האם ניתן לחבר את הקליע שנורה מתותח 60 מ"מ של תע"ש, לתרמיל של פגז 90 או 105 מ"מ?
ואם נקבל מהירות לוע גבוהה בהרבה מהפגז הנוכחי שאאל"ט הוא כ-1600 מ/ש?

לכאורה - כן, ניתן להעלות את מהירות הלוע. עכשיו - צא וחשוב - מה הרווחנו? נניח לרגע שמשקלו של חודרן לתחמושת 60 מ"מ הוא רק חצי ממשקלו של חודרן ל- 90 מ"מ (במציאות הוא פחות מזה בהרבה). רק כדי לשמור על אותה אנרגיה קינטית התחלתית, עליך להשיג מהירות לוע גבוהה יותר בכ- 40%. למה? כי 40% הם פי 1.41 לערך, שזה קרוב לשורש 2. איך הגעתי לזה? הנוסחה הניוטונית הישנה לאנרגיה קינטית - זוכר? מקנה רגיל לא תשיג יותר מזה. על כל עליה באנרגיה קינטית תשלם באורך קנה, בבלאי קנה, ובמשקל המערכת. וכל זה, רק חלק מהשיקולים של בליסטיקה פנימית, שלא לדבר על בליסטיקה חיצונית ובליסטיקה סופית, שגם שם לא תמצא יתרונות מרובים להצעתך.

תודה ידידי, אני אכן מכיר את הנוסחה. והשאלה שלי הנוספת היא,האם היחס במשקל הוא בין חודרני "חץ" או בין קליעי ח"ש רגיל?

AP או APDS?
האם יוצר ח"ש "רגיל" ל- 60 מ"מ?

אני בכוונה מחזיר לך שאלות ולא תשובות, מתוך תקווה שתחפש קצת מידע, תלמד, ובעתיד תעשה קצת שיעורי בית לפני ולא אחרי שאתה מפרסם רעיון חדש. צר לי אם אני נשמע ביקרותי, אך המגמה הזו חוזרת שוב ושוב.

חבל שאתה לא יכול לענות בצורה מסודרת. אני אישית משתדל להפנות לקישור במידה וזה חשוב, אתה ועוד אנשים חושבים אחרת. לא פגשתי תשובות כאלה בשום פורום מכובד העוסק בעיניני צבא ובטחון. אשר לנושא המדובר, אם אתה לא יודע אז כן יש ל-60 מ"מ פגז APFSDS, ואני אשתדל אם תבקש, להראות לך את התמונה או להפנות אותך לקישור המתאים.
פגז 60 מ"מ הינו נושא שרצוי לתת עליו את הדעת, בעולם המערבי ישנה כרגע מגמה לעבור מתותחי 30 מ"מ ל-40 מ"מ כמו שצרפת, אנגליה ושבדיה רוצות לעשות, אבל גם ברוסיה לא ישנים, ואנו נראה בעתיד הקרוב את ה-BMP-T הרוסי עם תותח בקליבר 57 מ"מ.
לכן כדאי שנהיה מוכנים, ונבדוק את האפשרויות של ה-60 מ"מ שלנו.

בברכה
AJ

אתה מבלבל את היוצרות בכל כיוון אפשרי. אני שואל על APDS ואתה עונה לי ב APFSDS! ...ולא, אינני זקוק לעוד חומר על תותח ה- 60 מ"מ. ניכר שאין לך ידע בסיסי חשוב, ואין זו הדרך הנכונה ללמוד. אינני רואה את עצמי נותן לך שיעורים פרטיים במסגרת פורום זה. אין לי כל כוונה לפגוע בך, חלילה, אך אם פעם אחרי פעם אתה לא מסוגל לראות את מגבלותיך, כל מה שאני יכול לעשות זה להצטער. מה שאני עוד יכול לעשות, זה לא להתערב יותר, ולתת לך לעשות כרצונך. ביי!

אני אוסיף עוד נקודה שDZZ לא הוסיף

העלאת כמות ההודף לא תעלה את מהירות הקליע מעבר לערך מסויים.
המהירות הקליע המקסימלית נקבעת ממהירות הקול בהודף ותוספת הודף
רק תעלה את הלחץ בבית הבליעה בלי שום תרומה לביצועים.

נראה לי שלפגז משנות השמונים 1600מ/ש זו מגבלה אבסולוטית ורק החלפה של סוג ההודף
תוכל לסחוט עוד קצת ביצועים, אבל לא הרבה.

חוץ מזה, שמבט בפרסומות שיווקיות של תע"ש מראה שהחץ דור ב' נראה צר וארוך יותר מהחץ דור א', ככה שכבר חשבו שם כנראה על "סחיטת ביצועים" תוך תיכנון פגז חדש ולא על בסיס הכלאת פגז אחד לתרמיל אחר...


יתר על כן, מקוב ומהנדסיו החרוצים אף טרחו ויצרו חץ בקוטר 90 מ"מ, שנמכר היטב לצבאות ברחבי העולם שעדיין השתמשו בקוטר הזה בשנות השמונים (על בסיס M-47/M-48)

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

אבל בפיזיקה אני קצת מבין
וכל עוד לחץ מוגדר כ F/A (כוח חלקי שטח חתך ) וכל עוד חוק שני של ניוטון חי וקיים לחץ גבוהה יותר על שטח חתך ידוע יגרום בהכרך לעליה של הכוח הפועל על הקליע .
לחץ ידוע על שטח קטן יותר יגרום לאותה תוצאה .
ע"פ חוק שני של ניטון יותר כוח יגרום יותר בהכרך תאוצה גבוהה יותר (בטח ובטח אם המסה קטנה)ומכיוון שתאוצה היא נגזרת של המהירות בזמן המהירות תגדל גם כן .
מה שיכול לעצור את הענין הוא ירידה בלחץ האפקטיבי מסיבות כאלו ואחרות אוו קייום של כוח נגדי לכוח הדוחף כמו כוח חיכוך ,וכיודע מקדם החיכוך תלוי במהירות .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רס"ר אבל בפיזיקה אני קצת מבין .

כנראה שלא מספיק.

