כשאני אוכל במקום שאינו כשר מבחינת עבודה בשבת , האם צריך לברך לפני האכילה, איני מתכוון למאכלים לא כשרים בכלל כמו חזיר או אוכל אשר מערבב בשר וחלב אלא למשל פיצה או המבורגר או כל אוכל שמותר לאכול על פי הכשרות אך נקנה במקום שאינו כשר על פי הרבנות .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רון188 כשאני אוכל במקום שאינו כשר מבחינת עבודה בשבת , האם צריך לברך לפני האכילה, איני מתכוון למאכלים לא כשרים בכלל כמו חזיר או אוכל אשר מערבב בשר וחלב אלא למשל פיצה או המבורגר או כל אוכל שמותר לאכול על פי הכשרות אך נקנה במקום שאינו כשר על פי הרבנות .

"הכשר שבטבחים שותפו של עמלק"
(ועדיין לא כל כך ברור מדוע העליבו כך את עמלק...)
אתה חושב שלמסעדה של אכפת לה משבת ודואגת רק לרווחים שלה יהיה אכפת אם האוכל כשר או לא?
אתה חושב לרגע שהם יהססו אם לשקר לך:
"אנחנו לא כשרים רק משום שאנחנו פתוחים בשבת".
אינך יכול לסמוך על שום דבר ממקום כזה שלא לדבר על עידוד מקום כזה לחלל שבת.

ולעצם השאלה (אחרי שהחלת שאתה ממש "חייב" לקנות משם):
אם זה משהו כמו סגור קרטיב או קולה - אפשר וצריך לברך.
אם זה משהו שהוא ספק טרפה (המבורגר) הנמכר במקומות כאלה או פיצה שלא ניפו את הקמח שלה (ומן הסתם שלא ניפו) - אתה צריך לשאול רב.

www.meirtv.co.il

באותה נשימה אוכל לומר:

אתה חושב שכל המשגיחים באמת משגיחים? אתה בוטח בהם שאין עניין של שוחד לעולם?


הכשרות היא מוסד מושחת מיסודו.
וה"החמרות" כגון הפרדת כלים וכאלה ה עניין של "מודה". דברים שלא היו קיימים בעבר ולא זכור לי שיהווה התגלה מאז וחידש משהו.

ולבטוח בה' שהוא יעזור לך וירחיק אותך מהדברים שאינם ידועים לך. (מהמוסתר).

אתה לא יכול לשלוט בכל אבל את המקסימום שלך תעשה.

אני אישית מכירה משגיחים שבאים ומקבלים את כספם לשווא. בינם לבין הבורא.

תודה, אבל אני לא רואה שום סיבה להאמין באל או כל רעיון שלא הוכח ואין לו ראיות תומכות.

שרוב האוכל שאנו צורכים במדינה הזאת גם במקומות לא כשרים המרכים שלו לרוב כשרים, מקדונלדס נגיד מזמינים את הבשר ממפעל שהבשר בו כשר, אותו דבר כלפי הקולה ותפוחי אדמה, אני לא מדבר על מקרים קיצוניים כמו טיב טעם וחנויות רוסיות.

אז במרכיבים אין משהו כשר,סבבה.
מה אם לא ניפו את הקמח? מה אם לא הפרישו חלה? מה לגבי הכלים שעשו בהם אולי בשרי וחלבי יחד? מה עם תרומות ומעשרות? מה עם בישולי גויים? חלב נכרי? כ"כ הרבה פרטים שאפילו דתיים לא שמים לב אליהם אני חותם לך שבעל חנות חילוני גם לא ישים לב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

ניפוי קמח

ה - חובת ניפוי הקמח

לעיתים קורה שבתוך הקמח שורצות תולעים. ואף שהקמח עבר טחינה, וודאי שכל התולעים החיים שרחשו בין גרעיני החיטה נטחנו, מכל מקום כנראה שביצי התולעים לא נטחנו, ומהן עלולים לבקוע חרקים ותולעים. כמו כן יתכן שזבוב או יבחוש הטיל ביצים בקמח, ומהן בקעו זחלי הזבוב. ולכן כדי להיות בטוחים שאין חרקים בתוך הקמח, ישנה חובה לנפות את הקמח בנפה בעלת חורים קטנים (כמו ב'נפת-משי'), שרק הקמח יכול לעבור דרכם, ואילו החרקים ישארו בנפה ויזרקו לפח.

