המלחמה באוקראינה עוררה בי מחשבה מטרידה בקשר למערכת ההגנה מטילים כגון כיפת ברזל. הטווחים בישראל די קצרים ויתכן שהקונספט של כיפת ברזל הגיע לקיצו. מה יגן על סוללה כזו אם מעזה ישלחו לכיוונה רחפנים קטנים חמושים שמספיקה פגיעה במכמ כדי לנטרל את הסוללה. רחפן לא טס במסלול בלסטי והוא מתמרן ומגיע איך שהוא רוצה.

מול עזה, שסביבה קו המגע הוא סטאטי- יספיקו לרוב אמצעים סטאטיים- מערכות ל"א ומודיעין, שאוטמות באופן די הרמטי את גבול הרצועה. מה גם שכוון האיום ידוע. רחפנים "מסחריים" פגיעים מאוד לל"א והטווח שלהם לא עולה על קילומטרים בודדים. אני לא חושב שסוללות "כיפת ברזל" ממוקמות כ"כ קרוב לקו המגע. העובדה שבתקשורת מפרסמים לעתים רחוקות על נסיונות חדירה של רחפנים לשטחנו- מעיד שהרוב המוחלט לא מצליח לחצות אפילו את קו הגבול. אחרת זה כבר לא היה חדשות :-).
לעומת זאת הרחפנים בתקן צבאי מצריכים בסיס טכנולוגי שאני לא בטוח שקיים ברצועה (אולי יש הברחת טכנולוגיה איראנית?). כמו כן, הם גדולים יותר, אם ברצונם לחדור לעומק שטחנו- כך שגילויים קל יותר. אם כוונתך לכטב"מים כגון שאהד 136- הרי ששיגורם מצריך תשתיות גדוליות יחסית שיותר קל לזהותן ולהשמידן מראש. על כאלה צה"ל מוכן אפילו "לבזבז" טילי א"א.
הנוושא שעליו צה"ל צריך לשים דגש, הוא התמודדות עם רחפנים/ חימוש משוטט במסגרת מתמרנות. כיוון שהתחום חדש יחסית, והצבא טרם נתקל בבעיה באופן מעשי- המערכת גוררת רגליים. כל מערך הנ"מ הטאקטי חייב לקום לתחיה לאחר סגירתו ב 2006. יש לקוות ש "מגן גדעון" אכן יבשיל לכלל מערכת מבצעית בעתיד הנראה לעין. ואם עוד יצליחו לדחוס יחד מערכת לייזר ניידת על אותה פלטפורמה נושאת טילים- זאת תהיה פריצת דרך עולמית (אני מפנטז ) השאלה היא מתי המערכת תהפוך מבצעית? מערכת קרן ברזל לא ניראית בינתיים ניידת במיוחד ומזכירה יותר מכולת סמיטריילר.....

אני מפנטז דווקא על הכיוון ההפוך- הוספת מכ"מ לכלי עם עמדת קטלנית,
או מוד קרקע-אויר למכ"מ של "מעיל רוח". יכולים להיות לך בגיזרה עשרות כלים עם יכולת הגנה, במקום בודדים.

השאלה היא האם נסמוך על מילואימניק היפוטתי להבדיל בין כטב"מ צה"לי לאויב, ולהבחין בגבולות גיזרה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי cen המלחמה באוקראינה עוררה בי מחשבה מטרידה בקשר למערכת ההגנה מטילים כגון כיפת ברזל. הטווחים בישראל די קצרים ויתכן שהקונספט של כיפת ברזל הגיע לקיצו. מה יגן על סוללה כזו אם מעזה ישלחו לכיוונה רחפנים קטנים חמושים שמספיקה פגיעה במכמ כדי לנטרל את הסוללה. רחפן לא טס במסלול בלסטי והוא מתמרן ומגיע איך שהוא רוצה.

