|
מה בכלל אתה עושה פה, אתה משוחרר מ 2006
מה בכלל אתה עושה פה , אתה משוחרר מ 2006 .
זה מה שקיבלתי בתמורה ל 30 שנות מילואים + 3 חודשים.
היום הייתי ביחידת הקישור של גדוד המילואים שלי.
אני לא ילד , יודע מה צריך לעשות ושאר ירקות .
15 שנים הייתי חייל מילואים קרבי , הנדסה , צנחנים ושאר ירקות .
לא יכול לדבר על זה יותר מידי , איפה שהוא עדיין שומר סודות פחחח..
אבל אחרי שנפגעתי בכמה גפיים רצו לשחרר אותי , התעקשתי לתרום ואכן התקבלתי ליחידת גיוס .
אני הייתי שמאי של ציוד הנדסי כבד לשעת חירום (כמו ה D9 של ג'נין ) ובשעת חרום ואכן הוקפצתי כמה וכמה פעמים ונתתי את כל מה שיכולתי.
אני עצמאי , בעל עסק משלי, אבל כשיש את הטלפון החסוי מצהל , עוזבים הכל ורצים , ככה גדלתי וחונכתי.
קצין קישור בא והולך , היחידה עוברת מקום מקום שני ושלישי ואני שם, לאט לאט הופך להיות זקן היחידה , אחד הבודדים שמכיר את כל השרשרת, מהשניה שמקבלים את הטלפון מלמעלה , עד שמשחררים את הציוד אחרי המלחמה, משלמים את הפיצויים למי שצריך וממשיכים להשלים חוסרים למלחמה הבאה.
שנים אחרונות הפכתי להיות בורג קטן ביחידה , לא שזה הפריע לי , אבל איבדנו את האינטימיות שהיתה, אני כבר אפילו לא מכיר את החיילות הקטנות , או את קצינות הקישור , אפילו לא את מקום המשרד החדש.
אחרי כמה דברים שהיו ביקשתי להשתחרר , אני הוחתמתי על התנדבות לשנה בגיל 42 וכפי הנראה לא הזדקנתי לפי הצבא.
טוב אני מצלצל פעם , פעם שניה , פעם שישית עשירית עד שמגיע הרגע , כן אתה מוזמן לטכס השיחרור ,לטכס הפטור משרות מילואים .
הטכס תוכנן להיות ביום רביעי בשעה 16.30 לפי השעון הצבאי
לפי ההרגלים שלי אני מקדים , יושב באוטו בחניה וממתין , 16.15 יוצא החוצה , עובר את הש"ג שמסביר לי ללכת אחרי השילוט , ואכן אני הולך אחריו עד שמגיע למגרש חנייה מאובק, אין כולם אבל ממש כלום, מתחיל לחקור ומגלה שאני לא לבד.
מתי שהוא הגעתי למשרדי הקישור (כפי הנראה בטעות ) יושבות שם 3 חיילות כפי הנראה מרכלות או אני לא יודע מה.
אויי למה באת כל כך מוקדם 16.15 אתה הוזמנת ל 4 וחצי , אמרתי להן לא נורא אני ממתין , אבל בכל זאת יום חם ואני באתי ממרחק , אולי ניתן לקבל כוס מים .
בפנים עצובות הן עונות לי , אין.
מים, לא קולה, לא שתיה חמה ,מים .
אין לנו.
מי ברז , אני לא צריך מים מינרלים.
גם את זה אין לנו.
הבנתי את הרמז , הלכתי לגינה הקרובה , קלטתי ברז מים נוזל ושתיתי .
לאט לאט הצטברנו שם 10 חיילים בשמש .
השעה כבר 17.00
אין חיילת , אין קצין אין כלום .
ואז יורדת אלינו נגדת , אני מתנצלת הקצין עסוק הוא יגיע מאוחר יותר.
סליחה ? אתם קבעתם את היום והשעה לא אני...
יש לו מטווח, ויש לנו הקפצה , תרגיל, ושאר ירקות .
הוא יגיע עוד 10 דקות ...
טוב
בנתיים היא פותחת עבורנו את החמ"ל זה חמ"ל שמיועד למלחמה הקרה , איך אני יודע , המזגן עובד בו מהבוקר על טמפרטורה של 16 מעלות וכולנו קופאים שם עד שניתקתי אותו ..
כבר 17.30 ועדיין הקצין בדרך , ועכשיו אני גומר להיות נחמד.
אני רוצה את התעודה שלי עכשיו, ולא מעניין אותי כבוד הקצין , ואם הוא רוצה לנאום בפנינו הוא תמיד יכול לשלוח לנו נאום ב UTUBE ,אנחנו גמרנו להמתין ואיתי מהנהנים כל ה 10 ....
תראה פה יש לי את הקלף שלך , ובכלל למה באת , אתה רשום שאתה משוחרר מ 2006
אני משוחרר? , איך ?
אני לא יודעת , הקצינה הקודמת שיחררה אותך, ושלחה לך את הפטור.
איזה פטור .
מה פטור ?
אני לא יודעת , אין לי תעודות , רק הכנתי עבורך את הקלף (סטנסיל פשוט )
אומר תודה, והולך הביתה.
זאת הדרך לשחרר אדם אחרי 30 שנים ו 3 חודשים
כן אוגוסט 1979 שוחררתי מהצבא , בחשבון קטן עשיתי בערך 4 שנים מילואים , 3 שנים סדיר סיני
וטכס מרשים שכזה לסיום ...
אויי לצבא שככה מעניק את היחס החם הזה....
פשוט אפיזודה מרשימה , עם אקורד סיום מדהים .
התביישתי שהתעקשתי לתרום לצבא הזה את עצמי , ואת ילדי .
המכתב הזה נשלח לנציב התלונות צהל , ליחידה שלי בעבר, ובהווה.
לא נעים לסיים את השירות בצורה שכזאת....
שי אראל מס אישי 2297282
052-2539699
|
ראשי
צ'אט
29-10-2009, 08:56
מצב כלאיים
