02-10-2009, 14:10
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 274
|
|
הראש חושב בהיגיון, והלב קצת מבולבל..
יש לי חבר כבר שנתיים וחצי והאמת, הקשר שלנו לא מושלם כלל וכלל.
אנחנו מרבים להתווכח על שטויות, על דברים ממש מפגרים.
כאילו אנחנו רואים את העולם מנקודות מבט הפוכות לגמרי, נגיד הוא חושב ככה, ואני חושבת הפוך לגמרי, וזה ממש גורם לנו להתנגש אחד בשני.
אבל אחרי כל ריב וויכוח אנחנו בסופו של דבר משלימים ובאמת נהנים מתקופה מסויימת של שמחה וכייף ביחד, ואז שוב זה חוזר על עצמו.
יש לי בעיה, אני פשוט לא הגעתי לשלב שאני מצליחה לדמיין את עצמנו לא ביחד.
מהרגע שהכרתי אותו אנחנו ביחד, יש לנו חברים משותפים, אני אוהבת אותו, אבל לא כמו פעם.
הסוויצ' קרה לי לפני כמה ימים כשהכרתי מישהו שבעבר שמתי עליו עין. אנחנו מדברים כרגע רק במחשב אבל אני באמת מרגישה שיש עוד גברים בעולם חוץ מחבר שלי, שאין מה להתקע על קשר שלא עובד.
פשוט הקשר הזה כל כך חשוב לי, הוא היה הראשון שלי, אנחנו המון זמן ביחד, וזה פשוט קשה לשחרר.
יש המון סיבות למה כן להיפרד ולהמשיך הלאה ולמצוא משהו יותר טוב, כי בתכלס אנחנו חיים רק פעם אחת, אבל גם יש כמה סיבות להישאר. רק שאני לא בטוחה מה מעפיל על מה.
עם הזמן אני מתחילה להרגיש יותר ויותר שצריך לעזוב.
אני פשוט לא שלמה כרגע עם להחליט משהו, ובנתיים אני מרגישה תקועה. הקשר לא זורם לשום מקום מיוחד, אנחנו מבלים ביחד, נהנים ביחד, יוצאים, הוא נורא מושך בעיניי, אבל הכימיה פשוט דפוקה כבר והבנתי את זה כבר אחרי שנה בערך, שאנחנו פשוט נורא שונים באופי. אני אפילו כבר לא מתרגשת לראות אותו, ואפילו לפעמים "אני אוהבת אותך" ניראה לי קצת מאולץ.
אבל מצד שני, אני לא מצליחה לעשות את הצעד, ולהיפרד מהקשר הזה. כי יש רגעים שאני פשוט מתה עליו, פשוט מחבקת אותו חזק חזק ולא רוצה לעזוב.
וכשחושבים בהיגיון, אם הקשר לא הולך, אז חותכים. אבל זה כל כך מוזר באמת לעשות את זה, אני לא יודעת פשוט איך, ואם בכלל זה מה שצריך לעשות..
אני באמת לא יודעת..מישהו תיקלע למצב כזה?..
אני יודעת שבטח תגידו לעשות מה שתחושות הבטן אומרות, אבל אני לא ממש מצליחה לקלוט אותן.
_____________________________________
3>
|