במהלך השירות של לוחם הוא נמצא במצבים שהוא בפעילות מבצעית במצב של עייפות. אם זה בבט"ש או בחירום או במשימות מיוחדות. העייפות נובעת ממספר סיבות - חוסר שעות שינה, תזונה לקויה, עומס עד היעד (מנשאים, עבודה), סביבה מעודדת הירדמות (חום, רעש) וכן הלאה..

השאלה היא כיצד ניתן למנוע את עייפות הלוחם לפחות עד הרמה שהלוחם לא ינקר ויירדם ויישאר חד.
אני מכיר יחידות אשר משתמשות בפתרון של כדורי קפאין (שצריך מרשם אליהם). אילו פתרונות נוספים אתם מכירים? איזה סוגי אוכל יש לאכול, כיצד להתכונן כראוי?
אשמח לשמוע את דעתכם.

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

פיתרון שפועל טוב בהרצאות, שיעורים ומורקים, זה לדקור את עצמך בברך עם טסטר. פועל :]
לעומת זאת, ניסיתי את זה בסיורים על הגדר ובשמירות, זה לא החזיק הרבה זמן.

מה שכן, לשתות הרבה מעורר קצת, בעיקר כשזה מתחיל ללחוץ על השלפוחית, קשה להירדם ככה.
סיגריה גם כן עושה את העבודה, מחזיקה אותך די ערני לתקופה קצרה.

משקאות אנרגיה בכלל עובדים במצבים כאלה?

אם אתה מתכוון למשקאות דוגמת רדבול, XL ודומיהם, זבל מסוג זה לא צריך להכנס לגוף שלנו בשום מצב...

תן לגשש להכין קפה ותישאר ער, סמוך עליו!

הפתרון הכי טוב > לישון טוב לפני הפעילות

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ואם אפשר אז בבית

סתם
פעילות פיזית,תעמוד על הרגליים,תטייל ותזוז כל הזמן,אל תשב.

עובד מצויין (במיוחד בשילוב עם סיגריה), קצת בעייתי לתפעול תחת אש או ברכב נוסע (למרות שגם זה כבר בוצע), במילואים הופך אותך תוך 13.872 שניות לסלבריטי של הפלוגה והאדם האחרון שמישהו ירצה לריב איתו. במצבים בהם תופרים משמרות (8-8, 12-12) לאורך זמן, זה הדבר שיציל את חייך הרבה לפני שהכדור הראשון יצא מהנשק של האויב.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה על התגובות אבל עוד לא מצאתי משהו באמת יעיל.
כשחייל נמצא בארגז אבטחה או מעצר או עמדה הוא נאלץ להיות סטאטי ועירני.
האם יש איזשהו אוכל מעורר שהוא לא משקה אנרגיה, שמעתי פעם על פתרון של ללעוס
פולי קפה אבל אני לא יודע עד כמה זה עוזר, לא ניסיתי.

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

אפשר קצת "לסחוב" את העייפות, אבל בסופו של דבר גוף האדם "משתולל" ולא ניתן לשלוט יותר ללא אמצעים פיזיים. פעם כתבתי על כך כשהייתי צריך לנהוג עוד שעתיים-שלש בלילה לבד, אז שתיתי מים ועם שלפוחית מלאה החזקתי מעמד, אבל זה לא מומלץ.
בחקירות נהוג לא לתת לאסיר/שבוי להרדם ומשתמשים בבכל מיני אמצעים פיזיים, אבל בסופו של דבר
האיש נרדם.
מקרה נוסף שיכול לכתוב עליו זה בזמן מלחמת יום הכיפורים, לאחר כמה ימים ללא שינה נרדמתי עם קפה חם והכל נשפך על הרגל, התחלתי לצעוק בכאב "מי שפך עלי קפה..." מהצד שמעתי קולות:
"הוא כנראה השתגע מרוב העייפות" ... התעוררתי מייד לכמה זמן - עד היום זוכר את הסיוט הזה של חוסר השינה.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

תנסה,עוזר מנסיון.

שוקולד?

תראה,ממה שאני יודע אין פתרון קסם. כשחייל עייף ועפוץ הוא גם יישאר כך עד שיישן מס' שעות (במצבים מסויימים גם שעה אחת מאוד עוזרת לערנות).

ישנה המשמעת העצמית של הלוחם וההבנה שאם הוא יירדם עכשיו זה יכול לעלות בחיי אדם. שלו או של חבריו. כלומר הלוחם יכריח את עצמו להישאר ער לפי איזו שיטה שעובדת בשבילו. אצלי ספציפית זה לרוקן את הראש מכל מחשבה. אצל אחרים זה לדבר למישהו או לעצמם.
כמובן יש את המניאקים שאיכשהו נדמה שהם אף פעם לא עייפים.

וכמו שכבר כתבו פה. הפצרון הכי טוב לישון.

יש בזה משהו, אבל עייפות יכולה להיות קיצונית כ"כ שבן אדם יכול גם להרדם במקומות מלאי אדרנלין(שעוזר היטב בד"כ במצבים כאלה), תאכלס יצא לי לראות ואפילו להרדם במהלך תנועה מבצעית, בעצירות, מתחת לאלונקה במסעות, הולכים וישנים ואז צריך להגיע אליהם ולהעיר אותם שלא יעקבו את הגדוד/פלוגה/צוות.. בעזה למשל יצא לי להתעורר לצלילי טיל יוצא ממסוק שחג מעלינו כשכבר סגרנו על בתים.
לגבי שעות שינה, בגדודים אין שעות שינה, ביחוד לא לצעירים. עם כל החוקים של יציאה הבייתה אחרי 7 שעות שינה ו5.5 שעות מינימום במהלך בט"ש אני בקושי זוכר את הפעמים שבהם הייתי יוצא הבייתה/לפעילות אחרי מספיק שעות שינה ברובאית כשהייתי חפ"ש צעיר, להפך היו טוחנים אותנו עד דק על מסדרי סופ"ש או מסדרים לקראת פעילות מבצעית ככה שהייתי יוצא לפעילות/הבייתה עם 0-3 שעות שינה ביומיים שלושה לפני.

אבל מוגבל למצבים שאפשר להשתמש..

אם הינך עייף מאוד ואין ביכולתך ללכת לישון במצב זה,חומרים ממריצים יהוו את הדבר הטוב ביותר במקרה זה.
חומרים ממריצים יכולים לבוא כדוגמת קפה שחור או תמציות תה למינהם(ריכוז גבוה של קפאין) או כל מיני צמחים סיניים.ישנם כדורים שאפשר לרכוש בכל חנות לתוספי תזונה שמטרתם להמריץ לפני פעילות גופנית(בדר"כ לוקחים אותם במטרה לסייע בהרזייה והם נקראים "שורפי שומן") הכדורים הללו מכילים בתוכם שילוב מסויים של קפאין,תמציות צמחים ועוד מספר דברים שכל המטרה שלהם להמריץ.הכדורים הללו חוקיים לחלוטין וניתן לרכוש אותם ללא מרשם רופא והם עוזרים!

ניתן גם לקחת אפדרין,שזהו חומר ממריץ אשר מעלה את פעילות הלב והדם.את האפדרין אי אפשר לקנות ללא מרשם רופא והוא אסור בתכלית לאנשים שיש להם רקע של מחלות דם ו/או לב.

יצא לי כבר ל"התפגר" במעל"יה באכזרית בחציית גדר,כשהחום שפולט המנוע באיזור הזה יכול להיות אחלה טאבון לפיתות,כמובן בלי להתייחס לעוצמת הרעש שבלי אטמים או ג'אנטקס אתה עשוי להיות חירש.
בהליכות,כשהקושי עולה העירנות עולה לפחות אצלי,ואם אתה מתעפץ תמיד תהיה את האבן שבגללה תמעד תעוף על הפרצוף ותקבל כזאת מכה מהנשק שהכאב לכמה שעות הראשונות ישאיר אותך ער.
באמת שמה שמחזיק אותי זה הסוכריות קפה והאנרג'י עם הטאורין והקפאין שיש בווסט בשפע,כי גם כשעייפים צריכים לתפקד.

"בגבורה ובענוווה"

השיטה המוכרת היא להחזיק סוכריות גומי באחד הכיסים בווסט
גם מסטיקים עובד לא רע אבל אין על סוכריות גומי עדיף החמוצות.

נדבקות לך לשיניים ועושות את עבודה של התעסקות בדבק שהן השאירו אחרי הלעיסה.

"בגבורה ובענוווה"

יצא לי לראות בעיני, במהלך התרסו"ל שלנו, אדם נרדם תוך כדי לעיסת מסטיק ויותר מכך- הוא המשיך ללעוס מתוך שינה...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

במילואים לפני כ3 שנים ניסיתי לגרום לצוות הצלפים שלי להשאר ער וניסיתי מעין משחק מילים בין הצוות שבו אנו לוקחים שם של עיר או סידרת טלויזיה ו"מאנגלתים" אותה ולהיפך עד כמה שזה נשמע דבילי זה עבד בהצלחה מה גם שהשאיר את מוחם עירני והאנדורפינים שהשתחררו ממצב רוחם שהשתפר עשה פלאים והצוות נשאר עירני די הרבה זמן ובמצב רוח טוב

...ומה עושה בן אדם שהוא לבד באמצע המדבר ואסור לו להרדם?

