הטלגרף חושף: יחסים עכורים ונתק בין הצבא הבריטי לאמריקאי בעיראק

העיתון הבריטי חשף תמלילי ראיונות שערך משרד ההגנה בלונדון עם קציניו. בתמלילים משמיעים הבכירים ביקורת חריפה על דרכי הפעולה האמריקאיות

מאת נטשה מוזגוביה | כתבת "הארץ" בארה"ב

הבריטים סיימו את פעילותם הצבאית בעיראק ביולי, עם 179 הרוגים, אך הדיון על חלקם במלחמה הזאת עוד רחוק מלהסתיים. רק עכשיו מתחילים להתגלות השסעים בצמרת הפיקוד של הכוחות האמריקאיים והבריטיים במלחמה. "דיילי טלגרף" הלונדוני פרסם השבוע תמלילי ראיונות שנערכו על ידי משרד ההגנה הבריטי עם אנשי הצבא בשנה הראשונה למלחמה, הכוללים ביקורת חריפה על עמיתיהם האמריקאים.

המפקד הבריטי הבכיר בעיראק, מייג'ור-ג'נרל אנדרו סטיוארט, אמר שהאמריקאים רואים במלה "משא ומתן" קללה, וקבל על כך שבשנה הראשונה למלחמה היכולת של הפיקוד הבריטי להשפיע על מדיניות ארה"ב בעיראק "היתה מינימלית". וההבדלים בגישות היו מהותיים: סטיוארט דיווח כי הבריטים העדיפו בבירור את ההידברות עם העיראקים, מסקנה אליה הגיעו האמריקאים רק שנים מאוחר יותר, עם כניסתו לתפקיד של הגנרל דיוויד פטראוס.

הגנרל סטיוארט הודה שהוא השקיע "זמן רב בניסיון להתחמק מההוראות של האמריקאים, כדי להגיע לאותה מטרה באמצעים אחרים" (קרי ההידברות). גם התקשורת הטכנית היתה מקרטעת במקרה הטוב. הגנרל סטיוארט הודה שבין המטה שלו בדרום בצרה לבין הפיקוד האמריקאי בבגדאד לא היה ערוץ תקשורת מאובטח. מסיבות טכניות או אחרות, במארס 2004 לא טרחו האמריקאים לעדכן את הבריטים על תוכנית ללכידת סגן בכיר של איש הדת השיעי מוקתדא א-סדר - באזור שהיה באחריות בריטית. העיראקים געשו בעקבות המעצר. גם הבריטים.

המסמכים דיווחו שהבריטים, שהיו תחת פיקודו של המפקד האמריקאי הגנרל ריק סנצ'ז (שטרח לבקר אותם רק פעם אחת בשבעה חודשים) פשוט לא ביצעו את פקודות האמריקאים אחרי המעצר הלא מדווח. הגנרל סטיוארט סיפר שהוא ניסה לנטרל את המנהיג השיעי באמצעים אחרים, וסירב להנחית מכת מחץ על המיליציה של סדר.

בריגדיר ניק קרטר, אחד המפקדים בשטח, התלונן על כך ש"איש מאתנו לא ידע שזה הולך לקרות. לו היינו יודעים לפחות היינו יכולים להכין את הקרקע - כי בסוף כל האזור עלה באש". בעקבות התקרית, השגריר הבריטי דאז בארה"ב דיוויד מאנינג זומן לשיחת נזיפה.

"למרות ?היחסים המיוחדים' בינינו לכאורה, אני חושב שמתייחסים אלינו כמו לפורטוגלים", אמר ראש הסגל של סטיוארט, קולונל ג'יי קיי טאנר. "חווינו קושי אמיתי בהתמודדות עם הצבא והארגונים האזרחיים האמריקאיים, שבגלל יוהרה ובגלל הביורוקרטיה, הכתיבו לנו רק דרך אחת: הדרך האמריקאית".

טאנר הוסיף ותיאר את עמיתיו האמריקאים כ"חבורת אנשי מאדים שהדו-שיח זר להם", ואמר ש"הצלחנו לתקשר היטב עם שותפינו האירופאים ולפעמים עם הערבים, אך לא עם האמריקאים". הוא גם מתח ביקורת על ההישגים האמריקאיים. "האנשים האלה יכלו להנחית אדם על הירח, אך לא יכלו לתקן אספקת חשמל".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1130318.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

מעניין מה האמריקאים חשבו על הבריטים (רכרוכיים המפחדים לפעול?), או מה הבריטים היו חושבים על צה"ל ("קל יותר לדבר עם גמל מעם מ"פ ישראלי בן 22 שבטוח שכולנו אנטישמים.. החבר'ה האלו יודעים לשגר לוויינים ולבנות טנקים, אבל הם לא מצליחים להחליט איך צריך לכסות קסדה.. כשאירחנו אותם, הרס"פ שלהם ניסה לפרק את השלט בכניסה למשרד שלי").
מעניין יותר לבחון אובייקטיבית איזו גישה היה יעילה יותר בהשלטת סדר בעירק.
וכמובן, ההחלטה להציב את הבריטים בדרום עירק השיעית, שהרוויחה פוליטית מנפילת סדאם ולכן היתה נוחה יחסית לאבטחה, מצטיירת כהברקה.