חשבתי לשתף אתכם במשהו שמפריע לי כבר כמה זמן...
יש אנשים שאומרים לי שהם לא מצליחים להבין אותי למרות שאני רואה את עצמי בתור אחד כמו כולם ורגיל לגמרי חוץ מזה שאני יודע שאני לא מראה רגשות לאנשים כי באמת לפעמים לא אכפת לי מהם.
למה הם עושים את זה? למה הם בוחנים אותי ומנסים כל הזמן לנתח את האשיות שלי?
אני יודע שאני רחוק ולא מבקש מאף אחד להתקרב כי הם לא חסרים לי...
לפני כמה חודשים הייתה לי חברה והיא עזבה אותי ובסוף מסתבר שזואת הייתה הסיבה גם שאני לא נפתח אליה ומשתף אותה ברגשות, גם בצבא אחרי שטיפלתי ב7 פצועים שאלו אותי אם אני מרגיש עצוב או דיכאון בגלל זה ופשוט הדבר היחיד שהרגשתי זה שעשיתי את העבודה שלי טוב בגלל שאני לא עירבתי רגשות..
אתם חושבים שמשהו לא בסדר בי?
מצטער על האורך פשוט הייתי חייב לשאול

שנפרדת מהחברה שלך גם לא שיתפת מישהו ברגשות שלך? זה שאתה לא מרגיש צורך לפרוק רגשות זה לאו דווקא חיסרון וכן זה טוב למקצועות מסוימים כמו מה שעשית בצבא, אבל בכל זאת תשתף אנשים כי ככה יותר קל לסמוך על בנאדם שהוא משתף איתך משהו אישי זה מחזק את הקשר.