צריך קודם להבין מה זה לחץ ומה זו מהירות הקול.
לחץ הוא העצם פגיעה של אטומים בשטח. האטומים נעים במהירות מסוימת ומתנגשים
אחד בשני ובבסיס הפגז ההתנגשויות האלו דוחפות את הפגז ומזיזות אותו.
מהירות התנועה של האטומים הגז היא מהירות הקול ( בקירוב) שנקבעת לפי הטמפרטורה וההרכב של הגז.
לגזים חמים וקלים* יש מהירות קול גבוהה יותר ולכן הרכב ההודף קובע את מהירות הקול בגז.

אם הפגז שלנו נייח, האטומים פוגעים בבסיס שלו במהירות הקול ויוצרים עליו לחץ שדוחף אותו.
אם הפגז נע במהירות הקול בגז אז האטומים לא יכולים "להשיג" את בסיס הפגז וליצור עליו לחץ
אם הפגז נע מעל מהירות הקול אז האטומים לא יוכלו להגיע לבסיס הפגז ויוצר וקום שיאט את הפגז.

התוצאה של כל ההרצאה הזו הוא שהרכב ההודף קובע את מהירות הקול בגז שקובעת עד איזו מהירות
יכולים הגזים להאיץ את הפגז.

*DZZ הזכיר תותח גזים קלים. זה תותח שמנצל את מהירות הקול הגבוהה בגזים עם משקל מולקולרי נמוך כדי להגיע למהירויות גבוהות.

כמו שאמרתי הבעיה היא בשימור הלחץ על הפגז .
אגב אם לא איכפת לך לסבר את אוזנוו במהיא מהירות הקול בגז דחוס של הודפים נפוצים ........

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

קצת מספרים ישנים שמצאתי

5.56מ"מ: 990מטר בשניה
105מ"מ: 1500 מטר בשניה
175מ"מ 914 מטר בשניה

ציטוט:

פגז 60 מ"מ הינו נושא שרצוי לתת עליו את הדעת, בעולם המערבי ישנה כרגע מגמה לעבור מתותחי 30 מ"מ ל-40 מ"מ כמו שצרפת, אנגליה ושבדיה רוצות לעשות, אבל גם ברוסיה לא ישנים, ואנו נראה בעתיד הקרוב את ה-BMP-T הרוסי עם תותח בקליבר 57 מ"מ. לכן כדאי שנהיה מוכנים, ונבדוק את האפשרויות של ה-60 מ"מ שלנו.

אתה מתכנן "טנק מקלעים" עם תותח 60 מ"מ בלחץ גבוה? הרי הטנק הרגיל שיימצא בכוח יוכל לטפל בטנקי אויב טוב יותר.
אם אתה מחפש פלטפורמה קלה יחסית נגד טנקים, תסתכל על הנסיונות האמריקאיים משנות ה- 80 לכיוון "דיוויזיית היי-טק קלה"

מכאן- דיון בנושא

לא קרן אור אין לי כל כוונה להחליף את תותח ה-120 בתותח 60 מ"מ. אבל, כאשר רואים את כל השינויים שמתחוללים במערך הנגמ"שים בעולם, נראה לי שגם לתותח זה יכולה להיות עדנה. במסגרת השינויים, ואני אתן כמה דוגמאות, בנגמ"ש הרוסי בי.מ.פי-3+ שופר מיגון החזית ופגזי 30 מ"מ לא יחדרו אותו, אפשר להניח שגם נגמ"שים רוסיים נוספים יקבלו חליפת מיגון דומה. גנרל דינמיקס זכתה בחוזה בסכום של כ-200 מיליון דולר לתכנן ולשפר את מערך ה"סטרייקר". ולמיודענו הנ"ל מכינים חליפת מיגון חדשה, חט"כ חדשה עם מנוע דיזל 450 כ"ס, מתלים משופרים ועוד. כל זה מביא אותי למחשבה שתותח ה-30 מ"מ לא יספיק על מנת להלחם עם נגמ"שי אוייב וצריך למצוא פתרון אחר. תוסיף לזה את השיפורים שאאל"ט מתוכננים לבי.מ.פי.-טי כגון התקנת תותח 57 מ"מ, אזי נראה שלנמר חמוש בתותח 30 מ"מ עלולה להיות בעיה רצינית.

במצב הזה ניתן לראות רכב נ"ט, לא נגמ"ש, חמוש בתותח 60 מ"מ וטילי נ"ט, נכנס למערך החי"ר ומתמודד עם נגמ"שי האוייב וגם עם טנקים. התקנת תותח 60 מ"מ כבר קיימת ע"ג ה"זלדה". מה שצריך זה להתקין משגרי טילים באותה צורה שבה מותקנים ומשוגרים טילי ה"טאו" מה"ברדלי" ויש לנו רכב נ"ט מתאים וזמין.

צריך להכין חטיבת חי"ר שתפעיל כלים אלו, ולהציב אותה ברמת הגולן כקו הגנה ראשון עד שיגיעו הטנקים.

שאלת תם: למה לא להציב שם טנקים?

סיבה ראשונה מפני שיש הסכם על כמות הטנקים שניתן להציב ברמת הגולן ואולי לנגמ"שים הבעיה קטנה יותר.
סיבה שניה אני חושב שהחי"ר שיושב ברמה צריך מערך נ"ט וזאת מבלי לשגע את השריון שעסוקים בפעילות שלהם.

אני לא בטוח שהצבה של נגמשים לא מוגבלת אוו פחות מוגבלת אני מזכיר לך שיש לנו שם בט"שיות
שמסתובבות עם מספר אדום כדי לא להיות מוכללות בסד"כ של צה"ל ברמה ..........
בנוסף במקרא שכבר התקנתה על זלדה תותח שכזה הרי שמיד הסורים יגשו תלונה לאו"מ על הכלי הזה בטענה שזה כבר לא נגמ"ש אלא טנק קל אוו משמיד טנקים קל .
ואתה יודע מה גם די צודקים .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 סיבה שניה אני חושב שהחי"ר שיושב ברמה צריך מערך נ"ט וזאת מבלי לשגע את השריון שעסוקים בפעילות שלהם.

האם לשריון ברמה יש פעילות חשובה יותר מהגנה בפני פלישה משוריינת?

