מי שמופתע מצעדיו האחרונים של בנימין נתניהו, כנראה שכיסה את עיניו כשהזכרנו לו את בנימין נתניהו בעבר. התירוצים היו מכאן ועד הונולולו. אמרו שאז לא היתה לו ברירה, שעכשיו זה ביבי חדש, שהוא למד משנותיו באופוזיציה... מה לא. אבל ביבי זה אותו הביבי.

לא היה צריך להסתכל רחוק בשביל להבין שזה יקרה. מספיק היה להסתכל על התרגיל שהוא עשה לפייגלין בבחירות המקדימות בשביל להוריד אותו למקום לא ראלי, למרות שנבחר למקום הרבה יותר סביר. אחר כך, כבר מאוחר מדי, ראיתם איך הוא מתעקש להכניס את ברק ומפלגת העבודה לממשלה רק כדי להמנע ממשלת האיחוד הלאומי.

בנימין נתניהו למד רק דבר אחד בעשר השנים האחרונות - שצריך להיות ראש ממשלה ולהחזיק את הקואליציה כדי לא ליפול. בבחירות הבאות, הוא כבר ישכנע.

אז למה בעצם לא הצבעתי ליכוד אם ידעתי שזה ככה? אז קודם כל לא ידעתי. שיערתי. עם נתניהו אתה לעולם לא יכול לדעת כלום. הוא מתנהג כמו זיקית פוליטית. כשנוח לו הוא בצד הזה וכשלא נוח לו הוא בצד השני. חוץ מזה, אני לא מצביע בבחירות רק על סמך פעילות מדינית. אני מצביע גם על תוכנית כלכלית, על תוכנית חברתית, על תוכנית חינוכית וכו'.

אני דווקא חושב שכל עוד נשיא אמריקאי דמוקרט מכהן בבית הלבן כך ראש ממשלה מהליכוד יצטרך לשבור שמאלה בגלל לחצים שיופעלו עליו
שינוי אחד שאני כן מבחין אצל ביבי זה שהתקשורת כבר לא מצלמת כל פריים אצל אשתו והילדים.
דבר נוסף שמפריע לי שכל הבמות לנאומים מדיניים הם בכל מיני כנסים במקום שיהיו במקום הראוי-הכנסת.
אבל פה לא נבוא רק לביבי בטענות. ראשי ממשלה לפניו כבר עשו את זה.
לגבי תחזוקת הקואליציה: ככה זה בשיטת הבחירה הנוכחית
כל מפלגה זה אינטרס ולפעמים צריך להעדיף אחת על השנייה גם אתה קרוב אליה בדעות אבל לרוע מזלה אין לה מספר מנדטים מספיק גדול