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

1 - לעשות משהו, כל דבר, לנצל ליל מארב לתרגיל איסוף ותצפית וכיו"ב.

2 - לפחד... פחד מעיר... אם אתה מפקד אתה תמיד יכול להנפיץ משהו שיעיר את הצוות.

כשאני בשקר כלשהו (קרי מארב) אני פשוט משחק עם הצמחייה...יש לי קטע שאני לוקח עלים ומנסה להוריד הכל ולהשאיר את הגבעול שיהיה מושלם, אתם לא מבינים כמה זה קשה! והסיפוק שאתה מצליח לאחר כמה שעות (שבהם לא נרדמת) הוא לא קטן

ובינתיים אתה מהווה מטרה חיה לכל מי שזז בשטח, במקום שאתה תאתר אותו ותירה בו ראשון.

A nation is a society united by delusions about its ancestry and by common hatred of its neighbors - William Ralph

מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכייה האנושיים - בן-גוריון

Give a man fire, and he will be warm for a day. Set a man on fire, and he will be worm for the rest of his life...

ביצעתי חיפוש ומצאתי משהו מעניין:
יש צמח טבעי שמקורו בדרום אמריקה ואני אחסוך לכם את סיפור הרקע אך שמו
גוארנה (GUARANA), מה שמיוחד בו הוא היכולת שלו לשמור על עירנות ועוד..
יש בו ריכוז קפאין גבוה פי 2-3 מבפול קפה ובברזיל עושים ממנו את המשקה הפופולרי ביותר שם.

הבנתי שבחנויות צמחים ניתן לקנות את זה. מישהו שמע? ניסה?

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

הממ.. אתה בעצם מחפש שיטות להעלות את לחץ הדם / דופק:

1. שיטות טבעיות זה לרקוע ברגליים או סמוך-קום אם אתה בעמידה ויכול לעשות רעש או לעשות תרגילי בטן בשכיבה. העלאת הדופק בדר"כ פותרת את העניין לטווח קצר.
2. אם יש מצב להניח את הידיים על סינופד הוא עושה את העבודה מעולה (Pseudoephedrine 60 mg). במקור נועד להתמודד עם נזלת כרונית ועל הדרך מריץ לך את הדופק למשך כמה שעות. לא להשתמש ללא התייעצות עם רופא כיוון שיש תופעות לוואי אם חורגים מהמינון היומי או לוקחים מעבר לXX ימים! יכולה להיות בעייה אם קיימת סיטואציה של פרץ פעילות גופנית תו"כ המשמרת (הסתערות ממארב, ריצת אפוד וכדומה).
3. כמו שסירפד ציין, קפה עם הל בריכוז גבוה יכול לסייע. גם סוגי תה מרוכזים עושים את העבודה. צריך רק לזכור שיחד עם קפה / תה וסיגריה חלק מהאנשים חשים צורך לברר למי יש נייר טואלט.
4. כמו שאמרו, סוכר יכול לעשות את העבודה רק שיש איתו את בעיית הנפילה. כשרמת הסוכר בדם נופלת (קשורה בקצב ספיגה מהיר) רמת הריכוז צונחת פלאים. לכן סטודנטים רבים נמנעים מלהשתמש בו במבחנים.
5. לא מצאתי שהפעלת כאב עצמי ממש עוזרת אחרי הפעם הראשונה. האדרנלין שמוזרם מתפוגג מהר מדי ובסוף אתה מוצא את עצמך מתעפץ תוך כדי שאתה מוריד לעצמך אגרופים לירך. עדיף, אם זה לא מארב שקט, ללכת מכות עם חבר. ההתגוששות מזרימה אדרנלין, מגבירה את הדופק עקב פעילות גופנית ומי שמפסיד שעה אח"כ מתרץ שהוא הפסיד בגלל שאתה יותר שמן.
6. Break in case of emergency: שיחות על חברות ותנוחות. לא מומלץ לביצוע ליד דתיים עקב חשש שייצא לך שם רע בפלוגה של מי שמנסה להחזיר אותם בשאלה. בשפה רפואית יבשה, נגדיר זאת כגירוי שמיעתי שגורם לעלייה בלחץ הדם והאצת הדופק.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')