הבעל שרצח את אשתו: חשבתי להיפטר ממנה



חוקרי המשטרה הביאו את מנחם כוכבי בן 76 לביתו, לשיחזור הרצח: "חיכיתי שתלך לישון, וכשהבנתי שהיא ישנה - לקחתי פטיש מחדר סמוך ונתתי לה מכה בראש".



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3786724,00.html

איזה מדינה דפוקה...
(לפחות הוא ישן בשקט...)

כל החכמולוגים שיגידו שהוא אדם מבוגר וחולה וגם שנה בכלא עבורו זה מאסר עולם...

את צוחקת נכון???????

ישן בשקט נראה לך שהוא היה מסוגל לשון בשקט?
לא שמת לב מה הכותרת של הכתבה חשבתי להיפטר ממנה
את יודעת כמה קשה זה הוא בטח גם ביקש מהשוטרים
אקמול כדי להרגיע את כאבי הראש שלא

איזה חוסר התחשבות באנשים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי asharuf את צוחקת נכון??????? ישן בשקט נראה לך שהוא היה מסוגל לשון בשקט? לא שמת לב מה הכותרת של הכתבה חשבתי להיפטר ממנה את יודעת כמה קשה זה הוא בטח גם ביקש מהשוטרים אקמול כדי להרגיע את כאבי הראש שלא איזה חוסר התחשבות באנשים

גם להכות עם פטיש בראש אשה תמימה בשעה שהיא ישנה זה "חוסר התחשבות"

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

הבן אדם חולה מאד, וניתן להניח שיש גם אלצהיימר ברקע. חולים כאלו נוטים להתנהגות אלימה ובלתי צפויה, ולמרבה הצער אני מכירה את זה ממקור ראשון. ואם יתברר שהחשוד הוא ניצול שואה, אז בכלל הסיכוי להרשעה הוא אפסי. הוא יכול לטעון שהוא סובל מ"תסמונת מחנות הריכוז", שהוא חשב שאישתו היא שומרת במחנה וכו'. במקרה הזה, מי שצריך לתת את הדין הם הילדים של הזוג ושירותי הרווחה, שלא דאגו להשגחה נאותה.

אני מסכימה איתך, אבל אני גם חושבת שזה מוצדק. אני באמת חושבת שהילדים ושירותי הרווחה אשמים יותר מהקשיש. זה איום, מה שהוא עשה, אבל כמו שאמרת - בגיל הזה ועם המחלות האלה (בינתיים הוא לא טוען כלום על השואה, אבל אלצהיימר נשמע כמו משהו הגיוני), קשה להגיד שהוא אשם ברצח באותה המידה שרוצח שפוי בגיל 30 אשם ברצח.
ומאחר ומדובר באדם קשיש וחולה, כשאולי אשתו היתה יותר בריאה וחזקה ממנו, יכול להיות שהוא גם עבר התעללות על ידיה בשנים האחרונות. לא אלימות, אלא עוני וכדו'.

מאיפה הגעתם למסקנות מרחיקות הלכת הללו? לפי הכתבה בעיתון הוא צלול בדעתו, מבין מה הוא עשה ולא ממש מצטער על כך.

עריכה: עכשיו קראתי על המקרה גם ב"הארץ" שמוסיף עוד פרטים, לטענת הסנגור הבעל הוא חולה סופני ולקח תרופות שיכלו להשפיע עליו בביצוע המעשה.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

זה הקטע עם סנגורים.. הם תמיד הופכים את הקליינט שלהם למלאך..

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]

בכוונה לא ציינתי מחלת נפש. אבל גם כשמסתכלים על העובדות הידועות לנו ועל העובדות שייתכנו, המצב עדיין לא חד משמעי. העובדות הידועות לנו הן:
* הבנאדם בן 76.
* הבנאדם חולה מאוד.
* היו חיכוכים בינו לבין האישה.
העובדות הבאות בחשבון:
* האישה התעללה בו (לטענתו זה היה המצב, שמעתי בחדשות).
* הבנאדם לקח תרופות שהפכו אותו לאלים יותר.
* הבנאדם היה מדוכא בגלל בדידותו/אשתו/בריאותו, ולכן פעל בצורה קיצונית.

בהתחשב בעובדות ובטענות האפשריות הנ"ל, לטענתי הבנאדם פחות אשם ממה שרוצח בן 30 צלול היה אשם. זו דעתי, ואני לא יודעת אם הייתי נוהגת על פיה לו הייתי שופטת.

הטיעון על התרופות לדעתי מגוכח, ואני חושב שאפשר לראות זאת מההתנסחות של הסנגור עצמו, שהנאשם השתמש בתרופות "שאולי הביאו אותו לעשות מעשה מטורף שכזה"

ברגע שהורדת את הטענה הזאת, נשארת עם רוצח רגיל..
מלבד עובדת הגיל כמובן, שיכולה להוות טענה שאולי הוא סנילי או לא צלול, דבר שלדעתי נסתר מהעדות שלו עצמו.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני לא חושב שצריך לנפק תירוצים לרצח

אני לא מנפקת תירוצים לרצח, ואני לא חושבת שמה שהוא עשה היה בסדר. ליתר דיוק, אני חושבת שמה שהוא עשה היה לא בסדר, איום ונורא, מעשה אסור וחמור מאוד.

אבל מהסתכלות כללית מבחוץ אני מרשה לעצמי לחוש רחמים כלפיו, בניגוד לכל רוצח אחר, ולטעון שיש הבדל בין זה לבין מקרים רגילים. בדיוק כמו שאפשר לחוש רחמים (ואפילו ליחס נסיבות מקלות) לאב מכה שבילדותו היה ילד מוכה.

ציטוט:

אפשר לחוש רחמים (ואפילו ליחס נסיבות מקלות) לאב מכה שבילדותו היה ילד מוכה.

בהחלט לא, לדעתי.

האם ניתן לחוש רחמים גם כלפי אב אלכוהוליסט שגם אביו שתה?

למעשה כן, כי אלכוהוליזם יכול להגיע מסיבה גנטית.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

וגם אז, זה בא לידי ביטוי לאחר שתיה מאסיבית.

עוד אין גן שגורם לך, על הפעם הראשונה ששתית יין קידוש, להפוך לאלכוהוליסט.

למעשה, רוב המחקר כיום מסתכל יותךר על גנים שמועדדים שתיה מתונה או המנעות לאלכוהול (פירוק האלכוהול לאצט אלדהיד שאחראי לחלק מתופעות הלוואי הלא נעימות הכרוחות בצריכת אלכוהול וכו') ולא למנגנון הפיזי שגורם להתמכרות.

חברי כנסת ישרים

אוקי, זה מה שאמרתי, הנטייה להתמכרות יכולה להיות גנטית. וגם סיבולת צריכת האלכוהול שלך יכולה להיות גנטית. אם אני זוכר נכון, מזרח אסייתים לא מגיבים טוב לאלכוהול.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אגב, גם יהודים לא מגיבים טוב לאלכוהול, וזה מה ששמר אותנו יחסית לא אלכוהוליסטים במזרח אירופה, שם אחוז האלכוהול בדם גבוה מאחוז החמצן.

אלכוהול זו בכלל בעיה מוזרה. מצד אחד מדובר בסם מסוכן, הן מבחינת האפשרות להתמכרות והן מבחינת הנטיה לאלימות ופראנויה במינונים מספיק גבוהים, מצד שני יש לו מקום בחיי החברה ובפולחן דתי, ומצד שלישי המדנה מרוויחה עליו הון עתק במיסים (יש כ-200% מכס על יבוא אלכוהול לארץ. לפני מספר חודשים ביום הולדתי קיבלתי הנחה בקניה מקוונת במזקקת הוויסקי LAPHROAIG וכמובן שעיני צדו וויסקי מצוין שלהם בן 40 שנה שעולה בימים כתיקונם 500 פאונד ואחרי ההנחות השונות הייתי יכול לרכוש אותו ב-400 פאונד - הנחה של 600 ש"ח. הבעיה היא שעל הוויסקי עצמו הייתי משלם 2400 ש"ח ועל המכס 4800 ש"ח, משמע, עדיף לי לוותר על ההנחה, ובטיסה הבאה לחו"ל לרכוש אותו ולהביא אותו ללא מיסים כחלק מהמדיניות המאפשרת לך להכניס עד ליטר אלכוהול ללא מיסים בכניסתך לארץ), כך שכל הטיפול בבעיית האלכוהוליזם נראה כפול גז בניוטרל כי הפחתת צריכת האלכוהול משמע אובדן הכנסות מצד המדינה.

חברי כנסת ישרים

בכלל כל האופנה של השנים האחרונות לתרץ את כל הפשעים שאנשים עושים בילדות שלהם מצביע על מגמה של התיילדות החברה והסרת האחריות מן הפרט.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

[שונאת שאני רוצה ללחוץ קונטרול+B להדגשה, ובטעות לוחצת קונטרול+R ומרפרשת את העמוד אחרי שכתבתי חצי תגובה!]

אפשר לחוש רחמים כלפיו, בהחלט. אני לא אומרת שצריך לשחרר אותו, אבל בהחלט אפשר לרחם עליו. אני אישית מרחמת על כל בנאדם שהוריו היו אלימים/אלכוהוליסטים/מסוממים. לא כל שכן אם הוא לא הצליח לצאת מהמעגל, זה מאוד עצוב וקשה.

אני דווקא לא מסירה אחריות מן הפרט, אבל אני מוכנה להכיר בנסיבות.
אני מאמינה שכל אחד בעולם הזה מקבל נסיונות קשים, וצריך לעמוד בהם. הקושי של הנסיונות לא מפחית מהחובה לעמוד בהם, והחובה לעמוד בהם לא מפחיתה מהטוב שנזקף לזכות האדם כשעמד בנסיון.

זה קשה לחוש רחמים כשמסתכלים על התוצאה.