הכוונה שלי ליצור חטיבת חי"ר אורגנית סדיר/קבע עם כ-100 רכבי נ"ט שתפקידם יהיה להיות בקו הגבול מאחורי הרמפות ולשמור על הגבול. במידה ותפרוץ מלחמה הם יהיו הראשונים על הרמפות לעצור את השטפון עד שהטנקים יגיעו. הפתעות כבר היו לנו וחטיבת נ"ט בקו תעשה את החיים למי שינסה לחדור קצת יותר קשים. אשר לשריון, אני הייתי מעדיף לראות אותם בקו השני אחרי הנ"ט, עד אשר ערפל המלחמה יתפזר וידעו קצת יותר מה קורה ולאן לשלוח את הטנקים.

איני מבין מה כוח כזה "שיתפוס עמדות לפני הטנקים" עדיף על 100 טנקים. האם אתה חושב שמבחינה דיפלומטית "רכב נ"ט עם תותח בקוטר קטן" יכול לעקוף הגבלה על כמויות שריון? אם זה היה כך, היו חטיבות שלמות של BMP סוריים בקו, ולא היתה משמעות להסכמי ההפרדה!

אוקי, מעניין.

השאלה היא, כמובן, אם ניקח גדוד חי"ר וגדוד שריון של ימינו- האם כדאי להפוך את לוחמי החי"ר לשיריונאים ואת נגמ"שיהם למיני-טנקים. הרי נגמ"שי האויב לא יפעלו לבד, אלא ייקבלו חיפוי טנקים שמולו החי"רניקים עם הנמ"ר+תותח יצטרכו רמה מזערית של "טנקאות". האם שווה להוריד את רמת החי"ר "כדי לא לשגע את השריון"? הרי העסק לא נגמר בלהחתים את החי"רניקים על התותחים החדשים. זו לא שאלה פשוטה, וצריך לנתח את תרחיש הייחוס מהרבה בחינות (תועלת מבצעית מול תרחישי ייחוס, עלות הכשרה ושמירת כשירות, אחזקה, לוגיסטיקה) כדי להחליט מהו החימוש המיטבי לחי"ר במתאר כזה. אולי, למשל, "גיל" בכל פלוגה בקו יהיה עדיף?
אגב, אני חושב בכלל שדווקא מול אויב רגלי נגמ"ש חמוש בתותח אטרקטיבי יחסית- כי במתאר כזה החי"ר באמת יכול להסתפק בנגמ"ש הכבד והחמוש שלו, עם מעט טנקים למיקרה שצריך להפיל בית או לפוצץ בונקר עיקש במיוחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אוקי, מעניין. השאלה היא, כמובן, אם ניקח גדוד חי"ר וגדוד שריון של ימינו- האם כדאי להפוך את לוחמי החי"ר לשיריונאים ואת נגמ"שיהם למיני-טנקים. לא, לא כדאי, הכוונה שלי היא להכשיר כח חי"ר סדיר/קבע ושכח זה יפעיל את רכבי הנ"ט. זה לא נגמ"ש, זהו רק"מ שיכול להתחיל כ"זלדה" עם 4 אנשי צוות. זו חטיבת נ"ט ששיכת לאוגדה שאחראית על רמה"ג. נגמ"ש עם תותח 30 מ"מ זהו מיני-טנק ואני בהחלט נגד. לדעתי לנגמ"ש צריך להיות חימוש שמתאים למשימות של החי"ר שהוא מוביל ולא ללחימה בטנקי/נגמ"שי אוייב. הרי נגמ"שי האויב לא יפעלו לבד, אלא ייקבלו חיפוי טנקים שמולו החי"רניקים עם הנמ"ר+תותח יצטרכו רמה מזערית של "טנקאות".האם שווה להוריד את רמת החי"ר "כדי לא לשגע את השריון"? אני שירתתי בחטיבת חי"ר של אחת האוגדות ברמה במשך למעלה מ-15 שנה. ותמיד הטרידה אותי אותי המחשבה מה קורה עם פורצת מלחמה, ואני מכיר את כל התרגולות. אני מניח שדברים השתנו ב-15השנים האחרונות שאני מחוץ לצבא, אבל אני הייתי ישן יותר בשקט שיש חטיבת נ"ט ברמה וב-15 דקות יכולה החטיבה להתייצב בקו. הרי העסק לא נגמר בלהחתים את החי"רניקים על התותחים החדשים. זו לא שאלה פשוטה, וצריך לנתח את תרחיש הייחוס מהרבה בחינות (תועלת מבצעית מול תרחישי ייחוס, עלות הכשרה ושמירת כשירות, אחזקה, לוגיסטיקה) כדי להחליט מהו החימוש המיטבי לחי"ר במתאר כזה. אולי, למשל, "גיל" בכל פלוגה בקו יהיה עדיף? אין ספק שזה לא פשוט ולכן הכוונה היא לחטיבת נ"ט סדירה ומאורגנת. שאגב כמות החי"ר בה דומה יותר לגדוד מאשר לחטיבה. אשר ל"זלדה" החימוש שלה יכלול גם תותח 60 מ"מ גם טילי נ"ט וגם ולא פחות חשוב. מקלעים ומק"כים ללחימה בחי"ר, ואת זה הם יבצעו טוב יותר מאשר טנקים. אגב, אני חושב בכלל שדווקא מול אויב רגלי נגמ"ש חמוש בתותח אטרקטיבי יחסית- כי במתאר כזה החי"ר באמת יכול להסתפק בנגמ"ש הכבד והחמוש שלו, עם מעט טנקים למיקרה שצריך להפיל בית או לפוצץ בונקר עיקש במיוחד. לדעתי המלחמה היבשתית עם סוריה אם תפרוץ ואני בספק, תתחיל בלילה עם התקפות רגליות של קומנדו סורי שיעלה מבתים שלו לאורך הקו, במטרה להשתלט על קו הרמפות, ורק לאחר מכן ינוע השריון הסורי. כך שמקלעי מיניגן, מק"כים 25 מ"מ, 40 מ"מ עם רש"ק נפיץ אויר יהיו חשובים יותר מתותחי הטנקים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 להכשיר כח חי"ר סדיר/קבע ושכח זה יפעיל את רכבי הנ"ט. זה לא נגמ"ש, זהו רק"מ שיכול להתחיל כ"זלדה" עם 4 אנשי צוות

למה הם חי"ר אם הם אנשי צוות של רק"מ שלא נושא חי"ר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 לדעתי לנגמ"ש צריך להיות חימוש שמתאים למשימות של החי"ר שהוא מוביל ולא ללחימה בטנקי/נגמ"שי אוייב

למה אנשי צוות "רק"מ-נ"ט" הם חי"ר אם הם לא מבצעים משימות של חי"ר?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 לחטיבת נ"ט סדירה ומאורגנת. שאגב כמות החי"ר בה דומה יותר לגדוד מאשר לחטיבה

זה לא כמו חטיבת שריון?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אשר ל"זלדה" החימוש שלה יכלול גם תותח 60 מ"מ גם טילי נ"ט וגם ולא פחות חשוב. מקלעים ומק"כים ללחימה בחי"ר, ואת זה הם יבצעו טוב יותר מאשר טנקים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 כך שמקלעי מיניגן, מק"כים 25 מ"מ, 40 מ"מ עם רש"ק נפיץ אויר יהיו חשובים יותר מתותחי הטנקים.

אז על הזלדה שמת: תותח 60 ממ עם תחמושת חץ, טילי נ"ט, תותח 25ממ, מקלר 40 ממ, ומיניגאן?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 לדעתי המלחמה היבשתית עם סוריה ... תתחיל בלילה עם התקפות רגליות של קומנדו סורי

אז למה צריך רכב נ"ט עם תותח 60 ממ ותחמושת חץ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 אבל אני הייתי ישן יותר בשקט שיש חטיבת נ"ט ברמה

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 המלחמה היבשתית עם סוריה אם תפרוץ ואני בספק

אז אתה ישן בשקט או לא?

למה אתה מכניס עובדות לתוך התיאוריה המפותחת כאן?
הבחור התחיל עם "טנק מקלעים" (לפחות ארבעה אשכולות שונים...),
עבר למיניגן, הוסיף מקל"ר, כעת בגר לתותח וטילי נ"ט, ובהמשך ירצה להעלות את הקליבר, להוסיף מיגון, להגביר את כוח המנוע, להקטין את הצוות לארבעה בלבד.
התוצאה: החי"ר שלו ינוע בשדה הקרב על מרכבות!
אז תן לו צ'אנס לגמור להתגבש, ואל תפריע לו עם זוטות כגון היגיון או עובדות.

מודה על הרעיונות אני כבר מתחיל לעבוד על זה, אגב אתה עושה משהו עם ההמשך ל"שר הטבעות"?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 מודה על הרעיונות אני כבר מתחיל לעבוד על זה, אגב אתה עושה משהו עם ההמשך ל"שר הטבעות"?

כן, מכרתי את זכויות ההסרטה, ואני פורש עם הרווחים על מנת להקדיש את כל זמני לפיתוח נגמ"ש באמת רציני עם 17 מקלעים כגיבוי לארבעת צריחי המיניגנים המהווים גיבוי לתותח ה- 140 מ"מ המשמש כרזרבה למטל"ר 290 מ"מ (לשימוש כפול כנשק שטח ומשגר חימוש מונחה מדויק לטווח ארוך, עם משגר טנ"ט מקביל), מערכת לפינוי שדות מוקשים, מזל"ט סיור, ופלוגת חי"ר הפורקת מאחור ומהפתח התחתון המיוחד, זה שליד בית השימוש והז'קוצי, ליד נגרר הקייטרינג. הוא יהיה כמובן אמפיבי ובעל יכולת תעופה למרחקים קצרים, תכונות חמקניות מובנות וריפוד עור מקורי. יהיה לו שריון מרווח, מרוכב, רב שכבתי, מודולארי, ריאקטיבי, אקטיבי, פסיבי ודפרסיבי עם ציפוי טפלון דור ח', וצבע מטאלי עם אחריות לשלוש שנים. אההה, וכמעט שכחתי את מערכת השמע המגניבה, אבל באמת..... (נשלטת גם מההגה וגם מידיות מערכת הירי!).

אשלח לך הזמנה לטכס הגלילה בשבוע הבא.

אני מבין שוילונות המשי נשמרים בסוד?

Oh, I said too much!

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

וחוץ מזה עוד לא ברור סופית אם זה משי בליסטי פנימי, חיצוני או סופי, כי, כפי שכבר העירו כאן - "בליסטיקה זה לא פיסיקה".......

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dror_p למה הם חי"ר אם הם אנשי צוות של רק"מ שלא נושא חי"ר? למה אנשי צוות "רק"מ-נ"ט" הם חי"ר אם הם לא מבצעים משימות של חי"ר? השייכות לחי"ר לא קשורה ליכולת הפריקה שלהם. תחשוב עליהם כעל כוח מסייעים. זה לא כמו חטיבת שריון? מבחינת כח האדם יכול להיות. אז על הזלדה שמת: תותח 60 ממ עם תחמושת חץ, טילי נ"ט, תותח 25ממ, מקלר 40 ממ, ומיניגאן? לא בדיוק, בהחלט 60 מ"מ, אגב יש משהו לא תקין בפגז חץ?, גם טילי נ"ט וגם מקלעים. בטנקים ישנים יותר (ממרכבה 4) יש 3 מאגים, מק"כ, מרגמה 60 מ"מ ותותח 120 מ"מ. מה פסול במספר מקלעים ע"ג רכב הנ"ט? סוג המקלעים זה נושא אחר. אז למה צריך רכב נ"ט עם תותח 60 ממ ותחמושת חץ? מפני שהשריון הסורי, נגמ"שים וטנקים, יגיעו אחרי החי"ר בכל מקרה. אז אתה ישן בשקט או לא? אני ישן בשקט תודה, האם אתה ישן בשקט זו השאלה. האם אתה בטוח שיהיה לנו מספיק זמן של התרעה לפני מלחמה? האם הטנקים שלנו יגיעו בזמן ובכמות מספקת לבלום את הסורים? כבר היינו בסרט הזה אל תאמין לאף אחד, רק לעובדות. חטיבת נ"ט שנמצאת קבוע ברמת הגולן. מקווה שעניתי לשאלותך

אבל אז לא היו מסק"רים עם מערכת ניהול אש שיכולה לפגוע ב-16 טנקים שונים בו זמנית

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 השייכות לחי"ר לא קשורה ליכולת הפריקה שלהם. תחשוב עליהם כעל כוח מסייעים.

