בעיקרון הפרדוקס הוא כזה:
לפי מכניקת הקוואנטים, חלקיקים משפיעים זה על זה מיידית ללא קשר למרחק,
כאשר יש עיקרון שסותר זאת בשם "עיקרון הלוקליות" שאומר -
ששינוי במערכת כלשהיא לא בהכרח יפריע למערכת אחרת.

השאלה שלי היא כזו:
האם הפרדוקס נפתר?

ובנוסף,
אם כשאנחנו משנים או משפיעים על חלקיק כאן בכדוה"א, זה אומר שחלקיק אחר במקום אחר ביקום יושפע,
בוודאי גם ייתכן המצב ההפוך - כלומר שינוי של חלקיק במקום אחר ביקום ישפיע על חלקיקים כאן.

אז האם אפשר לצפות בכזה ניסוי?,
האם אפשר לחזות שחלקיק מסויים ישתנה כתוצאה מהתופעה?
ומה אופי השינוי שקורה לכל אחד החלקיקים?

תודה מראש לעונים,
marin

ראשית, החלקיקים שמשפיעים אחד על השני הם כאלה שנצרו ביחד והופרדו
ולא סתם חלקיקים אקראיים בחלל.

שנית, למיטב ידעתי הפראדוקס, שהודגם בניסויים, לא נפתר בעזרת תאוריות קלאסיות
אבל במודלים של יקום מרובה מימדים הוא לא קיים.

ייתכן שאני טועה כאן
כרגע אין לי פנאי לבדוק ולתת לך תשובה מפורטת יותר
אני מקווה שאחד הגולשים כאן המתמחה במכניקה קוונטית יפרט יותר.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש

ציטוט:

ראשית, החלקיקים שמשפיעים אחד על השני הם כאלה שנצרו ביחד והופרדו ולא סתם חלקיקים אקראיים בחלל.

אם הם נוצרו במפץ הגדול או אחריו הם יכולים להיות בעצם בכל מקום שהוא, לא?

אם זהו באמת אינו פרדוקס, אז המצב הקיים הוא שהתופעה מתרחשת, וכל מה שצריך לעשות זה -
להיות במקום הנכון, בזמן הנכון...

אם יורשה לי טיפה לתקן אותך, הפרדוקס עליו חשבו EPR מבוסס על ההנחה שדבר לא יכול לעבור את מהירות האור.. הנחה זו (הנובעת מהבייבי של איינשטיין) סותרת, לכאורה, את רעיון ה-entanglement הקוואנטי. (לא זוכר את התרגום העברי).
דוגמא לאנטנגלמנט: חלקיק שמתפרק ל2 חלקיקים שונים. 2 דברים צריכים להתקיים:
1. חוקי השימור
2. החלקיקים נמצאים בסופרפוזיציה עד שלא נמדדו.

2 ההנחות הללו סותרות אחת את השניה. מדוע? נסתכל על 2 החלקיקים שהתפרקו ולאחר זמן מה התרחקו כבר, כעת נניח שאנו מודדים (כמעט) בו זמנית את הספין של שניהם.
מצד אחד, שניהם בסופרפוזיציה ולכן למדידה אמור להיות להיות סיכוי לצאת כל אחת מהתוצאות ללאקשר בין שניהם.
מצד שני, אם נמדד לאחד מהם ספין כלשהו הספין של השני צריך לההשלים אותו לפי חוק השימור. (ספין כרגע הוא סתם דוגמא לגודל פיזיקלי.. זה יכול להיות כל גודל עליו חלים חוקי שימור).
מכאן הגענו לסתירה כי ברגע שמדדתם אחד הספין של השני נקבעת מיידית - ללא קשר למרחק היניהם,דהיינו, מהר ממהירות האור.

הפתרון הוא יפה ומדבר על כך שלמעשה לא עבר שום מידע ולכן אין סתירה לחוקי היחסות. פירוט בהמשך כי אני חייב לזוז *

"לפי כמה מחקרים, הפחד הכי גדול של בני האדם הוא נאום פומבי. מספר שתיים הוא מוות. מוות הוא מספר שתיים. זה נשמע הגיוני? זה אומר שאדם ממוצע יעדיף בהלוויה להיות בתוך ארון המתים מאשר לשאת את ההספד."

אז הבנתי שאין סתירה כי לא עובר מידע ואין פה שום "עבירה על החוקים",
אבל האם נצפה כזה שינוי בחלקיק כאשר תאומו נמצא בפועל מרחק שנות אור מאיתנו?

והנה מתפרסם בYNET הכתבה הבאה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3789873,00.html

בכתבה מדובר על מכשיר שמפיק פוטונים שזורים - הם חולקים תכונות,
אבל הם מדברים על העברת אינפורמציה ואני מניח שהם לא הבינו לחלוטין את העקרונות הפועלים.
אבל אפילו כך, איך אפשר להשתמש בזוג (או יותר) פוטונים שזורים לחישובים? ניתן ליצור מזה קיוביט?