בהרבה כתבות בתקשורת וגם בשיחות עם חברים יש הנחה מובלעת שמלחמה בצפון תסיר את איום החיזבאללה.
איך שאני רואה את זה מלחמה בצפון היא המשך הליכה בדרך של מימוש התוכניות האירניות ואין סיכוי שתסיר את האיום מעבר לטווח הזמן המיידי.
חיזבאללה ארגון גדול מאוד (עשרות אלפים) עם תמיכה איראנית + מיליציות נוספות בלבנון שילחמו בנו.
גם אם נגרום לאלפי לוחמים הרוגים ופגיעה משמעותית בחימוש סיכוי אפסי שנכריע את חיזבאללה (בהנחה סבירה שלא נכבוש את כל לבנון ונגרש משם את השיעים).
במקרה הטוב נגיע להסדר שיופר מתי שהצד השני יחשוב שמתאים, ושניה אחרי סיום המלחמה האיראנים יחמשו מחדש את החיזבאללה, ונראה שהם כן התכוננו למלחמה מבחינת ייצור תחמושת כך שהתהליך לא יקח יותר משנים ספורות.
כפרי החיזבאללה בדרום לבנון ישארו ואיתם גם האיום של כוח רדואן.

אני חושב שאנחנו צריכים לפגוע בראש התמנון ולא בזרועות. אפשר אולי ללמוד מהאוקראינים שמנסים לפגוע בבתי הזיקוק ברוסיה והצליחו לגרום לנזקים רציניים עם היכולות המוגבלות שלהם.
איראן מדינה של 90 מיליון איש. חיסול כמה אנשי משמרות המהפכה והשמדת משלוחי נשק לא יגרום להם לשנות מדיניות. זה לא עובד כבר עשור.

על פניו, מרבית הישובים בלבנון קטנים משמעותית ומרווחים יותר מהישובים בעזה.
נכון שאנחנו הולכים לשלם שכר לימוד על עבודה בשטח הררי, שהצבא הבלתי מתאמן שנקרא צה"ל לא התאמן עליו בצורה מתקבלת על הדעת כבר למעלה משני עשורים.
אבל האנשים שהולכים להשתתף בזה - אם יהיה (אני מהזווית האישית שלי בתור סתם אחד ברחוב מקווה מאוד שיהיה)
האנשים שהולכים להשתתף בזה יהיו מחושלים מהלחימה בעזה, וזה עניין חשוב מאוד.
אני מסתכל ולומד מהמהלך שעבר על הצא והדרג הפוליטי והאזרחי והתקשורתי שלנו בנושא הכניסה לעזה-
לפני- האויב עצום וכביר ואנו נספוג אבידות איומות.
תוך כדי- כוחותינו מתקדמים.
לאחר שבועות בודדים- כוחותינו הכריעו את האויב בשיעור אבידותלא זוועתי- ולמעשה אם נבחן מספרים כניתוח צבאי ולא את המימד האנושי של הכאב על אבדן אנשים מהטובים ביותר שלנו, חברים ובני משפחה-
אז בראיה של ביצועים צבאיים צה"ל תפקד מצוין- ולו היה צבא שמתאמן כראוי ולא מתבזבז על שמירות וקווי שטחים
והקצאות 2ק"מ לטנק לתרפ"ל (!!!) - כי אז היינו רואים ביצועים טובים עוד יותר.
ובזה אני כולל גם יחס לשגיאות מקצועיות שעלו לנו בכלים ואנשים טובים.