מסייעים למי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 מבחינת כח האדם יכול להיות.

ולמה לא מיתר הבחינות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 בטנקים ישנים יותר (ממרכבה 4) יש 3 מאגים, מק"כ, מרגמה 60 מ"מ ותותח 120 מ"מ. מה פסול במספר מקלעים ע"ג רכב הנ"ט? סוג המקלעים זה נושא אחר.

זלדה זה כמו מרכבה? תותח 25ממ זה כמו מרגמה 60 ממ? או אולי כמו מאג?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 מפני שהשריון הסורי, נגמ"שים וטנקים, יגיעו אחרי החי"ר בכל מקרה.

וחטיבה של "זלדות" עם תותחי 60 ממ תעצור את השריון הסורי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי AJ-47 מקווה שעניתי לשאלותך

לצערי לא כיוון שתשובותיך סותרות את עצמן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dror_p [/color] מסייעים למי? לחי"ר, הם לא ת"פ שריון . [/color]ולמה לא מיתר הבחינות? לא רואה אחרות. [/color] [/color]זלדה זה כמו מרכבה? תותח 25ממ זה כמו מרגמה 60 ממ? או אולי כמו מאג? מה הקשר כל רק"מ צריך כלי נשק מסויימים שמתאימים לו ולתפקידו. אגב לא דיברתי על תותח 25 מ"מ אלא על מק"כ 25 מ"מ שאורכו אגב 1 מטר. [/color] וחטיבה של "זלדות" עם תותחי 60 ממ תעצור את השריון הסורי? לא, אבל בקו יהיו בנוסף לחטיבת הזלדות, גם כח חי"ר שמחזיק את המוצבים וגם להם יש, אני מקווה יכולת נ"ט, וגם כוחות טנקים. בחטיבת נ"ט יכולים להיות כ- 1,000 טילי נ"ט, זה לא נחשב בעינייך? כח זה צריך לבלום את הסורים עד שצה"ל יתגייס. [/color] לצערי לא כיוון שתשובותיך סותרות את עצמן. לא מסכים אבל זו זכותך.

אאל"ט אין ח"ש מיוצב סיחרור לתותח ה60 מ"מ - ב"מגן ורומח" של יוסף עברון יש תמונה של ח"ש-חץ וכדור נפיץ שפותחו עבור התותח הזה, וכן תמונות של הנגמ"ש בעל הצריח וכן גם משהו שנראה כמו M-47 שהקנה שלו הוחלף ל60 מ"מ.

בסוף זה נמכר רק לצ'יליאנים להשבחת השרמנים שלהם, לא?

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עבדול אלהזרד אאל"ט אין ח"ש מיוצב סיחרור לתותח ה60 מ"מ - ב"מגן ורומח" של יוסף עברון יש תמונה של ח"ש-חץ וכדור נפיץ שפותחו עבור התותח הזה, וכן תמונות של הנגמ"ש בעל הצריח וכן גם משהו שנראה כמו M-47 שהקנה שלו הוחלף ל60 מ"מ. בסוף זה נמכר רק לצ'יליאנים להשבחת השרמנים שלהם, לא? כן זה נכון והם היו די מרוצים מהביצועים שלו.

בדגש על היו מרוצים. מתישהו בסוף שנות השמונים הם החליפו אותו בלאופרד עם תותח 105 מ"מ רגיל, ועכשיו יש להם גם לאופרד 2.

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

למרות השרמנים הוחלפו הצריחים פורקו שודרגו והורכבו על נגמ"ש (פירניה עד כמה שזכור לי).

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

דווקא במקרים כאלה עדיף להשתמש בתנע ולא באנרגיה

הטל ספק בכל.

אם נניח שהמימדים הקויים של חודרן חץ ל 60 מ"מ (=קוטר החודרן) קטנים רק פי 2 מזה של חודרן ל- 105 מ"מ, אזי ההפרש במסה הוא פי 8. כדי לשמור על אותו תנע בלוע עליו לנוע במהירות גדולה פי 8! לא מעשי בתותח קונבנציונאלי, ניתן להשגה בתותח גז קל, אך לא מעשי מחוץ למעבדה. מ.ש.ל.

זה לא נכון מה שאתה אומר...
מה שחשוב פה זה בליסטיקה סופית, ולא תנע
אתה מנסה לפרוץ לוח מתכת... אז לקוטר של הקליע, למהירות, למשקל, יש משמעות
גם לשיטת החדירה....
כמו שאומרים הגודל לא קובע, אלא מה אתה יודע לעשות איתו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hellfrost זה לא נכון מה שאתה אומר... מה שחשוב פה זה בליסטיקה סופית, ולא תנע אתה מנסה לפרוץ לוח מתכת... אז לקוטר של הקליע, למהירות, למשקל, יש משמעות גם לשיטת החדירה.... כמו שאומרים הגודל לא קובע, אלא מה אתה יודע לעשות איתו

זה לא מספיק לזרוק לי בחזרה מספר מילים. לפני שאתה חולק עלי, אתה מוזמן להציב כמה נתונים השוואתיים במשוואות המתאימות, ולבסס את דבריך........

בוא נצא מנקודת הנחה ששנינו מכירים את המשוואות לתנע ואנרגיה.
אבל מה שקובע פה זה בליסטיקה סופית, לא כמה ג'אוולים אתה מביא לפלטת שריון, משפיע גם משקל החודר, החומר ממנו עשוי, והמבנה שלו, והאורך גם...
אתה לא יכול להשוות בין שני פגזים רק לפי הקוטר שלהם...

בכל זאת, ניסיון אחרון נואש להסביר ברמה הבסיסית ביותר:

בהנחה שפלטת השריון היא אותה הפלטה
בהנחה שמבנה החודרנים, מבחינה גיאומטרית, הוא אותו מבנה
בהנחה שהם עשויים בדיוק מאותם חמרים
בהנחה שתנאי הירי הם אותם תנאים

מה מבדיל ביניהם בעת הפגיעה, פרט לאנרגיה הקינטית שלהם?

כלום מסכים.

בהנחה ששני הפגזים זהים מבחינת מבנה, ההבדל רק בקנה מידה, אז ההבדל הוא רק באנרגיה הקינטית שיש לכל אחד, ובגודל של החור שהוא מנסה לעשות...
אבל בד"כ יש גם הבדל במבנה בגדלים שונים...

כושר חדירה של גוף כלשהו תלוי בלחץ ולא באנרגיה לכן לחץ=כוח/שטח פנים במקרה הזה קוטר.
הלחץ שמפעיל החודרן הוא פונקציה של מסהxמהירות/שטח פנים.
מסה–תלויה בקוטר התותח
מהירות לא
שטח פנים–יחס הפוך לקוטר התותח למעט במקרים של תת קליבר.
האופטימיזציה של כל זה היא כנראה 120מ”מ–עובדה שזה מה שבחרו.

הטל ספק בכל.

התנע הוא המהירות כפול המסה של הגוף ,אם אתה מחפש את הכוח שפועל על הגוף כלומר הכוח שמפעיל את הלחץ אז הוא מוגדר כנגזרת של התנע ואת הנגזרת הזאת צריך לחלק ע"פ שטח החתך.
מצד שני הכוח הזה מבצע עבודה בזמן החדירה והעבודה היא אינטגרל בזמן על הכוח הפועל מרגע תחילת החדירה ועד שהחלק האחרון יוצא מהחומר ,הגודל הזה מוגדר כמתקף וע"י הצבה פשוטה ניתן לראות שלמעשה הוא זהה מבחינה מתמטית לתנע .

עכשו אם נבחן את גבולות האינטגרל נראה בקלות שככל שהחודרן קצר יותר הקטע של האינטגרציה קטן יותר ועל כן אתה זקוק לפחות תנע כדי לחדור את אותו לוח באותם תנאים .
אם נעביר כעט את הבעיה לארבע מימדים (אוו שלושה אים נגדיר שכל החודרנים הם בצורת חץ בעל שטח חתך קבוע סופי וידוע שניתן לחישוב מחוץ למערכת ) נראה שצריך להעביר את האינטגרל לאינטגרל משטחי ופונקצית המתקף תהיה מוגדרת מעל שטח החתך של החודרן .
ככך ששטח החתך גדול יותר ידרש מתקף גדול יותר כדי לבצע את אותה חדירה .

אם נזכור שמהירות תלויה גם כן בזמן אז באופן תאורטי חודרן מהיר יותר זקוק לפחות תנע ,אלא שלמעשה דווקא חודרנים כבדים יותר נוטים לאבד פחות מהירות בזמן החדירה בגלל מומנט התמד גדול יותר ,ולכן רצוי להשתמש בחודרנים כבדים יחסית .

אני חושב שזה מה שרצית לומר

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

עכשו אם נבחן את גבולות האינטגרל נראה בקלות שככל שהחודרן קצר יותר הקטע של האינטגרציה קטן יותר ועל כן אתה זקוק לפחות תנע כדי לחדור את אותו לוח באותם תנאים .

דומני כי החודרן, תפקידו לחדור את השריון, ולא להתחכך בשפתו.
מרגע שהשריון נחדר, הוא אינו מפעיל עוד כוח על החודרן- לכן האינטגרציה בזמן/מרחק היא לאורך השריון ולא לאורך החודרן.

romi4- עבור חודרן תת-קליבר (חץ-מנעל), העלאת קוטר הקנה מאפשרת ללחץ סביר בקנה להביא חודרן במשקל מסוים למהירות גבוהה יותר, עם ביצועים משופרים. מגמת העליה בקטרי התותחים נעצרה, להבנתי משיקולים פרקטיים- אי יכולת טעינה אנושית לפגז ענק, בטן קטנה, וסיום המלחמה הקרה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור אי יכולת טעינה אנושית לפגז ענק, בטן קטנה, וסיום המלחמה הקרה.

צריך להוסיף גם השתכללות והוזלה של טילי הנ"ט, כמו כן את האפשרות לירות טילים כאלה מתותחים חלקי-קדח...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אבל אין מה לעשות תרצה אוו לא תרצה החודרן ימשיך להחכך בשפה גם לאחר החדירה הראשונית .
החיכוח הזה ימשיך לבצע עבודה על שטח החתך הגלילי (לצורך הדיון לפחות ) שהיקף הבסיס שלו
הוא קוטר הפגז PI X והגובה שלו הוא עובי הפלטה הנחדרת (בהנחה שהחדירה היא בניצב כמובן)
מכאן שגם בתופעה הפרזיטית הזאת קוטר הפגז יגדיל את העבודה הנדרשת בצורה ישירה .
הגבולות של האינטגרל הזה יהיו מזמן סיום החדירה הראשונית ועד סוף מעבר החודרן כולו .

אבל בוא נעזוב את החידוד הזה ונדבר על החדירה הראשונית בלבד גם אם גבולות האינטגרל המתוקנים כדברך עדין חודרן בעל חתך קטן יותר ידרש לבצע פחות עבודה כדי לחדור לוח ידוע באותם תנאים מחודרן בעל שטח החתך גדול יותר .

ולגבי הפסקת הגדלת קוטר התותח הסיבה היחידה היא הסיבה האחרונה כי הרי כבר קימים תותחים בקוטר של 125 מ"מ בT72 וצפונה ,קימים תותחים של 152 מ"מ בשרידן וקימים תותחים
חרוקים בעלי תחמושת אחודה בקוטר 160 מ"מ .
אבל כמו שניתן להבין מהאשכול עד כאן הגדלת הגדלת שטח החתך בלחץ נתון דווקא מקטינה את
הכוח שיגרום לתאוצה ואל כן את נדרש להפחית את המסה אם תרצה לשמור על אותה מהירות
כך שהגדלת קוטר התותח דווקא פועלת נגד הביצועים של חודרן קינטי והיא נועדה כדי לאפשר
שיגור של מטענים חלולים גדולים יותר שבהם כושר החדירה הוא ביחס ישר לקוטר המטען .
ועכשו לשאלה היומית אז למה להגדיל את קוטר התותח ולא לבנות פגז תנדאם עם שנים אוו שלושה מטענים חלולים עוקבים ?

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

ציטוט:

כך שהגדלת קוטר התותח דווקא פועלת נגד הביצועים של חודרן קינטי והיא נועדה כדי לאפשר שיגור של מטענים חלולים גדולים יותר שבהם כושר החדירה הוא ביחס ישר לקוטר המטען .