וחשוב להקפיד לנפות את הקמח זמן קצר לפני השימוש בו, כי לולא כן, ישנו חשש שמתוך הביצים הקטנטנות שהצליחו לעבור דרך חורי הנפה ולהישאר בקמח, יבקעו בינתיים חרקים חדשים. וככל שהימים יותר חמים, יותר מהר יבקעו השרצים מתוך הביצים. ולכן יש להקפיד לנפות את הקמח זמן מועט לפני השימוש בו. ואם רוצים להכין קמח מהיום למחר, יש לאחסנו במקרר, כדי למנוע את התפתחות השרצים.

בתור אחד שיש לו מיקרוסקופ די פשוט בבית ובדק את העניין, אני יכול להעיד שבקמח רגיל שעבר ניפוי רגיל עדיין יש "ברחשים" קטנים
רק לאחר ניפוי בנפת משי אתה מוציא את כולם (בבדיקה העברנו קמח בנפה רגילה, אח"כ בנפת משי והסתכלנו בשאריות)
ה"ברחשים" קטנים, אך אתה יכול לראותם בעין בלתי מזויינת (מה שהופך אותם לאסורים), אך אתה קולט שהם "ברחשים" רק לאחר הגדלה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לגוף השאלה: אין לברך על אוכל שאינו כשר לא בהתחלה ולא בסוף - אם אכלו במזיד. אם אכל בשוגג, יברך אח"כ. (שו"ע קצו) ואגב, גם אם גזל אוכל, לא יברך עליו בהתחלה.

כל זה כמובן בלי להכנס לויכוח אם מקום בלי הכשר כשר או לא.

.

..

מה שכתבת זה במקרה של טרף ודאי,מה לגבי ספק? במקרה שלנו זה ספק שבא לידי לא כשר,הרבה יותר מסובך לענ"ד

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

כמובא במשנה ברורה בשם הרשב"א בסימן שי"ח ס"ק ד'.
בדין המבשל בשבת במזיד נחלקו הראשונים אם לפסוק כר"י שהוא אסור עולמית דוקא למבשל ולאחרים מותר עד מוצ"ש או לפסוק כר' יוחנן בן נורי שהוא אסור לכולם לעולם. דעת המחבר כדעת ר' יהודה ולכן למוצ"ש פסק שמותר וכן דעת רוב הפוסקים. אמנם יש שהחמירו (יעויין בפוסקים). במקרה שמדובר במסעדה דעת הרבה מהפוסקים שהוא כנתבשל עבור האורחים ולכן הוא אסור להם לעולם גם לדעת המקלים הנ"ל.
בכל מקרה בשבת עצמה לכל הדעות המאכל אסור לכולם. ובזמן האיסור דינו כמאכלות אסורות לכל דבר וענין כולל דיני ברכות דיני תערובת וכו'.

הדברים מתייחסים לשאלתו של פותח האשכול שהביא כמשל מסעדה הפועלת בשבת.

ועדיין, כנראה שהוא מדבר על לאכול בה ביום חול, משמע האוכל לא בושל בשבת

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לדעת הרבה פוסקים (בראשם הכתב סופר אך הדבר מוזכר בכל השו"ת העוסקים בענין)האוכל שהוכן במסעדה המבשלת לכלל הציבור בשבת נאסר לכולם שדינו כמי שבושל בשביל כל אחד ואחד, זאת אף לדעת המחבר המקל לפסוק כר' יהודה. עולה איפוא שהכלים בלועים במאכל האסור לכל באי המסעדה, וגם אם בושל בהם תבשיל ביום חול הרי הוא בולע טעם איסור, ודינו כדין מאכל שהתבשל בכלי שבושל בו בשר נבלה.

