לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 01-10-2009, 21:57
  מורעל89 מורעל89 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.06
הודעות: 173
גימלים בצבא

מה קורה חבר'ה?

לא ידעתי איפה לכתוב את זה כי בפורום מתגייסים לא אוהבים ששמים הודעות כאלה
אז אני אכתוב את זה כאן:

אקדים ואומר שיש לי בעיות ברכיים עוד מלפני הצבא, שחיקת סחוס, הלכתי ל2 אורטופדים
אחד אמר אין מצב לקרבי ואחד אמר שאפשר אז הלכתי איתו כי ממש רציתי קרבי.
אני משרת בחי"ר, לא משנה איזה חטיבה, קיצר עשינו השבוע שבוע מלחמה והיה קשה והכל
ובאמצע כאבו לי הברכיים כמו שבחיים לא כאבו לי ובקושי הלכתי. ביקשתי מהמפקדים לפרוש
והם לא נתנו לי, אמרו לי למשוך עוד קצת. הגענו לבסיס ולא יכלתי ללכת בלי כאבים.

אני חייל די סבבה ובחיים לא ביקשתי גימלים סתם.
השאלה שלי היא כזאת: האם ללכת לביקור רופא, לחרטט איזה כאב בטן ולקבל גימלים,
או להגיד את האמת על הברכיים עם הסיכון הרב שלא אקבל כלום? כי אני יודע
שעל בעיות ברכיים רגליים וכ'ו הם לא נותנים גימלים, רק בתים ובצבא אי אפשר לנוח. בתים
זה אומר, לפחות אצלנו, שמירות ומטבחים חופשי.
ואני יודע שהפתרון הכי טוב בשבילי זה כמה ימי מנוחה.

מה לעשות.??
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 02-10-2009, 12:25
  משתמש זכר intothevoid775 intothevoid775 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 22.08.09
הודעות: 212
Facebook profile
תבוא לחובש תגיד לו אני לא יכול ללכת תביא לי רופאה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מורעל89 שמתחילה ב "גימלים בצבא"

תבוא לרופאה תגיד לה אני לא יכול ללכת תביאי לי אורטופד, תבוא לאורטופד תגיד לו אני לא יכול ללכת תביא לי רמ 2 ואז תגיע לאורטופד נורמלי תעשה כל מיני צילומים בדיקות פיזוטרפיה וכאלה ובתקווה יעלו על הבעיה שלך ויעזרו לך. אם צריך, תגזים ותפריז במצב שלך בלי להתבייש,אם לא אתה פשוט תסבול. אם לא מוציאים אותך ככה סתם, יש מצב שכדאי לך להנפיץ גימלים לא קשורים, נגיד על חום או כאב ביצים או משו.

דבר עם המפקדים שלך, אם הם מתחשבים, זכית, אם לא, תתבכיין להם כמו כדורגלן בלי להתבייש. החברה בטח ירדו עליך ויעשו לך חיים קשים יגידו שאתה עוקץ וכוסית וכאלה, שים עליהם זין.

זהו בעיקרון, מה שכתבתי זה תהליך ארוך שיכול לקחת חודש חודשיים, ובסופו יכול להיות שגם תרד מחזור ותהיה מש"ק שלישות לכמה זמן או בכלל ירד לך פרופיל ותצא לג'וב, אבל עדיף ככה מאשר תרחיש שבו תמשיך במסלול ותנשך שפתיים עד שיום אחד יקרה שם משהו בלתי הפיך לברכיים ותצא לג'וב, אבל הפעם עם אחוזי נכות לכל החיים.

בכלליות, תבין שהצבא זה עסק של חובבנים. המפקדים שלך הם כולה ילדים שיצאו מהבצפר שנה לפניך, החובש כנ"ל רק למד קצת לפתוח ורידים ולחסום עורקים, הרופאה היא גם כולה ילדה שרק רוצה שיגיע חמישי ובוכה כל השירות שלה על היום שהיא חתמה לעתודה, האורטופד זה איזה אחד שהיה כורת רגליים נמוקות בצבא האדום.... תנסה כמה שיותר שמה שקשור לבריאות שלך יהיה לא צבאי, ואל תקשיב למה שאומרים לך, כנראה שזה שקר או סתם לא נכון.

בהצלחה ...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 06-10-2009, 01:21
צלמית המשתמש של חרוב
  משתמש זכר חרוב חרוב אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מורעל89 שמתחילה ב "גימלים בצבא"

אתחיל מהסוף: chatulim צודקת. אין שום בעייה לכתוב את הנושא הנ"ל כמו שכתבת אותו גם במו"ס. יש שם גם אנשים נהדרים שיכולים לעזור לך. אם כי -אין הבדל מבחינת הנושא הזה כי אתה לא שואל על דרכים איך לעשות אלא מה לעשות.

אני הייתי במצב שלך. בחירה בין בריאות וצבא. עשיתי את הבחירה הלא נכונה - אבל אני לא מתחרט.

הייתי מ"כ בקרבי. 3 ימים לפני היציאה לקורס קצינים, תוך כדי שינה, התחלתי לפרכס. זה היה התקף אפילפטי שלא נבע מאפילפסיה אלא ממשהו הרבה יותר פשוט ונפוץ, בעיקר בצבא: מחסור כרוני בשעות שינה.
ידעתי שאני צריך לישון... אבל, למי היה זמן? הסמל של המחלקה היה בכלא. מ"כ אחד יצא לקצונה. עוד אחד בגימלים. נשארנו מפקדים, אני והמ"מ, והוצאנו משימות ברצף. המבצעיות הייתה יותר חשובה. החיילים שלי היו לי יותר חשובים מהבריאות שלי.