שוב-
- הגדלת קוטר התותח, שמירה על משקל הקליע ושמירה על משקל ההודף תוריד מהירות של קליע בקוטר מלא (כי אותו כוח יתחלק על יותר שטח חתך, וייצור פחות לחץ). ממילא, כדאי לעשות זאת רק אם מוכנים להסתפק בביצועים פחות טובים (נאמר, דומני שתותח 100 מ"מ של BMP3 קל בהרבה מתותח 75 מ"מ ארוך של שרמן)
- הגדלת קוטר התותח, שמירה על משקל הקליע והעלאת משקל ההודף כך שהלחץ המירבי בבית הבליעה יישמר (כלומר, בלי סיבוך מאסיבי של התותח עם כל משמעויות המשקל, אורך חיים, מחיר) תיצור את אותו לחץ בקנה, על יותר שטח --> יותר כוח להאצת הקליע, קליע מהיר יותר. אם הקליע הוא מנעל (רוב המסה בחודרן דק), רוב האנרגיה הקינטית הזו תועבר לחודרן באותו קוטר, שסה"כ יהיה מהיר יותר.

לגבי טענתך לגבי מטענים חלולים- לא ראיתי סימוכין כאלו. להיפך- צבא ארה"ב עבר מפגז חלול M830 בקוטר מלא ל- M830A1 שהוא פגז מנעל, כלומר העדיפו מהירות על כושר חדירה.


אני עדדין סבור שקוטר התותחים עלה בגלל הצורך בחודרנים קינטיים מהירים יותר.

הגדלת מהירות הלוע של המטען החלול לא נעשתה לצורך הגברת החדירה, אלא לצורך הגדלת הטווח והדיוק.

ככל שידוע לי, כדי להפעיל את המטען בפגז חלול ישנה מהירות (כלומר, אנרגיה קינטית) מינימלית שעל הפגז לפגוע בה על משטח. הגברת האנרגיה הזו לא נותנת שום דבר (בעוד הקטנה שלה פשוט תגרום לפגז לא ליזום את המטען) ולכן אין סיבה של ממש להאיץ את מהירות יציאת הפגז מהלוע (שכן החדירה של המטען החלול בפגז כלל לא תלויה במהירות שלו), אלא כדי כמובן להגדיל את הטווח שלו...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אאל"ט קראתי פעם sidebar באחד מגליונות "שריון" בו הוצגה השוואה בין ביצועי תותח 120 מ"מ לתותח נסיוני בקוטר 140 מ"מ - אנסה לאתר אותה בזמן הקרוב בארכיון המצויין שבאתר "יד לשריון" אם ספידי הזריז ומיכאל הידען לא יקדימו אותי...

If I can shoot rabbits then I can shoot fascists

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רס"ר ועכשו לשאלה היומית אז למה להגדיל את קוטר התותח ולא לבנות פגז תנדאם עם שנים אוו שלושה מטענים חלולים עוקבים ? אני חושב שבעתיד נראה יותר פגזים עם מטען חלול וזאת מפני שכושר החדירה לא יורד כתוצאה מהטווח. קיים פגז חדש בארה"ב שנקרא XM-1007 והוא נורה ופגע במטרה בטווח של 8 ק"מ. לפגז זה יש יכולת ביות עצמאית.

מה יעזרו שלושה מטענים חלולים עוקבים? אתה מכיר מיגון ריאקטיבי כפול?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

חדירה גבוהה יותר של פלדה .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

לאו דווקא. אני דיי בטוח שבמקום 2 מטענים חלולים מתוך ה-3 (כאשר אחד נועד ליזימת המיגון הריאקטיבי) ניתן לעשות מטען אחד וגדול יותר, שיהיה הרבה יותר אפקטיבי מ-2 קטנים... לשיטתך, אם למשל אני אשים בתוך פגז 20 מטענים חלולים קטנים, אני בוודאי אוכל לחדור כל עובי של מיגון בעולם...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מה שאני אומר שבמקום הגדלת קוטר המטען שמחייב הגדלה של התותח על כל המשתמע מכך
אפשר לעשות את מה שעושים בטילים וליצר מטען טנדאם -נכון במקור נועד להתגברות על מיגון ראקטיבי אבל גם ובנוסף מאפשר חדירה של יותר שריון מאשר מטען אחד בקוטר נתון .
דוגמה : טיל מילאן 1 חודר כ500 מ"מ פלדה מילאן 2 עם מטען טאנדם 800 מ"מ
רקט RPG מטען בקוטר 85 מ"מ חודרת כ425 מ"מ פלדה מטען טנדם בגרסאות מתקדמות
כ700 .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

אני לא חושב כך. רש"ק טאנדם נועד רק כדי לחדור מיגון ריאקטיבי ולפגוע בפלדה של הטנק. אם תירה טיל/פגז עם רש"ק טאנדם על טנק לא ממוגן במיגון ריאקטיבי, סתם "בזבזת" רש"ק שהרי סביר להניח שהמטען הראשון כבר יחדור את השיריון, והליינר מהמטען השני סתם יתפזר בחלל הטנק...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ידידי אם לא הבנתה עדין זה בדיוק מה שאני רוצה מלינר מתכת בחום של כמה אלפי מעלות שיתפזר
כמה שיותר בתוך תא הלחימה -זה בדיוק האפקט של מטען חלול .
הבעיה היא לא מה קורה אם הטנק נחדר מהמטען הראשון השאלה היא מה קורה אם לא ?

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

אם הטנק לא נחדר מהמטען הראשון, אתה בעצם מראה שאתה עובד לפי קונספציה שגויה - תגרום לטנק להיחדר כמה שיותר מהר. אם המטען לא חודר אותו (שוב, אם יוצאים מנק' הנחה שאין לטנק מיגון ריאקטיבי), זה לא נכון לשים מאחוריו עוד מטען חלול - אלא הרבה יותר נכון ורציונלי פשוט להגדיל את המטען מלכתחילה. ולשם כך הליינר ש"יתפזר בתא הלחימה" יכול להיות מלכתחילה הליינר הראשון והיחיד בפגז/טיל...
זה שיש לך פטיש ביד לא אומר שכל בעיה היא מסמר...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ואיך בדיוק "תגדיל את המטען" אם אתה חסום בקוטר?
מסתבר שיש דבר כזה.. בסין?!

