כן, בעוד יומיים יסתיים העשור הראשון של המילניום. איפה אתם הייתם לפני עשור? מה השתנה בחיים שלכם? מה ההישג הכי גדול? האכזבה, הכשלון? אילו החלטות טובות ורעות קיבלתם? בקיצור, כל מה שאתם יכולים לספר על עשר השנים האחרונות יתקבל פה בברכה.

ומכיוון שכך הזכרון כבר לא משהו ולכן אני לא זוכר מה היה 10 שנים קודם (שלא לדבר על לפני שבועיים)

מה יש לסכם? כמו שרומק החכם אמר, אנחנו יותר זקנים בלבד.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

בוא נראה....
בעשור הקודם עוד הייתה לי בת מצווה, אז אני משערת שעכשיו אני כבר זקנה טילים, סנילית, לא רואה בעין אחת, והולכת עם מקל...
אבל מי יודע- אולי בעשור הבא ימצאו את מעיין הנעורים?

חוץ מזה, העשור הנוכחי היה סבבה והכל

ועם יד אחת לא מתפקדת.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

דווקא היא יותר בסדר...
שאר הגוף כואב, אבל נו מילאאאאא...

וגם זה- עדיף שישאירו מתחת לאיזה מערה במקום חשוך....

ככה זה כשמחליפים קידומת?לא נשארות בכלל אנרגיות חי-יו בי-יות?..

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

למה להיות חיובי?
אפילו אם תלך לקופת חולים ויגידו לך שזה חיובי אז ההרגשה שלך כצפוי תהיה שלילית

נקודה למחשבה:בבדיקות רפואיות,לא כל מה שחיובי-חיובי.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

סיימתי בית ספר,עשיתי צבא,עבדתי,למדתי קצת באוניברסיטה,ועוד פעם עבדתי.התחלתי להתגלח,החכמתי.לא היו אכזבות משמעותיות,אולי הישגים,כן.
וזה רק הולך ומשתפר.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

רומק ולינוקס די לבאס את האשכול, זה לא אשכול המירמורים של העשור - עשר שנים עברו ספרו מה היה... נו...

שי.שי, פתיחה משעשעת תפרטי מה זה "סבבה" בבקשה.

אז בואו נראה,
את העשור פתחתי בצבא כשהפלוגה שלי סגרה רבעו"ש בבסיס לאחר ההשבעה, מה יותר מבאס מזה?!
אז כמו שהבנתם את תחילת העשור העברתי בשרות צבאי שעמד בסימן היציאה מלבנון והאיתיפאדה השנייה, עוד הספקתי להיות בלבנון לפני הנסיגה ובעזה בתחילת האינתיפאדה, חלקי לא נפקד גם בחומת מגן...

זה היה העשור שבו נראה לי שבאמת התאהבתי חזק במישהי (חוץ מהשטויות בתיכון...) והשורות: "בשביל כוס קפה איתך, הייתי שם גם אלף דולר" בפרט, והשיר של שלמה ארצי בכלל, מתארים כל כך יפה את כל העניין הזה...

זה היה עשור שבו הצבתי לעצמי אתגרים לימודיים לא פשוטים בשבילי אז, כמו שיפור בגרויות, ציון פסיכומטרי גבוה ותואר לא קל - אז הבגרויות שיפרתי, ציון פסיכומטרי גבוה לבסוף השגתי, ואת התואר אני מקווה לסיים בטוב בשנה הזאת.
אתגר נוסף שהיה ועדיין, הוא להמשיך לעבוד במשרה מלאה (אך מאוד מתחשבת) במקביל לכל הלימודים...

עשור של עליות ומורדות, תקוות ואכזבות (אחת לא פשוטה), תקופות של כיף ותקופות של שבי"זות,
עשור שבו גיליתי שכמעט הכל אפשרי וששום דבר לא יכול לעצור את הרצון שלכם (כמעט...)

עשור שנפתח במשפט של הסמ"ח שלי, ש-"חברים לא נמדדים בזמנים נוחים של כיף וסבבה, של לחלק כיףכיף באוטובוס ביום שישי של יציאה הביתה", אלא חברים נמדדים ברגעים שקשה, בתקופות לוחצות, בזמנים שהם צריכים לתת מעצמם לאחרים גם כשזה בא על חשבונם, עשור שהמשיך והוכיח כמה המשפט הזה נכון לכל התחומים בחיים, לחברים ואלו שרק נחשבו לחברים, לאנשים בעבודה ולבני משפחה.
אילו הוא רק ידע כמה המשפט הזה נכון...

שיהיה לכולכם ולכולכן עשור טיפשעשרה נפלא - רק בשורות טובות!

[אם אני אזכר בעוד דברים, אני אכתוב בהמשך]

הכרתי את שי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שפני זה לא אשכול המירמורים של העשור

הוא התכוון אלי..

הו בייבי
(אני מתעלמת מזה שלא באמת התכוונת אליי)

בצד של ההישגים:
הספקתי לסיים תואר במדעי המחשב. אמנם רק באוניברסיטה הפתוחה, אבל בכל זאת תואר.
שני מקומות עבודה רציניים: אחד במשך שנה וחצי והנוכחי במשך חמש שנים. היו בדרך עוד כמה עבודות זמניות שאין טעם בכלל להרחיב עליהן את הדיבור.
יצאתי מהבית ויש לי את הפינה הפרטית שלי: הכי כיף בעולם, ובלי ספק זהו ההישג הכי גדול של העשור.

בצד של הכשלונות והאכזבות:
ניסיון נוסף וכושל להוציא רישיון נהיגה, שהסתיים במפח נפש.
לא הצלחתי למצוא את אהבת חיי, אבל משום מה, הנושא של הזוגיות פחות מעסיק אותי מאז שאני בדירה משלי.

אבל הדבר הכי חשוב שקרה לי בעשור הזה זה תהליך פנימי מאד חזק וכואב שעברתי. בהדרגה הצלחתי לחשוף פיסות מידע קטנות על העבר הלא מוכר שלי. בתחילת הדרך, הייתי די המומה ומלאת זעם על מה שהוסתר ממני במהלך השנים. לאט לאט למדתי להתחבר לעצמי, והגעתי להבנה שאת העבר כבר אי אפשר לשנות. את המעגל סגרתי לפני כחודש, כשחשפתי את עצמי בצורה די אינטימית בתוכנית טלווויזיה.

לסיכום: זה היה עשור של התפקחות והתבגרות מהירה. עדיין יש לי הרבה דברים ללמוד והרבה מאד חוויות לצבור. מחכה בקוצר רוח לראות מה יביא איתו העשור הבא.