http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/...loc=34&tmp=8703

ג'ורג' ברנרד שאו היה ציניקן מושחז, סופר חריף - וקומוניסט. כשביקר בברית המועצות בימי סטאלין, נפעם שאו מבתי הסוהר הסובייטיים. אצלנו באנגליה, אמר, אדם נכנס לכלא כיצור אנושי ויוצא משם פושע. ברוסיה, אדם נכנס לכלא כשהוא פושע, ויוצא משם אדם נורמטיבי. על כך הוסיף שאו משפט מדהים: אבל קשה לשכנע את האסירים לעזוב;. נדמה לי שכמה מהכלואים בסיביר היו חולקים עליו.

האם אפשר לראות בשאו הומניסט? הסוציאליזם שלו לא ביטא אהבת אדם, אלא חיפה על מעשי זוועה נוראים. גם בימינו, רבים מארגוני השמאל הקיצוני מתיימרים להגן על זכויות האדם. במהדורת חדשות ששודרה השבוע שמעתי את הביטוי ;ארגון זכויות האדם 'עיר עמים';. למעשה , ארגון עיר עמים; אינו קשור כלל לזכויות האדם; זהו ארגון הנאבק להפיכת ירושלים לבירת פלסטין. מה זה קשור לזכויות האדם? ועיר עמים הוא רק דוגמה (מתונה) לרוח ארגוני השמאל הקיצוני.

בתור ילד, בשנים שלפני האינתיפאדה הראשונה, הייתי רואה את הטורים הארוכים של מכוניות ישראליות הנוסעות לטיולים ולקניות בכפרי השומרון. כמעט בלי מחסומים, כמעט בלי חיילים. מה הביא את המחסומים ואת גדר ההפרדה? רק דבר אחד: הטרור הפלסטיני. אם הפלסטינים היו מפסיקים כליל את הטרור, היינו שמחים להסיר את המחסומים ולפרק את הגדר. בכל מקרה (נדיר) שבו אישה יולדת במחסום או זקן מאבד את
אדמותיו בגלל הגדר, הם יכולים להאשים רק את בני עמם. המפתח בידם. מדוע השמאל הקיצוני נטפל לפעולות הגנה העצמית שלנו, ואינו קורא לפלסטינים להפסיק את הטרור? הרי זו הדרך הכי יעילה לקדם את זכויות האדם.

התשובה פשוטה: לדעתם, המחבלים הערבים הם פטריוטים פלסטינים ולוחמי חירות. בעיני ארגוני השמאל, חזון המדינה הפלסטינית מצדיק את המצוקה שגורם המאבק הפלסטיני לנו ולהם גם יחד.

למעשה, ארגוני השמאל הקיצוני אינם ארגוני זכויות האדם, אלא שוחרי הלאומנות הפלסטינית. למענה הם מוכנים לשלם כל מחיר. הם מוכנים לוותר על זכויות האדם שלנו, ואפילו של הפלסטינים. יתר על כן: על אף מה שמכונה הכיבוש הפלסטינים שתחת שלטון ישראל נהנים מהרבה יותר זכויות מאשר אחיהם שתחת שלטון החמאס או הפתח.

אנשי החמאס נוהגים להשליך את פעילי הפתח מגורדי שחקים; גם אנשי הפתח אינם מגלים עדינות יתרה בטיפולם ביריביהם. מדינה פלסטינית תהיה אסון לזכויות האדם. למרות זאת, ברור לי שרוב הפלסטינים יסכימו לוותר על זכויותיהם כדי לזכות בעצמאות מדינית. זכויות האדם אינן ערך עליון בעיניהם. מה שמפתיע הוא שגם ארגוני השמאל שלנו שותפים לסולם הערכים הזה. האינטרסים של העם הפלסטיני גוברים בעיניהם על זכויות האדם. בוויכוח הפנימי בישראל, כמעט כולם שמים את הלאומיות במרכז; השאלה היא רק באיזה לאום בוחרים.

מילה אחת יש המסכמת "שמאל".

נהיה באופנה ארגונים שמטרתם לפגוע בישראל בכל דרך, למה באופנה ? כי השמאל שם את הפלסתינים על המפה ( כמו שברודי אמר ).

רק בעזרת השמאל נוכל להפוך את מצב לטובתנו אך אני לא מאמין שאצלנו השמאל יקום להפגנות המוניות ומתוקשרות נגד הפלסתינים ותמיכה מוחלטת בישראל.

אין מצב.