אני יודע שממש מזמן לא כתבתי פה.
בכל מקרה לפני חודשיים נפרדתי מחברה שלי, זה היה קשר קשה ולא בריא במיוחד. באותה התקופה כל מה שהעסיק אותי רוב היום זאת היא והבעיות שלה (והיה כל הזמן בעיות חדשות). הבחורה הייתה די דכאונית ולא יכלתי לסחוב את זה עוד. חתכתי את הקשר ההוא.
אחרי הפרידה נכנסתי לתקופה של חשבון נפש. שוב.
הרגשתי שהפכתי להיות משהו אחר, לא אותו בננאדם שהייתי. אני מפחד שאני כבר לא אצליח להתאהב יותר בחיים שלי, שאני כבר לא יודע מה זה לאהוב.
אני נזכר איך לפני כמה שנים הייתי יכול להתאהב בבחורה ופתאום זה כבר לא קורה- אני מרגיש רק משיכה.
אני מתחיל להפסיק להאמין באהבה, והרבה ערכים שהאמנתי בהם הלכו. האני מרגיש שהפכתי להיות בנאדם ילדותי ולא אחראי- למרות שיש עליי אחריות אדירה במהלך היום יום בשרותי בצבא ובלימודי באוניברסיטה.
אני ממש מפחד להפסיק להאמין באהבה. ואני ממש מקווה ולמעשה גם רוצה למצוא אהבה חדשה- משהי חדשה עם אופי שמח ומלא חיים שתגרום לי להרגיש פרפרים בבטן.

אתה בסיומו של קשר שאתה עצמך מעיד שהיה לא קל. תן לך את הזמן לצוף חזרה למעלה. להתאושש.
אני אתן לך דוגמה מהחיים שלי. בערך כשהייתי בגילך עברתי פרידה קשה, ולקח לי שנים (!) להתגבר עליה.
הוא היה האדם שהכי אהבתי. בנזוג אבל גם חבר אמיתי. ועבר הרבה זמן, וחשבתי שאולי איבדתי את ההזדמנות
אולי אני כבר לא אוהב ככה.... והתבדיתי. בדיוק כשהפסקתי לחפש, מצאתי
אתה עוד צעיר, כל החיים לפניך. עם מעט סבלנות ומעט זמן לעצמך, והרבה הפנמה שגם הנפש זקוקה לזמן כדי
להחלים, אתה תמצא אהבה חדשה. וסביר שזה יקרה בדיוק כשלא תצפה לזה....

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20