|
15-12-2005, 08:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.11.01
הודעות: 10,760
|
|
קצרים
"עם לבן גרתי" (לב, ה)
פעם אחת נזדמן לו לבעש"ט להיות בבית נוכרי, והיה באותו בית אליל של עבודה זרה. כשיצא מהבית, היה שרוי בשמחה גדולה,ואמר לתלמידיו: אני שמח מאוד, שבשעה אחת קיימתי כל התורה כולה,כי עבודה זרה דינה כדבר מאוס, ואסור להרהר בדברי תורה במקום המטונף, ומה ששמרתי מחשבתי מלהרהר בשום דבר מדברי תורה נחשב לי כאילו קיימתי כל התורה
ואמר על זה הצדיק ר’ דוד מדינוב ז"ל: לכאורה הפסוק "עם לבן גרתי", לפי פירוש רש"י "ותרי"ג מצוות שמרתי", אינו מובן: הלא כמה מצוות הן תלויות בארץ, שלא היה יכול יעקב לקיימן! שהרי לבן גר בחו"ל. . אולם לפי המעשה של הבעש"ט ניחא: גם כאן,בבית לבן, היה מלא הבית תרפים וגלגולים,וכשנכנס יעקב לבית לבן הוכרח לשמור מחשבתו מלהרהר שם בשום עניין מדברי תורה, ודבר זה נחשב לו כאילו קיים כל התורה.(אמרי חן)
''וירא יעקב מאוד ויצר לו וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו'' (לב)
"וישלח יעקב מלאכים לפניו" רמז לצדיק ירא ה' שעסק בתורה וקיים מצוות ומעשים טובים ונבראו מלאכים מהמצוות שקיים, הרי ביום פטירתו הוא שולחם כדורון לפניו, ככתוב 'והלך לפניך צדקך', "אל עשיו אחיו", דהיינו נגד טענות היצר-הרע שמתדמה לאדם כאחיו. וכל אחד חושב שהוא אוהבו והצדיק כדי להיפרד ממנו סבל בחייו צער גדול כמו שנאמר: ''וירא יעקב מאוד ויצר לו''.
''הצילני נא מיד אחי, מיד עשו'' (לב, יב)
חכמי ישראל עומדים על כפל-הלשון בפסוק זה: ''מיד אחי, מיד עשיו''. רש''י מפרש: ''מיד אחי - שאינו נוהג עמי כאח, אלא כעשיו הרשע''. ויש המוצאים כאן רמז לשתי השיטות, שבהן נוקטים שונאי ישראל במלחמתם ביהודים: א) רדיפות גלויות, עד כדי נסיונות של רצח והשמדה; ב) העמדת פני ידידים ואוהבים, תוך כדי חתירה מבפנים.
משום כך מבקש יעקב ערב הפגישה הגורלית עם אחיו העוין בקשה כפולה מאת ה':
א) ''הצילני נא מיד אחי'' - הצל אותי משונאים, המעמידים בערמתם פני אח ואוהב, אולם חותרים נגדי בסתר. ב) ''הצילני נא מיד עשיו'' - הצל אותי משונאים, המניפים בגלוי דגל שנאת ישראל.
"לא יעקב יאמר עוד שמך, כי-אם ישראל" (לב, כט)
למה הוחלף שמו של יעקב?
שני השמות הללו, יעקב וישראל, הם גם השמות של כללות העם היהודי. לפעמים נקרא העם היהודי בשם יעקב ולפעמים הוא נקרא ישראל.
* בן ועבד : מוסבר בתורת החסידות, כי שני השמות יעקב וישראל מסמלים שתי דרגות כלליות של עם-ישראל. יש מצב בעם-ישראל שאז הוא מכונה 'עבד ה'', וישנו מצב שבו הוא מכונה 'בן'. כשעם-ישראל הוא בדרגת 'עבד' בלבד, הוא נקרא 'יעקב', כפי שנאמר (ישעיה מ''ד, א') ''ועתה שמע יעקב עבדי''; וכאשר הוא מתעלה לדרגת 'בן', הוא נקרא 'ישראל', ככתוב: ''בני בכורי ישראל'' (שמות ד' כ''ב).
ההבדל בין בן לעבד ברור למדי. כשבן ממלא את רצון אביו, הוא עושה זאת בשמחה, באהבה ובעונג.לעומת זאת, העבד לא תמיד רוצה למלא את ציוויי אדונו ולעיתים קרובות הוא ממלא את ציווייו רק מתוך הכרח וחוסר ברירה.
* שמחה ועונג: שני המצבים הללו קיימים גם בעבודת-ה'. יהודי יכול ללמוד תורה, להתפלל, לקיים מצוות ולעבוד את בוראו מתוך שמחה ועונג, כמו 'בן'; והוא יכול לעשות כל זאת מתוך הכרח וחוסר ברירה, כמו 'עבד'.
וזו המעלה של 'ישראל' על 'יעקב': כשיהודי עומד בדרגת 'ישראל' הוא רץ בשמחה לעבוד את ה' ואין לו שום מלחמות פנימיות עם יצר הרע בענין זה; ואילו כשהוא נמצא בדרגת 'יעקב' פירוש הדבר, שיצרו אינו מתלהב יתר על המידה מעבודת ה' ועליו להילחם עמו ולגבור עליו, ובשל כך הוא עובד לפעמים את בוראו רק מתוך קבלת עול.
* לא להתייאש: מובן מאליו, דרגת 'ישראל' היא השלמות שאליה עלינו לחתור, אולם אי-אפשר להגיע לכך מבלי לעבור תחילה את שלב ה'יעקב'. במילים אחרות: כשיהודי מתלונן שקשה לו לעבוד את ה' ושלא תמיד מתחשק לו לקיים את התורה ומצוותיה – עליו לדעת, שזה מצב טבעי של תחילת הדרך. לא בבת-אחת יכול האדם לסלק מתוכו את היצר-הרע ולהפוך את רצון ה' לרצונו-הוא.
בהתחלה (גם אם התחלה זו נמשכת שנים) יצר הרע מתנגד, נלחם, מנסה להפריע, אך כשעומדים מולו בעקביות ובעקשנות ומבלי להתייאש – מצליחים לגבור עליו ולהגיע למצב שבו חיי התורה והמצוות הופכים לעונג ולדבר שהאדם רץ אחריו בשמחה
וזו הסיבה לכך, שגם לאחר שקיבל יעקב אבינו את השם ישראל, עדיין הוא נקרא בשם יעקב (ולא כאברהם אבינו, ששמו הקודם 'אברם' נתבטל לגמרי), שכן אף על-פי שדרגת 'ישראל' נעלית יותר, עדיין יש צורך בדרגת 'יעקב' כדי להגיע אליה.
_____________________________________
שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק
|
|