ציטוט:

BK-27 HEAT round offers a triple-shaped charge warhead and increased penetration against conventional armors and ERA

פשוט תעשה שגודל המטען יהיה בגודל שני המטענים יחדיו - במקום 2 מטענים של 10 ס"מ נניח, תעשה מטען אחד בגודל 20 ס"מ.
אין לי מושג מה הסינים רוצים להשיג עם 3 מטענים חלולים עוקבים

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ואיך תבנה פגז 120 מ"מ עם מטען חלול בקוטר 200 מ"מ?! תיבנה מטען מתקפל שנפתח תו"כ מעוף?!

לא, אני מתכוון לאורך (או עומק) הפגז/טיל - לא קוטר
למען האמת, אני לא יודע מה היחס בין קוטר מטען חלול לחדירות שלו. האם עדיף ליצור מטען עם עומק גדול יותר, או קוטר גדול יותר, כדי לחדור טנק?
אני מניח שהזוית האופטימלית בבסיס הקונוס של המטען היא 45 מעלות, השאלה עד כמה ניתן לשחק איתה לכאן ולכאן...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מקובל להניח שכושר החדירה של מטען חלול יחסי לקוטרו.

ציטוט:

In modern military applications, a Munroe-effect shaped-charge warhead can be expected to penetrate solid steel armor of thickness equal to 150–250% of the warhead diameter

תודה, לא הייתי מודע לכך. אם כך, נניח ונשים 10 מטענים חלולים עוקבים בתוך טיל נ"ט - נניח קורנט - במקום ה-2 הקיימים בו כיום, נשפר את החדירות שלו?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

חזרנו לנקודת המוצא:
פגז מוגבל לקוטר הקנה
טיל כניראה שפשוט יותר לתכנן בקוטר גדול יותר, עם 2 רש"קים עוקבים לחדירת מיגון ריאקטיבי. עובדה שאין טילי נ"ט עם 3 רש"קים ומעלה. לפחות לידיעתי

יש מעין ררנ"טים לטנקים?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

יש יחס אופטמלי בין קוטר הבסיס (כמעט כקוטר הפגז ,מינוס מעטפת ) להבין הגובה של החרוט שבו
תקבל ביצועים אופטימלים .
לכן אי אפשר לשחק עם המימדים הפיזים .
מצד שני ניתן לשפר מטען חלול בקוטר X לחדור יותר ע"י שינוי סוג חומר הנפץ בפגז לרוב העסק יקר
ולא כדאי .

פעם היתי סמל ראשון אבל נתקע לי החשבון ....

מטען חלול.

כאשר מטען חלול פוגע בטנק, המרעום שבראש המטען מפעיל את חומר הנפץ בפצצה. הפיצוץ מתיך את ה"ליינר" והופך אותו לנוזל מתכתי בטמפרטורה של אלפי מעלות שנקרא "פלזמה גט". כאשר"הפלזמה גט פוגע בשריון, הוא מתיך את הנקודה שבה הוא פגע, חודר לטנק ואחריו כל הגזים שנוצרו בפיצוץ.

עם נבחן את הר.פי.גי. לדוגמא, אזי נבחין בקונוס הקידמי שמצוי בראש הפצצה. החלק העליון של הקונוס שנקרא STAND OFF אחראי ליזימת חומר הנפץ במרחק האופטימלי משריון הטנק ומרחק זה הינו פונקציה של קוטר המטען. הקונוס התחתון מצופה ב"ליינר", בדרך כלל נחושת, ובתוכו מותקן חומר הנפץ. כאשר חומר הנפץ מתפוצץ הליינר נמשך החוצה ונע לפני גל הפיצוץ של חומר הנפץ.

על מנת שכל זה יקרה צריך להבטיח מספר תנאים והם:

1. הרקטה צריכה להיות מיוצבת ע"י סנפירים בזמן מעופה ולא ע"י סחרור. הסיבה, שסחרור הפגז יגרום לכח הצנטריפוגלי לפזר את ה"פלסמה גט" ולהקטין את יכולתה לחדור את השריון.

2. הפגז צריך להיות עם מיתקן הפעלה שנקרא STAND OFF שיבטיח את הפעלת המטען במרחק האופטימלי מהשריון. יחידת ההפעלה יכולה להיות כדוגמת הקונוס הקידמי בר.פי.גי או מוט קטן בפגז טנקים למשל.

מיגון ריאקטיבי.

ב-1982 צה"ל הראה לעולם כולו כמה שהוא חכם והציג את קופסאות המיגון הריאקטבי ה"בלטנים" בזמן ההוא.

קופסאות אלו בנויות משני לוחות שריון ובניהם חומר נפץ. (כמו סנדוויץ) קופסאות אלו עטפו את הטנק בכל נקודה שאפשר.

כאשר מטען חלול פוגע בקופסא הטמפרטורה של ה"פלזמה גט" תפעיל את הקופסא. מה שלמעשה קורה במצב זה, שפיצוץ החומר נפץ מקפיץ את שתי הלוחות של הקופסא, בדומה למה שניתן לפעמים לראות ע"ג צמיג שנוצרת בו מעין בליטה קטנה.

ההקפצה של הלוח הקידמי מעיפה ומפזרת את ה"פלזמה גט" והיא מאבדת את כוחה לחדור את הטנק. בפגז חלול עם מטען כפול, הרש"ק הקדמי הינו קטן, ותפקידו רק להפעיל את המיגון הריאקטיבי, ואילו המטען השני שמופעל קצת אחרי הראשון, הוא הגדול יותר וה"פלזמה גט" שלו תעבור ללא פגע את המיגון הראקטיבי שכבר הופעל, ותפגע בשריון הטנק.

hellforst הכנסת גורמים מספר לימוד שלא שייכים למציאות.
האמת היא שזה הרבה יותר פשוט. אם נניח שמהנדסי תע"ש עשו כמיטב יכולתם
בתכנון ובבחירת החומרים אז המקום היחידי לשיפור הוא האנרגיה הקינטית וזה גם נושא
הדיון.

אתה צודק כי בליסטיקה זה לא פיזיקה...