כמו כן בודאי שלא באתי לשלול את כל האיסורים האחרים שהוזכרו באשכול על ידי הכותבים הקודמים. רק הדגשתי שעל מה שבושל בשבת חלים דיני מאכלות אסורות.

זו כבר הרחבה של האיסור

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שרק היא לבדה מספיקה לאסור....
לפותח האשכול-בבקשה,תראה כמה איסורים ותאמין לי שיש עוד כמה שלא חשבנו עליהם,אין מצב שמקום שבו אין תעודת כשרות והוא מוכר דברים פתוחים (לא באריזות של חברות כמו פחיות וכו') יהיה כשר,אפילו אם בעל המסעדה יתאמץ ובאמת לא יפתח בשבת הוא פשוט לא יודע את כל דקדוקי הכשרות

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

הלא תסכים איתי שיש הבדל בין מאכל שבושל בכלי שבישלו בו בעבר בשבת, שחלק מהפוסקים ראו לאסור, ובין טריפה ברורה?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם חלק הפוסקים הזה נפסק להלכה אז המאכל הוא לא כשר ואסור לאכלו,לענייני חטאות ועונשים יש הבדל אבל מבחינת האיסור שניהם זה 100 אחוז אסור וממילא גם לא יברך

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

לגבי ברכת המזון שהיא דאורייתא במישור התיאורטי צריך לעיין בכך.

לגופו של ענין אינני מבין את מהותו של הדיון. על פניו נראה שאין אפשרות שמסעדה שאיננה נמצאת בפיקוח של גוף מקצועי תצליח להיות כשרה - ולאו דוקא למהדרין. הניהול של מטבח ציבורי הוא הרבה יותר מורכב ומצויים בו מכשולות שאינם מצויים במטבחים פרטיים למשל: מוצרים שאינם באיכות גבוהה ולכן יש בהם נגיעות רבה, תערובת של איסורים או בשר בחלב -לעיתים המקור יכול להיות מאוכל שהביא עמו משיהו מבחוץ, איסורי שבת, חמץ שעבר עליו הפסח, מצוות התלויות בארץ, בישולי עכו"ם, ועוד - אני בטוח שלא הזכרתי את הכל.
מי שמחשיב את עצמו לשומר מצוות בודאי ירצה להתרחק מכניסה למסעדה שכזו, ואינני רואה מתי יתקל אדם שכזה בספק ברכות. גם לגבי בעלי תשובה יש לציין כי השלב הראשון בקבלת עול מצוות הוא להתרחק ממאכלות אסורות משתי סיבות. א' ישנן תחליפים כשרים ראויים והכי קל לקיים את נושא הכשרות. ב' חכמים למדו אותנו שמאכלים אלו מטמטמים את לבו של האדם. הכוונה היא טמטום רוחני (ההשגים הקוגנטיביים לא יפגעו) ורגישותו למצוות או לסברא הדקה כלומר הרגישות לקיום המצוות וללימוד התורה בהכרח תיפגע. מי שרוצה להתקדם מבחינה רוחנית חייב להתרחק באופן מוחלט ממסעדות המוכרות מוצרים שכשרותם אינה ברורה.
(אציין כי מובא בספרים שמי שזוכה לטהרת הנפש גם עשוי לזכות להשגים לימודיים שהם הרבה מעבר לנתונים הבסיסיים שלו, אך מדובר בתהליך ארוך מאוד של זיכוך עצמי וזכייה בחלקי נשמה נוספים. מעלות אלו אינן מושגות גם על ידי רוב שומרי המצוות, אך הזכרון הבלתי מצוי של הפוסקים לדורותיהם - מי שבקי בספרי הפסק עומד על הבקיאות המופלאה של הרבה מהפוסקים, הוא תוצאה של זיכוך רוחני זה. על כך כותבת הגמ' במסכת מגילה לאוקמי גירסא בסיעתא דשמיא).