בקשר ללחימה ישירה מול איראן- זה גדול עלי. יש פה עניינים ושיקולים שהאזרח ואפילו לפעמים העיתונאי לא מודע אליהם ולעוצמתם.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

אתה צודק לחלוטין. לצערי היחס של התקשורת הישראלית ומקבלי ההחלטות לאבדות במלחמה מופעל יותר מידי על ידי הלב ופחות מידי על ידי הראש.
תפקידם של חיילים להגן על האזרחים. התפקיד הזה לא מתמצה רק בלהסתער על ישוב מוצף במחבלים ששוחטים ואונסים. למעשה אם הגענו לכדי כך אז כבר כשלנו בתפקידינו וסיפורי הגבורה לא יחפו על זה.
בגדול אני חושב שכמדינה מערבית אנחנו מושפעים מאוד מיחס המערב לקונספט של מלחמה שעוצב על ידי מלחמות כושלות ומיותרות כגון מלחה"ע הראשונה, וייטנאם, עיראק וכו'. אבל זה לא המקרה אצלינו. אנחנו באמת נדרשים להילחם על חיינו והשפעת התרבות הפציפיסטית שפשתה במערב על החברה הישראלית הורגת אותנו. פשוטו כמשמעו.

אני מסכים שמלחמה מול חיזבאללה לא תסיר את האיום ותעלים את חיזבאללה. מצד שני, גם מלחמות מול סוריה ומצרים לא העלימו את האיומים מהן; הן הקנו לנו תקופות של שקט (ולפעמים גם זה לא), אבל בלי ודאות שהמלחמה לא תחודש. זה כנראה המקסימום שמלחמה יכולה לספק (הסדר מדיני יכול לספק משהו יציב יותר, אבל מול חיזבאללה הוא כנראה לא אפשרי). אי אפשר לנבא את מגוון ההשלכות המקומיות והאזוריות (ואולי אפילו העולמיות) שעשויות להיות למלחמה עם חיזבאללה, אבל סביר שאחרי מלחמה כזו לא יהיה עימות רחב עם הארגון הזה במשך כמה וכמה שנים; יתכן שההשפעות של מלחמה בתוך לבנון או על איראן תגרומנה לירידה קבועה ביכולת של הארגון להלחם נגדנו, אבל אי אפשר לדעת האם זה אכן מה שיקרה.

פגיעה ישירה וגלויה באיראן עשויה להשפיע, אבל גם כאן - ההימור הוא גדול מאד והתוצאות שלו רחוקות מלהיות מובטחות. האמריקאים מתנגדים באופן נחרץ למהלך כזה, ובלעדיהם קשה לראות כיצד ישראל יכולה להרשות לעצמה לפעול בצורה רחבה שם. האיראנים כבר הראו שהארגונים שבהשפעתם יכולים לפגוע באינטרסים חיוניים של ישראל (כרגע השייט בים סוף, ובמלחמה של ממש עלול להיות איום גם על השייט בים התיכון ועל התעופה האזרחית לארץ וגם על מטוסי אל על ברחבי העולם), ושהם לא בוחלים בפגיעה בקהילות יהודיות בחו"ל; במלחמת התשה ממושכת, סביר שיכולת הספיגה של מדינה עם פי עשרה יותר אוכלוסיה ופי שמונים יותר שטח (ועם אוכלוסיה שכבר רגילה לקשיים כלכליים) תהיה גבוהה יותר. מלחמה מול איראן גם תזניק מייד את מחירי הנפט העולמיים, ואם היא תיפתח ביוזמתנו אנחנו נתואר כאחראים לכך. בקיצור, לגמרי לא ברור לי שאנחנו נוכל להפעיל מדיניות של "פגיעה בראש הנחש" במשך די זמן כדי לאלץ את האיראנים לשנות את דרכם; כמו הנושא הגרעיני, אני חושש שרק איום אמין בהחלפת המשטר יכול להביא שינוי כיוון אמיתי, ואיום כזה האמריקאים מסוגלים להעמיד אבל אנחנו לא.

לא, מכיוון שהחיזבאללה הוא זומבי של איראן. זאת הסיבה שאירן בכלל תומכת בגרורות שלה, כדי להראות כוח בזמן ובמקום שמתאימים לה ולהפגין את הדומיננטיות שלה בעולם, אבל בלי להביא את העימות לאדמת אירן ולהפסיק אותו מתי שבטהרן מחליטים שהם מיצו את הסבב שבו הם פתחו.

אין פה שום סכנות לאירן, הם יודעים שישראל וארה"ב משחקות את מלחמת הפרוקסי בכללים שאירן קבעה והן לעולם לא יעזו לתקוף באדמת אירן.
במקרה הכי גרוע הפרוקסי יחטוף, אבל האייטולות ונכסי משמרות המהפיכה באדמת אירן, לא יפגעו.

הם רואים את זה מאז שנות ה-80 שישראל, ארה"ב והמערב ניסו להתרפס בפניהם ואף שלחו להם נשק וניסו להתקרב אליהם ופחדו לפעול באדמת אירן בזמן שחיזבאללה פוצץ בלבנון בניינים שלמים עם מאות חיילים ישראלים ואמריקאים. וגם במפרץ בתמיכה הישירה שלהם בחותים וכשב 2019 אחרי שאירן תקפה מתקני נפט בערב הסעודית, הם ראו איך כולם מתחילים לתת להם כבוד ומפחדים להכות בתגובה באדמת אירן.

הדרך היחידה להתמודד עם המתקפות של אירן, היא לא לשחק לפי הכללים שקבעה אירן ולהביא את המלחמה ישירות לאירן ולאיים על נכסי משמרות המהפיכה והמשטר בבית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yave333 הדרך היחידה להתמודד עם המתקפות של אירן, היא לא לשחק לפי הכללים שקבעה אירן ולהביא את המלחמה ישירות לאירן ולאיים על נכסי משמרות המהפיכה והמשטר בבית.

מסכים עם האמירה הזאת לחלוטין.
כעת נשאלת השאלה האם יש לישראל דרך מעשית ויעילה לפעול בשטח איראן.

צריך לקחת דוגמה מפקיסטאן ששם יודעים עם מי יש להם עסק ובאיזו שכונה הם נמצאים. כאשר האיראנים העזו לתקוף בשטח פקיסטאן את מה שהם טענו שהן קבוצות טרור שפועלות באירן, פקיסטאן ישר תקפה באדמת באירן ולא שיחקה בכללים שאירן רגילה אליהן. והפלא ופלא מספר ימים אחרי זה, האירנים התקפלו.
https://www.ynet.co.il/news/article/hyjg8eifa

בנוסף כאשר הטליבאן שלח קבוצות מיליטנטיות לבצע פיגועים בפקיסטאן, פקיסטאן תקפה ישירות את הטאליבן ולא את הפרוקסי שהוא שלח.
https://www.globes.co.il/news/artic...?did=1001474164

בפקיסטן לא מוכנים לשחק מלחמת פרוקסי כמו בישראל ובמערב ואם מדינה שולחת ארגון לתקוף אותם, הם מכים בראש הנחש ולא משחקים את המשחק בכללים שמי ששלח את הפרוקסי קבע.

בזריזות - מציע לאף אחד לא לקחת דוגמה מהמדינה הכושלת פקיסטן. וזה בלי להכנס לפרטים של מה איראן תקפה ומה פקיסטן תקפה, ולמה שתיהן שיחקו משחק שלא הזיז לאף אחת מהן, בניגוד מוחלט למה שקורה אצלנו, וכמובן גם מבלי להזכיר את המובן מאליו - איראן ולפקיסטן סמוכות זו לזו וכו וכו וכו.

מניסיון קודם - אנחנו טובים בפתיח ומתקשים לחשוב על הצעד הבא ומתחילים לדשדש

אם יש תכנית או תתכן כזאת , שכיבוש חלקים מלבנון יביאו לסופו של החיזבאללה העסק כדאי.
אבל כמו שזה נראה לא יעזור להכנס ולצאת , הם יתארגנו שוב ויתקפו שוב.
מה אז?

האפשרות השניה שעולה בדעתי וגם היא לא הרמטית זה ליצור שוב את רצועת הביטחון.
תהיה הגנה מפני חוליות וירי קטיושות אבל חיזבאללה יתקוף מוצבים עם טילים שלא ראינו ממזמן.

הפיתרון היחידי הוא אחד משנים - הסכם מדיני או מלחמה בראש הנחש (והשני לא יקרה)

בל נשכח שיש סיכוי יותר מסביר שוהיה ותהיה הפס' אש בעזה - נסראללה יודיע שהוא נוצר את נשקו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי helpy4 האפשרות השניה שעולה בדעתי וגם היא לא הרמטית זה ליצור שוב את רצועת הביטחון. תהיה הגנה מפני חוליות וירי קטיושות אבל חיזבאללה יתקוף מוצבים עם טילים שלא ראינו ממזמן.

לא ברור לי מה תשיג רצועת "בטחון" כזו.
כדי למנוע ירי לשטח ישראל נצטרך להיכנס כל כך עמוק ללבנון ולכל כך הרבה זמן שזה לדעתי תלוש מהמציאות.
כניסה ושהות של צה"ל ללבנון תיתן לחיזבאללה שלל מטרות לתקיפה בטילים, מטענים, חטיפות ומה-לא ובמקרה הטוב רק תצמצם את הירי לשטח ישראל. כבר היינו בהרפתקה כזו ולא חושב שיש סיבה הגיונית לחזור לימים הרעים ההם.

אם הייתי צריך לנחש, הייתי מנחש שהפתרון הוא אולי איפשהו דווקא בהתקדמות מדינית מול לבנון.
אם נכנסים לפרק של לחימה מול חיזבאללה ומפמפמים ללבנון, לציבור ובעיקר לעולם שהמלחמה שלנו היא עם חיזבאללה ולא עם לבנון והשאיפה היא לפתור בעיה שלבנון צריכה לפתור (כי היא אמורה להיות הריבון בשטחה וכו'...) אבל מתקשה לפתור זה - אולי - ייתן לממשלה הלבנונית יותר יכולת להגביל את פעילות חיזבאללה (דרך יותר תמיכה בינלאומית בפתרון דיפלומטי כלשהו שאולי יביא ללחץ ויכולת לאכוף את החלטות האום ההן שדיברו על הרחקת חיזבאללה מהגבול).
כן, כנראה פנטזיה, אבל אם הפתרון היה פשוט כנראה מישהו כבר היה עולה עליו...

אני חושב שההשוואה בין לבנון לעזה היא לא נכונה,
עזה היא יותר בעיה מדינית מבעיה צבאית,
אין איזשהו קושי משמעותי מיוחד לכבוש את עזה,
הבעיה בעיקר מה עושים איתה לאור העובדה שכנראה לא ניתן להזיז את האוכלוסייה החוצה.

חיזבאללה קשה יותר צבאית אבל מבחינה מדינית יחסית פשוט,ֶעם דגש על יחסית
כי כיום מלחמה עם חיזבאללה זאת אומרת מלחמה עם עוד מליציות,
זאת בניגוד ל-2006 אז זאת הייתה מלחמה רק מול חיזבאללה.

כדי לנצח את חיזבאללה צבאית צריך לכבוש את דרום לבנון,ֶ מעבר לליטני היכולת של חיזבאללה
או כל גורם אחר לתקוף היא מאוד נמוכה.
אבל זאת מלחמה ארוכה עם מחיר כבד ולדעתי הסיבה היחידה אשר תצדיק
את זה היא כיבוש וסיפוח של דרום לבנון,ֶ אם האפשרות של סיפוח לא קיימת אז לא כדאי להיכנס למערכה קרקעית.

אפשרות נוספת היא השמדת התשתיות של לבנון, נמלים, תחנות כוח, מאגרי דלקים וכדומה,
תקיפה כזאת לא דורשת הרבה זמן ונשק, והשמדת התשתיות כנראה תביא לאנרכיה ומלחמת אזרחים בלבנון
וייתכן אפילו התנגשות צבאית בין ארהב ואירופה לחיזבאללה ואיראן,
ואולי בעתיד עם היחלשות חיזבאללה יתאפשר לכבוש את דרום לבנון במחיר נמוך.

תקיפה כזאת תגרום למשבר עם ארה"ב ואירופה, אבל עדיף משבר מדיני בטווח הקצר
מאשר לחכות להתחזקות של חיזבאללה ועוד מליציות ולקבל משבר צבאי (ומדיני) בטווח הרחוק.