הפרופיל שלי ירד ל24 אוטומטית. לא הייתי יותר לוחם. עברתי לתפקיד בעורף. נלקח ממני הרישיון נהיגה האזרחי. כשהשתחררתי (עם פרופיל 97 לאחר 6 ועדות רפואיות) - נלחמתי שנה וחצי להחזיר את הרישיון נהיגה. לקח לי 4 חודשים לריב עם משרד הבטחון שאם הם יכולים להחזיר לי את הפרופיל ל97 ולשבץ אותי לקרבי במילואים - אזי שאני יכול להתקבל לקורס אבטחה שלהם.

בסופו של דבר, הכל בסדר. אני בסדר. לא איבדתי כלום. המבצעיות לא נפגמה והחיילים שלי בסדר גמור.

אז, אני לא מתחרט למרות שעשיתי את הבחירה הלא נכונה. אתה צריך לעשות את הבחירה הנכונה. מי יודע מה יהיה במקרה שלך? ממה שאתה מתאר - אתה בטירונות/אימון מתקדם. כלומר, בתחילת הדרך. אלא אם כן ייקרה נס כלשהו - מצב הברכיים שלך רק יילך ויחמיר. וזה אזור שהגוף לא יכול לתקן את עצמו מחדש לבד.

אתה עומד להשפיע לעצמך על כל החיים. אתה חושב כרגע על 3 שנים. אני מדבר על 3 שנים ומעבר.

תחשוב על זה ככה:
אם מצב הברכיים שלך ימשיך ככה - לא תוכל להמשיך. לא תוכל להמשיך להיות לוחם.
אם מצב הברכיים שלך יחמיר - לא תוכל להמשיך להיות לוחם ודפקת את הברכיים בצורה משמעותית.
אם מצב הברכיים שלך ישתפר (ואני עוד לא שמעתי על מישהו שזה קרה אצלו... במיוחד בטירונות/א"מ) - אז שיחקת אותה.

הסיכויים הם בפירוש לרעתך. אם אתה חכם - וזה מה שההודעה שלך גורמת לי לחשוב שאתה - אז אתה יודע שלגוף יש מגבלות ועדיף שתנצל את השכל שלך מאשר את הגוף שלך. זה לא פחות חשוב.

בנימה זאת... אני הולך לישון.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 09-10-2009, 09:40
צלמית המשתמש של charm
  משתמש זכר charm מנהל charm אינו מחובר  
So much to do So little time
 
חבר מתאריך: 23.06.03
הודעות: 3,929
שלח הודעה דרך ICQ אל charm שלח הודעה דרך MSN אל charm Facebook profile
הגוף יודע הכי טוב מה טוב בשבילו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי מורעל89 שמתחילה ב "גימלים בצבא"

שלום לך ידידי
בהמשך להודעות פה של אנשים ובהמשך להודעה של אמיר - חרוב, גם לי יש בעיה שרק בעקבות מלחמה עם הצבא הצלחתי למנוע ממנה להחריף.
בניגוד לאמיר אני עשיתי דרך הפוכה הייתי 3 שנים בתותחנים ומידי פעם היה תופס אותי כאב חזק בין השכמות בעיקר כשהייתי עם אפוד וכל הציוד מה שבאותו רגע הייתי חייב או להוריד או לנוח, דבר שבזמנו לא ייחסתי לו חשיבות ולא בדקתי את זה, לאחר השחרור וכנראה עם הזמן זה הלך והתגבר וכך שגם באזרחות מצאתי את עצמי מתכופף לקחת ארנק ופתאום שומעים קליק והגב נתפס בהתחלה בקטנה ואז מתנהגים קצת כמו אישה בהריון ובסוף הוא נתפס במצב כזה שגרם לי לזחול למיטה ולהיות שם יומיים כי לא הייתי מסוגל לזוז, ואז אמרתי שאין ברירה וצריך לבדוק זאת ואז גם התחיל המלחמה עם הצבא והמערכת הרפואית, כיוון שאחרי שבוע שחזרתי לעצמי לגמרי לא היה זכר להתפרצות הזאת ובכל הזמן הזה מידי פעם אני נקרא לשירות, וכדי לא להאריך יותר מידי בסיפור, לאחר 3 שנות מאבק כאשר הצבא שולח אותי להביא אישורים מהאזרחות והרופאים באזרחות אומרים שעם הצבא טוען שיש בעיה שיבדוק (ואני מדבר על מילואים כך שאין לצבא כל רצון לטפל באיש מילואים), דרשתי לעבור סיטי ושלחו אותי לעשות MRI ואז גילו שיש לי בלט בדיסק שזה השלב לפני פריצת דיסק , ואז הצבא היה מוכן לשלוח אותי סוף סוף לועדה רפואית שהורידה את הפרופיל בחצי מ82 ל45 ובזה נכון לעכשיו נגמרו ימי המילואים.
מה שאני בא להגיד בגדול זה קודם כל תקשיב לגוף שלך כי אין טעם לשחוק אותו כי כמו שאמרו לך פעם הגוף יכול לתקן את עצמו עד גבול מסויים ואם להיות או לא להיות קרבי זה לדעתי פחות חשוב מאיך הולכים להראות שאר החיים שלך, ונכון שלבחור בן 18 בדרך כלל אין חשיבה יותר מידי מעבר לצבא ואולי אחריו אבל במקרים כאלו חשוב לחשוב על העתיד הרחוק
מקווה שתחליט או החלטת את החלטות הנכונות ותעדכן
סופש נפלא לך ולכולם
שלך
ארז
_____________________________________
שלכם,
The CHARM one

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה מנהל פורום תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה"מה שבלב"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 20:45

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר