הקטע הבא הינו תחקיר מקיף שפורסם בעיתונות בינואר 2007. ומוגש באהבה לכל מי שנותן לרגשותיו להשתלט על תודעתו ותבונתו, כל מי שנכנע ללחץ התקשורתי רק כי פניו של החייל החטוף מוצגות בכל פינה ואת פנותיהם של מי שודאי ייהרג בעתיד ע"י הרוצחים שנשחרר רחוק ממנו.



התחקיר שואל שאלה חשובה מאוד- האם מחירם של אזרחים פחות ממחירו של חייל? הרי חייל יודע שמסכן עצמו, זה תפקידו. וברור לכל אם וחייל שאם לא ניתן להבטיח את חיו בטח שלא ניתן להבטיח את החופש שלו (אלא אם אפשרי בפעולה צבאית). האם רק מכיוון שפניהם של מי שודאי יירצחו ע"י מי שנשחרר רחוקים מאיתנו מאשר פניו של גלעד שליט, אותו דוחפים לנו בכל כלי תקשורת בכל רגע נתון, עלינו להתקפל לרגשותינו ולהפסיק לחשוב בהיגיון?
ולבי הטיעון חסר התוכן בסגנון "אם זה היה אחיך לא היית חושב כך"- ברור שאם זה היה אחי הייתי פועל אחרת, אך זאת כי הייתי מעורב רגשית ולכן לא הייתי כשיר לקבל החלטה בעניין. מדינה מנהלים בשכל, בהיגיון.
כשביבי לא היה ראש ממשלה הוא התנגד בכל תוקף והתבטא נגד חילופי שבויים. טיעוניו היו הגיוניים מאוד. אך כעת כשהוא ראש הממשלה, כמו רבים אחרים לפניו, שמירה על התפקיד חשובה מכל ולכן הוא בוחר שכן לשחרר מאות רוצחים, תוך ניגוד מוחלט וגמור לכל מה שאמר בתקשורת בעבר (והוקלט). הוא התקפל לעליהום התקשורתי בנוגע לחטיפה.
להלן התחקיר המלא:
על רקע הכוונה לשחרר מחבלים "בלי דם על הידיים" תמורת החייל החטוף גלעד שליט, ערך "אלמגור- ארגון נפגעי הטרור" תחקיר המגלה כי לפחות 13 מהפיגועים בשנים האחרונות נעשו על ידי מחבלים ששוחררו בעסקאות קודמות. יש להדגיש כי המושג "מחבלים ללא דם על הידיים" מצייר את אותם מחבלים כפחות מסוכנים, אך למעשה רובם ללא "דם על הידיים" כיוון שכוחות הביטחון הצליחו לעוצרם לפני שהספיקו לרצוח ישראלים, או שהיו שותפים לרצח ישראלים בצורה עקיפה. כך שאם ח"ו היתה ניתנת להם האפשרות, הם, לשמחתם היו עם הרבה דם על הידיים.
קציר הדמים של מחבלים אלו בפיגועים האחרונים גבה 122 אזרחים שנרצחו, אזרחים רבים נכים ונפגעים רבים נוספים.
בכל עסקאות המוות הקודמות, חזרו רובם המכריע של המחבלים לפעילות טרור שמחירה באבדן חיים גדול עשרות ומאות מונים מכל קושי נפשי של משפחה בודדת באשר הוא.
על כן אנו קוראים לציבור הישראלי שלא ללכת שולל אחרי ניסוחים המקלים ראש ברצחנות המחבלים, ולא לנחם את עצמנו בתקווה שהפיגוע הבא לא יפגע בנו או בסביבתנו הקרובה. אנו, נפגעי הטרור, יודעים מניסיוננו המר שלגבינו מדובר היה באשליות שווא וקוראים לציבור להתנגד בכל תוקף לעסקאות מוות קטלניות אלו, זאת למרות ועל אף הקושי הנפשי.
כולנו מכירים את תוצאות עסקת שחרור המחבלים תמורת טננבאום וגופות החיילים, אך הושלמה העסקה ניגש החיזבאללה מעודד מהצלחתה, לתכנון וביצוע החטיפה הבאה, שכולנו חווינו את תוצאותיה בקיץ האחרון. ברור לכן שעסקה נוספת תביא לחטיפות ורציחות נוספות.
בתחקיר: רשימת הפיגועים, רשימת חלקית של הנרצחים ורשימת חלקית של המחבלים "ללא דם על הידיים" שלאחר שחרורם ידיהם מלאו דמים, דמים רבים.


בין השנים 1993-1999 שוחררו 6,912 מחבלים, 854 (14%) נעצרו על פעילות רצחנית.
סה"כ 80% מהמחבלים ששוחררו עד היום חזרו בצורה זו או אחרת, אם בפיקוד, הדרכה או ביצוע פיגוע ממש, למעגל הטרור.

דוגמאות לפיגועים מהשנים האחרונות שנעשו על ידי מחבלים ששוחררו מאחר שהיו "ללא דם על הידיים":
1. 27.3.02 מלון "פארק" נתניה, 29 הרוגים ו-155 פצועים.
2. 21.10.02 ג'יפ מתפוצץ ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור, 14 הרוגים ו-42 פצועים.
3. 5.6.02 אוטובוס מתפוצץ בצומת מגידו, 17 הרוגים ו-42 פצועים.
4. 9.9.03 פגוע התאבדות בצריפין, שמונה חיילים נרצחו.
5. 11.7.04 פיגוע התאבדות בבית הקפה "קפית" ירושלים, 11 הרוגים ו-30 פצועים.
6. 26.9.03 פיגוע ירי ביישוב נגוהות שבדרום הר-חברון, שני הרוגים.
7. 7.3.02 פיגוע ירי במכינה הקדם צבאית בעצמונה, שבעה נערים נהרגו.
8. 18.5.03 פיגוע ירי בקרית-ארבע, שני אנשים נהרגו.
9. 9.9.03 פיגוע התאבדות ליד קפה "הלל" בירושלים,7 הרוגים ופצועים רבים נוספים.
10. 18.9.02 פיגוע התאבדות בצומת אום-אל-פאחם שוטר אחד נהרג.
11. 9.1.02 פיגוע ירי ע"י חדירה למוצב "אפריקה", 4 חיילים נהרגו.
12. 5.3.02 פיגוע ב"סי-פוד-מרקט", שלושה הרוגים.
13. 11.6.03 פיגוע התאבדות בקו 14 ברח' יפו בירושלים, 17 הרוגים ו-105 פצועים.

חלק משמות הנרצחים בפיגועים אלו (שמות רבים נוספים נמצאים במשרדי "אלמגור"):
יצחק כהן, גדי וציפורה שמש, אליהו דהן, יוסי הבי, יוסי אברהמי, מיכל מור, נעם גוזובסקי, מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין, דוד שמעון אביזדריס, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי, גדי ודינה (מוריאל) לוי, סמ"ר אשר זגורי, סמ"ר משה פלד ועוד רבים וטובים.

להלן פירוט חלק מהמחבלים ששוחררו ופעילותם הרצחנית לאחר שיחרורם:
כרים ראתב יונס עוויס - שוחרר במסגרת מחוות לפלסטינאים.
27/11/01 – ירה בעפולה לעבר ישראלים ורצח את מיכל מור ונעם גוזובסקי הי"ד.
21/3/02 - שלח מחבלת מתאבדת לרח' קינג ג'ורג' שרצחה בפיצוץ שלושה ישראלים (יצחק כהן ובני הזוג גדי וציפורה שמש הי"ד) ועוד 81 נפצעו.
נאסר אבו-חמייד - שוחרר במסגרת הסכמי אוסלו.
תועד בזמן שהוא מתעלל קשות בגופות חיילי המילואים רב"ט ואדים נורזיץ ורס"ל יוסי אברהמי הי"ד במהלך הלינץ' ברמאללה.
25 פברואר 2002 יזם פיגוע בנווה יעקב בו נרצחה שוטרת ו-10 אזרחים נפצעו.
5 מרץ 2002 אחראי לפיגוע התופת בסי פוד מרקט בו נרצחו 3 אזרחים ישראלים: אליהו דהן, יוסי הבי, עוד 31 נפצעו.
עבאס בן מחמד אלסיד- שוחרר בשנת 1996.
4 במרס 2001 היה אחראי לפיגוע ברחוב "הרצל" בנתניה שנעשה באמצעות מחבל מתאבד, בפיגוע זה נרצחו 3 אנשים (נפתלי דין, שלומית זיו, יבגניה מלקין הי"ד) ונפצעו עוד 56.
ב-18 למאי 2001 היה אחראי לפיגוע התאבדות נוסף שהיה הפעם בקניון "השרון" בנתניה בו נרצחו 5 אנשים (מרים וקסמן, יוליה טרטיאקוב, דוד (מוטי) ירקוני, ולדיסלב סורוקין ותרצה (תשבי) פולונסקי הי"ד) ונפצעו עוד 86.
