יש לנו מדינה, הדברים הקטנים של היומיום, המותרות, כבר לא חשובים.
זה חינוך שלא עובר במילים ולא במודע, אלא דווקא במסרים סמויים, וזה עובד הרבה יותר חזק מאשר מסרים מילוליים.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #28  
ישן 26-08-2009, 12:51
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 9,665
נצל"ש- ציונות וציניות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי YHS שמתחילה ב "צבא, בטחון וחינוך"

נתגלגל לידי השבוע עותק של הספר "רשות הרבים- שיחות על מחשבה מדינית" מאת שלמה אבינרי.

הוא מסביר כי החל מתקופת אלכסנדר מוקדון העיר-מדינה היוונית, הפוליס, שהיתה בעלת חשיבות כלכלית, מדינית, דתית וחברתית, איבדה את חשיבותה לטובת האימפריה. כתוצאה מכך עלו 3 זרמים פילוסופיים:
הצינים זלזלו במוסכמות החברתיות, טענו שהפוליטיקה היא מטבעה לא-מוסרית ועל היחיד להתרחק ממנה ולחיות חיי מוסר והתבוננות פנימית. ידוע המיקרה של דיוגנס, שחי בחבית, וכשאלכסנד מוקדון הגיעה לבקרו- ביקש ממנו לזוז ולא להסתיר את השמש (כלומר, השלטון רע כי הוא מפריע להגיע אמת).
האפיקורוסים ראו במדינה כלי בלבד, כאשר מרכז החיים אינו בפעילות ציבורית אלא בקבוצת הידידים של האדם, שבה הוא מפיק הנאה גופנית ורוחנית.
הסטואים קידשו את הערכים האוניברסליים הכלל-אנושיים, ושאפו להשפיע על האימפריה לפיהם.

אני חושב שהאנלוגיה לגישות בישראל של היום ברורה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 22:49

הדף נוצר ב 0.25 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2020 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר