הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 21 .
להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:

שלום,
אני בן 21 עוד שבוע משתחרר מצהל.
לאורך השנים אני מרגיש שאני לא שווה הרבה, הרגשה מוזרה של לא יוצלח שאתה אפס, שקוף, בזמן האחרון התחושה הזאת התחזקה.

כל שבוע שעובר התחושה הזאת מתחזקת אצלי יותר ויותר.
מה עושים???

כתבתי קודם מגילה אחרי שסיימתי קראתי הכל ואמרתי לעצמי מה אני מזיין את השכל ומחקתי הרוב...
עד כדי כך לא יוצלח!!

אני אכתוב עכשיו משהו שאוליי ידוע לך ואולי לא: התחושה שאתה מרגיש מאוד נפוצה אחרי הצבא.

הבעיה היא חוסר מטרה.

ביסודי המטרה היא החטיבה.

בחטיבה המטרה היא התיכון.

בתיכון המטרה היא הצבא (למרות שעם האחוזי גיוס המתדרדרים - זה נתון לדיון).

בצבא המטרה היא האזרחות (לרוב).

באזרחות המטרה היא... אה. בעייה. לא בדיוק ברור, נכון?

למעשה, זאת נקודת ההתפצלות העיקרית. מנקודה זו יש המון מטרות. המון בחירות. המון דרכים ללכת בהם: לימודים, עבודה קבועה, חו"ל, טיולים בארץ, עבודות מזדמנות, קבע - ואפילו שילובים של הקודמים.

ועד שאנחנו לא מוצאים את המטרה ההיא? אנחנו מבולבלים. הסביבה (בעיקר המשפחה) לוחצת עלינו למצוא מטרה (בעיקר לימודים) ומיידעת אותנו כל פעם כמה זמן עבר מהשחרור... ו"עוד לא עשית כלום עם עצמך".

אתה צריך מטרה. גם אם עוד לא החלטת מה אתה רוצה ללמוד. גם אם עוד לא החלטת במה אתה רוצה לעבוד. מטרה. כלשהי. לימוד שפה חדשה. התנדבות במקום כלשהו. גם ניסיון להכנס לקשר זוגי - זאת מטרה.

"דע מאין באת - ולאן אתה הולך". אתה יודע מהיכן באת. האם אתה יודע לאן אתה הולך? כשתדע - אני מבטיח לך שהמחשבות הלא נכונות וההלקאה העצמית שלך ייפסקו.

יש תרשים מאוד ברור ופשוט לזה:

אחרי הצבא אתה מרגיש קטן בעולם גדול
הרגשת בטוח שהייתה מסגרת שלוותה את החיים מהגן ועד הצבא
ועכשיו גורלך בידך והאחריות כבדה
לפותח האשכול: תפסיק לחשוב ככה כי אין לך סיבה.
לא עשית שום דבר משמעותי שעל פיו אתה יכול להסיק שאתה לא יוצלח
יכול להיות שזה נבע מתפקיד בצבא שלא אהבת
עכשיו באזרחות אתה יכול להתעסק בדברים שכן תאהב

בתור אדם שהרגיש ככה תקופה לא מעטה מחייו וסביר להניח שעוד ארגיש ככה מתישהו,
הינה מה שאני יכול להגיד לך על הנושא.

החברה של היום היא חברה הישגית, אנשים רוצים להשיג הישגים ומחפשים אותם אצל אחרים.
מה זה אומר? שאנשים לרוב ישפטו אותך כמעט בלי להתחשב בתכונות האופי שלך או בכישורים שיש לך, אלא לפי ההישגים שהבאת בפועל, בת'אכלס ואם אין לך כאלה שיכולים להרשים אנשים, לרוב לא יגלו בך יותר מדי עניין וההרגשה שאתה לא שווה כלום או אפס תתחיל לצוץ.

אני לאיודע אם יש לך תחום שאתה עוסק בו או מן תחביב שאתה מנסה לפתח אבל אם יש אחד כזה, תנסה להיות יותר פרודקטיבי ולדחוף אותו כמה שיותר קדימה, תאמין בעצמך ובאיכויות שלך,
רוב האנשים שמזלזים בך וגורמים לך לתחושה הזו סביר להניח בעלי איכויות פחותות הרבה יותר,
האנשים שהם מעריכים בד"כ עוברים סינון שטחי במיוחד.

או אחרי שסיימו את השירות הצבאי...
הרוב הגדול מבולבל ולא יודע מה בדיוק הוא רוצה לעשות אחרי הצבא ולאיזה כיוון הוא רוצה ללכת
באזרחות יש הרבה אפשרויות ואין כל כך מי שיכוון כמו לפני (בלימודים ובצבא)
המטרה היא למצוא מטרה (או טיול או לימודים או עבודה או מה שאתה אוהב) ופשוט לעשות את זה כי אם לא תמצא את עצמך אבוד...
ואל תגיד על עצמך שאתה אפס ושקוף וכל מני דברים רעים כי אתה לא! אתה פשוט צריך למצוא את הדרך הנכונה ושטובה לך ותראה שאתה מגלה על עצמך רק דברים טובים