מה שעשוי להיות יותר בעייתי - זה רחפן עם מכ"ם פאסיבי - שמתביית על אלומת המכ"ם

אכן לוחמה אלקטרונית היא הפתרון העדיף ל-99.9% מהאיומים כיום בדמות רחפנים ודומיהם כי בינתיים כמעט כולם תלויים בתקשורת חיצונית עם המפעיל ונעזרים בניווט לוויני. עם זאת בהסתכלות על העתיד (הקרוב) זה יכול להשתנות עם הופעתם של ערכות ניווט והתבייתות על מטרה שאינן מצריכות התערבות של מפעיל, לדוגמא זיהוי מטרה אוטונומי באמצעות חיישן EO שקיים היום במערכות נשק יותר מורכבות כמו ספייס (או מכ"ם כמו של הברימסטון) והמזעור שלהם לאיזשהו נשק מעופף בגדלים שאנחנו מדברים עליהם בלתי נמנע.

אם מסתכלים על אמצעי הנגד שבפיתוח היום, הטכנלוגיה הכי מרשימה שראיתי היא HPM - "תותחים אלקטרומגנטיים" שהפיתוח המוביל מביניהם הוא leonidas של חברת epirus שהם משתמשים באנטנת AESA שמשדרת גלי מיקרוגל בעוצמות גבוהות:


לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן...
גם לייזרים הם פתרון רלוונטי, אך היתרון הגדול של ליאונדיס הוא שהוא יכול "להכות" נפח אווירי רחב ולפגוע בכל האיומים הנמצאים בו כמעט בו-זמנית (בעקרון באותה זריזות שמכ"מ AESA שולח אלומות) בעוד שתותח לייזר יחיד יכול להתמודד עם מטרה אחד בכל רגע נתון.

נושא מורכב מאוד ואני מקווה שצה"ל מתכונן לשימוש מאסיבי של אויבינו בכטב"מים כמעט כפי שאנחנו עושים. התגוננות מהמימד האווירי זה משהו שצה"ל לא נאלץ לעשות כבר עשרות שנים.


מעבר למעטפת ל"א וכיסוי חיל אוויר, מעניין מה אפשר לעשות בתוך המסגרת של פלוגת חי"ר/שריון /תותחנים שכעת מתמרנת או פורסת או נמצאת בחניון/מגננים.


העקרונות לא השתנו - תנועה מבצעית ובתנאי לילה, לא להתמקם יותר מדי זמן במקום אחד עד כמה שאפשר, הסוואה והטעייה עד כמה שאפשר כדי לשבש את עבודת יכולת מפעיל הכטב"מ לזהות, לתקוף ולפגוע.
Shoot and Scoot יכול לעבוד למערכי ארטילריה מסויימים, אולי פחות למסגרות מתמרנות שמפרקות עכשיו יעד או לסוללה פרוסה
מאמצי הטעייה כדי למשוך את מרבית תשומת הלב של האויב לגזרה א' ולהוריד את הסיכון בגזרה ב' שבה המאמץ העיקרי...

בכל מקרה זה איום שצריך מודעות אליו ברמת החייל הבודד והמסגרת, לא רק ברמת הפיקוד והחיל.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לא אפרט פה את המעט שידוע לי כי אני מאמין שהמידע ברובו לא מתאים לפרסום - אבל הנושא הזה מעסיק את המערכת בצורה נכונה ורצינית בכל הרמות, גם ביחידות הלוחמות וגם ביחידות המעטפת. בנוגע למה שניתן לעשות כנגד - זה בשום אופן לא לרשת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"יתכן שהקונספט של כיפת ברזל הגיע לקיצו"- הלכת קצת רחוק.
איומים מתפתחים זה חלק מטבעו של שדה הקרב. אם נבחן לדוגמה את היסטוריית הנ.מ- בשיא תהילתה בוויאטנם ויום הכיפורים היה אפשר להגיד את אותו משפט על קונספט מטוס הקרב.
מאז קרו דבר או שניים בתחום..

נכון לעכשיו אין אמל"ח יעיל יותר נגד איום מטחי רק"ק מאשר כיפת ברזל. לא מעשית ולא כלכלית.

הפתרון לאיומים האוויריים החדשים יהיה מערכתי ובעיקר מגוון, החל מנק"ל, דרך מיירטים קינטים בגדלים שונים, ל.א ונשק אנרגיה כגון לייזר/HPM.
בנוסף כפי שכבר ציינו כאן- מיצוי אמצעים קיימים כמו למשל מכ"מי מעיל רוח.
וישנם עוד יישומים אך לא המקום לפרט.