היה גם אחראי בקשר ישיר לפיגוע ההתאבדות במלון "פארק" ליל הסדר תשס"א בנתניה בו נרצחו 29 איש ונפצעו עוד 155.
ראמז סלי אבו סלים- השתחרר ב-20 בפברואר.
שבעה חודשים בלבד אחרי שהשתחרר, ב-9 בספטמבר 2003, התפוצץ בקפה הילל וכך רצח את דוד שמעון אביזדריס, ד"ר דוד יעקב אפלבוים, נאוה אפלבוים, יחיאל אמיל טובול, שפיק כרם, אלון מזרחי וגילה משה הי"ד ופצע עוד רבים אחרים.
פואד קוואסמה- ב-12/02 שוחרר ממעצר.
חצי שנה אחרי השחרור, ב-17.5.2003, פוצץ את עצמו ליד ככר גרוס בחברון וכך רצח את בני הזוג גדי ודינה (מוריאל) לוי, תושבי קרית-ארבע.
ג'יהאד אלעמרין (אבו כיפאח)- במאי 85' שוחרר במסגרת עסקת ג'יבריל וגורש לירדן.
בסוף שנת 2000 הקים את גדודי חללי אלאקצא ברצועת עזה ועמד בראשם.
אלעמרין יזם, בין היתר את שני פיגועי המטען גחון שפגעו בשני טנקים ישראליים ליד הישוב נצרים, בהם נרצחו ששה חיילים ישראלים, בהם: סמ"ר אשר זגורי, סמ"ר משה פלד, סמ"ר רון לביא, סמ"ר מתן בידרמן.
סלאח שחאדה- ב-2000 שוחרר מהכלא.
9 ינואר 2002 – פיקח על חדירת חולייה למוצב "אפריקה" בה נרצחו 4 חיילי צה"ל.
חודשיים אחר-כך, ב-7 במרס 2002 – רצח ביריות שבעה נערים מתלמידי המכינה הקדם צבאית בעצמונה. (אריאל זאגה, ברוך מרכוס, ערן פיקאר, אהרון קרוגליאק וטל קורצוויל הי"ד)
איאד סוואלחה- בשנת 98', שוחרר ממאסר כחלק מעסקת שחרור אסירים של 'הסכם וויי'.
5 ביוני 2002 - היה אחראי לפיצוץ אוטובוס בצומת מגידו בו נרצחו 17 איש (בהם: ציון אגמון, עדי דאהן, אליקו טימסיט, שמעון לורנט הי"ד) ונפצעו עוד 42.
ארבעה חודשים בלבד אחר-כך, ב-21 אוקטובר 2002 – פיקח על פיצוץ ג'יפ תופת ליד אוטובוס אגד בצומת כרכור. 14 אנשים נרצחו (בהם: אסנת אברמוב, אשטי אנדלו, עפרה בורגר, סועאד ג'אבר, איריס לביא, ענת שמשון, סרגיי שבצ'וק) ו-42 נוספים נפצעו.
חליל חמזה אבו רוב- שוחרר בפעם האחרונה בשנת 1996.
18 ספטמבר 2002 - עמד מאחורי פיגוע ההתאבדות בצומת אום אל פחם, בו נרצח שוטר (יוסי עג'מי הי"ד) ואזרח ישראלי נפצע באורח קשה.
ב- 26 דצמבר 2002 חוסל ע"י כוחות צה"ל לאחר שירה, על כוחות הצבא, ירי על מנת להרוג.
מחמוד חמדאן- שוחרר ממאסר לאחר שריצה 14 חודשים.
ב-26 ספטמבר 2003, חודשיים לאחר ששוחרר, חדר לישוב נגוהות בליל ראש השנה, בשעת סעודת החג, ורצח את אייל יברבוים הי"ד ואת התינוקת שקד אברהם הי"ד.
נידאל סלאמה- שוחרר במסגרת ההסכמים בשלהי 1999.
לאחר שחרורו נשא בתפקיד בכיר בזרוע הצבאית של 'החזית העממית' שימש כאחראי בדרום רצועת עזה. היה בעל מעורבות ישירה במשך שנתיים, בביצוע פיגועי ירי, הנחת מטעני נפץ, ירי פצצות מרגמה, טילים נגד טנקים וטילים קצרי טווח (צומוד) לעבר שדרות, שילוח מחבלים לשם ביצוע פיגועי רצח המוניים בישובים הישראלים בגוש קטיף.
ב-29.4.03 נהרג בפעילות צה"ל ברצועת עזה.
בשאר חוסיין פארס שואהנה- שוחרר במרץ 2003.
ב-19 באוגוסט 2003, חמישה חודשים לאחר שהשתחרר, נתפס בפעילות צה"ל סמוך לעראבה, דרום מערבית לג'נין כשהוא משלח מחבל מתאבד לביצוע פיגוע בחיפה. המחבל נתפס גם הוא, וכך, תודה לאל, סוכל הפיגוע.
לואי ראאד ברגותי- שוחרר ב-8/03 כמחווה ל"אבו מאזן".
יזם ופיקד על את הפיגועים בצריפין בו נרצחו שמונה חיילים ובקפה הלל בו נרצחו שבעה ישראלים.
איהאב אבו סלים- השתחרר ב-6 למרץ 2003.
ב-9 בספטמבר 2003 התפוצץ בצריפין ורצח שמונה חיילים (ובהם: סרן יעל כפיר, רב-נגד חיים אלפסי, רב סמל בכיר יעקב בן שבת, סמל יונתן פלג, רב"ט מזי גרגו, רב"ט פליקס ניקולאיצ'וק).
עבד-אל רחים חסן מצטפא שדיד- שוחרר בספטמבר 1999 במסגרת מחווה לתהליך השלום.
לאחר שחרורו עסק בסחר באמצעי לחימה וסיוע לפעילי טרור באזור טול כרם. היה חבר בחוליית טרור שעסקה בפיגועי ירי ומטען בשומרון. חוסל כשהיה בדרכו לביצוע פיגוע ירי.
מוראד קוואסמה- שוחרר ב- 29 בינואר 2004, במסגרת "עיסקת טננבאום" עם חיזבאללה לשחרור אסירים.
לאחר שחרורו היה מראשי ארגון החמא"ס בחברון, חזר למעגל הטרור וכשניסו חיילי צה"ל, בכוחות משותפים עם השב"כ, לעצרו ירה על מנת להרוג את החיילים וחוסל.
וסים סלים מצטפא ג'אלד - היה כלוא ושוחרר.
אחר השחרור פיקד על פיגוע התאבדות ב'קפה קפית' (11/7/04). הוא זה שחיפש את המקום לפגוע, איתר והחדיר את המחבל המתאבד לזירת הפיגוע.
אחסאן שוהנה - שוחרר ממעצר מנהלי.
בחודש יוני 2004 היה מעורב בניסיון העברת חגורת נפץ משכם לפעילי חמא"ס בחברון, ניסיון פיגוע זה סוכל. כחודש אחרי, ביולי 2004, ניסה לרצוח ישראלים בפיגוע התאבדות כפול אשר עתיד היה להתבצע בראש העין. גם פיגוע זה סוכל. באוגוסט 04' היה מעורב בנסיון לרצח ישראלים - בפיגוע של מטען נפץ משולב בירי לעבר אוטובוס ליישוב ברוכים שבשומרון. למזלם של נוסעי האוטובוס, האירוע הסתיים בלא הרוגים אך עם שלושה פצועים. עד שנתפס היה מעורב בעוד מספר פיגועי מטען חבלה וירי באזור כביש "חוצה שומרון".
עבדאללה קוואסמה- נעצר ב-98' ע"י הרשות הפלסטינית אולם במסגרת מדיניות 'הדלת המסתובבת' הוא חזר עד מהרה לפעילות בחמא"ס. לפי הערכות מערכת הביטחון קוואסמה אחראי לרציחתם של לא פחות מ-40 בני-אדם בפיגועים שונים בהם: פיגוע חדירה ליישוב אדורה (27.4.02), פיגוע חדירה ליישוב כרמי צור (8.6.02) שלושה נרצחו וחמשה פצועים, שני פיגועי התאבדות שבוצעו במקביל בירושלים בקו 6 ובמחסום א-ראם (18.5.03) ששה נרצחו ו-20 נפצעו, פיגוע התאבדות בקו 14 בירושלים (11.6.03) 17 נרצחו ו-105 נפצעו. קוואסמה חוסל ע"י צה"ל ב-21 ביוני 2003 בזמן ניסיון לעוצרו.
מוחמד ז'אד חליל- היה כלוא בכלא ה'רשות הפלסטינית' ושוחרר. עבד מטעם "גדודי חללי אל-אקצא", לאחר שחרורו חדר ליישוב חמרה שבבקעת הירדן ורצח 3 ישראלים ופצע תושבים נוספים