על שהותו באוניברסיטת הארוורד ועל ההבדלים התהומיים בינם לביננו.
שווה קריאה.

http://www.gplanet.co.il/prodetails...asp?pro_id=1107

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

אני חושב שהרווארד עשתה בצדק את השם שלה
כי עפ"י דבריו של ד"ר בכור לשם באים ללמוד שלא כמו אצלנו שבאים כדי להוציא תואר ברוב המוסדות.
בד"כ האוניברסיטאות אצלנו עולות לכותרות בזמן הפגנות פוליטיות ושביתות
אני חושב שהשליחות שלי,שלך ושל כל מנהלי פורום סטודנטים ברשת היא להביא את הצדדים האחרים.
אני זוכר בזמנו איזה צעקות קמו שרצו ללמד כאן בארץ הקודש חוג למנהל עסקים באנגלית (השם ישמור!)
אז נכון,זה אמנם קשה יותר אבל כאמור-מי שבא ללמוד יתמודד ויתמודד בהצלחה
וגם אם לומדים בעברית עדיין מובטחת רשומת מאמרים באנגלית כדי לא להתחמק מלהכיר את המושגים
אז מי שבאמת קורא יצליח
דבר נוסף-תנאי קבלה
כפי שד"ר בכור ציין: שם אין כזה דבר שאתה הבן של המרצה הבכיר ולכן תקבל פרוטקציה
ואולי זאת הסיבה לבריחת המוחות
מי שרוצה ללמוד יעשה את זה במוסדות כמו הטכניון ו/או בחו"ל
אנחנו נמשיך לצחוק עליהם שהאישה היחידה שהם יראו לאורך התואר זה את אמא שתפנק אותם במרק.
כאלה אנחנו-ישראלים

אני לא חושב שצריך לייחס לזה יותר מדי חשיבות.
הארוורד בנתה את השם שלה לאורך זמן כאוניברסיטה "מיוחסת", והיא מתייחסת לעצמה כעילית - וכך גם מתנהלת. להרוורד לא יהיו לעולם בעיות של גיוס סטודנטים, ללא קשר לשכר הלימוד שהיא דורשת, ולכן גם ההתיחסות של הסטודנטים לכך. אני לא הייתי מקיש על כך על מרבית האוניברסיטאות.
מעבר לכך כדאי דווקא לקרוא בין השורות:
1. המצב באקדמיה בארה"ב גם הוא אינו מזהיר. פחות ופחות אמריקאים מוכנים להשקיע בלימודים של תחומים הדורשים לימוד ארוך ומתגמלים מעט - רפואה, מחקר מדעי וכיוב'. כרגע ממלאים את השורות אנשים מהמזרח - אלה מנצלים את הלימודים להשארות בארה"ב אך למזלם של האמריקאים - גם להשארות קבע בארה"ב, ובכך ממשיכים את היכולת המחקרית שלהם. בסופו של דבר איזה אמריקאי יסכים להשתכר מקסימום 3600 דולר לחודש אחרי שהשקיע 10 שנים ויותר במחקר, בפוסט דוקטורט שלו?
2. אני מסכים להערה לגבי התרבות והשימור של מחלקות לא "יצרניות" באוניברסיטאות גדולות.
3. הבעיה בארץ היא כפולה - יש צמצום תקציבי מחקר אוניברסטאי וצמצום תקנים, יחד עם עויינות לחוקרים מכל הסוגים. מי שכותב שמשכורות מרצים הינן מוגזמות, תורם בצורה ישירה לדבר.

מי שחונק את האוניברסיטאות ומחקר בארץ הוא משרד האוצר וחברי הכנסת.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כל זמן שהמוסדות לא פותחים את התקציב שלהם לבקרה חיצונית, קשה לומר שהאשמה במשרד האוצר וחברי הכנסת.

אני לא מכיר יותר מדי מוסדות אוניברסטאיים בארה"ב או אוסטרליה שנתונים לבקרה תקציבית של משרד התקציבים (גם של המדינה גם הפדרלית).
ישנה מדידות (בשורוק) של תוצאות, וביחס להשקעה הכספית, אנחנו עדיין במצב לא רע (לא להרבה זמן אבל).
הבעיה היא לא בקרה חיצונית - היא רק תירוץ להחניק את המחקר האקדמי (וכן, אני מכיר יותר מדי טוב את השחיתות בעברית, לדוגמה).
הטיעון של האוצר כאילו מבזבזים כספי ציבור הוא שטות מוחלטת. אם יש לאוצר בעיה עם הבירוקרטיה האוניברסטאית הרי שהוא בקלות רבה יכול למצוא מסלול עוקף מנהלה - הגברה של תקציב מלגות המחקר של מדינת ישראל דרך המדען הראשי ומשרד החינוך. החוקרים יוכלו להתמודד על תקציבים מוגברים ישירות מול המדינה ועם מעט נגיעה לממשלה - וצריך להבין שזה החמצן הנדרש למחקר בארץ.
אותו כנ"ל לגבי אוניברסיטאות נוספות, ויותר מזה, מכוני מחקר. האוניברסיטאות בארץ כבר פולטות מספיק בוגרים. מה שצריך הוא מכוני מחקר כמו וייצמן שיגבירו את התוצר המחקרי בארץ ויאפשרו חזרה של חוקרים טובים שמקבלים הרבה כסף וכבוד בחו"ל וגם יוצרים כסף וכבוד למדינות המארחות שלהם.

מה שאני מצפה מחברי הכנסת הוא שונה לגמרי - יש צורך לבנות חקיקה הקשורה למערכת האוניברסיטאית שתוודא שהמחקר בארץ לא "ימות", גם בעיתות משברים כלכליים. מדובר כאן על עבודה לטווח ארוך שככלל אינה חביבה על נבחרינו, אבל הם יאלצו לקחת את העניין בידיים או לשאת באשמת התנוונות המדע והמחקר בארץ.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לא, לא קשה.
כשמקצצים בתקציבים להשכלה הגבוהה, בעצם יש פשרה על רמת ההשכלה הגבוהה בארץ.
אם היום אנו רואים זוכי נובל ישראלים - אני לא רוצה להיות נביאת זעם, אבל עם רמת ההשקעה של המדינה במוסדות
מחקר ותלמידי מחקר, עם צמצום התקנים וצמצום התכנים, הסיכוי שבעוד 30-40 שנה יצאו מכאן זוכי נובל הולך
ומצטמצם. אני יודעת כמה מקבלים אנשי סגל אקדמי. הם אמנם לא סובלים ולא רעבים ללחם, אבל הדבר האחרון
שניתן להגיד הוא שהמשכורות שלהם מנופחות. אדם במעמד מקביל במגזר הפרטי היה יכול לשלש את משכורתם.
עם כל זה עדיין לא דיברנו על הקיצוצים במלגות לתלמידי מחקר, הקיצוצים בגראנטים של המדינה, קיצוצים
תקציביים שמוכתבים מהכנסת והאוצר וגורמים לשימוש בציוד מיושן יותר ויעיל פחות (מאד משמעותי במס'
תחומים) והעסקת יותר ויותר מורים מן החוץ תו"כ קיצוץ בתקנים - מה שאומר שלתלמיד מחקר בארץ האופק
האקדמי די חסום. הסיכוי להשתלב במוסד זה או אחר כסגל אקדמי שואף ל-0. הרבה מאד מזה תלוי בקיצוצים
החוזרים ונשנים שמנהיג האוצר בשנים האחרונות על תקציבי המוסדות.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20